מחזירין אפילו בשבת — ביום המחרת ולא תימא פלוגתייהו משחשכה והתם הוא דשרו משום דמוכחא מילתא דאדעתא דאהדורי לצורך מחר שקיל ליה אבל ביום לא מוכח דשקיל ליה אדעתא דאהדורי ובטלה לה הטמנה וה"ל כמטמין לכתחלה:
קומקמוס — יורה קטנה:
דיוטא — עלייה:
למקומו — לכירה:
אבל הניח על גבי קרקע אסור — להחזיר דבטלי לה הטמנה דאתמול והוי כמטמין לכתחלה:
לגרמיה — יחיד הוא בדבר ואין הלכה כמותו:
תלאן במקל מהו — כעודן בידו דמי או כהניחן ע"ג קרקע דמי:
פינן ממיחם למיחם מהו — מי הוי כמטמין לכתחלה ואסור להחזירן לכירה או לא:
מיחם — קומקמוס שמחמם בו חמין:
מתני' תנור — מתוך שקצר למעלה ורחב למטה נקלט חומו לתוכו טפי מכירה:
כופח — בגמרא מפרש לה עשוי חלל ככירה אבל ארכו כרחבו ואין בו אלא שיעור שפיתת קדירה אחת וכירה יש בה שפיתת שתי קדירות:
גמ' על גביו — על שפתו:
אבל לסמוך — אצל דופנו:
הא ככירה שרי — כלומר מדקתני הרי הוא כתנור מכלל דאי הוה מדמי ליה לכירה הוה שרי ושמעינן מינה דכירה שהוסק בגפת ובעצים שרי:
ובמאי קאי — קס"ד בשאינה גרופה ואי על גבה מי שרי:
תניא כוותיה דאביי — דאסור לסמוך אתנור:
אפי' בגפת ועצים — לשתרי בגרופה וקטומה:
שנחלקה לאורכה — הרי בטלו שתי שפיתותיה שנחלקת רחבה לשתים הלכך טהרה מטומאתה שהרי ניתצה:
נחלקה לרחבה — נמצאו שתי השפיתות קיימות זו לבדה וזו לבדה:
כופח בין לאורכה בין לרחבה טהורה — שהרי ארכה כרחבה וכולה מקום שפיתה אחת:
מתני' אין נותנין ביצה בצד המיחם — קומקמוס של נחשת:
בשביל שתתגלגל — שתצלה קצת עד שתהא מגלגלת:
ולא יפקיענה בסודרין — לא ישברנה על סודר שהוחם בחמה כדי שתצלה מחומו של סודר:
בחול ובאבק דרכים — שהוחמו מכח חמה ובגמרא מפרש אמאי לא פליג רבי יוסי בהא:
והביאו סילון — מבעוד יום:
של צונן — כדי לחממן דהמים נמשכין ובאין כל השבת:
לתוך אמה — של חמי טבריא:
אם בשבת — אותן שבאו בשבת:
ה"ג כחמין שהוחמו:
