דרך גגות ודרך חצירות — שלא עירבו זו עם זו ואיכא איסורא דרבנן:
שלא ברצון ר"א ומחלוקתו — קאמר דר"א אפילו ברה"ר שרי ואינהו דאייתו דרך חצרות גלי אדעתייהו דאין מכשירי מילה דוחין שבת ושלא ברצון החלוקין עליו דאסרי דרך חצרות דהעמידו חכמים דבריהם דאיסור שבת אף במקום כרת:
אלא ברצון ר"ש — שמתיר אף לדבר הרשות:
דתנן ר"ש אומר אחד גגות כו' כולן — ואפילו הן של בעלים הרבה מטלטלי מזה לזה דלא אסרו מרשות לרשות אלא בתים:
קרפיפות — אם של בית סאתים הוא מטלטל בכולו ואם יותר ולא הוקף לדירה קרי ליה רשות אחת לגבי חבירו או לגבי חצר לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה להוציא ולהכניס מזה לזה:
ששבתו בתוכן — שכשקדש היום היו בתוכו ולא בתוך הבית דאילו שבתו כלים בבית לא מיבעיא היכא דלא עירבו בני בתי החצר דאפילו מבית לחצר לא יוציאו כלי הבית אלא אפילו עירבו ומטלטל מבית לחצר לא יוציאו כלי הבית מחצר זו לחברתה שלא עירבו עמה:
שלא נשתתפו בו — עירוב דחצירות במבוי קרי שיתוף:
מהו לטלטל — בתוכו בכולו כלים ששבתו בתוכו ולהוציא מן החצר לתוכו פשיטא לן דאסור וכן ממנו לחצר:
מה חצר אע"ג דלא עירבו — הרבה בתים שבחצר ביחד ואסור להכניס ולהוציא מבתים לחצר ומחצר לבתים:
מותר לטלטל בכולו — מה שנמצא בתוכו או בגדיו שהוציאן מן הבית לתוכו דרך מלבוש פושטן ומטלטלן בכולו לדברי הכל דג' מחלוקות הן בעירובין בפרק כל גגות לדברי ר' מאיר גגין רשות לעצמן ומטלטלין מזה לזה ואפילו של בעלים הרבה וחצרות רשות לעצמן לטלטל מזו לזו בלא עירוב כלים ששבתו בתוכם אבל לא מגגין לחצרות וקרפיפות רשות לעצמן ולדברי חכמים גגין וחצרות רשות אחת וקרפיפות רשות אחת ולדברי ר"ש כולן רשות אחת חוץ מן הבתים:
א"נ חצר אית ביה דיורין — כלומר עשויה להשתמש בה תדיר:
האי אין בו דיורין — שהדיורין בבתים הן והבתים פתוחין לחצירות וחצירות למבוי:
זמנין — פעם אחרת:
אשכחיה — רבי זירא לר' אסי:
שמותי הוא — ברכוהו כדאמרינן בהזהב (ב"מ דף נט:) ובתלמוד ירושלמי מפ' שמותי הוא מתלמידי שמאי היה:
וא"ר אושעיא — לאותן שהיה קשה עליהן מה ששמעו:
שאילית את רבי יהודה הגוזר — המל את התינוקות:
ואייתוהו מהאי רישא — שהיה התינוק בבית שבראש המבוי ואיזמל בבית שבראש האחר שכנגדו עד כאן דברי ר' אסי:
א"ל — ר' זירא אלמא ס"ל למר מדאמר ליה להא ולא קשיא לך ביה מידי סבירא לך מותר לטלטל בכולו:
הכי גרסינן והא זמנין בעאי מינך ולא אמרת דילמא אגב שיטפא אתיא לך - כשהיית שטוף בגרסתך לחזר על שמועה זו דר"ל עם מרוצת גרסתך אתיא לך הך דר' אושעיא בהדא דאיתמר עלה:
ולא פירשה — אימתי מותר ואימתי אסור:
עירבו חצרות — שבמבוי עם בתיהם שבני הבתים מוציאין לחצרותיהן שעירבו בתים הפתוחים לחצר יחד וכן בני חצר האחרת אבל בני החצרות לא נשתתפו במבוי:
אין מטלטלין — במבוי אפי' כלים ששבתו בתוכו אלא בד':
לא עירבו חצרות עם בתיהן — שאסורים בני הבתים להוציא מבתיהן לחצריהם:
ונעשו בתים — בטלו לגבי הבתים ואין שם חצרות עליהם:
