דסגינן בשלימותא — התהלכנו עמו בתום לב כדרך העושים מאהבה וסמכנו עליו שאל יטעננו בדבר שלא נוכל לעמוד:
לבבתני — קרבתני:
בתחלה — בקבלה שקבלתם אחת הוא אצלם ולבסוף כשקיימתם שתים יש:
עלובה — חצופה דעולבנא לישנא דחוצפא היא והכי אמר במס' גיטין:
מזנה בתוך חופתה — כישראל כשעמדו בסיני ועשו העגל:
במסיבו — בחופתו:
ועדיין חביבותא היא גבן — אע"פ שהמקרא מספר בגנותנו הראה לנו לשון חבה מדלא כתיב הסריח:
נתן — עזב ריחו הטוב לאחרים:
הנעלבים ואינם עולבים — אחרים באין עליהם בחוצפה ולא הן על אחרים:
עושין מאהבת המקום ושמחים ביסורים — על עליבה הבאה עליהם:
צבא רב — כל האומות:
מה פטיש — מתחלק הסלע על ידו לכמה ניצוצות:
למיימינים — עסוקים בכל כחם וטרודים לדעת סודה כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר:
קושרים לו שני כתרים — לדבור שהיה בו ממש ונראה כדכתיב רואים את הקולות (שמות כ׳:ט״ו):
אע"פ שמיצר ומימר לי דודי — בעגל שאמר הורד עדיך:
בין שדי ילין — אמר מיד לעשות לו משכן להיות מצומצמת שכינתו בין שני הבדים שנראי' במקדש ראשון כשני שדים דוחקין ובולטין בפרוכת שכנגד הפתח:
עין גדי — עון עגל שהוא מין בהמה לשון אחר לשון עכו"ם העורכים לגד שלחן (ישעיהו ס״ה:י״א):
שכרמתי — שאספתי להתאוות אלהות הרבה כדכתיב אלה אלהיך ישראל (שמות ל״ב:ד׳):
שכורמים עליו — שמאספין עליו את הבגדים והוא דף ארוכה ומנוקבת נקבים הרבה ומניח המוגמר תחתיה והכלים מתגמרין מדרך הנקבים לישנא דמיכנש גרסינן:
מעביר ראשון — לגן עדן:
מור עובר — על שהעבירן:
גשם נדבות — גבי מתן תורה כתיב בספר תהלים:
י"ב מיל — זו היא מדת מחניהם והיו הקרובים לדיבור חוזרין מפחד הקול עד קצה המחנה:
מדדין אותן — מסייעין אותן להתקרב מעט מעט שהיו חלשים כאשה המדדה את בנה בתחלת הילוכו:
ידודון — משמע הם עצמם ידודון:
ידדון — מדדין אחרים:
תתקע"ד דורות — באלפים שנה שקדמה תורה לעולם היו עתידין דורות הללו להבראות שנאמר (תהילים ק״ה:ח׳) דבר צוה לאלף דור וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים בלא תורה כל כך והעבירן ולא בראן ונתנה לכ"ו דורות הרי שחסרו תתקע"ד מאלף:
מה אדיר שמך — אדיר הוא הרבה בארץ ואין ראוי לך ליתן הודך שם כי אם על השמים:
פירש שדי מזיו — נוטריקון של פרשז: