גמ' כל שבא בחמין — כל מלוח שבא בחמין מע"ש חוזרין ושורין אותו בחמין בשבת ואין בו משום תיקון שהרי נתקן כבר:
מדיחין — שאין זה גמר מלאכתו אבל לא שורין:
חוץ מדג מלוח ישן או קולייס האיספנין — דג שקורין טונינ"א (טוּנה) :
שהדחתו זהו גמר מלאכתו — מדקרי ליה גמר מלאכתו ש"מ זהו בישולו וחייב:
והא דתנן — בפרק חבית נותנין כו' המים צונן:
בחמה — בשמש:
דשרי — דאין דרך בישולו בכך וחמה באור לא מיחלפא דליגזר הא אטו הא:
בתולדות האור — כגון אם הוחם הסודר הזה באור מתחילה:
דאסיר — דהוי בישול:
תולדות חמה — שהוחם הסודר בחמה:
אטו תולדות האור — דמאן דחזי סבר דתולדות האור נינהו:
שמא יטמין ברמץ — דמאן דחזי סבר מכדי האי לבשולי והאי לבשולי ותרוייהו דרך הטמנה מה לי רמץ מה לי חול ומשום הכי מודה ר' יוסי:
שמא יזיז עפר — שמא לא יהא שם חול עקור לכל הצורך ואתי לאזוזי עפר הדבוק והוי חופר גומא:
עפר תיחוח — כלומר תיחוח בעומק דליכא למיחש למזיז:
גג רותח — שרתחו חמה:
ואין מגלגלין בסיד רותח — דהוא תולדות האור:
ליכא למיגזר — בגג רותח דהא לא מטמין ליה:
אלא — לשמא יזיז עפר ויכסנו בו ליגזר:
לתוך אמה של חמין — וחמי טבריא לאו תולדות האור נינהו ואפ"ה אסרו להו ומודה בהא ר' יוסי:
דדמיא להטמנה — שמטמין מים במים:
מי סברת מעשה אסיפא קאי — לסייעתא דחול ואבק ולאורויי דתולדות חמה כי האי גוונא אסירי לדברי הכל:
ארישא קאי — אפלוגתא ורבנן הוא דאמרי לה אבל לר' יוסי כה"ג לא מיתסר אלא משום דהני תולדות האור נינהו:
והא מעשה — דחמי טבריא דתולדות חמה נינהו ודמי לאפקעתא דסודרין דליכא למגזר לשמא יזיז ואסרי להו:
