בוני התלמוד

    מסכת שבת דף קל״ז עמוד א׳

    פרק י״ט - רבי אליעזר דמילה

    Also cited as: Shabbat 137a, Chapter 19 Rabbi Eliezer DeMilah

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    והא סתם ספרא הוא - דבתורת כהנים תניא לה וסתם ספרא רבי יהודה:

    לקדש - מי חטאת לתת אפר על המים:

    מכשיר בקטן ופוסל באשה - טעמיה מפרש בסדר יומא בפ"ג:

    ובאנדרוגינוס - שמע מינה דרבי יהודה כאשה משוי ליה:

    כל זכר - ריבויא הוא:

    מתני' ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב - דטעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה הוא ועבד ליה חבורה שלא לצורך ובהא אפילו רבי יהושע מודה:

    אחד למול בשבת ואחד למול בע"ש ושכח ומל את של ע"ש בשבת ר"א מחייב חטאת - דמילה שלא בזמנה אינה דוחה שבת ואע"ג דטעה בדבר מצוה שהיה טרוד באותו של שבת ומתוך כך טעה בזה ואף בזה עשה מצוה שהרי ראוי הוא למול אלא שאינו דוחה שבת ס"ל לר"א טעה בדבר מצוה ועשה מצוה שיש בה חיוב חטאת חייב ורבי יהושע פוטר דס"ל טעה בדבר מצוה ועשה מצוה פטור:

    גמ' רב הונא מתני - במתניתין ברישא חייב לדברי הכל כדתנינן לה אנן:

    ורב יהודה מתני ברישא פטור - דמוקי לה בשכח ומל את של ע"ש בשבת ופלוגתא היא בשל אחר השבת בשבת:

    שהוא חייב - דאע"ג דטריד במצוה וטעה בה כיון דלאו מצוה שעדיין לא הגיע זמנו למול חייב:

    אלא מע"ז - שהוקשו כל חטאות שבתורה לחטאת ע"ז דכתיב תורה אחת יהיה לכם וגו' בפרשת שלח לך אנשים גבי קרבן ע"ז:

    ור' יהושע התם - עובד עבודת כוכבים לא עשה מצוה:

    ה"ג רב יהודה מתני פטור דתניא אמר ר"מ לא נחלקו ר"א ורבי יהושע על שהיו לו שני תינוקות אחד למול ע"ש כו':

    ה"ג ורבי יהושע התם לא טריד במצוה הכא טריד במצוה - טרוד להתעסק במצוה גמורה שהרי אחד מהם זמנו היום וטרוד לבו למהר ולעשות ומתוך טרדו טעה ומל את זה שאין בו מצוה כלל:

    ושכח ומל של ע"ש בשבת שהוא חייב - לקמיה מתרץ לה:

    דלא ניתנה שבת לידחות - שאין לו תינוק שיהא זמנו היום הלכך לא היה טרוד היום במצוה שלא היה מוטל עליו כלום לעשות ולא היה לו לטעות:

    מתני' נולד בין השמשות נימול לט' - שהרי ליום שמיני של מחר הוא נימול ושמא בין השמשות יום הוא ונימול לט':

    היה היום ע"ש - א"א למולו בשבת הבאה דשמא ט' הוא והויא ליה מילה שלא בזמנה ואינה דוחה שבת וצריך להמתין עד לאחר השבת שהוא עשירי:

    חל יו"ט להיות אחר השבת - אין מילה שלא בזמנה דוחה אותו ונימול לי"א:

    גמ' חלצתו חמה - נשלף ממנו החולי ויצא מגופו:

    דתני לודא - שם חכם:

    יום הבראתו כיום הולדו - ממתינין לו כיום הולדו:

    מאי לאו - יום הולדו דווקא קאמר דלא בעינן מעת לעת:

    לא - כיום הולדו דקתני למיתב ליה ז' מיהו עדיף יום הבראתו מהא דבעינן מעת לעת ומהא ליכא למשמע מידי:

    מתני' ציצין - רצועות של בשר שנשארו מן הערלה:

    עטרה - היא שפה גבוה המקפת את הגיד סביב וממנה משפע ויורד לראשו:

    ואינו אוכל בתרומה - אם כהן הוא דילפינן ביבמות (ד' ע.) שערל אסור בתרומה:

    ואם היה בעל בשר - שהיה שמן ונראה בשר שלמעלה מערלתו לאחר שניטלה ערלה כולה כאילו אותו בשר חוזר וחופה את הגיד:

    מתקנו - ומשפע באיזמל מאותו עובי:

    מפני מראית העין - שלא יהא נראה כערל:

    שבת 137 עמוד א

    1וסתם ספרא רבי יהודה.

    2אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא: הכל כשרים לקדש, חוץ מחש"ו רבי יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ואנדרוגינוס. ש"מ׃

    3ומאי שנא מילה? משום דכתיב: ״(בראשית יז״, י) ״המול לכם כל זכר״.

    מתני׳ · משנה

    4מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב.

    5אחד למול בע"ש ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ע"ש בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.

    גמ׳ · גמרא

    6רב הונא מתני ״חייב״, רב יהודה מתני ״פטור״.

    7רב הונא מתני ״חייב״, דתניא, אמר ר"ש בן אלעזר: לא נחלקו רבי אלעזר ור' יהושע על מי שהיו לו ב' תינוקות, אחד למול בשבת ואחד למול אחר השבת, ושכח ומל את של אחר השבת בשבת שהוא חייב.

    8על מה נחלקו על מי שהיו לו ב' תינוקות, א' למול בע"ש וא' למול בשבת, ושכח ומל את של ע"ש בשבת שר' אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.

    9ושניהם לא למדוה אלא מעבודת כוכבים ר' אליעזר סבר: כעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים אמר רחמנא ״לא תעביד״, וכי עביד מיחייב, ה"נ לא שנא.

    10ורבי יהושע: התם דלאו מצוה, הכא מצוה.

    11רב יהודה מתני ״פטור״, דתניא, א"ר מאיר: לא נחלקו ר"א ורבי יהושע על מי שהיו לו ב' תינוקות, אחד למול בע"ש ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ע"ש בשבת שהוא פטור.

    12על מה נחלקו על מי שהיו לו ב' תינוקות, אחד למול אחר השבת וא' למול בשבת, ושכח ומל את של אחר השבת בשבת שר"א מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.

    13ושניהם לא למדוה אלא מעבודת כוכבים ר"א סבר: כעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים אמר רחמנא ״לא תעביד״, וכי עביד מיחייב, ה"נ לא שנא.

    14ור' יהושע: התם לא טריד מצוה הכא טריד מצוה׃

    15תני ר' חייא אומר היה ר"מ לא נחלקו רבי אלעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו ב' תינוקות א' למול בע"ש וא' למול בשבת ושכח ומל את של ע"ש בשבת שהוא חייב׃

    16על מה נחלקו על מי שהיו לו ב' תינוקות א' למול אחר השבת וא' למול בשבת ושכח ומל של אחר השבת בשבת שר"א מחייב חטאת ור' יהושע פוטר׃

    17השתא רבי יהושע סיפא דלא קא עביד מצוה פוטר רישא דקא עביד מצוה מחייב׃

    18אמרי דבי ר' ינאי רישא כגון שקדם ומל של שבת בע"ש דלא ניתנה שבת לידחות סיפא ניתנה שבת לידחות׃

    19א"ל רב אשי לרב כהנא רישא נמי ניתנה שבת לידחות לגבי תינוקות דעלמא להאי גברא מיהא לא איתיהיב:

    מתני׳ · משנה

    20קטן נימול לשמנה לתשעה ולעשרה ולאחד עשר ולי"ב לא פחות ולא יותר׃

    21הא כיצד כדרכו לשמנה נולד לבין השמשות נימול לט' ביה"ש של ע"ש נימול לעשרה׃

    22יו"ט לאחר השבת נימול לאחד עשר ב' ימים של ר"ה נימול לשנים עשר׃

    23קטן החולה אין מוהלין אותו עד שיבריא:

    גמ׳ · גמרא

    24אמר שמואל חלצתו חמה נותנין לו כל ז' להברותו׃

    25איבעיא להו מי בעינן מעת לעת׃

    26ת"ש דתני לודא יום הבראתו כיום הולדו מאי לאו מה יום הולדו לא בעינן מעת לעת אף יום הבראתו לא בעינן מעת לעת׃

    27לא עדיף יום הבראתו מיום הולדו דאילו יום הולדו לא בעינן מעת לעת ואילו יום הבראתו בעינן מעת לעת:

    מתני׳ · משנה

    28אלו הן ציצין המעכבין את המילה בשר החופה את רוב העטרה ואינו אוכל בתרומה׃

    29ואם היה בעל בשר מתקנו, מפני מראית העין.

    תוספות

    הזכר ולא טומטום ואנדרוגינוס - תימה לרבי דבפרק אלו מומין (בכורות דף מב.) גבי בכור מצריך הזכר הזכרים למעוטי טומטום ואנדרוגינוס משמע התם דמהזכר לחודיה לא הוה ממעט לה והכא ממעטין ליה מהזכר לחודיה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רב נסים גאון

    אף אנן נמי תנינא הכל כשרין לקדש חוץ מחרש שוטה וקטן כו' - זו המשנה במס' פרה בפרק ה' ולענין קידוש מי חטאת נתכוונה. לומר שבעת שישארו ציצין המעכבין את המילה הרי הוא ערל עדיין ואם הוא כהן אסור לוכל בתרומה כמו ששנינו במס' יבמות (דף ע) הערל וכל הטמאין לא יאכלו בתרומה והזכירו בתלמוד המחלוקת שהיתה בין ר' אליעזר ובין ר' עקיבא בתורת כהנים במה שכתוב (ויקרא כ״ב:ד׳) איש איש מזרע אהרן ומה שכתוב (שם) תושב כהן ר' אליעזר גמר לערל בגזירה שוה לערל מפסח ור' עקיבא אמר איש איש לרבות את הערל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת שבת דף קל״ז עמוד א׳

    מסכת שבת דף קל״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 29 קטעים ממוספרים, כ־515 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: שבת דף קל״ז ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026