מסכת שבת דף קמ״ט עמוד ב׳

1וכדברי (ב"ה) אף משום רבית.

2אי הכי בניו ובני ביתו נמי! בניו ובני ביתו היינו טעמא כדרב יהודה אמר רב. דאמר רב יהודה אמר רב: מותר להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית.

3אי הכי, מנה גדולה כנגד מנה קטנה נמי!

4אין ה"נ וחסורי מיחסרא והכי קתני: מפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו על השלחן אפי' מנה גדולה כנגד מנה קטנה. מ"ט כדרב יהודה אמר רב. עם בניו ועם בני ביתו אין, עם אחרים לא. מ"ט כדרב יהודה אמר שמואל. מנה גדולה כנגד מנה קטנה אף בחול לאחרים אסור. מ"ט משום קוביא.

5מטילין חלשין על וכו'. מאי ״אבל לא על המנות״? א"ר יעקב בריה דבת יעקב: אבל לא על המנות של חול ביו"ט פשיטא! מהו דתימא: הואיל וכתיב ״(הושע ד״, ד) ״ועמך כמריבי כהן״, אפי' מנות דחול נמי. קמ"ל׃

6וא"ר יעקב בריה דבת יעקב: כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה מנלן? אילימא משום דכתיב: ״(מלכים א כב״, כ) ״ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה. ויצא הרוח ויעמוד לפני ה' ויאמר אני אפתנו וגו' ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן״,׃

7ואמרינן: מאי ״רוח״, א"ר יוחנן: זה רוחו של נבות. ומאי ״צא״ אמר רב: צא ממחיצתי. ודילמא התם היינו טעמא, דכתיב ״(תהלים קא״, ז) ״דובר שקרים לא יכון״?!

8אלא מהכא: (חבקוק ב, טז) ״שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל וגו'״. ״שבעת קלון מכבוד״ זה נבוכדנצר. ״שתה גם אתה והערל״ זה צדקיה. חדא, דכוליה קרא בנבוכדנצר כתיב״. ועוד: צדקיה צדיקא מאי הוה ליה למיעבד ליה, דא"ר יהודה אמר רב: בשעה״ שבקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך וכו'.

9אלא מהכא: (משלי יז, כו) ״גם ענוש לצדיק לא טוב״, אין ״לא טוב״ אלא רע, וכתיב: ״(תהלים ה ה) כי לא אל חפץ רשע״, אתה לא יגורך רע צדיק אתה ה' ולא יגור במגורך רע׃

10מאי משמע דהאי חלשים לישנא דפורא הוא דכתיב ״(ישעיהו יד״, יב) איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים וגו' אמר רבה בר רב: הונא מלמד שהיה מטיל פור על גדולי מלכות לידע איזה בן יומו של משכב זכור וכתיב ״(ישעיהו יד״, יח) כל מלכי גוים כולם וגו' אמר רבי יוחנן שנחו ממשכב זכור׃

11וא"ר יוחנן כל ימיו של אותו רשע לא נמצא שחוק בפה כל בריה שנאמר ״(ישעיהו יד״, ז) נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה מכלל דעד השתא לא הוה רנה׃

12ואמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן אסור לעמוד בביתו של אותו רשע שנא' (ישעיהו יג, כא) ושעירים ירקדו שם׃

13ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שביקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך נמשכה ערלתו שלש מאות אמה והיתה מחזרת על כל המסיבה כולה שנאמר ״שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל ערל בגימטריא שלש מאות הוי״׃

14ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שירד אותו רשע לגיהנם רעשו כל יורדי גיהנם אמרו שמא למשול עליהם הוא בא או ליחלות כמותם הוא בא שנאמר ״(ישעיהו יד״, י) גם אתה חולית כמונו אלינו נמשלת יצאתה ב"ק ואמרה (יחזקאל לב, יט) ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים׃

15(ישעיהו יד, ד) איך שבת נוגש שבתה מדהבה א"ר יהודה אמר רב שבתה אומה זו שאמרה׃