בוני התלמוד

    מסכת שבת דף נ״ו עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    על עסקי נחלומה על נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה בנחל נפשות הללו על אחת כמה וכמה אם גדולים חטאו קטנים מה חטאו:

    ולא עבדו ישראל עבודה זרהשעל ידי שנחלקה המלכות העמיד ירבעם העגלים שלא יעלו ישראל לירושלים לממשלתו של רחבעם:

    שלמה חטאבע"ז:

    כדר' נתןדשני קרא הטו ללכת והוא לא הלך:

    הכא נמי דבנהקשיא היא:

    אלאמהכא תילף דלא בנה כדתניא רבי יוסי אומר כו':

    להר המשחהלשון שמן דמתרגמינן משחא והוא הר הזיתים:

    מקיש ראשוניםמקיש את בנינו של שלמה לביעורו של יאשיהו מה יאשיהו לא עשה ביעור זה ותלו בו מן השמים לשבח הואיל וביער השאר שנעשה משמת יהושפט אף שלמה לא עשה בנין זה ותלו בו לגנות מתוך שלא מיחה בנשיו:

    שמשלחטוב עצים ולשאוב מים בשכר לע"ז:

    ואל יכתב בו דבר זהללמדך שקשה התוכחה במי שבידו לימחות:

    מיני זמרכלי שיר:

    נעץ קנהושרטון מדבק בו עד שנוסף והולך וגדל שרטון חול ורפש וטיט שהים גורש:

    כרך גדול של רומישהוא מיצר לישראל והוא (איטליא) של יון במסכת מגילה (דף ו:):

    ביום שהעמיד ירבעם את העגלים נבנה צריף אחדבאותו שרטון שגדל שם בימי שלמה צריף כוך קטן מציידין שעושין מן קנים ומן ערבה ומאז נתוספו בתים על בתים:

    איטליאהשם העיר והיא ממדינת יון וכשנטלה רומי מלכות יוונים לכדוהו ונהפך להם:

    יאשיהו חטאדכתיב שב אל ה' משמע דחטא מעיקרא:

    מבן ח'שישב על כסא מלכותו דכתיב בן ח' שנה וגו':

    עד בן י"חשמצא חלקיה את הספר ועיין ודקדק בתורה ובדיניה בכתב ובעל פה והבין שמא טעה בדינא:

    נטל מזהממי שנתן לו תחילה: ה"ג ואמרי לה אחא אחוה דאבא אבוה דרב ירמיה בר אבא:

    נתן דצוציתאעל שם ניצוצין דנורא שהמלאך פשט את ידו וקיבל תשובתו לישנא אחרינא על שאחזו המלאך בציצית ראשו:

    שבת 56 עמוד ב

    1עבדך. וירגל בעבדך אל אדוני המלך ואדוני המלך כמלאך האלהים ועשה הטוב בעיניך״. ״ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך אמרתי אתה וציבא תחלקו את השדה. ויאמר מפיבשת אל המלך גם את הכל יקח אחרי אשר בא אדוני המלך בשלום אל ביתו״. אמר לו: אני אמרתי ״מתי תבא בשלום, ואתה עושה לי כך? לא עליך יש לי תרעומות אלא על מי שהביאך בשלום.

    2היינו דכתיב: ״(דברי הימים א ח״, לד) ״ובן יהונתן מריב בעל״, וכי ״מריב בעל״ שמו? והלא מפיבשת שמו! אלא מתוך שעשה מריבה עם בעליו. יצתה בת קול ואמרה לו: נצא בר נצא. ״נצא״ הא דאמרן. ״בר נצא״ דכתיב: ״(שמואל א טו״, ה) ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל אמר רבי מני על עסקי נחל׃

    3אמר רב: יהודה אמר רב בשעה שאמר דוד למפיבשת אתה וציבא תחלקו את השדה יצתה בת קול ואמרה לו רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה׃

    4אמר רב יהודה אמר רב אילמלי לא. קיבל דוד לשון הרע לא נחלקה מלכות בית דוד ולא עבדו ישראל ע"ז ולא גלינו מארצנו:

    5אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה שנאמר ״(מלכים א יא״, ד) ולא היה לבבו שלם עם ה' אלהיו כלבב דוד אביו כלבב דוד אביו הוא דלא הוה מיחטא נמי לא חטא׃

    6אלא מה אני מקיים (מלכים א יא, ד) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו ההיא כרבי נתן דר' נתן רמי כתיב ״ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו והכתיב כלבב דוד אביו כלבב דוד אביו הוא דלא הוה מיחטא נמי לא חטא הכי קאמר ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו ללכת אחרי אלהים אחרים ולא הלך״׃

    7והכתיב ״(מלכים א יא״, ז) אז יבנה שלמה במה לכמוש שקוץ מואב שבקש לבנות ולא בנה׃

    8אלא מעתה (יהושע ח, ל) אז יבנה יהושע מזבח לה' שבקש לבנות ולא בנה אלא דבנה הכא נמי דבנה׃

    9אלא כדתניא רבי יוסי אומר (מלכים ב כג, יג) ואת הבמות אשר על פני ירושלים אשר מימין להר המשחה אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרות שקוץ צדונים וגו'׃

    10אפשר בא אסא ולא ביערם יהושפט ולא ביערם עד שבא יאשיה וביערם והלא כל ע"ז שבארץ ישראל אסא ויהושפט ביערום אלא מקיש ראשונים לאחרונים מה אחרונים לא עשו ותלה בהן לשבח אף ראשונים לא עשו ותלה בהן לגנאי׃

    11והכתיב ״(מלכים א יא״, ו) ויעש שלמה הרע בעיני ה' אלא מפני שהיה לו למחות בנשיו ולא מיחה מעלה עליו הכתוב כאילו חטא׃

    12אמר רב יהודה אמר שמואל נוח לו לאותו צדיק שיהא שמש לדבר אחר ואל יכתב בו ויעש הרע בעיני ה'׃

    13אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנשא שלמה את בת פרעה הכניסה לו אלף מיני זמר ואמרה לו כך עושין לעבודה זרה פלונית וכך עושים לע"ז פלונית ולא מיחה בה׃

    14אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים ועלה בו שירטון ועליו נבנה כרך גדול [של רומי]׃

    15במתניתא תנא אותו היום שהכניס ירבעם שני עגלי זהב אחד בבית אל ואחד בדן נבנה צריף אחד וזהו איטליאה של יון:

    16א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל האומר יאשיהו חטא אינו אלא טועה שנאמר ״(מלכים ב כב״, ב) ויעש הישר בעיני ה' וילך בכל דרך דוד אביו אלא מה אני מקיים (מלכים ב כג, כה) וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב וגו'׃

    17שכל דין שדן מבן שמנה עד שמנה עשרה החזירן להן שמא תאמר נטל מזה ונתן לזה תלמוד לומר בכל מאודו שנתן להם משלו׃

    18ופליגא דרב דאמר רב אין לך גדול בבעלי תשובה יותר מיאשיהו בדורו ואחד בדורנו ומנו אבא אבוה דרבי ירמיה בר אבא ואמרי לה אחא אחוה דאבא אבוה דרב ירמיה בר אבא דאמר מר רבי אבא ואחא אחי הוו׃

    19אמר רב יוסף ועוד אחד בדורנו ומנו עוקבן בר נחמיה ריש גלותא והיינו. נתן דצוציתא אמר רב יוסף הוה יתיבנא בפירקא והוה קא מנמנם וחזאי בחילמא דקא פשט ידיה וקבליה:

    20הדרן עלך במה בהמה׃

    תוספות

    אלא מעתה אז יבנה יהושע כו'הקשה הר"ר אלחנן דבחלק (סנהדדין דף צא:) מפקינן מדכתיב אז יבנה יהושע ולא כתב אז בנה מכאן לתחיית המתים מן התורה אם כן אתא לדרשה ה"נ אתא לדרשה דהכא ואומר ר"י דמ"מ פריך מדלא כתיב שבקש לבנות אלא יבנה ש"מ שרוצה לומר שבנה כההוא דיהושע דודאי בנה:

    מה אחרונים לא עשו ותלה בהן כו'לא שייך למימר הכא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו כדאמר בפ"ק דחולין (דף. ושם:) גבי נחש נחשת שביער חזקיה דהתם לא ביערוהו אבותיו שהיו יראים לבערו לפי שעשאו משה על פי הדבור אבל הכא למה היו מניחים מלבערם:

    דצוציתאאומר ר"ת דאמר במדרש שהיה נר דולק על ראשו:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רב נסים גאון

    נצא בר נצא [נצא] הא דאמרן בר נצא דכתיב (שמואל א ט״ו:ה׳) ויבא שאול עד עיר (שלמה) [עמלק] וירב בנחל אמר ר' מני על עסקי נחל בשעה שאמר הקב"ה לשאול ועתה לך והכיתה את עמלק נשא שאול קל וחומר בעצמו ואמר ומה על נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה בנחל המאבד נפשות הרבה על אחת כמה וכמה ועוד אם אדם חטא בהמה מה חטאת אם גדולים חטאו קטנים מה חטאו:

    סליק פרק במה בהמה.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת שבת דף נ״ו עמוד ב׳

    מסכת שבת דף נ״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־623 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    על עסקי נחל ומה על נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה בנחל נפשות הללו על אחת כמה וכמה אם גדולים חטאו קטנים מה חטאו:

    ולא עבדו ישראל עבודה זרה שעל ידי שנחלקה המלכות העמיד ירבעם העגלים שלא יעלו ישראל לירושלים לממשלתו של רחבעם:

    שלמה חטא בע"ז:

    כדר' נתן דשני קרא הטו ללכת והוא לא הלך:

    הכא נמי דבנה קשיא היא:

    אלא מהכא תילף דלא בנה כדתניא רבי יוסי אומר כו':

    להר המשחה לשון שמן דמתרגמינן משחא והוא הר הזיתים:

    מקיש ראשונים מקיש את בנינו של שלמה לביעורו של יאשיהו מה יאשיהו לא עשה ביעור זה ותלו בו מן השמים לשבח הואיל וביער השאר שנעשה משמת יהושפט אף שלמה לא עשה בנין זה ותלו בו לגנות מתוך שלא מיחה בנשיו:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Shabbat 56b · Sefaria

    תוספות

    אלא מעתה אז יבנה יהושע כו' הקשה הר"ר אלחנן דבחלק (סנהדדין דף צא:) מפקינן מדכתיב אז יבנה יהושע ולא כתב אז בנה מכאן לתחיית המתים מן התורה אם כן אתא לדרשה ה"נ אתא לדרשה דהכא ואומר ר"י דמ"מ פריך מדלא כתיב שבקש לבנות אלא יבנה ש"מ שרוצה לומר שבנה כההוא דיהושע דודאי בנה:

    מה אחרונים לא עשו ותלה בהן כו' לא שייך למימר הכא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו כדאמר בפ"ק דחולין (דף. ושם:) גבי נחש נחשת שביער חזקיה דהתם לא ביערוהו אבותיו שהיו יראים לבערו לפי שעשאו משה על פי הדבור אבל הכא למה היו מניחים מלבערם:

    דצוציתא אומר ר"ת דאמר במדרש שהיה נר דולק על ראשו:

    Tosafot on Shabbat 56b · Sefaria

    רב נסים גאון

    נצא בר נצא [נצא] הא דאמרן בר נצא דכתיב (שמואל א ט״ו:ה׳) ויבא שאול עד עיר (שלמה) [עמלק] וירב בנחל אמר ר' מני על עסקי נחל בשעה שאמר הקב"ה לשאול ועתה לך והכיתה את עמלק נשא שאול קל וחומר בעצמו ואמר ומה על נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה בנחל המאבד נפשות הרבה על אחת כמה וכמה ועוד אם אדם חטא בהמה מה חטאת אם גדולים חטאו קטנים מה חטאו:

    סליק פרק במה בהמה.

    Rav Nissim Gaon on Shabbat 56b · Sefaria

    מהר"ם

    בתוס' ד"ה אלא מעתה אז יבנה יהושע וכו' ואומר ר"י דמ"מ פריך מדלא כתיב שביקש לבנות אלא יבנה ש"מ שר"ל שבנה כההוא דיהושע וכו' כצ"ל ור"ל דהמקשה פריך דמנא ליה לדרוש לשון יבנה שביקש לבנות דכיון דמצינו גבי יהושע דכתיב יבנה והאמת הוא שבנה אלא שמלשון יבנה דמשמע לעתיד דרשינן שמרמז ג"כ לתחיית המתים אבל מ"מ האמת הוא שעתה בנה מזבח א"כ ה"נ הכא אין לנו לדרוש שלא בנה (אלא) אית לן למימר שבנה באמת ולשון יבנה דהוא לשוי עתיד אתי לשום דרשה דעלמא ודו"ק:

    Maharam on Shabbat 56b · Sefaria

    פני יהושע

    אמר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל האומר שלמה חטא כו' שביקש לבנות ולא בנה כו' עד מה אחרונים לא עשו אף ראשונים לא עשו. ולכאורה יש לתמוה בשלמא דבמאי שתלה בראשונים לגנאי אע"פ שלא עשה היינו משום דביקש מיהו לבנות אבל באחרונים דלא שייך לומר כן א"כ היאך תלה בהם הכתוב לשבח לומר שביער הבמות שבנה שלמה כיון דלא הוי כלל האי ביעור לא במחשבה ולא במעשה ומה שפירש"י הואיל שביערו שאר במות נראה דוחק ואינו מספיק לפרש כן פשטא דקראי ולולי פירושו היה נראה לי דודאי באמת התחילו נשי שלמה לבנות במות הללו לבסוף מיחה בהם שלמה וא"כ באמת לא נקרא שם במה עליו ולכך לא ביערו הראשונים אסא ויהושפט אבל יאשיה ביערם שלא יהא לגנאי לשלמה במה שביקש לבנות שאף ע"י הזמנה בעלמא ראוי לבערם ולפ"ז איפשר באמת מקום הניחו לו אבותיו ליאשיה גם בזה ונתיישב מה שדקדקו התוס' בד"ה מה אחרונים וק"ל:

    Penei Yehoshua on Shabbat 56b · Sefaria

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה דצוציתא וכו' על ראשו ע' סנהדרין דף לא ע"ב ברש"י ד"ה לדזיו ליה:

    Gilyon HaShas on Shabbat 56b · Sefaria

    בן יהוידע

    אִלְמָלֵי לֹא קִבֵּל דָּוִד לָשׁוֹן הָרַע, לֹא נֶחֶלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד וְלֹא עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְלֹא גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ. נראה לי בס"ד על פי מה שאמרו רבותינו ז"ל (ערכין טו:) 'לישנא תליתאי קטיל תלתא' שהלשון הוא שלישי בפה גם כאן עשה שלשה רעות, וראשי תיבות שלשה רעות אלו הם 'נֶגַע' שהוא ראשי תיבות נֶ חֶלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, גָּ לוּ יִשְׂרָאֵל, עָ בְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, ועל זה התפלא דוד המלך ע"ה בתהלים (טל, יא) הָסֵר מֵעָלַי 'נִגְעֶךָ' אך לעתיד יתהפך נֶגַע זה לְעֹנֶג, וכמו שנאמר (תהילים ל, יב) הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, ואז יתקיים (תהילים לז, יא) וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם!

    מָה אַחֲרוֹנִים לֹא עָשׂוּ וְתָלָה בָּהֶן לְשֶׁבַח, אַף רִאשׁוֹנִים לֹא עָשׂוּ וְתָלָה בָּהֶן לִגְנַאי. פירש רש"י יֹאשִׁיָּהוּ לא עשה ביעור זה ותלו בו מן השמים לשבח, הואיל וביער השאר שנעשה משמת יְהוֹשָׁפָט, ויש להקשות אם כן למה לא נקרא השבח הזה על שם יְהוֹשָׁפָט שגם הוא ביער כל הנעשה אחרי מות אָסָא? ונראה לי בס"ד דְאָסָא וְיְהוֹשָׁפָט ביערו מה שנמצא גלוי לפניהם, ולא חקרו ודרשו וחפשו חפוש מחפוש אם נמצא איזה מקום מימות שלמה כדי לבערו. אבל יֹאשִׁיָּהוּ עשה חקירה ודרישה וחפוש מחפוש אם יש איזה מקום נסתר כדי לבערו, ולכן גם על אשר מצא כתוב (מלכים א' יא, ז) אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב חקר ודרש אם בנה במה, ואיה היא הבמה! ולכן אף על גב דלא מצא כלום ולא הוצרך לבער, מכל מקום מאחר שנתן לבו לחקור ולדרוש ולחפש על זאת לכך נחשב לו כאלו מצאה וביער אותה, וכמו ענין זה היה גם כן לראשונים להפך, שבעבור שעבר במחשבתם לעשות לכך נכתב עליהם כאלו עשו ממש.

    נוֹחַ לוֹ לְאוֹתוֹ צַדִּיק, שֶׁיְּהֵא שַׁמָּשׁ לְדָבָר אַחֵר וְאַל יִכָּתֵב בּוֹ "וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה'". נראה לי בס"ד על פי מה שכתב הגאון חיד"א ז"ל ב'חומת אנך' במלכים, על מאמר מוטב היה לשלמה לגדור ביכין כי הוא היתה כונתו לברר הקדושה שיש באומות ההם, אך היה ראוי שישלח נפשו אל הקליפות לברר מהם כדרך שעושין בנפילת אפים, ולא כיון יפה במה שהביא הקליפות אל ביתו ועשאן מלכות עיין שם. ולזה אמר כאן שֶׁיְּהֵא שַׁמָּשׁ לְדָבָר אַחֵר, רצונו לומר שהוא ילך אצלם ולא שישב בביתו והם יבואו אצלו. ונראה מה שלקח אלף נשים כונתו היתה בזה להחליש כח אומות העולם שיש להם שליטה בחד משיתא דעלמא שהוא 'אלף' כמו שנאמר בגמרא דשבועות (לה:) מלכותא דקטלא חד משיתא בעלמא לא מחייבא, שנאמר (שיר השירים ח, יב) הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וכו', גם אפשר שכיון לתקן בבירור זה עד עולם האצילות שהוא בסוד 'אלפים'.

    בְּשָׁעָה שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה, הִכְנִיסָה לוֹ אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר נראה לי בס"ד טעם לזה על פי מה שכתוב בספר הלקוטים, כונת שלמה בלקחתו אלף נשים לתקן קליפת 'נֹגַהּ' ולהשפיע בה כל כך עד שתחזור כולה לקדושה, והם סוד 'אלף יומין דחול' ולכן לקח שלש מאות נשים כנגד שלשה ראשונות, ושבע מאות פלגשים בסוד שבעה תחתונות, וטעה בכך כי אי אפשר לתקן זה עד שיבא מלך המשיח, וז"ס [וזהו סוד] מה שאמר שלמה המלך ע"ה (קהלת ז, כג) אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי, עד כאן לשונו. ונראה לי בס"ד הכונה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה במספר האלף, כי האלף הוא בסוד חכמה כנודע, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי שעדיין הזמן רחוק ולא הגיע. והשתא בזה מובן הטעם מה שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר כנגד קליפת 'נֹגַהּ' שהיא סוד 'אלף יומין דחול' שחשב לתקן ולא עלתה בידו ולכך היא שהיתה הקליפה הִכְנִיסָה אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר על הדבר הזה והטעתו באומרה כָּךְ עוֹשִׂין לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים פְּלוֹנִית, רצונו לומר כך עושין אחרים ולא 'היא' ורק נותנת לו ידיעה על הדבר ומחמת כן לֹא מִחָה בָּהּ.

    בְּשָׁעָה שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה, יָרַד גַּבְרִיאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַּיָּם, וְעָלָה בָּהּ שִׂרְטוֹן, וְעָלָיו נִבְנָה כְּרָךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי. נראה לי בס"ד אין הדברים כפשוטן אלא הם על דרך החידה והמשל, והוא כי מצרים ופרעה נקרא 'קָנֶה' כמו שנאמר (מלכים ב' יח, כא) הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ על פרעה וכן בחלום ראה פרעה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד (בראשית מא, ה) וכנזכר בספר קהילת יעקב ז"ל, ובזה ביאר שם סוד שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם (בראשית מב, ב), רצונו לומר 'יֶשׁ' נעשה לה שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם, שחצי 'יֶשׁ' [310] הוא 'קָנֶה' [155] יעוין שם. גם ידוע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל שבתחלה היתה יניקת מצרים מן אותיות 'ים' דשם אלה ים שיש בהם מ"ח צירופים, ולכך נקראו בְּנֵי 'חָם' [48] וישראל ביציאתם סלקו יניקה זאת מהם. ובזה מובן שפיר סוד המאמר כאן בְּשָׁעָה שֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה שהגביר בזה קליפת מצרים ופרעה שהוא סוד קָּנֶה רָצוּץ, אז יָרַד גַּבְרִיאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַּיָּם עשה פועל דמיוני בזה על הקלקול אשר נתהווה מן הדבר הזה, שנתגבר קָנֶה של מצרים באותיות 'ים' בשם 'אלהים' שהיו יונקים מהם תחלה פרעה ומצרים וְעָלָה בָּהּ 'שִׂרְטוֹן' והוא צירוף 'שטן רו' כי אותיות חֲרוֹן תוקף שלהם הוא מן אותיות 'רו' שבתוך 'חֲ רוֹ ן' אך אותיות נ"ח ד 'חֲ רוֹ ן' הם ממותקים במשמעותם 'נֹחַ' וכל התוקף הוא מן אותיות 'רו' שבתוך 'חרון' שהוא 'נח רו' והשטן לקח לו אותיות 'רו' ד'חרון' שהם עיקר החרב, ובזה נעשה השטן 'שִׂרְטוֹן' לקטרג בקלקול זה, וְעָלָיו נִבְנָה כְּרָךְ גָּדוֹל, כי מן חיבור 'קָנֶה' ואותיות 'יָּם' נעשה 'כְּרָךְ' רצונו לומר צירוף של נקימה שעשו בני אדום 'נְקִימָה' בישראל, שנכרכו אותיות 'קָנֶה' באותיות 'יָּם' הנזכר ונעשה צירוף 'נְקִימָה'. וכן הוא ענין הרמז של הברייתא, דתנא אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהִכְנִיס יָרָבְעָם שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב, אֶחָד בְּבֵית־אֵל וְאֶחָד בְּדָן, נִבְנָה צְרִיף אֶחָד וְזֶהוּ אִיטַלְיָא שֶׁל יָוָן, והיינו כי ב' פעמים עֵגֶל [103] גימטריא ר"ו [206], שבזה נתעוררו אותיות 'רו' ד'חרון' ונתחברו עם ה'שטן' ונעשה צירוף 'שִׂרְטוֹן' הנזכר. ולזה אמר נִבְנָה צְרִיף אֶחָד וְזֶה הקטרוג של השטן הוליד את ממשלת אִיטַלְיָא שֶׁל יָוָן. גם עוד יובן אומרו נִבְנָה צְרִיף אֶחָד שגם שליטה זו שֶׁל יָוָן נעשית מכח תגבורת קליפת מצרים שנתגברה כְּשֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה כי אם תחלק אות פ"ה [80] של 'צְרִי ף' לשנים יהיה אותיות צריף תיבת 'מִ צְרַיִ ם' ועיין בספר הלקוטים הנדפס בעיר הקודש תוב"ב [תבנה ותכונן במהרה בימינו] בתהלים (מזמור סח, לא) בפסוק, גְּעַר חַיַּת קָנֶה, מה שכתב בביאור המאמר הזה יעוין שם. ודברי תורה כְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע.

    וְהַיְנוּ נָתָן צוּצִיתָא אין הכונה דְעוּקְבָן הָיָה 'נָתָן צוּצִיתָא' דהא נָתָן היה בזמן רבי עקיבה וכמו שכתוב בסדר הדורות מעשה שלו באורך, אך רצונו לומר עוּקְבָן גם כן היה לו אור מאיר על ראשו כמו ענין 'נָתָן צוּצִיתָא' שגם עוּקְבָן עשה תשובה בדרך פלא כמו נָתָן צוּצִיתָא.

    Ben Yehoyada on Shabbat 56b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת שבת, דף נ״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־623 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 163 מילים

      נפתחת ב״עבדך. וירגל בעבדך אל אדוני המלך ואדוני…״

    2. קטע 255 מילים

      נפתחת ב״היינו דכתיב: (דברי הימים א ח, לד)…״

      חכמים: רב בנחל, רבי מני, שמואל.

    3. קטע 324 מילים

      נפתחת ב״אמר רב: יהודה אמר רב בשעה שאמר…״

      חכמים: רב בשעה.

    4. קטע 423 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה אמר רב אילמלי לא.…״

      חכמים: רב יהודה, רב אילמלי.

    5. קטע 539 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן…״

      חכמים: שמואל.

    6. קטע 661 מילים

      נפתחת ב״אלא מה אני מקיים (מלכים א יא,…״

      חכמים: רבי נתן.

    7. קטע 716 מילים

      נפתחת ב״והכתיב (מלכים א יא, ז) אז יבנה…״

    8. קטע 819 מילים

      נפתחת ב״אלא מעתה (יהושע ח, ל) אז יבנה…״

    9. קטע 928 מילים

      נפתחת ב״אלא כדתניא רבי יוסי אומר (מלכים ב…״

      חכמים: רבי יוסי.

    10. קטע 1038 מילים

      נפתחת ב״אפשר בא אסא ולא ביערם יהושפט ולא…״

    11. קטע 1123 מילים

      נפתחת ב״והכתיב (מלכים א יא, ו) ויעש שלמה…״

    12. קטע 1220 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה אמר שמואל נוח לו…״

      חכמים: רב יהודה, שמואל.

    13. קטע 1330 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנשא…״

      חכמים: רב יהודה, שמואל.

    14. קטע 1425 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שנשא…״

      חכמים: רב יהודה, שמואל.

    15. קטע 1521 מילים

      נפתחת ב״במתניתא תנא אותו היום שהכניס ירבעם שני…״

    16. קטע 1643 מילים

      נפתחת ב״א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל…״

      חכמים: שמואל.

    17. קטע 1723 מילים

      נפתחת ב״שכל דין שדן מבן שמנה עד שמנה…״

    18. קטע 1838 מילים

      נפתחת ב״ופליגא דרב דאמר רב אין לך גדול…״

      חכמים: רב דאמר, רב אין, רבי ירמיה בר אבא, רב ירמיה בר אבא, רבי אבא, אבא.

    19. קטע 1930 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יוסף ועוד אחד בדורנו ומנו…״

      חכמים: רב יוסף.

    20. קטע 204 מילים

      נפתחת ב״הדרן עלך במה בהמה…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: שבת דף נ״ו ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026