קנאה יש ביניכם — שאתם באים על ידה לידי רציחה:
מסר לו — למדו:
באדם בשכר — שחרפוך וקראוך אדם נוצר מאדמה לשון שפלות:
מסר לו סודו — להקטיר מחתות קטורת בשעת מגפה ולעמוד בין המתים ובין החיים:
ואי לאו דאמר ליה — מלאך המות:
מנא ידע — הלא בתורה לא נכתב:
בדאי אתה — בתמיה:
קושר כתרים — כגון הנך דאמרי' בפרק הבונה (שבת דף קד.) תגא דקו"ף לגבי רי"ש וכן שעטנ"ז ג"ץ שצריכין כל אות ג' זיונים כדאמרינן (במנחות דף כט:) ראש הזיי"ן נמתח לימין ולשמאל בגגו מעט וכן ראש השי"ן השמאלי וכן כל ראשי שבע אותיות הללו בכל מקום שהן:
אין שלום — אין דרך ליתן שלום:
בעירך — במקומך:
לעזרני — לומר תצלח מלאכתך:
מיד — בעליה אחרת אמר לו יגדל נא כח ה':
כשעלה משה — להר אמר להם לסוף מ' יום אני בא בתוך שש שעות הם סבורים שאותו יום שעלה בו מן המנין הוה והוא אמר להם מ' יום שלימים יום ולילו עמו ויום עלייתו אין לילו עמו שהרי בז' בסיון עלה נמצא יום מ' י"ז בתמוז היה בי"ו בא שטן ועירבב את העולם והראה דמות חשך ואפילה דמות ענן וערפל וערבוביא לומר ודאי מת משה שהרי באו כבר שש ולא בא ואי אפשר לומר שלא טעו אלא ביום המעונן בין קודם חצות לאחר חצות שהרי לא ירד משה עד יום המחרת שנאמר וישכימו ממחרת וגו':
בא השטן — הוא יצר הרע המחטיא את האדם הוא העולה ומסטין [והאומר] דהוא מדת הדין אין הגון בעיני:
באו שש — שקבע לכם:
שנאה לעכו"ם — שלא קבלו בו תורה:
