גראינין — מתניתין דפרקין דלעיל חוץ מקליפתן וגרעיניהן:
ונגרע — והגרעינין זורקין ונגרעין מתוך האוכל:
אוממות — גבי גחלים מייתינן ליה בכיצד צולין גחלים יכול עוממות ת"ל אש אי אש יכול שלהבת כו':
עממוהו — לא החשיכו מראיתו להיות הם נאים ממנו:
מאמצין — לקמן גבי עינים של מת בפ' שואל (שבת דף קנא:):
במשיפה של קילור — שרגילין לשופו בחלב של אשה:
כדי לשוף במים — לשני עינים:
כדי שיפה או כדי אחיזה ושיפה — מה שנדבק באצבעותיו לבד מה שנותן בעיניו:
אפומא דכולה כתית — וכל מכה קרויה פה:
מורשא קמא — עליון של מכה:
שבלול — לימצ"א:
לכתית — מניחה (לכתית) עליו:
זבוב לצירעה — למי שעקצו צירעה כותש זבוב ומניחה עליו:
לחפפית — מין שחין:
סממית — אייראניא"ה בלע"ז:
לעקרב — עקיצת עקרב כותש סממית ומניחה עליו:
ושייף — ומושח:
מפגיע — חיה קטנה וקולה גדול ושומע וירא שתהא בריה גדולה ובורח:
יתוש — נכנס לפיל בחוטמו וכן סממית לעקרב נכנס לו באזנו:
סנונית — ארונדייל"א נכנסת תחת כנפי הנשר ומעכבו מפרישת כנפיו:
כילבית — שרץ קטן ונכנס לדג גדול באזנו:
המבליג שוד על עז — המחזיק שדוד על הגבור:
כל חללי עלמא — פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם:
מסגיין בריש עדרא — מהלכות בראש העדר:
ברישא חשוכא — סתם עזים שחורות סתם רחלות לבנות:
מכסיין — בזנב:
והני מגליין — העזים אין להם אליה:
הני דמכסינן מינייהו — רחלים שאנחנו מתכסין מצמרן גם הן מכוסות:
דאכלה כיסי — קוצים לפיכך זנבו קצר כדי שלא ידבקו בה הקוצים:
ובעי לכרכושי בקי — להבריח היתושין:
קמצא — ארבה ול"נ קמצא [נמלה]:
חילפי — ערבה:
ואי קשיא נדיא ומתעוורא — ואם היתה קשה תנוד ותעקר כשתכה בעצים:
ומתעוורא — יסתמו עיניה שמראות עיניה תלויה בה כדשמואל:
תימרא דתרנגולא מידליא לעילא — ריס של עין התחתון כשעוצם עיניו עולה למעלה מן העליון ובשאר כל בריה העליון שוכב על התחתון:
משום דדייר אדפי — שעולה בלילות על הקרשים והקורות צריך שיעלה התחתון על העליון מפני העשן שלא יכנס בעיניו:
מתכוליתא — דבר שמטבילין בו כגון כותח או שאר ליפתן:
מתי תכלה דא — לכשיכלה מה נאכל ול"נ מתי תכלה דא לפי שאינו כלה עד זמן ארוך שאינו נאכל אלא מעט מעט:
ביתא בא ואיתיב — שדרך לישב בבית:
בקתא — בית צר וקטן:
בי עקתא — בית צר:
כופתא — מכתשת ל"א מדה לחטין ול"נ כמין גולם עץ עשוי לישיבה כמו כופת שאור שיחדה לישיבה דתניא בפסחים (דף מה:):
כוף תיב — כפוף אותו ושב עליו:
לבני לבני בני — מתקיים לדורות הרבה:
הוצא — גדר קוצים או לולבים:
חציצה — אינו דבר קיימא אלא חציצה בעלמא:
כוזא — כלי חרס קטן:
כזה — כלומר דבר מועט וקל כמו זהו מהו חשוב למלאותו לי מיינך במתנה:
שוטיתא — בד של הדס שמרקדין בו לפני כלה:
שטותא — נראה המרקד כשוטה:
משיכלא — ספל גדול שהכל רוחצים ידיהם ורגליהם ממנו:
משו כולא — רוחץ את הכל:
משכילתא — ספל קטן ונאה:
משיא כלתא — מיוחד לחשובים כמו כלה ואשה חשובה לרחוץ ממנו:
אסיתא — מורטיי"ר:
חסירתא — שחסר החקיקה מבפנים:
בוכנא — עלי שכותשין בו:
לבושא — חלוק עליון שקורין שרוק:
לא בושה — למנוע הבושה שמכסה כל החלוקים התחתונים הקרועים ורעים:
כגולם — שאין לו חיתוך אברים:
גולתא — מקטורין נאה:
גלי ותיב — כשהוא יושב מגלה עצמו שלא ישב עליו שלא ילכלכנו ולא ישופנו בקרקע וישיר שערו ויקרע ויבלה:
בור זינקא — בור שיבשו מימיו קורין כן:
נקי — חסר מימיו:
סודרא — דרך תלמידי חכמים לעטוף סודר:
אפדנא — טרקלין של מלכים:
אפתחא — אל פתח זה יבאו הכל אם למשפט אם לשרת המלך:
אבר קטן — אחד מפרקי אצבע קטנה:
דגדול — של אדם גדול והאי קטן אאבר קאי אי נמי אבר גדול של קטן והאי קטן אגברא קאי ולא אאבר:
לא אבר קטן — וקטן אכולא מילתא קאי אבר קטן של גוף קטן:
דרבי שמעון כו' — והכי קאמר כדי לסוך בו אבר קטן וקטן יהא הגוף בן יומו ורבי נתן סבר חד קטן אמרינן או האבר או הגוף אבל תרי קוטני לא:
ה"ג דכולי עלמא אבר קטן של קטן בן יומו לא:
