אצדי ר"ה - מרה"י לר"ה כגון חצר שנפרץ לר"ה דהוי מקום המחיצה צדי ר"ה ופליגי בה ר' אליעזר ורבנן בעירובין בפ' כל גגות ואמרי רבנן דלאו כר"ה דמו ואפ"ה כי אפיק מרה"י לר"ה דרך שם חייב:

היכא דליכא חיפופי - כגון ההיא דעירובין:

היכא דאיכא חיפופי - נועצים יתדות קטנות לפני הכותל שיחופו שם עגלות וקרונות ולא יחופו בכותל ויפילוהו:

מי שמע' ליה - דהוי ר"ה ואפילו הכי כי מפיק לר"ה דרך שם חייב:

בזורק - מחנות לפלטיא דרך סטיו דחייב דהא לא נח בכרמלית מידי:

המכניס והמוציא פטור - דמהלך כעומד והא נח גופו בכרמלית:

ד' רשויות - כולהו מפרש ליה:

גדר - כותל שהוא גבוה י' ורחב ד' הוי רה"י:

סרטיא - מסילה שהולכין בה מעיר לעיר:

פלטיא - רחבה של עיר ששם מתקבצין לסחורה:

ומבואו' - של עיר רחבים י"ו אמה:

המפולשין - משני ראשיהן לפלטיא:

ענוש כרת - בלא התראה:

ונסקל - בהתראה:

בקעה - שדות הרבה קנפני"א בלע"ז:

איסטוונית - שלפני החנויות שיושבים שם סוחרים:

והכרמלית - לקמיה פריך אטו כל הני ים ובקעה לאו היינו כרמלית דקתני תנא לעיל:

אינן לא כרשות היחיד - משום דדמיא לרה"ר דאין להם מחיצות:

ולא כרה"ר - דאינן דומין לדגלי מדבר דלאו להילוכא דרבים עבידי:

אין נושאין ונותנין בתוכן - כלומר אין מטלטלין בהן אלא בתוך ד' משום דדומין לר"ה וגזרו בהן רבנן אטו ר"ה:

ואם הוציא והכניס פטור - וזו היא כרמלית האמורה למעלה:

חצר של רבים - שפתוחין לחצר בתים רבים וחצר פתוחה לרה"ר ובני הבתים יוצאים דרך החצר לרה"ר:

ומבואות שאינן מפולשין - שראשו אחד סתום וחצרות פתוחין לו ובני החצרות יוצאין דרך מבוי לרה"ר:

עירבו - כל הבתים של חצר יחד בפת וכן לענין המבוי אם עירבו החצרות הפתוחות לו ביחד:

מותרים - להכניס ולהוציא מן הבתים לחצר וכן מן החצרות למבוי:

לא עירבו אסורין - מפני שהבית מיוחדת לבעליה והחצר רשות לכולן ונמצא מוציא מרשות לרשות אע"פ ששתיהן רה"י לעשות סייג לתורה להרחיק שלא יוציא מרה"י לרה"ר והך מילתא לאו מחילוק ד' רשויות היא דבין עירבו בין לא עירבו רה"י היא והמוציא מתוכו לרה"ר חייב:

אדם עומד על האסקופה נוטל מעני העומד בחוץ ונותן לו כו' - וזה מקום פטור שהוזכר למעלה שאינו חשוב רשות לעצמו לפי שאינו רחב ד' כדמפר' לקמן ובטל אצל רה"י ואצל רשות הרבים:

ובלבד שלא יטול כו' - דמזלזל באיסורי שבת לכתחלה לגרום הוצאה מרה"י לרה"ר וגזירה דילמא אתי לאקולי ולאפוקי להדיא מרה"י לרה"ר:

משמשת שתי רשויות - פעמים שהיא משמשת בתורת רה"י ופעמים כרה"ר ולקמיה מפרש לה בשילהי כולהי שמעתתא:

הרי זו רשות לעצמה - אע"פ שהיא מרה"י כדאמרינן לעיל בגדר גבוה י' ורחב ד' הויא רשות בפני עצמה ואין מוציאין מן הבית לתוכה ולקמן מפרש טעמא:

בשני צדי רה"ר - זו כנגד זו:

רישוי: CC0

שבת ו עמוד א

1מידי דהוה אמעביר חפץ ברה"ר התם, לאו אע"ג דכמה דנקיט ליה ואזיל פטור, כי מנח לי' חייב. ה"נ ל"ש׃

2מי דמי?! התם כל היכא דמנח ליה מקום חיוב הוא. הכא, אי מנח ליה בסטיו מקום פטור הוא.

3אלא מידי דהוה אמעביר חפץ מתחלת ד' לסוף ד' התם לאו אע"ג דאי מנח ליה בתוך ד' אמות פטור, כי מנח ליה בסוף ד' אמות חייב, ה"נ ל"ש׃

4מי דמי?! התם, לגבי דהאי גברא מקום פטור הוא, לכ"ע מקום חיוב הוא. הכא לכ"ע מקום פטור הוא.

5אלא מידי דהוה אמוציא מרה"י לרה"ר דרך צדי רה"ר התם, לאו אע"ג דאי מנח ליה אצדי רה"ר פטור, וכי מנח ליה ברה"ר חייב, ה"נ ל"ש׃

6מתקיף לה רב פפא: הניחא לרבנן דאמרי צדי רה"ר לאו כרה"ר דמי. אלא לר' אליעזר (בן יעקב) דאמר צדי רה"ר כרה"ר דמי, מאי איכא למימר?

7א"ל רב אחא בריה דרב איקא: אימור דשמעת לר"א (בן יעקב) דאמר צדי רה"ר כרה"ר דמי היכא דליכא חיפופי. אבל היכא דאיכא חיפופי מי שמעת ליה? הלכך להא דמיא.

8א"ר יוחנן: ומודה בן עזאי בזורק. תניא נמי הכי: המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב. אחד המוציא, ואחד המכניס, ואחד הזורק, ואחד המושיט. בן עזאי אומר: המוציא והמכניס פטור, המושיט והזורק חייב.

ברייתא

9ת"ר ד' רשויות לשבת: רה"י ורה"ר וכרמלית, ומקום פטור.

10ואיזו היא רה"י חריץ שהוא עמוק י' ורחב ד' וכן גדר שהוא גבוה י' ורחב ד' זו היא רה"י גמורה.

11ואיזו היא רה"ר סרטיא ופלטיא גדולה, ומבואות המפולשין זו היא רה"ר גמורה. אין מוציאין מרה"י זו לרה"ר זו, ואין מכניסין מרה"ר זו לרה"י זו, ואם הוציא והכניס בשוגג חייב חטאת, במזיד ענוש כרת, ונסקל.

12אבל ים ובקעה ואיסטוונית והכרמלית אינה לא כרה"ר ולא כרה"י ואין נושאין ונותנין בתוכה. ואם נשא ונתן בתוכה פטור. ואין מוציאין מתוכה לרה"ר ולא מרה"ר לתוכה. ואין מכניסין מרה"י לתוכה, ולא מתוכה לרה"י ואם הוציא והכניס פטור.

13חצרות של רבים ומבואות שאינן מפולשין, עירבו מותרין. לא עירבו אסורים.

14אדם עומד על האיסקופה, נוטל מבע"ה ונותן לו, נוטל מעני ונותן לו, ובלבד שלא יטול מבעה"ב ונותן לעני, מעני ונותן לבעה"ב ואם נטל ונתן שלשתן פטורים.

15אחרים אומרים: איסקופה משמשת ב' רשויות. בזמן שהפתח פתוח כלפנים, פתח נעול כלחוץ. ואם היתה איסקופה גבוהה י' ורחבה ד' ה"ז רשות לעצמה.

16אמר מר: זו היא רה"י למעוטי מאי? למעוטי הא דר' יהודה. דתני' יתר על כן א"ר יהודה: מי שיש לו ב' בתי' בשני צדי רה"ר עושה׃

תוספות

מידי דהוה אמעביר חפץ בר"ה - ה"ל למנקט המוציא דאיירי ביה לעיל דכל כמה דלא מנח ליה מיפטר אלא משום דבתר הכי נקט מעביר נקט ליה נמי השתא ובכל עניני העברה בר"ה קאמר:

התם כל היכא דמנח ליה מקום חיוב הוא - ומוציא ומושיט ומעביר ד"א בר"ה דרך למעלה מי' דחייב אע"ג דאי הוה מנח ליה למעלה מי' פטור מ"מ תחתיו במקום שמהלך מקום חיוב הוא אבל סטיו הקרקע נמי מקום פטור הוא:

מידי דהוה אצדי ר"ה - וא"ת מה פשוט לן יותר דרך צדי ר"ה מדרך סטיו וי"ל דדרך בית שיש לפניו צדדין וכן היה מסתמא במשכן:

היכא דאיכא חיפופי כו' - ותימה בפ' כל גגות (עירובין צד. ושם) פריך ולפלוג בצדי ר"ה דעלמא פירוש ואמאי פליגי בחצר שנפרצה ומשני אי הוי פליגי בעלמא ה"א כי פליגי רבנן עליה ה"מ היכא דאיכא חיפופי אבל היכא דליכא חיפופי מודו קמ"ל משמע דר"א נמי פליג בדאיכא חיפופי וי"ל דה"ק קמ"ל דהיכא דליכא חיפופי דוקא פליגי אבל היכא דאיכא חיפופי מודה רבי אליעזר אי נמי ההיא סוגיא כרב פפא דהכא דלא מחלק:

המושיט והזורק חייב - וא"ת אמאי מודה במושיט וזורק כיון דלא יליף דרך סטיו מדרך צדי לענין מעביר ה"נ לא נילף בזורק ומושיט וי"ל דלבן עזאי מעביר דרך צדי נמי פטור אע"ג דהיה במשכן משום דמהלך כעומד דמי אבל זורק ומושיט דרך סטיו יליף מזורק ומושיט דרך צדי:

ארבע רשויות לשבת - ק' לרשב"א ליתני ה' רשויות דהא קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה הזורק מר"ה לתוכו או איפכא חייב ואין מטלטלין בו אלא בד"א וי"ל דההיא רה"י גמור אלא לענין דאין מטלטלין בו אלא בד"א עשאוה ככרמלית והרי כבר שנה רה"י וכרמלית ולהכי נמי לא תני חצר שלא עירבו:

כרמלית - בירושלמי בריש שבת תני ר' חייא כרמל רך (ומלא) לא לח ולא יבש אלא בינוני ה"נ כרמלית אינו לא כרה"י ולא כר"ה:

יתר על כן א"ר יהודה - הכי מיתני' בתוספתא פרק ז' דעירובין אחד חלון שבין ב' חצרות ואחד חלון שבין שני בתים כו' וגשרים ונפשות ור"ה מקורה מטלטלין תחתיו בשבת דברי ר' יהודה יתר על כן א"ר יהודה כו פירוש יתר ע"כ בשני בתים משני צדי ר"ה דאף על גב דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם כמו בגשרים ונפשות ור"ה מקורה דרישא אפ"ה נושא ונותן באמצע דקסבר ר"י ב' מחיצות דאוריי' כדאמרן בפ' כל גגות (עירובין צה.) וא"ת אמאי לא מייתי הכא מתני' דכל גגות (עירובין צה.) דקתני התם ועוד אמר רבי יהודה מערבין למבוי המפולש וי"ל דמתני' איכא לפרושי דמערבין בצורת הפתח וקסבר ג' מחיצות דאורייתא א"נ ה"א דמתני' איירי במבוי המפולש לרה"ר אבל אין ר"ה עוברת לתוכה להכי מייתי הברייתא דיתר על כן דאפי' רה"ר (גמורה) עוברת בה מטלטלין ע"י לחי או קורה משום דשתי מחיצות דאורייתא ואע"ג דבפ"ק דעירובין (דף י.) אמתני' דהרחב מי' אמות ימעט משמע דלכל היותר לא התיר רבי יהודה אלא עד י"ג אמה ושליש היינו מדרבנן אבל מדאורייתא אפי' ברוחב י"ו אמות מטלטלין דאית ליה ב' מחיצות דאורייתא דע"כ צ"ל דרבי יהודה איירי ברה"ר גמורה שבוקעין שם רבים כדמוכח בפ"ק דעירובין דף ו: ושם) גבי כיצד מערבין רה"ר ושם פירשתי וא"ת והא מדקתני סיפא דמבואות המפולשין הוו רה"ר שמעי' שפיר לאפוקי מדר' יהודה דאית ליה ב' מחיצות דאורייתא דלדידיה מבואו' המפולשות לא הוו רה"ר כיון דאיכא שתי מחיצות וי"ל דמסיפא לא הוה שמעינן לאפוקי מדר' יהודה דה"א טעמא דרבי יהודה משום דקסבר לחי וקורה משום מחיצה דאיכא מאן דסבר הכי בפ"ק דעירובין (דף נוו:) להכי אצטריך למתני' זו היא רה"י גמורה למעוטי דר' יהודה דלא הוי רה"י דלחי וקורה לא חשיב מחיצה:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רב נסים גאון

מתקיף לה רב פפא הניחא לרבנן דאמרי צידי רשות הרבים לאו כרשות הרבים דמו אלא לר' אליעזר דאמר כרשות הרבים דמו מאי איכא למימר ופליגא דר' אליעזר ורבנן במס' עירובין בפרק כל גגות העיר (דף צד) דתנן חצר שנפרצה לרה"ר המכניס מתוכה לרה"י או מרה"י לתוכה חייב דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים מתוכה לרה"ר ומרה"ר לתוכה פטור ואמרי' בגמ' ואיבעי תימה בצידי רה"ר קמיפלגי דר' אליעזר סבר צידי רה"ר כרה"ר דמו ורבנן סברי צידי רשות הרבים לאו כרה"ר דמו: הבקעה בימות החמה רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה בימות הגשמים רשות היחיד לכאן ולכאן פירשו בתוספתא במסכת טהרות בפרק המסוכן [פ"ז] אלו הן ימות החמה משתעקר תבואה מתוכה ואלו הן ימות הגשמים משתרד רביעה שנייה ומפורש הרביעה במסכת תעניות (דף ו) בפ' א':

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת שבת דף ו׳ עמוד א׳

מסכת שבת דף ו׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־380 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–157)עמוד

היעד שנמצא: שבת דף ו׳ ע״א

פתיחה בקורא