דוכסוסטוס — קלף שניטלה קליפתו העליונה:
מזוזה — שמע והיה אם שמוע:
שבתפילין — דהתם ד' אגרות לד' פרשיות ושיער בחד מינייהו דהיינו שמע קטנה שבהם:
מטמאות את הידים — לענין תרומה כדאמרן בי"ח דבר בפ"ק (דף יד.):
קציצה — הוא הדפוס של עור שחתוך לד' בתים כמין בית יד של עור והאיגרות בתוכן:
במזוזה — הן האיגרות שהן בתוך הבתים:
והא מדקתני סיפא — דההיא דלעיל קלף כדי לכתוב כו' מכלל דרישא כו' וקשיא רישא אסיפא:
שיעורן — של כל אחד בכמה:
כדי לכתוב עליו מזוזה — אדוכסוסטוס דלא חזי לתפילין וסיפא פריש קלף כדי לכתוב פרשה קטנה שבתפילין:
קלף אין דוכסוסטוס לא — הוי בשיעורא זוטא כי האי אלא בכדי לכתוב ב' פרשיות דמזוזה ואי דוכסוסטוס חזי לתפילין הוה ליה לשעוריה כשיעור זוטא דתפילין:
למצוה — מצוה מן המובחר קלף בעינן וסתמא דכל איניש מצוה מעלייתא עביד הלכך לא מצנע דוכסוסטוס לתפילין וה"ל אין מצניעין כמוהו:
למזוזה — אם כתבה על הקלף:
הא דכתב אקלף אפי' במקום שיער — וכ"ש במקום בשר דהילכתא מזוזה במקום שיער והא דכתבה אדוכסוסטוס במקום בשר:
רבי אחי מכשיר — ורב מוקי לדר' אחי אתפילין דכתבן על דוכסוסטוס ואמר כוותיה:
נייר — של עשבים:
גויל — מעובד בעפצים:
מסייע ליה — לרב:
כיוצא בו — רישא דברייתא תפילין של יד עושין אותן של ראש ואותן של ראש אין עושין אותן של יד לפי שאין מורידין כו':
ס"ת שבלה — אין מחתכין ממנה יריעה שפרשיות שמע והיה אם שמוע בתוכה לקובען במזוזה:
דכתיבי — הנך תפילין אמאי:
לאו דכתיבי אדוכסוסטוס — שהוא כשר למזוזה הלכך הא מורידין עושין:
השתא דאתית להכי — דמזוזה אקלף כשרה:
לא תימא — במילתיה דרב דוכסוסטוס הרי הוא כו':
