גמ' מ"ט — אבל לא מן הכתב:
שמא ימחוק — מן האורחין שיראה שלא הכין להם כל צרכם ויתחרט שזימן יותר מן הראוי וימחוק מן הכתב כדי שלא יקראם השמש: כל הני שמא יקרא בשטרי הדיוטות של מקח וממכר קאמר:
דכתב — מניינא אכותל בדיו:
ומידלי — שאינו מגיע לשם למחוק: (אפילו גבוה שאינו מגיע לשם למחוק):
אפילו גבוה — שאינו מגיע שם להטות הנר אסור דהואיל ונמוך אסור גבוה נמי אסור שלא תחלוק:
ומיתתי — שנמוך ויכול להגיע שם ולמחוק:
גודא — כותל:
ולמ"ד שמא יקרא — היכא דליכא למיחש לשמא יקרא ליחוש לשמא ימחוק:
דחייק — בסכין בתוך העץ בטבלא שאין נוחה למחוק ואדהכי מדכר וליכא למיחש למחוק:
פינקס — כעין לוחות של סוחרים:
כמה בפנים וכמה בחוץ — את מי ומי אושיב בפנים במקום המכובד ואת מי ומי אושיב בחוץ שאינה כל כך ספונין:
אבל לא מכתב שעל גבי טבלא ופינקס — דגודא בשטרא לא מיחלף אבל טבלא ופינקס מיחלף:
[דכתיב מיכתב — כתב של דיו]:
אלא לעולם דכתב אכותל ומידלי — שאינו יכול למחוק ולשמא יקרא לא חיישינן דגודא בשטרא לא מיחלף ודקשיא לך דאע"ג דמידלי ליתסרי כדרבה דאמר גבי נר אפילו י' בתים:
דרבה תנאי היא — דאיכא דחייש לשלא תחלוק באיסור שבת דרבנן ואיכא דמפליג:
ליחוש לשמא ימחוק — דהא ר' אחא כותל דוקא נקט ואי מתתי מה לי כותל מה לי אגרת:
אין רואין במראה — מירואיי"ר לפי שהרואה במראה אינו צריך אלא לתקן שערות ראשו וזקנו הלכך חיישי' שמא יראה נימין המדולדלות שאינן שוות עם שאר השער ויגלחן:
דאדהכי והכי — שילך להביא תער או מספרים:
מדכר — שהוא שבת:
של מתכת — שאינו צריך להביא מספרים שהיא עצמה מגלחת השער:
כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות — כגון בני אדם המציירים בכותל חיות משונות או דיוקנות של בני אדם של מעשים כגון מלחמת דוד וגלית וכותבין תחתיה זו צורת חיה פלונית וזו דיוקנית פלוני ופלונית:
אסור לקרותו בשבת — שמא יקרא בשטרי הדיוטות:
אל מדעתכם — אל אשר אתם עושי' מדעת לבבכם וחלל שלכם. אלילים לשון חללים:
עם בניו ובני ביתו אין עם אחר לא — מדלא תנא ומפיס על המנות:
משום לווין ופורעין — דגזור בהו רבנן שמא יכתוב:
המקפידין — שאין מוחלים ומוותרין זה לזה:
