אפילו כטרפא דאסא — קטנה כעלה של הדס. ומדסבר רב אשי למיטרפה שמע מינה לאו אורחה ובהני דידן דאית ברובא דידהו אי משכחינא ריאה דלית בה עינוניתא כשרה. ויש אומרים שאם חסרו אונות הימין מצטרפין לה בהדייהו הואיל ויתרת היא ובתשובת הבבליים מצאתי כן אבל לא שמעתי ואין הדבר נראה בעיני הואיל ולא קיימא בדרא דידהו יתרת היא ואותם הראויות להיות חסרות והויא לה כחליף וטרפה וכדמשתכחן תרתי עינוניתא שמעתי מפי מורי הזקן שנחלקו בה גדולי הדור ר' יהודה בן רבי ברוך וחביריו ולא פירש לי דעתו ונראה לי שהיא טרפה דהא יתרת דביני ביני היא ולאו אורחה דחדא גופה לא אכשרן אלא משום דכל הנך ברייתא הכי אית להו:
דדמיא לאופתא — בקעת עצים וכדמפרש:
בגישתא — שקשה משושה כעץ:
דנפיחא — נעשת לבנה כבקעת והיינו נמי בחזותא. והיכא דלא מחתכא בחיתוך גמור ובסדק אלא כמין מראה הפרש ניכר בו כשרה דלאו שיעא כי אופתא היא:
דפחיזא — קשה והיינו נמי כגישתא:
ככוחלא — צבע כחול שהוא כמראה לזו"ר לא ירוק ולא שחור:
כדיותא — קורט דיו יבש והוא שחור:
דרבי חנינא לענין דם נדה:
אלא שלקה — אלמא לקותא הוא וסופו לירקב ולינקב:
ירוקה — כמין עשבים כדלקמן:
אדומה — שנקוטרוד"א:
כשרה — דהדרא בריא מדרבי נתן:
המתיני לו — דאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים:
שיבלע בו דמו — שיהא דמו נבלע בבשרו שהיה דמו הולך בין עור לבשר והוי כמי שאין לו דם והדם הוא הנפש ומתוך שאין בו חיות הוא מת במכה קלה:
ככבדא כשרה — ריאה שמראה שלה דומה לכבד כשרה:
כבישרא טרפה — והכי קים להו דבהכי הויא לקותא ובהכי לא הויא לקותא:
ככשותא — ירוקה ולא כעשבים אלא כמראה כשותא הומלו"ן או כמראה מוריקא כרכום או כמראה ביצה. וכל אלה מין ירוק הן אלא שזה משונה מזה וכל מראה קרו"ג נקרא ירוק:
אטום בריאה — דוכתא דמטמטם ולא עייל זיקא בגויה:
מוגלא — קוייטור"א:
מניחים עלה — על אותו אטום לאחר שנקרע:
אי מבצבצא — דנייד רוקא כשרה דהא עייל ביה זיקא:
ואי לא — לקותא הוא וטרפה:
אינו קרום — שסופו ליסתר וכל סירכי דריאה קרום העולה מחמת מכה הן הלכך אע"ג דלא נפיק זיקא טרפה:
האי ריאה דאוושא — הא פרישית לעיל:
דמכווצי — סותמין הנקב:
דמטרשי — לשון טרשים. שמקשין אותה וקרום הדק כשהוא מתקשה נסתר במשמוש היד דזמנין דלא אינקיב עילאה ומינקב כי בדיק לה:
שנשפכה כקיתון — בשר הריאה נימוח בתוך קרומים שלה ונשפך מראשה לסופה ומסופה לראשה בתוך הקרומים וחסרון היא שמתחלה כולה מלאה ועכשיו חציה ריקנית:
היינו ניקבה — שאי אפשר לחסרה שלא ינקב הקרום:
לא צריכא לרבי שמעון — הא דאיצטריכא לאשמועינן ולמיתני חסרה לר' שמעון איצטריך לאשמועינן תנא דמתניתין דפליג רבי שמעון אניקבה ולא אחסרה דבנקב שיש בו חסרון מודי:
דקיימי סימפונא — שלא נימוקו הקנוקנות:
מנא ידעינן — שמא נימוקה אחת מהן:
מייתינן צעא דקוניא — קערה של חרס המחופה באבר שקורין פלומיא"ה בלע"ז דשיעא היא ונראה יפה:
ושפכינן לה בגווה — קורעים הקרום והכל נשפך:
שורייקי חיוורי — טק"ש בלע"ז:
טרפה — דאז ודאי נראה שמיחוי הסמפונות הוא:
נימוקה — נתרוקנה מאליה מקצתה ואינה נשפכה כקיתון אך במקצתה לא נשאר כלום:
אפילו מחזקת רביעית — חלל חסרון המחזיק רביעית הלוג:
