בוני התלמוד

    מסכת שבת דף ס״ו עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    לתרוצי סוגיאלתקן פסיעותיו ולזקוף קומה מפני שרגליו ושוקיו רותתות ולא לסמיכת כל גופו:

    אני שונה אשה חולצת בהןאלמא נעל קרינא ביה:

    חמרא דאכפאחמור הנישא בכתפיים הליצנים עושין אותו ונראה כמי שרוכב עליו ובמקומנו נקרא ארדפיס"א:

    קישוריאשקצ"ש שמהלכין בהם במקום טיט וקשיא לי נהי דטהורין מטומאת מגע דפשוטי כלי עץ נינהו אבל מן המדרס למה טהורין:

    פרמיטלמוסא הנקשרת על הפרצוף להבעית הבנים קטנים:

    מתני' בקשריםמפרש בגמרא:

    בזגיןאישקליט"ש של זהב לנוי:

    גמ' אדא מריכך שמו:

    קשרי פואהגרנצ"א קושרים בקשרים ותולין בצואר לרפואה ולא ידעתי לאיזה חולי:

    מוקמימעמידין החולי שלא יגדל:

    ה'קשרים:

    מסומתרפאין:

    נגריפסיעות:

    נפל פותא בביראנפל רפואת הפואה בבור דאין אדם נזהר בכל אלו:

    מאי איריא בניםלרב יהודה פריך אי קישורין דמתני' לרפואת חולי נינהו מאי איריא בנים:

    געגועיןברמור"ט מגעגע עליו ואינו יכול ליפרד ממנו ורפואה זו לא שייכא בנקבות שאין האב מחבבן כל כך מתחילתן שיהיו מגעגעין עליו:

    תפיליןשיד ימינו קושרתו לשמאלו זהו סימן לגירסא:

    סכנתאשמגעגע יותר מדאי:

    סחופי כסאכוס שיש בו הבל כגון שעירו ממנו מים חמין וכופהו על הטיבור למי שחש במעיו ואוחז הכוס את הבשר ומושך אליו את המעיים ומושיבן במקומן:

    לסוךבכפות ידיו ורגליו:

    דרב הונא מבי רבשהיה בא מבי רב שהוא רבו וכן רב מבי ר' חייא ור' חייא מבי רבי:

    מבסמישכורין שהיו משקין את התלמידים ואלו מפני שחשובין הן היו עושין להן דבר להפג את יינן:

    לגוייתא דידייהותוכי ידיהם דהיינו כף:

    דציילשהולך ונעשה צלול כל שעה מחום הבשר:

    שיעא דדנאמגופת החבית:

    דציל האי שיעאמחמת המים:

    ליחנקמי שנפרקה חוליא של מפרקת צוארו ונופלת בגרונו תולין אותו בראשו שיהא צוארו נפשט ודומה לחניקה:

    לפופילכורכו בבגדים וקושרו בחגורה רחבה ומתיישבין פרקי אבריו שהן רכין ונשמטין בחבלי הלידה וקורין אנמלטויי"ר בלע"ז:

    מתני בניםשתי שמועות דאיירי בקטנים היה שונה בשם רבי (אבא) בר הונא משמיה דרב חמא בר גוריא:

    בןחדא שמעתא דאיירי בקטן מתני בשמיה:

    תרוייהוגעגועין ולפופי:

    כל מנייניכל לחישות ומפני שכופלין אותן יש ג' פעמים ויש יותר קרי להו מנייני:

    בשמא דאמאפלוני בן פלונית:

    דמיפרשיכל לחשים שמפורש מניין כמה פעמים שיאמרו ויכפלו אותו:

    כדמפרשיכופלין אותו כפי מניינו ודלא מיפרשי בהם סתם כפילתן ארבעין וחד זימנין:

    אבן תקומהאבן שנושאות אותה נשים עוברות שלא יפילו וקורין לה קוטאנ"א בלע"ז:

    במשקלשום דבר ששקלוהו כנגדה:

    ולא שהפילהולא תאמר שלא התירו לצאת בה אלא לאשה שעלולה להפיל עוברה שהפילה כבר עובר אחר:

    ולא שעיברהשידוע לה שהיא מעוברת:

    והוא דאיכוין ותקלשנמצא החפץ מאליו למשקל האבן ולא שחיסרו ממנו או הוסיפו עליו לכוונו:

    בת יומאשאחזתו בכל יום:

    זוזא חיווראצרוף וחדש:

    למלחתאלמקום שריפת המים שעושין נגרים על שפת הים להמשיך מים לבריכות רחבות העשויות לכך וכשנתמלאו סותם החריצין והשמש שורף את המים שמלוחין הן ונעשה מלח:

    בחללא דבי צוארותחת גרונו כנגד מפתחי חלוקו לשון רבינו הלוי:

    נירא ברקאליצא של שער:

    פרשת דרכיםמקום ששני דרכים מתפרשים:

    שומשמנא גמלאנמלה גדולה:

    דדרי מידישטוען כלום:

    לישקליהלשומשמנא:

    בגובתא דנחשאכמין קנה של נחשת:

    ולסתמייה באבראיסתום פיה בעופרת:

    גושפנקיחותמות ולאו דוקא שיתין נקט ולאו דוקא חותמות של צורה אלא סתימות הרבה זו על זו שעוה על העופרת ושוב זפת ושוב טיט:

    וליברזוליהינענענו:

    ולידריהישאנו:

    ולימא ליהלשומשמנא:

    טעונך עלימה שהיית נושא אשאנו:

    וטעונאיהחולי שלי:

    איניש אשכחיה ואיפסיק ביהחולי כזה שזה עושה וכי אמר ליה טעונך עלי זהו חולי של חברו:

    כוזא חדתאכלי חרס קטן חדש:

    אוזפןהלוני:

    וליהדריה ז' זימני ארישיהיקיפנו סביבות ראשו:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    שבת 66 עמוד ב

    1לתרוצי סוגיא עבידא, הכא לסמוך עילויה הוא דעבידא, וסמיך עליה.

    2טמאין מדרס, ואין יוצאין בהן בשבת, ואין נכנסין בהן לעזרה.

    3תני תנא קמיה דר' יוחנן: ״נכנסין בהן לעזרה״.

    4א"ל אני שונה ״אשה חולצת בו״, ואת אמרת ״נכנסין״?! תני ״אין נכנסין בהן לעזרה״.

    5לוקטמין טהורה. מאי לוקטמין? אמר ר' אבהו: חמרא דאכפא. רבא בר פפא אמר: קשירי רבא בר רב הונא אמר: פרמי.

    מתני׳ · משנה

    6הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין, וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה.

    גמ׳ · גמרא

    7מאי קשרים? אמר אדא מרי אמר רב נחמן בר ברוך אמר רב אשי בר אבין אמר רב יהודה: קשורי פואה.

    8אמר אביי, אמרה לי אם: תלתא מוקמי, חמשה מסו, שבעה אפילו לכשפים מעלי׃

    9אמר רב אחא בר יעקב: והוא דלא חזי ליה שמשא וסיהרא, ולא חזי מיטרא, ולא שמיע ליה קול ברזלא, וקל תרנגולתא וקל ניגרי. אמר רב נחמן בר יצחק: נפל פותא בבירא.

    10מאי איריא בנים? אפי' בנות נמי! מאי איריא קטנים? אפי' גדולים נמי!

    11אלא מאי קשרים כי הא דאמר אבין בר הונא א"ר חמא בר גוריא: בן שיש געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל של ימין וקושר לו בשמאלו. אמר רב נחמן בר יצחק: וסימניך תפילין, וחילופא סכנתא.

    12אמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא: סחופי כסא אטיבורי בשבתא שפיר דמי.

    13ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא: מותר לסוך שמן ומלח בשבת.

    14כי הא דרב הונא מבי רב, ורב מבי ר' חייא, ור' חייא מבי רבי, כי הוו מיבסמי מייתי משחא ומילחא ושייפי להו לגוייתא דידייהו וגוייתא דכרעייהו ואמרי כי היכי דציל הא מישחא ליציל חמריה דפלניא בר פלניתא ואי לא מייתי שיעא דדנא ושרי ליה: במיא ואמר כי היכי דליציל האי שיעא ליציל חמריה דפלניא בר פלניתא׃

    15ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא מותר לחנק בשבת׃

    16ואמר אבין בר הונא: אמר רב חמא בר גוריא לפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי׃

    17רב פפא מתני בנים רב זביד מתני בן רב פפא מתני בנים ותרוייהו מתני להו באבין בר הונא רב זביד מתני בן קמייתא מתני באבין בר הונא והאי מתני לה ברבה בר בר חנה דאמר רבה בר בר חנה לפופי ינוקא בשבתא שפיר דמי׃

    18אמר אביי אמרה לי אם כל מנייני בשמא דאימא וכל קטרי בשמאלא׃

    19ואמר אביי אמרה לי אם כל מנייני דמפרשי כדמפרשי ודלא מפרשי ארבעין וחד זימני׃

    ברייתא

    20ת"ר יוצאין באבן תקומה בשבת משום ר"מ אמרו אף במשקל אבן תקומה ולא שהפילה אלא שמא תפיל ולא שעיברה אלא שמא תתעבר ותפיל אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי והוא דאיכוון ואיתקל בעי אביי משקל דמשקל מאי תיקו׃

    21ואמר אביי אמרה לי אם לאשתא בת יומא לישקול זוזא חיוורא וליזיל למלחתא וליתקול מתקליה מילחא ולצייריה בחללא דבי צואר בנירא ברקא׃

    22ואי לא ליתוב אפרשת דרכים וכי חזי שומשמנא גמלא דדרי מידי לישקליה ולישדייה בגובתא דנחשא וליסתמיא באברא וליחתמי בשיתין גושפנקי ולברזוליה ולידריה ולימא ליה טעונך עלי וטעונאי עלך אמר ליה רב אחא בריה דרב הונא לרב אשי ודילמא איניש אשכחיה ואיפסק ביה אלא לימא ליה טעונאי וטעונך עלך׃

    23ואי לא לישקול כוזא חדתא וליזיל לנהרא ולימא ליה נהרא נהרא אוזפן כוזא דמיא לאורחא דאיקלע לי וליהדר שב זימני על רישיה ולשדיין לאחוריה ולימא ליה נהרא נהרא שקול מיא דיהבת לי דאורחא דאיקלע לי ביומיה אתא וביומיה אזל׃

    24אמר רב הונא׃

    תוספות

    קישוריפי' הקונטרס אשקצ"ש והקשה בקונטרס ור"י תירץ דכיון שאינם עשויים אלא ללכת דרך העברה בטיט אינו טמא מדרס ובערוך פירש דקישורי היינו אשקצ"ש שעושין הליצני והן גבוהין מאד ואינן אלא לרקד עליהן ולא להילוך עבידי:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רב נסים גאון

    רב פפא מתני בנים תרווייהוכלומר שהיה שונה הראשונה בן שיש לו געגועין על אביו וזו האחרת לפופי משום אבון בר הונא אמר רב חמא בר גוריא והיה רב זביד שוה עמו בשמועה ראשונה בן שיש לו געגועין על אביו וחלוק עליו בשמועה שניה לפופי ינוקא והיה רב זביד אומרה משם רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ולפי שהיתה השמועה הראשונה בן שיש לו געגועין על אביו והשניה לפופי ינוקא ואמר על שניהם מתני בנים זה הוא פירושם והוזקקתי לכותבו הנה מפני שראיתיו קשה לתלמידים וביארתיו כדי שיתגלה לכל:

    סליק פרק במה אשה.

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת שבת דף ס״ו עמוד ב׳

    מסכת שבת דף ס״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 24 קטעים ממוספרים, כ־519 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    לתרוצי סוגיא לתקן פסיעותיו ולזקוף קומה מפני שרגליו ושוקיו רותתות ולא לסמיכת כל גופו:

    אני שונה אשה חולצת בהן אלמא נעל קרינא ביה:

    חמרא דאכפא חמור הנישא בכתפיים הליצנים עושין אותו ונראה כמי שרוכב עליו ובמקומנו נקרא ארדפיס"א:

    קישורי אשקצ"ש שמהלכין בהם במקום טיט וקשיא לי נהי דטהורין מטומאת מגע דפשוטי כלי עץ נינהו אבל מן המדרס למה טהורין:

    פרמי טלמוסא הנקשרת על הפרצוף להבעית הבנים קטנים:

    מתני' בקשרים מפרש בגמרא:

    בזגין אישקליט"ש של זהב לנוי:

    גמ' אדא מרי כך שמו:

    ועוד 53 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Shabbat 66b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    קישורי פי' הקונטרס אשקצ"ש והקשה בקונטרס ור"י תירץ דכיון שאינם עשויים אלא ללכת דרך העברה בטיט אינו טמא מדרס ובערוך פירש דקישורי היינו אשקצ"ש שעושין הליצני והן גבוהין מאד ואינן אלא לרקד עליהן ולא להילוך עבידי:

    Tosafot on Shabbat 66b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רב נסים גאון

    רב פפא מתני בנים תרווייהו כלומר שהיה שונה הראשונה בן שיש לו געגועין על אביו וזו האחרת לפופי משום אבון בר הונא אמר רב חמא בר גוריא והיה רב זביד שוה עמו בשמועה ראשונה בן שיש לו געגועין על אביו וחלוק עליו בשמועה שניה לפופי ינוקא והיה רב זביד אומרה משם רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ולפי שהיתה השמועה הראשונה בן שיש לו געגועין על אביו והשניה לפופי ינוקא ואמר על שניהם מתני בנים זה הוא פירושם והוזקקתי לכותבו הנה מפני שראיתיו קשה לתלמידים וביארתיו כדי שיתגלה לכל:

    סליק פרק במה אשה.

    Rav Nissim Gaon on Shabbat 66b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רבנו חננאל

    בית קבול כתיתין פי' חקוק בתוך הקב חקיקה להיות הכתיתין ומוגלא הזבה מרגלו זבין מתקבצין באותה החקיקה ולא יהו מצערין אותו בארכובותיו אמר אביי טמא טומאת מת מפני שיש בו בית קבול והוי כלי. רבא אמר אף טמא מדרס כמו עגלה של קטן יוצאין בהן בשבת כי אינם (משא וכלים הם) [משתמטים] תני תנא קמיה דרבי יוחנן נכנסין בהן לעזרה כלומר אינם סנדל כי אסור אדם ליכנס בסנדל בעזרה כדתנן (ברכות נד.) לא יכנס אדם להר הבית במקל ובמנעלו כו' א"ל אני שונה אשה חולצת בסנדל של עץ ואתה שונה נכנסין תני אין נכנסין:

    לוקטמין חמרא דאכפי גידם מי שידיו קצוצות עושין לו יד של עץ ונקרא חמרא דאכפי:

    פרמי פי' פרמו יש מי שאומרים חתיכה של בגד שקושרין לזקנים ששפתותיהן מתרפטות:

    קשרים קשרי פואה משום רפואה.

    בן שיש לו געגועין על אביו יש מי שאומרים כי כשיגדל עצב הבן במיתת אביו נוטל רצועה ממנעל אביו הימין וקושרה בשמאל הבן ואומרים שמשקיט לבו ואם יחליף אומרים שהוא סכנה וסימניך תפילין והן שעל היד השמאל:

    סחופי כסא אטיבורא פי' אם בולט טיבורו של אדם בחוץ ממעיו או אם ניקב מניחין שם [כוס] קטן על טיבורו כדי שלא יבלוט ויתבקע ומניחין אותו עד שיתרפא הא דשרו לבסימא לסוך מלח ושמן לכרעייהו פשוטה היא פי' לחנק פי' לפופי ינוקא.

    אבן תקומה פי' אומרים כי יש אבן ידועה כשהיא תלויה על אשה הרה אינה מפלת וגם המשקל שכנגד אותו האבן מועלת ומותר לצאת בהן בשבת אבל משקל דמשקל עלתה בתיקו.

    Rabbeinu Chananel on Shabbat 66b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition

    מאירי

    וכן סמוכות הנקראים קשורי והם הנקראות בלשון לעז אשקא"צאש העשויות לסמוך בהם על הטיט שלא יתלכלך העובר עליו טהורות ממדרס ואין יוצאים בהם בשבת וכן פרמי והם צורות עשויות להבהיל התנוקות ונקראות בארבאקאנ"אש טהורות ממדרס ואין יוצאין בהם בשבת וכבר פירשנו כן במשנה בחמרא דאכפא אלא שיש מפרשים שלש אלה בענין אחר והוא שהם מפרשים קישורי כל עצים ארוכים תחת כפות הרגלים ומרקדים בהם ופרמי חתיכת בגד העשויה להניח לפני הצואר להגין על הרירין שלא ילכלכו המלבוש ואע"פ שעל הרוב היא עשויה לנערים שאין בהם חיוב הוצאה עשויה היא לפעמים לזקנים ששפתותיהן מתרפטות וכן בחמרא דאכפא פירשו אדם שידיו רצוצות שעושין לו משענת דפין מכאן ומכאן:

    שנינו בנדרים פרק ירק יוצאין בשק עבה ובסגוס עבה וביריעה ובחמילה מפני הגשמים והרועים יוצאין בשקים ולא רועים בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדברו חכמים בהווה ובתוספתא שנו עלה אבל לא בתיבה ולא בקופה ולא במחצלת מפני הגשמים וכן שנו בתוספתא יוצאין במוך ובספוג שעל המכה ופירשו בה אע"פ שאינו עומד שם לרפואת המכה אלא כדי שלא ישרטו בגדיו את המכה ובלבד שלא יכרוך עליהם חוט או משיחה פי' שמאחר שאינו צורך מכה לגמרי יקל בהשמטת החוט והמשיחה ויבא להביאם וכן יוצאין בקליחת שום או בצל שעל מכה ואם נפל לא יחזיר ואין צ"ל שלא יתן לכתחלה בשבת ויוצאין באגד שעל המכה וקושרו ומתירו בשבת ואספלנית שפירשה מן האגד והוא מטלית של בגד הנמשחת ברטייה וניתנת על גבי המכה מחזירין אותה עם האגד ויוצא באספלנית ובמלוגמא וברטייה שעל גבי המכה ואם נפל לא יחזיר ואין צריך לומר שלא יתן לכתחילה בשבת והתבאר בערובין בהלכת חזרת רטיה במקדש שלא אסרו חזרת רטיה אלא בפירשה על גבי קרקע אבל בפירשה על גבי כלי מותר:

    המשנה השמינית הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה אמר הר"ם פי' אלא הקשרים נתבארו בתלמוד והוא כי הם זכרו כי הבן הקטן כשיש לו אהבה רבה באביו ולא יוכל הנער לעזוב את אביו וישוב עליו להיזק שהאב לוקח שרוך נעלו הימני ויקשרנו לו בזרועו השמאלי ויועיל לו בסגולה ואלו הן הקשרים ואמרו וכל אדם חוזר להתיר לבני מלכים שיצאו בזגים:

    אמר המאירי המשנה השמינית והכוונה בה ככונת מה שלפניה והוא שאמר הבנים יוצאים בקשרים וכו' שאלו בגמ' מאי קשרים קשרי פאה ר"ל שתולשין משערות פיאה ידועה אצלם וקולעי' ותולים בצואר ולא פירשו בה באיזה חולי אלא שהיה ידוע כן אצלם עד שאמרו ששלשה קליעות מאלו מעמידים את החולי שלא יכבד וחמשה מרפאים ושבעה מועילים אפי' לכשפים והקשו על זו וא"כ מאי איריא בנים אפי' בנות נמי ומאי איריא קטנים אפילו גדולים נמי ופירשו בו שבן שיש לו געגועין על אביו נוטל האב רצועה ממנעל ימין של בן ותולה וקושר בשמאלו של עצמו והוא אצלם נחש המוניי להעמדת אהבה והיו רגילים לנשאם ולא היה רגיל כן אלא בבנים קטנים ויש מפרשים שהבן היה נושאה ממנעל האב ולא יראה כן שלא הוצרך להשמיע היתר הוצאה לתינוק ושמא בהגיע לחינוך וכן יש מפרשים בו כשמת האב והניח בן קטן וגדל עצבו על מיתת אביו שנוטלים רצועה ממנעל האב וקושרין בשמאל הבן והיו רגילים לומר שדבר זה משקיטו מן הדאגה ובני מלכים בזגים והם אותם המשמיעים קול הן של כסף הן של זהב וכן בכל אדם ר"ל הקטנים כיוצא בהם אלא שדברו בהווה שאין דרך בכך אלא בבני מלכים וכבר פירשנו דוקא בארוג בכסותם:

    Meiri on Shabbat 66b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה קישורי וכו' אינו טמא מדרס עיין מנחות דף לא ע"א תוספות ד"ה שידה:

    Gilyon HaShas on Shabbat 66b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת שבת, דף ס״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־519 מילים ב־24 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 24 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 110 מילים

      נפתחת ב״לתרוצי סוגיא עבידא, הכא לסמוך עילויה הוא…״

    2. קטע 210 מילים

      נפתחת ב״טמאין מדרס, ואין יוצאין בהן בשבת, ואין…״

    3. קטע 38 מילים

      נפתחת ב״תני תנא קמיה דר' יוחנן: ״נכנסין בהן…״

    4. קטע 414 מילים

      נפתחת ב״א"ל אני שונה ״אשה חולצת בו״, ואת…״

    5. קטע 520 מילים

      נפתחת ב״לוקטמין טהורה. מאי לוקטמין? אמר ר' אבהו:…״

      חכמים: רב הונא, רבא.

    6. קטע 613 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין,…״

    7. קטע 721 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מאי קשרים? אמר אדא מרי אמר…״

      חכמים: רב נחמן בר ברוך, רב אשי בר אבין, רב יהודה.

    8. קטע 813 מילים

      נפתחת ב״אמר אביי, אמרה לי אם: תלתא מוקמי,…״

      חכמים: אביי.

    9. קטע 931 מילים

      נפתחת ב״אמר רב אחא בר יעקב: והוא דלא…״

      חכמים: רב אחא בר יעקב, רב נחמן בר יצחק.

    10. קטע 1012 מילים

      נפתחת ב״מאי איריא בנים? אפי' בנות נמי! מאי…״

    11. קטע 1135 מילים

      נפתחת ב״אלא מאי קשרים כי הא דאמר אבין…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק.

    12. קטע 1215 מילים

      נפתחת ב״אמר אבין בר הונא אמר רב חמא…״

      חכמים: רב חמא בר גוריא.

    13. קטע 1314 מילים

      נפתחת ב״ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא…״

      חכמים: רב חמא בר גוריא.

    14. קטע 1456 מילים

      נפתחת ב״כי הא דרב הונא מבי רב, ורב…״

      חכמים: רב הונא, רב מבי.

    15. קטע 1512 מילים

      נפתחת ב״ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא…״

      חכמים: רב חמא בר גוריא.

    16. קטע 1614 מילים

      נפתחת ב״ואמר אבין בר הונא: אמר רב חמא…״

      חכמים: רב חמא בר גוריא.

    17. קטע 1744 מילים

      נפתחת ב״רב פפא מתני בנים רב זביד מתני…״

      חכמים: רב פפא, רב זביד, רבה.

    18. קטע 1812 מילים

      נפתחת ב״אמר אביי אמרה לי אם כל מנייני…״

      חכמים: אביי.

    19. קטע 1914 מילים

      נפתחת ב״ואמר אביי אמרה לי אם כל מנייני…״

      חכמים: אביי.

    20. קטע 2039 מילים

      נפתחת ב״ת"ר יוצאין באבן תקומה בשבת משום ר"מ…״

      חכמים: רב יימר בר שלמיא, אביי.

    21. קטע 2122 מילים

      נפתחת ב״ואמר אביי אמרה לי אם לאשתא בת…״

      חכמים: אביי.

    22. קטע 2248 מילים

      נפתחת ב״ואי לא ליתוב אפרשת דרכים וכי חזי…״

      חכמים: רב אחא, רב הונא, רב אשי.

    23. קטע 2339 מילים

      נפתחת ב״ואי לא לישקול כוזא חדתא וליזיל לנהרא…״

    24. קטע 243 מילים

      נפתחת ב״אמר רב הונא…״

      חכמים: רב הונא.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: שבת דף ס״ו ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026