הרי זה כזבל — דמוסיף הבלא ואין טומנין בה אפילו מבעוד יום:
מיחם — של נחשת:
קדרה — משל חרס יש ספרים שכתוב בהן אבל לא מיחם על גבי קדירה ומפרשים טעמא מפני שהקדירה מרבה חמימות ומוספת הבלא למיחם אבל בתוספתא גרסינן ומיחם על גבי קדירה:
וטח את פיה בבצק — הנילוש מבעו"י כל הנך מניחין נמי בשבת:
ולא שיחמו — שיהא העליון צונן ונתנו כדי שיחום מחומו של תחתון:
אלא שיהו משומרין — שהיו שניהן חמין ונתנו על גביו של זה כדי שיהא חומו משתמר בהן:
ואין מרזקין — כמו מרסקין משברין לחתיכות דקות ברד גלצ"א בלע"ז:
כדי שיזובו מימיו — משום דקא מוליד בשבת ודמי למלאכה שבורא המים האלו:
אבל נותן לתוך הכוס — של יין בימות החמה כדי לצנן ואע"פ שנימוח מאליו ואינו חושש:
מתני' במה בהמה יוצאה כו' — לפי שהאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ומידי דמינטרא ביה בהמה הוי תכשיט ואורחא ולא הוי משוי ומידי דלא מינטרא ביה הוי משוי:
אפסר — קבישטר"א:
נאקה — דרומי"ל:
בחטם — מפרש בגמרא:
ולובדקים בפרומביא — מפרש בגמ':
בשיר — כמו אצעדה סביב צוארו וטבעת קבוע בה ומכניסין בו רצועה או חבל ומושכין הבהמה:
וכל בעלי השיר — כגון כלבים ציידים וחיות קטנות שנותנין שיר לצוארם לנוי:
יוצאין ונמשכין — מפרש בגמ':
ומזין עליהם במקומן — כמו שהם בצואר הבהמה אם נטמאו:
וטובלן במקומן — מכניסין בהמה למים להטביל את השיר:
גמ' מאי נאקה — ומאי חטם:
חיורתי — שהיא קשה להשתמר מפני שבורחת:
בזממא דפרזלא — מוזי"ל בלע"ז נוקב את חוטמו ומכניסו בתוכו והוא כמין טבעת:
חמרא לובא — חמור הבא ממדינת לוב כמו הכושים והלובים דאסא בדברי הימים (ב טז):
בפגי דפרזלא — פריי' כעין שלנו פגי כמו זה קנה חמור ובית פגי (ב"מ ד' ט) קיבציי"ל בית ראשה ולחייה:
צרו שדרו ליה שערי — צרו מעותיו ושלחו לו שעורים בצרור מעותיו ולא רצו לקנות לו חמור מפני שהוא רחוק מבבל מהלך חצי שנה כדאמר בהגוזל (ב"ק ד' קיב:) והשיאוהו עצה לקנות חמור במקומו ויאכילנו שעורים תמיד ונמצא חמורו טוב ומשובח:
ניגרי דחמרא שערי — פסיעותיו של חמור לפי שעורים שהוא אוכל:
מחליפין — שאילתם נאקה באפסר וגמל בחטם מהו משוי הוא ואסור:
לאו למעוטי גמל בחטם — והכי קאמר ארבע בהמות הללו משתמרים באפסר ואסורות לצאת בחטם:
לא למעוטי נאקה באפסר — דהואיל ולא מינטרא ביה משאוי הוא אבל נטירותא יתירתא כגון חטם לגמל לאו משאוי הוא:
יוצאין באפסר — דלובדקי נמי מינטרא ביה:
ה"ג כתנאי אין חיה יוצאה בסוגר:
כתנאי — נטירותא יתירתא אי משוי הוא או לא:
בסוגר — קולא"ר של חבל כדמתרגמינן ויתנהו בסוגר בקולרין (יחזקאל יט):
בחיה גדולה — כגון דוב:
קטנה — כגון נמייה וחולדה:
חתול — לא בעי נטירותא אפילו כחיה קטנה שאינו תאב לברוח כל כך:
במיתנא — חבל קטן:
הלכה כחנניה — ונטירותא יתירתא לאו משאוי הוא:
חלשא דעתיה דרבה בר רב הונא — שהיה גדול וכסבור שעשה מדעת:
