על המעשר — האוכל פירותיו טבלים והוא במיתה בידי שמים וזוהי מיתתו מדה במדה דדרך גרונו נכנס במעיו:
יסכר — אסכרה:
לכרם — זה בית המדרש שיושבין שורות שורות ככרם כך מפורש בירושלמי בברכות:
מכה זו — אסכרה:
ראש המדברים — במצות המלך שצוה עליו לדבר תחלה בכל מקום כדלקמן:
פה גומר — לשון הרע והוא בא על כך לפיכך מתחיל במעיים ומסיים בפה שהלב מבין לספר לשון הרע ובודה הדברים מלבו:
פה גומר — הכל יוצא מן הגרון:
דברים טמאים סלקא דעתך — וכי עונשה מיתה דבשלמא לשון הרע עונשה מיתה דכתיב (תהילים ק״א:ה׳) מלשני בסתר רעהו אותו אצמית:
מתוקנין — מעושרים שהטבל במיתה בידי שמים כדיליף באלו הן הנשרפים (סנהדרין דף פג.):
בעון בטול תורה — דענוש נמי מיתה כדאמרן מקרא נדרש לפני פניו למען ירבו ימיכם הא אם לא תלמדו יתמעטו:
נשים יוכיחו — שאינן מצוות על דברי תורה דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם ומתות באסכרה אמר להן אף הן מבטלות את בעליהן:
תינוקות יוכיחו — שאינן בני לימוד אמר להן אף הן בעון שמבטלים את אביהם להוליכן לחמה ולצונן ולפייסן באגוזים:
של בית רבן — לא בטלין ולא מבטלין:
אם לא תדעי לך — לשמור מצותי צאי לך ובקשי רחמים בזכות עקבי הצאן אבות הראשונים שהיו רגלי הצאן וחזוקם ורעי בזכותן את גדיותיך תינוקות שלך שלא יתפשו על משכנות הרועים רועי הדור ופרנסיו:
ש"מ אף על לשון הרע — ולא פליג אמעשר דהא קאמר הכא שהם אוכלין דברים שאינן מתוקנין:
בן גרים — בן גר וגיורת היה:
של אומה זו — רומיים:
שווקין — סדר מושב שווקי עיירות וחוצותיהן:
וסיפר דבריהם — לתלמידים או לאביו ואמו ולא להשמיען למלכות ונשמעו על ידו למלכות:
יתעלה — להיות ראש המדברים:
איברי להו חרובא — לאכול פירותיו ועינא דמיא לשתות:
בחלא — בחול שהיו פושטין בגדיהם שלא יבלו ומכסין ערותן בחול:
כרבי — חורשים:
ועוסקין בחיי שעה — דאפשר על ידי נכרים והקב"ה הוא מחלק מזון וריוח לעושי רצונו:
משפט רשעים בגיהנם י"ב חודש — שנאמר (ישעיהו ס״ו:כ״ג) ואשם לא תכבה והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר אף הנדונים בו במשמע מה שבתות למינוי שלהם אף חדשים למינוי שלהן והאי ודאי בפושעי גיהנם משתעי דכתיב לעיל מיניה ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי הכי תני לה בסדר עולם (פ"ו):
די לעולם — בעוסקי תורה אני ואתה:
תרי מדאני — חבילות של הדס להריח בשבת:
מדאני — כמו מעדנות כימה (איוב לח):
אריך — מתקן ומחליק:
פילי — בקעים סדקים מחמת החול:
וקמצווחו ליה — לר' שמעון שהדמעות מלוחין ומכאיבין את המכה בתחלתן:
אתקין מילתא — כדרך שעשה יעקב כשניצול מיד עשו:
שלם בתורתו — שלא שכח תלמודו מפני טורח הדרך:
שלם בגופו — שנתרפא מצלעתו:
תיקן להם — דברי חן וחנייה ולי נראה מויקן את חלקת השדה לשון תיקון:
