בוני התלמוד

    מסכת שבת דף קי״ג עמוד א׳

    פרק ט״ו - ואלו קשרים

    Also cited as: Shabbat 113a, Chapter 15 VeEllu Kesharim

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    חדא מינייהו - אחד מן הראשים [ולל"א] חד מיניהו מבטל ליה כשיוציא הבהמה לא יתיר אלא תחתון ויוציאנה בדוחק:

    מכלל דפליגי - בתמיה ואמאי איפלגו הא דמי להנך דלעיל:

    מתני' קושרין דלי בפסקיא - ע"פ הבור דפסקיא לא מבטל [ליה] התם:

    אבל לא בחבל - דמבטל ליה התם והוי קשר של קיימא שהרי קשור ותלוי שם תמיד:

    ורבי יהודה מתיר - בגמרא מפרש:

    גמ' בחבל דגרדי - פליגי דצריך לה ולא מבטל לה:

    חבל דלי שנפסק - באמצעיתו:

    לא יהא קושר - דקשר של קיימא הוא לעולם:

    כורך עליו - מחבר שני ראשי הפיסוק זה על זה וכורך עליהם פונדא אזור חלול או פסיקיא פיישול"א:

    ובלבד שלא יענבנו - לחבל דר"י סבר גזרינן עניבה אטו קשירה ורבנן לא גזרו:

    מיחלף - אינו ניכר בין זה לזה ואי שרינן בדגרדי אתי למישרי בדעלמא:

    וקושרו בפרה - ראשו אחד והשני באבוס ולא חיישינן שמא כשיתיר הפרה לא יתיר אלא הקשר שבראשה ויבטל החבל באבוס שיהא מוכן לכך או יתיר שבאבוס ויבטל אותו שבפרה ונמצא האחד של קיימא:

    כלי קיואי - כלי אורגים ואיידי דאיירי בחבל דגרדי נקט לה הכא:

    מותר לטלטלן - לשני הקנים לתשמיש אחר ואשמעינן דאין גרדי מקפיד עליהם ולא הוי מלאכתן לאיסור:

    כובד העליון והתחתון - אנשובל"ש:

    מהו - מי אמרינן איידי דיקירי לא חזו סתמייהו לתשמיש אחרינא והוה ליה דבר שמלאכתו לאיסור:

    ורפיא בידיה - רפויה היתה התשובה בפיו אם לאסור אם להתיר:

    העמודים - טריור"ש בלע"ז אותם המנוקבות שאורגין בהן הנשים:

    דקא עביד גומא - כשחולצן מן הארץ שהן תחובות בגומא מזיז העפר ועביד גומא מקום העמוד:

    אינו חושש - לפי שאינה מושרשת:

    ולא משום מעשר - להיות בטילה בנטיעה זו וכשנוטלה יצטרך לחזור ולעשר:

    לפי שאין ניטלין - אף בחול מפני כובדן הלכך כל מלאכתן לכך:

    מתני' מקפלין את הכלים - בגדים כשפושטן מקפלין מפני שמתרככין מכיבוסם ומתקמטי' כשאינן מקופלים:

    אפי' ד' או ה' פעמים - כדי לחזור וללובשן בו ביום:

    מיוה"כ לשבת - כגון אם חל יוה"כ להיות בע"ש:

    קריבין ביוה"כ - שחל להיות במוצאי שבת:

    גמ' בשני בני אדם - כשמקפלין אותן מפשטין קמטיהן ונראין כמתקנין:

    ישנים - קיפולן מתקנן יותר מן החדשים שהחדשים קשין מאליהן ואין ממהרין לקמוט:

    צבועין - קיפולן מתקנן:

    יש לו - אחרים להחליף היום לא:

    כלי לבן שלהן - רבותא נקט וכל שכן צבועים:

    יש לו להחליף יחליף - מי שיש לו בגדים לבד מאותן שלבש בחול יחליפם בשבת:

    ישלשל בבגדיו - כלפי מטה שיראו ארוכים והוא מדת עשירים היושבים בביתם ואינם צריכים לסלק בגדיהם מן הארץ בשביל מלאכה וכבוד שבת הוא:

    מכבדותי - שמכבדין בעליהן:

    שלא יהא הילוכך כו' - לקמן מפרש להו:

    ממצוא חפצך - כי ההוא דאמרינן בעירובין (דף לח:) לא יטייל אדם לסוף שדהו בשבת לידע מה היא צריכה [אחר השבת]:

    חפצי שמים מותרים - כגון פוסקים צדקה ומשדכין על התינוקות ליארס (לקמן שבת קנ.):

    שבת 113 עמוד א

    1חדא מינייהו בטולי מבטיל, קמ"ל אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. א"ל אביי: הלכה, מכלל דפליגי. אמר ליה: מאי נפקא לך מינה? אמר ליה: גמרא גמור זמורתא תהא?!

    מתני׳ · משנה

    2קושרין דלי בפסקיא, אבל לא בחבל. רבי יהודה מתיר. כלל אמר רבי יהודה: כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו.

    גמ׳ · גמרא

    3חבל דמאי? אי לימא חבל דעלמא, רבי יהודה מתיר? קשר של קיימא הוא! אלא חבל דגרדי. למימרא דרבנן סברי גזרינן חבל דגרדי אטו חבל דעלמא, ורבי יהודה סבר לא גזרינן?

    4ורמינהו: חבל דלי שנפסק לא יהא קושרו אלא עונבו. ורבי יהודה אומר: כורך עליו פונדא או פסקיא, ובלבד שלא יענבנו.

    5קשיא דר' יהודה אדרבי יהודה, קשיא דרבנן אדרבנן.

    6דרבנן אדרבנן לא קשיא: חבל בחבל מיחלף. עניבה בקשירה לא מיחלפא. דר' יהודה אדרבי יהודה לא קשיא: התם לא משום דמיחלפא עניבה בקשירה, אלא עניבה גופה קשירה היא.

    7א"ר אבא אמר רב חייא בר אשי אמר רב: מביא אדם חבל מתוך ביתו, וקושרו בפרה ובאיבוס איתיביה רבי אחא אריכא דהוא רבי אחא בר פפא לרבי אבא: חבל שבאיבוס קושרו בפרה, ושבפרה קושרו באיבוס, ובלבד שלא יביא חבל מתוך ביתו ויקשור בפרה ובאיבוס! התם חבל דעלמא הכא חבל דגרדי.

    8אמר רב יהודה אמר שמואל: כלי קיואי מותר לטלטלן בשבת. בעו מיניה מרב יהודה: כובד העליון וכובד התחתון מהו? אין ולאו ורפיא בידיה. איתמר אמר רב נחמן אמר שמואל: כלי קיואי מותר לטלטלן בשבת, אפילו כובד העליון וכובד התחתון, אבל לא את העמודים.

    9א"ל רבא לרב נחמן: מאי שנא עמודים דלא? אילימא דקעביד גומות, גומות ממילא קא הויין, דתנן: הטומן לפת וצנונות תחת הגפן, אם מקצת עליו מגולין אינו חושש לא משום כלאים, ולא משום שביעית, ולא משום מעשר, וניטלין בשבת.

    10בשדה לא אתי לאשוויי גומות, הכא בבית אתי לאשוויי גומות. בעא מיניה ר' יוחנן מרבי יהודה בר ליואי: כלי קיואי, כגון כובד העליון וכובד התחתון, מהו לטלטלן בשבת? אמר ליה: אין מטלטלין. מה טעם? לפי שאין ניטלין.

    מתני׳ · משנה

    11מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים, ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת. רבי ישמעאל אומר: מקפלין את הכלים, ומציעין את המטות מיום הכיפורים לשבת. וחלבי שבת קריבין ביום הכיפורים, אבל לא של יוה"כ בשבת. ר"ע אומר: לא של שבת קריבין ביום הכיפורים, ולא של יום הכיפורים קריבין בשבת.

    גמ׳ · גמרא

    12אמרי דבי רבי ינאי: לא שנו אלא באדם אחד, אבל בשני בני אדם לא. ובאדם אחד נמי לא אמרן אלא בחדשים, אבל בישנים לא. וחדשים נמי לא אמרן אלא בלבנים, אבל בצבועים לא. ולא אמרן אלא שאין לו להחליף, אבל יש לו להחליף לא.

    13תנא: של בית רבן גמליאל לא היו מקפלים כלי לבן שלהן, מפני שהיה להן להחליף. אמר רב הונא: אם יש לו להחליף יחליף, ואם אין לו להחליף ישלשל בבגדיו. מתקיף לה רב ספרא: והא מיתחזי כרמות רוחא. כיון דכל יומא לא קעביד, והאידנא הוא דקא עביד לא מיתחזי כרמות רוחא.

    14(ישעיהו נח, יג) ״וכבדתו מעשות דרכיך״. ״וכבדתו״ שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול, וכי הא דרבי יוחנן קרי למאניה ״מכבדותי״. ״מעשות דרכיך״ שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול. ״ממצוא חפצך״ חפציך אסורין, חפצי שמים מותרין. ״ודבר דבר״׃

    תוספות

    כלל אמר ר"י - תימה היכא קאי אי אמילתיה קמייתא התם מתיר לגמרי והכא קתני אין חייבין עליו משמע הא איסורא איכא כדדייק הש"ס לעיל וי"ל דה"ק כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו הא של קיימא חייבין עליו ואפי' עניבה לאפוקי מדרבנן דאמרו עניבה לאו היינו קשירה א"נ אמאי דקתני ברישא אין חייבין עליהם קאי רבי יהודה:

    התם חבל דעלמא הכא חבל דגרדי - וקמ"ל רב דלא גזרינן חבל דגרדי אטו חבל דעלמא וכר' יהודה א"נ אפי' רבנן מודו דאפי' בחבל דעלמא לא שכיח שיהיה קשר של קיימא כשקושרו בפרה ובאבוס ולהכי לא גזור בחבל דגרדי:

    מקפלים כלים כו' - מכאן למדנו דאסור לקפל טליתות של ב"ה לפי שהם צורך מחר:

    אבל יש לו להחליף לא - ולנו שיש לנו להחליף אסור ומסתפק ר"י אי קרי יש לו להחליף כשאין לו יפה כזה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רב נסים גאון

    משכחת עיקר דילה באבות דר' נתן (פרק ח) וזהו המעשה מעשה בחמורו של ר' חנינא בן דוסא שגנבוה ליסטים וחבשוה בחצר והניחו לה שעורים תבן ומים ולא היתה אוכלת ולא היתה שותה אמרו מה אנו מניחין זו עד שתמות ותבאש החצר עלינו פתחו לה דלת והוציאוה לחוץ הלכה עד שהגיעה אצל פתחו של ר' חנינא בן דוסא שמע בנו קולה והכירה אמר דומה קולה לקול בהמתנו אמר לו בני עמוד לפניה ופתח לה דלת והנח לה שעורים תבן ומים עמד והניח לפניה שעורים תבן ומים והיתה אוכלת ושותה לפיכך אמרו כשם שהצדיקים הראשונים חסידים כך בהמתן חסידין ומעשה חמורו של פנחס בן יאיר מפרש בפרק א' מן שחיטת חולין (דף ז) ר' פנחס בן יאיר הוה אזיל לפדיון שבויים כו' איקלע לההוא אושפיזא רמו שעריה לחמריה ולא אכלה נקרונהו ולא אכל המושינהו לא אכל אמר להו דילמא לא מעשרן עשרונהו ואכל אמר להו עני זה הולך לעשות רצון קונו ואתם מאכילין אותו טבלין ואיתא נמי במסכת דמאי (פרק א) ובמסכת שקלים דבני מערבא (פרק ה): י ש לו להחליף יחליף אין לו להחליף ישלשל בבגדיו. בבראשית דר' הושעיא (פרשה יא) משכחת לה ומפרש בתוספתא ויברך אלהים את יום השביעי ברכו בעטיפה ר' הונא אמר צריך להחליף אבין בר חסדאי אמר צריך לשלשל ר' ירמיה ור' זעירא אמרו צריך לשלשל.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת שבת דף קי״ג עמוד א׳

    מסכת שבת דף קי״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 14 קטעים ממוספרים, כ־503 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: שבת דף קי״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026