הלכה ברורה — בטעמים שלא יהא בה מחלוקת:
ג' עבירות — בשחד ישפוטו במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו:
ג' פורעניות — שדה תחרש עיין תהיה ולבמות יער:
ויועציך כבתחלה — ואחר כך יקרא לך עיר הצדק לשרות בה שכינה:
אי בטלי יהירי — ישראל מתייהרים בבלורית ובמלבושי יהירות כפרשים הללו:
בטולי אמגושי — יבטלו מסיתים ומדיחים המשניאים אותנו:
סגיך — הם גסי הרוח שמגדלין עצמן לשון ישגה מאד (איוב ח׳:ז׳) ואח"כ ואסירה כל בדיליך אלו אותם המבדילים שונאי ישראל מן הקב"ה בשקריהם ובפחזותם:
בטלי דייני — רשעים מישראל שמטין דין:
בטלי — מעל ישראל:
גזירפטי — נוגשי שוטרי עובדי כוכבים:
שנעשו מקל לחזניהם — לשמשיהן נותנין יד והויין להן לחוזק לומר לא אהיה שליח ואזמין את פלוני לב"ד אם לא תרבה שכר ואחר פסק דין לא ארדנו ליכנס למשכנו:
שבט מושלים — מקל אגרופין של מושלים היינו דינים רשעים שת"ח שבמשפחותם להם למקל ולאגרוף שעל ידיהם היו מעמידין אותן ומחפין עליהם ועושין סניגרון לדבריהם:
לדייני בור — שבהבטחת אותן ת"ח מעמידין דייני בור לדון את כל הבא והרבה דינין שאין נמלכים בהן ומטין אותן:
כפיכם נגואלו בדם אלו הדיינין — שכפיהן פשוטין לקבל שוחד ומטין את הדין ונוטלין ממון מן הבעלים שלא כדין ונותנו לשכנגדו והרי הוא כנוטל נשמתו:
סופרי הדיינין — שכותבין שטרות של רמיה:
עורכי הדיינין — מלמדין את בעלי דינין לטעון:
עמו — מכלל דעד השתא לא:
זכה לחשן המשפט — שכנגד הלב שהיה גדול ממנו וקודם למשה נגלית שכינה על אהרן כדכתיב (שמואל א ב׳:כ״ז) הנגלה נגליתי אל בית אביך ונאמרה לו נבואה של מצרים הכתובה (ביתזקאל כ) עד וימרו בי ואעפ"כ לא נתקנא בו בזאת:
בני בשכר — שם מקום:
כילה מהו — לנטותה בשבת:
כשותא — הימלון שגדל על ההגא מהו בכרמא ירק הוא וכלאים בכרם או אילן הוא ואינו כלאים בכרם:
ולישלח להו — צד היתר בה:
כדרמי בר יחזקאל — כרך עליה חוט או משיחה:
ומשני לפי שאינן בני תורה — ומקילי טפי:
עירבובא — כלאים:
וקי"ל — בברכות בפרק כיצד גבי ערלה וה"ה לכלאים שאף היא מצוה התלויה בארץ ואינה נוהגת מן התורה אלא בארץ:
יהיב פרוטה לתינוק נכרי — קסבר בחוץ לארץ שרי ומיהו כל כמה דאפשר משני שלא ילמדו להקל:
