שפרו ורבו — דכל אחד נתעברה אשתו זכר במצות שובו לכם לאהליכם ולא ידענא היכא רמיזא:
כשני מיבעי ליה — דומיא דכשלג דלא כתיב כשלגים:
ארד עמך אעלה גם עלה — כאן רמז ד' גליות גם ריבויא הוא:
יאמר ה' — אתה אמור התוכחה ובך אנו תולין:
ימחו — הואיל שחטאו ויתקדש שמך בעולם כשתעשה דין בעוברין על דבריך:
קראת להן בני בכורי ישראל — שהיה גלוי לפניך שהן עתידין לומר לפניך בסיני נעשה ונשמע לקבל עולך מאהבה כבנים:
דל עשרין דלא ענשת להו — שכן מצינו בדור המדבר שלא ענש הקב"ה אלא מכ' שנה ומעלה דכתיב (במדבר י״ד:כ״ט) במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' מבן כ' שנה ומעלה אשר הלינותם עלי:
כי אתה אבינו — כנגד יצחק אמרו והוא אמר להם הראו כנגד הקב"ה שהוא אביכם:
בשלשלאות של ברזל — כדרך כל הגולים שהרי ע"פ גזרת גלות ירד לשם:
בחבלי אדם — בשביל חיבת האדם משכתים למצרים בחבלים ולא בשלשלאות:
כמרימי עול על לחייהם — כאדם הסובל ומסייע לבהמתו להרים עולה מעל צוארה בלווחין ובמקלות:
ואט אליו אוכיל — הטיתי לכם כח להכיל את עבודת הפרך:
מתני' ביצה קלה — כבר מפורש שזה ביצת תרנגולת שהיא קלה לבשל ולא בשיעור כל ביצה שיערו אלא כגרוגרת מביצה קלה:
ומצטרפין — כל מיני תבלין זה עם זה:
קליפי אגוזים — הגדילה ע"ג הקליפה בעודן לחין:
סטיס — קרו"ג":
פואה — וורנצ"א:
פי סבכה — בראש הסבכה שעשאה בקליעה נותן מעט בגד:
נתר — מין אדמה שקורין ניטר"א:
קמוליא ואשלג — בגמרא מפרש להו:
את הכתם — של דם נדה שאלו הסמנין מעבירין על הכתם של דם נדה בבגד לטהרו:
גמ' התם — הוא דקולמוס מרוסס לא חזי למידי אלא להסקה:
ככא דאקלידא — שן של מפתח:
ורמינהו — אמתני' דקתני תבלין מצטרפין שני מינין לכשיעור:
ב' וג' שמות — פלפל לבן שחור וארוך או אפילו מן ג' מינין והם (שם אחד) של איסור אסור אם תיבלו בהן את הקדרה:
ומצטרפין — לתבלה אם אין בכל אחד כדי לתבל ונצטרפו ותיבלו:
ואמר חזקיה — הא דקתני מצטרפין:
