מחיצה י' — שיהא הממלא עומד לפנים מן המחיצה וממלא:
ואין שותין הימנה — לעמוד על שפתה ולשאוב בכלי ולהכניס ראשו לחללה ולשתות כדתנן לא יעמוד אדם ברה"ר וישתה ברה"י שמא ימשוך הכלי אצלו:
אלא אם כן הכניס ראשו ורובו — למקום שהוא שותה:
הרי עקירה באיסור — מרה"ר:
הרי הנחה באיסור — ברה"י:
ממקום פטור קאתיא — שאי אפשר שלא הגביה תחילה למעלה מן העמוד שהוא מקום פטור שאינו אויר רה"ר ואויר רה"י נמי לא הוי דכי אמרינן רה"י עולה עד לרקיע ה"מ כנגד רה"י אבל האי מקמי דלימטי לאויר עמוד אגבהיה למעלה מעשרה:
מתניתין היא — הנוטל מהן והנותן על גבן חייב:
ברוקא דהדדי תפיתו — כולכם רוק אחד אתם רוקקים:
ואת לא תסברא — דמתני' היא:
במחט — דאינה גבוהה:
דאית לה — לסלע מורשא נמוך מי' וכיון דכולה גבוהה י' בר מההיא מורשא ואיהו לא הוי מקום חשוב הוי ליה חורי רשות היחיד:
אי נמי דרמיא — מחט בחריץ שבסלע שבראשו ולא נפל מלמעלה מי' אלא לתוך י':
מוקף לכרמלית — בכותל זה הקיפו בקעה שהיתה כרמלית ועל ידו נעשית רה"י כגון שהוקף לדירה או לא הקיפו בו אלא בית סאתים:
וזרק — מרה"ר ונח על ראשו מהו:
או דילמא כיון — דכותל זה עשאה לכרמלית זו רה"י:
כמאן דמלי דמיא — והוי אצל ראשו כארעא סמיכתא כל החלל:
לאחרים — כל החלל עשאו רה"י:
לעצמו לא כל שכן — ראש הכותל:
ועקר ממנה חוליא — והניחו ברה"ר מי מיחייב אע"ג דמקמי עקירה לאו רה"י הוה בשעת עקירה מיהא רה"י הוה:
וסילוק מחיצה — בהנחה זו נסתלקה מחיצת הבור שנתמעטה מעשרה מי מהני האי מיעוטא למיפטריה או לא:
בדבילה שמינה — שנדבק בפני הכותל:
ואמאי — מיחייב הא מתני' ד' אמות קתני ואפילו מצומצמות וכי נח בפני הכותל נתמעט הזריקה מד' אמות כדי מקום הדבילה וקתני חייב כיון דמעיקרא ד' אמות הוה:
התם לא מיבטיל ליה — דבילה הלכך לאו מיעוט הוא:
על גבי יתידות — דקות שהיו גבוהות י' ואין רחבות ד' ודף זה רחב ד' עשאו רשות היחיד:
מהו — להתחייב בזריקה זו:
וחפץ על גביו — ואם תימצי לומר הוא אם תימצי לומר כר' יוחנן דהנחת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי לא מיחייב הכא ודאי אדף לא מיחייב מיהו אחפץ מהו לחיובי:
דלא אפשר דלא מידלי — החפץ מעל הדף בשעת הנחת הדף והדר נייח:
כעשיית מחיצה — ברישא והדר הנחת החפץ דמי חייב דבשעת הנחתו כבר נעשה דף רה"י:
היינו הנחתן — ואם נטל מקצתן והוציא הוה עקירה:
