גמ' מכדי זריקה תולדה דהוצאה — על כרחיך תולדה היא דלא נמנית באבות מלאכות ותולדה דהוצאה היא שאין לך לתתה תולדת אב אחר דמעין הוצאה היא האמורה באבות מלאכות:
מחנה לויה ר"ה היא — שהיו הכל מצויין אצל משה רבינו:
מרה"י דידכו — מאהליכם:
דשלימא ליה עבידתיה — שהיה הנדבה כדי להשלים:
סברא היא — להיות הכנסה תולדת הוצאה שהיא מעין לה כשאר תולדות שהיא מעין מלאכות:
מכדי אהאי מיחייב ואהאי מיחייב — כדתנן (לעיל פ"א ב.) פשט העני ידו לפנים:
נפקא מינה — דכל אבות מלאכות:
שתי אבות — דלא דמיין ושתי תולדות דשתי אבות:
ולר"א כו' — במסכת כריתות בפרק אמרו לו:
והא דתנן — בפירקין:
בכותל — כדמוקי לה בדבילה שמינה ונדבקת:
כזורק באויר — ופטור דלא נח ברשות הרבים דאין רה"ר למעלה מעשרה וברה"י נמי לא נח שאינו מקום מסוים שיהא רחבו ד' שהרי לא נח בראש הכותל אלא בפניו:
כזורק בארץ — דאויר רה"ר הוא וחייב וכיון דאויר רה"ר הוא ונח בכל דהו מיחייב ורשותא לנפשיה לא הוי לא כרמלית ולא מקום פטור הואיל ובפניו נח ולא נח בראשו שיהא מקום מסוים:
תופרי יריעות — מעשה רוקם:
גבי הדדי — בתוך אמה אחת ואין צריכין לזרוק אלא להושיט:
מטו אהדדי במחטין — כשמותחין את החוט מכין זה את זה במחט:
בוכיאר — כלי שקנה של ערב נתון בו שזורקין בין שני דופני היריעה:
והלא אגדו בידו — חוט של ערב הוא אוחז והקנה נכרך בחוט ואינו נשמט ממנו:
בניסכא בתרא — בחוט האחרון של קנה שהקנה נשמט מהחוט והבוכיאר נופל:
ניסכא — זריקה אחרונה של חוט לשון המיסך:
והא במקום פטור אזלא — בין דופני היריעה ואין זה רשות הרבים אלא מקום פטור דאין רחב ד':
לשואליהן — אורגי יריעה אחרת ויש לו לזה שנים:
ה"ג ודילמא שואליהן גביהן הוו יתבין:
מטו אהדדי בחפת — אי גבייהו הוו יתבי מגיעין ידו של זה בשל זה בשפת היריעה כשמותחין חוט הערב:
בחפת — כמו חפת חלוקו (יומא ד' עז:):
שלחופי הוו משלחפי — לעולם גבי הדדי הוו יתבי אלא שאין מכוונים אלא זה נמשך לפנים וזה לאחור:
ואין עושה ממלאכת חבירו — שכולם מוכנים בכלי אומנותם ולא הוצרכו לישאול:
מעביר ד' אמות הוה — לא תלשן ולא עימרן אלא העבירן ד' אמות לכך נהרג:
מעמר — תלושין ומפוזרין היו ועמרן כדאמרן (לעיל שבת ד' עג:) האי מאן דכניף מלחא חייב משום מעמר:
מגילת סתרים — שהסתירוה לפי שאין כותבין הלכות:
ואינו חייב אלא אחת — על כרחיך לענין שוגג קאמר ולחטאת דבמזיד תרי קטלי לא מקטלי ולהכי פריך והא אנן תנן כו':
ואינו חייב על אחת מהן — מיתה יש בהן אחת שאינו נהרג עליה ולא פירש איזו היא והשתא לרב יהודה אין זו העברה שהרי נהרג מקושש עליה ולמתניתא אין תולש באותו ספק:
