קצירה גוררת קצירה — שניה בכפרתה וטחינה גוררת את הטחינה השניה ונתכפרו כולן דקיימא לן אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת וזה שעשה שתי קצירות בהעלם אחד שלא נודע לו בין קצירה לקצירה שחטא ואע"פ שהעלמה של שניה חלוק קצת משל ראשונה סוף סוף העלם אחד הוא דלא נודע לו חטאו בינתים וידיעות [חטא] הוא דמחלקת הלכך חטאת זו שבאה על הקצירה וטחינה ראשונה אתרווייהו קיימא ונתכפרו עם הקצירה כל קצירות שעליו שנעשו בהעלם אחד ועם הטחינה נתכפרו כל הטחינות שעליו כשעשאן בהעלם אחד:
אבל נודע לו על הקצירה — אחרונה שבזדון שבת ושגגת מלאכות והפריש עליה קרבן הואיל ובקרבן זה לא שייכא טחינה שעמה דהא אכל חדא מיחייב אי הוה מתידעי ליה תרווייהו:
קצירה גוררת קצירה — ראשונה:
קצירה גוררת קצירה — כמשפט דשני זיתי חלב בהעלם אחד הן וטחינה שעם קצירה ראשונה היינו משום גרירה דאף על גב דעיקר קרבן לאו משום קצירה דבהדה אתא הואיל ואיכפר ליה בהדי קצירה בתרייתא גררה לטחינה שעמה בהדה שהרי שתיהן היו תלויות בקרבן אחד ואין כפרה לזו בלא זו:
וטחינה שעמה — של ראשונה:
וטחינה אחרונה — שכנגדה של ראשונה:
במקומה עומדת — וכי מתידע ליה מיחייב עלה:
וטחינה שכנגדה עומדת במקומה — דגרירה לגרירה לא אמרינן לאיכפורי טחינה אחרונה עם טחינה ראשונה משום שני זיתי חלב בהעלם אחד דהא קמייתא גופה בגרירה היא דמיכפרה:
שם טחינה אחת היא — ואע"ג דקמייתא גופא בגרירה אתיא אמרינן גרירה לגרירה:
ומי אית ליה לרבא גרירה — אטחינה שעמה קפריך דמגררה עם הקצירה ואע"ג דקרבן לאו אההיא קצירה איפריש דאינך כולהו לאו גרירה איכא דקצירה וקצירה בהעלם אחד לאו גרירה היא דכל שם עבירה הנכפל כמה פעמים בהעלם אחד אין בו אלא חטאת אחת:
ראשון ושני מתכפרין — שהרי בהעלמו היה:
שלישי אין מתכפר — ולא אמרינן הואיל והשני מתכפר עם הראשון שבהעלמו ליגרריה לשלישי עמו בכפרתו ואע"ג דלא שייך בהדי ראשון:
הביא קרבן כו' — שכשהפרישו הזכיר בו שם אותו זית:
הביא קרבן על האמצעי נתכפרו כולם — ואין זה גרירה אלא כולם בהעלם של זה היו:
אביי אמר כו' — דאית ליה גרירה:
בתר דשמעיה — רבא מאביי דאמר אפילו הביא קרבן על אחד מהם נתכפרו כולם דאית ליה גרירה הדר ביה איהו ואמר לההיא דלעיל דמיכפרה טחינה שעמה בגרירה:
אי הכי — דכאביי סבירא ליה דאמר גרירה:
טחינה — שעמה דאיכפרה בגרירה תגרור נמי לטחינה שכנגדה משום שני זיתי חלב בהעלם אחד:
גרירה דגרירה — כי הך דטחינה קמייתא לא איכפרה אלא בגרירה דלא עליה ולא על קצירה שעמה בא הקרבן אלא דאגריר בהדי קצירה הלכך לא הדרה גרירה לבתרייתא משום שם טחינה:
מילתא דפשיטא להו — דזדון שבת ושגגת מלאכות וזדון מלאכות ושגגת שבת אין חלוקין לחטאות כדקאמרי דזה מתכפר בקרבנו של זה ולא אמרינן כשני העלמות נינהו וניחייב חד אזדון שבת ושגגת מלאכות וחד אשגגת שבת וזדון מלאכות ואע"ג דחד גופה דעבירה היא מספקא ליה כו':
קצר וטחן — קצר או טחן:
חזר וקצר כו' — ולא נודע לו בינתים על חטאו:
מהו שיצטרפו — קצירה וקצירה לכשיעור ויתחייב מי הוי העלם אחד ומצטרפי או דילמא כשני העלמות נינהו ולא מצטרפין:
חלוקין לחטאות — אי הוי כשיעור לכל חד אין אחד מהן מתכפר בקרבן הבא על חברו הלכך לא מצטרפי:
הכי גרסינן וכל היכא דחלוקין לחטאות לא מצטרפי והא תנן כו':
חלב וחלב — שני זיתים והפסיק ביניהם יותר מכדי אכילת פרס דהוו להו שתי אכילות:
שאם אכל חצי זית וחזר ואכל חצי זית — באותו העלם וכגון שלא שהה מתחילתו של ראשון עד סוף גמר אכילת אחרון יותר מכדי אכילת פרס ממין אחד מצטרפין:
צריכא למימר — הא חדא אכילה היא דבשתי אכילות ליכא למאן דאמר חייב:
תוטני — שם חכם:
שני תמחויין — שני מיני תבשיל אחד צלי ואחד שלוק:
ורבי יהושע היא — בכריתות דאמר תמחויין מחלקין לאוכל שני זיתים בהעלם אחד בשני תמחויין לחייבו שתי חטאות ואיצטריכא לאשמעינן דלענין חצי שיעור מצטרפי דמהו דתימא בין לקולא כי הכא בין לחומרא כגון שיעור שלם אמר רבי יהושע דחלוקין הן וגבי שני חצאי שיעור פטור והיינו קולא וגבי שני זיתים שלימים חייב שתים והיינו חומרא:
ארישא מתני — להא דריש לקיש:
אסיפא מתנינן לה — ולא איתמר הכי:
