אין זקוק לה — הלכך בחול שרי:
ואסור להשתמש לאורה — שיהא ניכר שהוא נר מצוה וליכא למיחש להטייה:
ולא קבלה — שלא חשבו לסמוך על דבריו:
אי זכאי — אילו הייתי זוכה ללומדה הייתי גורסה כששמעתיה ראשון:
גירסא דינקותא — מתקיים יותר משל זקנה:
לשיעורה — שיהא בה שמן כשיעור הזה ומיהו אם כבתה אין זקוק לה:
רגלא דתרמודאי — שם אומה מלקטי עצים דקים ומתעכבין בשוק עד שהולכים בני השוק לבתיהם משחשכה ומבעירים בבתיהם אור וכשצריכין לעצים יוצאים וקונין מהן:
נר איש וביתו — נר אחד בכל לילה ואיש וכל בני ביתו סגי להו בנר אחד:
והמהדרין — אחר המצות עושין נר אחד בכל לילה לכל אחד ואחד מבני הבית:
כנגד ימים הנכנסים — העתידים לבא:
ימים היוצאין — שיצאו כבר וזה שהוא עומד בו נמנה עם היוצאין:
פרי החג — מתמעטים והולכים בקרבנות דפרשת פנחס:
מעלין בקדש ואין מורידין — מקרא ילפינן לה במנחות בפרק שתי הלחם (מנחות דף צט.):
מבחוץ — משום פרסומי ניסא ולא ברה"ר אלא בחצרו שבתיהן היו פתוחין לחצר:
ואם היה דר בעלייה — שאין לו מקום בחצרו להניחה שם:
מניחה — מבפנים כנגד חלון הסמוך לרה"ר:
הסכנה — שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית ע"ז שלהם כדאמרינן בגיטין (פ"ב דף יז:):
נר אחרת — לעשות היכר לדבר:
ואי איכא מדורה — אש לא צריך נר אחרת לפי שמשתמש לאור המדורה ויש היכרא שהנר של מצוה היא:
ואי אדם חשוב הוא — שאינו רגיל להשתמש לאור המדורה:
צריך נר אחרת — דאי לא לא הוי היכר:
מאי חנוכה — על איזה נס קבעוה:
בחותמו — בהצנע וחתום בטבעתו והכיר שלא נגעו בו:
ה"ג ועשאום ימים טובים בהלל והודאה — לא שאסורין במלאכה שלא נקבעו אלא לקרות הלל ולומר על הנסים בהודאה:
גץ — ניצוץ אישטינציל"ש:
פטיש — קורנס גדול של נפחים:
בעל גמל חייב — שלא היה לו להגדיל בחבילתו שתכנס לחנות:
בנר חנוכה פטור — חנוני שברשות פירסום מצוה הניחה שם:
זאת אומרת — הא דקתני בנר חנוכה פטור:
