בוני התלמוד

    מסכת חולין דף קל״ג עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    הכא במאי עסקינןדהמשתתף עם עובד כוכבים אינו צריך לרשום:

    דיתיב עובד כוכבים אמסחתאכשהטבח מוכר הבשר דמוכחא מילתא דעובד כוכבים שותף הוא ואין כאן חשד ומתניתין בדלא יתיב:

    דכותה גבי כהןדברייתא:

    דיתיבכהן אמסחתא אמאי צריך לרשום הא נמי מוכחא מילתא דכהן שותף בה:

    אפ"ה דיתיב כהן אמסחתא לא הוי ידעי אינשי דכהן שותף בה:

    דאמרי בשרא קזביןבשר הוא רוצה לקנות:

    אלאלא תוקמה דיתיב עובד כוכבים אמסחתא אלא הכי תוקמה דיתיב עובד כוכבים אכספתא על הארגז שנותן בה הטבח המעות כשמקבלם תמיד מן הלוקחים דהא ודאי מוכחא שפיר דעובד כוכבים שותף בה:

    דאמריהרואים המוני הימניה לשומרם לו שלא יגנבום הימנו:

    אין אמונה בעובד כוכביםאין ישראל רגילין להאמין בהם:

    אבע"אלעולם כדאוקימנא מעיקרא דיתיב עובד כוכבים אמסחתא וכהן נמי דיתיב אמסחתא ולא דמו דסתם עובד כוכבים מפעא פעי תדיר הוא צועק אל תתנם בכך אלא בכך והכל יודעין שיש לו חלק בה אבל כהן צנוע הוא וסומך על הטבח ואין הכל יודעין שהוא שותף:

    אלמא מוכחא מילתייהודלא מזבין להו כדרך חולין:

    באיטליזבשוק:

    באותן הנמכרים בתוך הביתבכור ומעשר דהתם תנן חוץ מן הבכור והמעשר שהנאתן לבעלים שאין דמיהן קדש דכתיב בהו לא תפדה ולא תגאל דהיינו אין קדושה לדמיהן לפיכך לא התירו לו בשביל הנאתו לזלזל בהן למוכרן בשוק כדרך חולין אלא בתוך הבית ואע"פ שמפסיד בדבר שאין עליהם קופצין כל כך והיינו מוכחא מילתא אבל פסולי המוקדשים שדמי פדיונן נכנסו בקדושתן אי לא שרית ליה למוכרן בשוק לא פריק להו מעיקרא אלא בזול ואיכא פסידא דהקדש והנהו צריך לרשום:

    שותף בראשולא ביותר:

    אפילו אחד ממאה בידאפילו אין לכהן או לעובד כוכבים חלק בזרוע אלא אחד ממאה פטור טבח. ובכהן או עובד כוכבים שמכרו בהמה לטבח ישראל קאמר. ובכולהו גרסינן פטור סתמא:

    אי הכי ליתני פטור מכולםבהדיא:

    ועוד תניאבהדיא דלא פטר ליה אלא מן הלחי:

    בכלל ופרטבויקח קרח לכל קדשי בני ישראל לך נתתים והדר מפרש כל חד וחד וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש וגו':

    וברית מלחכתיב בסיפיה ברית מלח עולם הוא כשם שברית מלח אינה שובתת כך זו לא תשבות:

    כאילו קיים כללות ופרטותשבתורה:

    וברית מלחשל קרבנות:

    עשר במקדשניתנו להם בתוך עזרה לאוכלן שם:

    זבחי שלמי צבורכבשי עצרת והם קדשי קדשים לאכול בעזרה:

    לוג שמן של מצורעמה שנשאר ממתנותיו נאכל לכהנים כדאמרינן במנחות (דף נח.) ובזבחים (דף מד:) לכל קרבנם דכתיב בויקח קרח לרבות לוג שמן של מצורע דקרוי קרבנם דכתיב ביה והקריב אותם לאשם ואת לוג השמן וכתיב בויקח קרח בקדש הקדשים תאכלנו אכולהו לכל קרבנם ולכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם וגו':

    עומר לא חשיב ליה בהדי שאר מנחת צבור מפני שהיא מנחת צבור הנקמצת ונאכלת ואין לך עוד בצבור:

    ושירי מנחותשל יחיד:

    בירושליםהנאכלים ומתחלקים לכל העיר:

    הבכורהבכור תם:

    בכוריםאינם נאכלים אלא בירושלים דכתיב (דברים י״ב:י״ז) לא תוכל לאכול בשעריך וגו' ואמר מר (מכות דף יז:) ותרומת ידך אלו הבכורים:

    ומורם מתודהחזה ושוק וד' חלות כדכתיב (ויקרא ז) והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' לכהן הזורק וגו' מארבעת מינים חלות ורקיקים ורבוכה וחמץ אחת מכל מין:

    ומורם מאיל נזירזרוע בשלה וחלה ורקיק כדכתיב בפרשת נשא שמניפין אותן. והני חד חשיב להו משום דדמו אהדדי דתרווייהו מורם מקדשים קלים נינהו וחזה ושוק של שאר שלמים נמי בכלל זה הן והאי דנקט תודה משום דאית ביה מורם אחרינא ותנינהו לכולהו בחדא שמא:

    ועורות קדשיםשל עולה חטאת ואשם כדכתיב (ויקרא ז) עור העולה אשר הקריב ובתורת כהנים נמי מרבה עור חטאת ואשם:

    בגבוליםנתנין להם בכל ערי ישראל:

    ומתנותהזרוע והלחיים והקבה:

    פדיון הבןה' סלעים:

    פדיון פטר חמורשה:

    שדה אחוזהשהקדיש ולא גאלה ומכרה גזבר לאחר והרי היא יוצאה ביובל ומתחלקת לכהנים של אותו משמר שאירע בו יובל שנאמר (ויקרא כז) והיה השדה בצאתו ביובל וגו' לכהן תהיה אחוזתו:

    וגזל הגרהאשם המושב לה' בפרשת נשא וגזל הגר שנשבע לו לשקר ואח"כ הודה לאחר מיתת הגר כדפי' לעיל בפרקין [חולין קלא. ד"ה תשעה]:

    הוא סברחייא בר רב סבר:

    מדקא חשיבהאי תנא לכולהו זרוע לחיים וקבה כחדא מתנה שלא אמר עשרים ושש:

    ש"מחדא היא והמחוייב באחד מתחייב בכולם והנפטר מאחת מהן פטור מכולן:

    כולה שלי והראש שלךכהן מוכר לטבח הראש קודם שחיטה:

    הכי גרסינן ת"ש עובד כוכבים וכהן שמסרו צאנן לישראל לגזוזשעשאוהו שלוחן לגזוז את צאנן:

    פטורואיידי דתנא לה גבי מתנות השוחט לכהן ולעובד כוכבים פטור תנייה נמי גבי ראשית הגז:

    הלוקח גז צאנו של עובד כוכביםאפילו קודם שנגזזו פטור:

    וזה חומר וכו'דהלוקח מתנות מן הכהן חייב קודם שחיטה וכל בהמה לכהן חייב במתנות שלא זכה בה קודם שחיטה:

    ש"ממדקתני זה חומר אלמא בתר חיובא אזלינן דהאי לא קנה אלא מתנות וקאמר חייב:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    חולין 133 עמוד ב

    1הכא במאי עסקינן דיתיב עובד כוכבים אמסחתא.

    2דכותה גבי כהן, דיתיב אמסחתא, אמאי צריך לרשום? דאמרי: בשרא קא זבין. אי הכי, עובד כוכבים נמי אמרי: בשרא קא זבין!

    3אלא הכא במאי עסקינן, דיתיב עובד כוכבים אכספתא. דכותה גבי כהן דיתיב אכספתא, אמאי צריך לרשום? אמרי: המוני הימניה, עובד כוכבים נמי אמרי: המוני הימניה!

    4אין אמונה בעובד כוכבים איבעית אימא: סתם עובד כוכבים מפעא פעי.

    5אמר מר: ופסולי המוקדשין אין צריך לרשום. אלמא מוכחא מלתא, והא אנן תנן: פסולי המוקדשין נמכרים באיטליז, ונשחטים באיטליז, ונשקלים בליטרא!

    6תרגמא רב אדא בר אהבה קמיה דרב פפא, באותן הנמכרים בתוך הבית.

    7אמר רב הונא: שותף בראש פטור מן הלחי, שותף ביד פטור מן הזרוע, שותף בבני מעיין פטור מן הקבה. וחייא בר רב אמר: אפי' שותף באחת מהן פטור מכולן.

    8מיתיבי: ״הראש שלי וכולה שלך״, ואפי' אחד ממאה בראש פטור. ״היד שלי וכולה שלך״, אפי' אחד ממאה ביד פטור. ״בני מעיין שלי וכולה שלך״, אפי' אחד ממאה בהן פטור.

    9מאי לאו: פטור מן הלחי וחייב בכולן, פטור מן הזרוע וחייב בכולן, פטור מן הקבה וחייב בכולן? לא, פטור מכולן.

    10וליתני פטור מכולן! ועוד, תניא: הראש שלי וכולה שלך אפי' אחד ממאה בראש פטור מן הלחי וחייב בכולן. תיובתא דחייא בר רב, תיובתא!

    11אמר רב חסדא: הא מתניתא אטעיתיה לחייא בר רב, דתניא: עשרים וארבע מתנות כהונה הן, וכולן ניתנו לאהרן ולבניו בכלל ופרט וברית מלח.

    12כל המקיימן כאילו קיים בכלל ופרט וברית מלח, וכל העובר עליהן כאילו עובר על בכלל ופרט וברית מלח.

    13ואלו הן: עשר במקדש, וארבע בירושלים, ועשר בגבולים. עשר במקדש: חטאת, וחטאת העוף, אשם ודאי, ואשם תלוי, וזבחי שלמי צבור, ולוג שמן של מצורע, ושתי הלחם, ולחם הפנים, ושירי מנחות, ומנחת העומר.

    14וארבע בירושלים: הבכורה, והבכורים, ומורם מן התודה ומאיל נזיר, ועורות קדשים.

    15ועשר בגבולים: תרומה, ותרומת מעשר, וחלה, וראשית הגז, ומתנות, ופדיון הבן, ופדיון פטר חמור.

    16ושדה אחוזה, ושדה חרמים, וגזל הגר.

    17הוא סבר: מדקא חשיב להו למתנות בחדא חדא נינהו, ולא היא! אטו מורם מתודה ואיל נזיר דקא חשיב להו כחדא משום דחדא נינהו?! אלא, כיון דדמיין להדדי חשיב להו כחדא, ה"נ כיון דדמיין להדדי חשיב להו כחדא.

    18איבעיא להו: הראש שלך וכולה שלי, מהו? בתר חיובא אזלינן, וחיובא גבי ישראל הוא, או דלמא בתר עיקר בהמה אזלינן, ועיקר בהמה דכהן הוא?

    19ת"ש עובד כוכבים וכהן שמסרו צאנם לישראל לגזוז פטור, הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים פטור מראשית הגז.

    20זה חומר בזרוע ובלחיים ובקבה, יותר מראשית הגז. ש"מ בתר חיובא אזלינן, שמע מינה.

    21ואם אמר לו ״חוץ מן המתנות״ פטור מן המתנות.

    תוספות

    זבחי שלמי צבורהן כבשי עצרת ויש להם דין אשמות ליאכל לפנים מן הקלעים כדתנן באיזהו מקומן (זבחים דף נד:):

    ועורות קדשיםתימה אמאי חשיב עורות קדשים מהארבע שהיו בירושלים הלא בעזרה היו מפשיטין אפילו קדשים קלים משום אימורים שלא היו יכולים להוציא חוץ לעזרה וה"ל למימניה עם עשר שבמקדש:

    או דילמא בתר עיקר בהמה אזלינןהא לא דמי כלל למתניתין דתנן חוץ מן המתנות פטור מן המתנות דהא לא מחייב התם ישראל במתנות משום שהמתנות נשארו ביד כהן:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    פסולי המוקדשין שנפדו שביארנו עליהם שפטורים מן המתנות צריך לרשום שיכירו הכל שהן פסולי המוקדשין שאין מקום מכירתן מוכחת עליהן שהרי פסולי המוקדשין נשחטין באיטלין ונמכרין באיטלין ונשקלין בליטרא כחולין גמורין ומ"מ בכור ומעשר אינו צריך לרשום הואיל ואין ריוח להקדש במכירתן באיטלין שהרי אינן נפדין כמו שביארנו במסכת יום טוב החמירו עליהן שלא לימכר באיטלין ומתוך כך מכירתן בבית מוכחת עליהן ואין צריך רשום:

    בהמת השותפין חייבת במתנות שנאמר זובחי הזבח אא"כ היה אחד מן השותפין פטור כגון כהן שנשתתף עם ישראל הרי שנשתתף כהן עם ישראל באחד מן האיברים שיש בהם מתנה ולא בשאר הבהמה הרי זה פטור ממתנה שבאותו אבר וחייב באחרות כיצד נשתתף עמו בכל הראש פטור מן הלחיים ונשתתף עמו ביד פטור מן הזרוע נשתתף עמו בבני מעים פטור מן הקיבה ואפי' לא נשתתף עמו בכל האבר אלא בקצתו ואפי' בחלק אחד ממאה שבו הדין כן:

    היה הדבר בהפך שכל הבהמה של כהן או של גוי והראש לבדו של ישראל חייב בלחי שהרי האבר החייב ברשותו:

    עשרים וארבעה מתנות נתנו לכהנים בקנין חזק עד שנאמרו בתורה דרך כלל ודרך פרט ובברית מלח דרך כלל שנאמר בפרשת ויקח קרח לכל קדשי בני ישראל לכם נתתיו ודרך פרט כמו שמתחיל למנותם וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש ונאמר בסוף ברית מלח עולם היא ומה הן מתנות אלו עשרה מהן במקדש ר"ל ליאכל בעזרה וארבעה בירושלים ליאכל בכל העיר ועשרה בגבולין ר"ל קצתן בכל ערי ארץ ישראל וקצתן אף בחוצה לארץ עשרה שבמקדש א' חטאת בהמה שבשרה נאכל הכהנים ב' חטאת העוף ג' אשם ודאי ד' אשם תלוי ה' זבחי שלמי צבור והם כבשי עצרת שאין שלמים לצבור אלא הם ויש להם דין קדשי קדשים ליאכל בעזרה ו' לוג שמן של מצורע ר"ל מה שנשאר ממנו שהוא לכהנים כמו שהתבאר בזבחים ובמנחות ז' שתי הלחם של עצרת ח' לחם הפנים ט' שירי מנחות אחר שנקמצו י' מותר העומר ולא כללוה בשאר המנחות אחר שהיא מנחת צבור ואין לצבור עוד מנחה:

    ארבעה בירושלים א' בכור תם מ"מ בכלל מתנה זאת בכור בעל מום ואע"פ שאין בו קדושה ב' הבכורים ג' מורם מתודה ר"ל חזה ושוק ולחמי תודה וכן המורם מאיל נזיר והוא זרוע בשלה וחלה ורקיק ונחשבו אלו באחת מפני שענינם אחד ובכללם חזה ושוק שבכל מיני שלמים ד' עורות קדשים ר"ל של קדשי קדשים כגון עולה וחטאת ואשם שזכו בהם הכהנים ואע"פ שבכל מקום מותר להשתמש בהם שהרי ודאי חולין הם בידם מ"מ הואיל ויש בהם צד חמור שמן המקדש הם זוכים בהם ויש בהם צד קל שהם משתמשים בהם בכל מקום מצעו עליהם את התחום לימנות כאותן שבירושלים:

    עשר שבגבולין א' תרומה גדולה ב' תרומת מעשר ג' חלה ד' ראשית הגז ה' מתנות ר"ל זרוע לחיים וקיבה ו' פדיון הבן ז' פדיון פטר חמור ח' שדה אחוזה שהקדישה ולא גאלה ומכרה גזבר לאחר שיוצאה ביובל ומתחלקת לכהנים שבאותו משמר ט' שדה חרמים י' גזל הגר שנשבע גוזלו לשקר והודה לאחר מיתת הגר כמו שמפורש בפרשת נשוא:

    גדולי המחברים מנו מתנות אלו בדרך אחרת והם שהם מנו חטאת בהמה וחטאת העוף באחת וכן אשם ודאי ואשם תלוי באחרת ובמקום שתים אלו הוציאו מכלל מורם מתודה איל נזיר וחזה ושוק ונמנו מורם מתודה באחת ומורם מאיל נזיר באחרת וחזה ושוק של כל שלמים באחרת וסדרו במתנות אלו ששמונה מהן אין נאכלות אלא בעזרה והם העשרה שמנינו תחלה כשחלקנו החטאות והאשמות וחמש אין נאכלין אלא בירושלם והם הבכור והבכורים ומורם מתודה ומורם מאיל נזיר וחזה ושוק וחמש זוכין בהן מן התורה בארץ ישראל לבד שלשה של קדש והם תרומה ותרומת מעשר וחלה ושנים של חולין והם ראשית הגז ושדה אחוזה וחמש זוכין בהן בכל מקום והם מתנות ופדיון הבן ופטר חמור וגזל הגר וחרמים וחמשתן חולין גמורין ונשארה אחת שזוכין בהן מן המקדש והיא עורות של קדשי קדשים עשר שבמקדש שהן שמנה לחשבון האחרון יתבאר במקום אחר שאין נאכלין אלא לזכרי כהנה אבל חמש שבירושלם לחשבון אחרון או שלש לחשבון ראשון נאכלות אף לנקבותיהם ועליהם נאמר לבניך ולבנותיך אתך ומ"מ אין ניתנין אלא לזכרים שהרי רבן לאנשי משמר הן והבכור צריך להקריב אימוריו ואין מקריב אלא זכר:

    יש באותן שבגבולין ששה מהן שאין ניתנין אלא לזכרים עורות קדשים ושדה אחוזה וגזל הגר וחרמים שהרי ארבעתם לאנשי משמר ופדיון הבן שהרי נאמר בו לאהרן ולבניו ופטר חמור שהוא בכלל בכור לדין זה נשארו חמש מתנות שניתנות לנקבות כזכרים והם תרומה ותרומת מעשר וחלה ומתנות וראשית הגז:

    כשם שהכהן פטור מן המתנות כך פטור מראשית הגז וכן הנכרי אע"פ שגזז לו ישראל כיצד כהן או גוי שמסרו צאנם לישראל לגזזם לצרכם פטור אפי' לקח גז צאנם אחר שגזזם פטור הואיל ובשעת הגיזה נפטר וכל שכן אחר שגזזן הגוי לקח הצאן מכל וכל וגזזן אע"פ שמן הפטורים נלקחו חייב אפי' לקחן לגיזה ואע"פ שהגזה גדלה ברשות הגוי והצאן חוזרות לגוי הואיל והגוזז ישראל והגזות שלו חייב כמו שיתבאר:

    מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת חולין דף קל״ג עמוד ב׳

    מסכת חולין דף קל״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־404 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    הכא במאי עסקינן דהמשתתף עם עובד כוכבים אינו צריך לרשום:

    דיתיב עובד כוכבים אמסחתא כשהטבח מוכר הבשר דמוכחא מילתא דעובד כוכבים שותף הוא ואין כאן חשד ומתניתין בדלא יתיב:

    דכותה גבי כהן דברייתא:

    דיתיב כהן אמסחתא אמאי צריך לרשום הא נמי מוכחא מילתא דכהן שותף בה:

    אפ"ה דיתיב כהן אמסחתא לא הוי ידעי אינשי דכהן שותף בה:

    דאמרי בשרא קזבין בשר הוא רוצה לקנות:

    אלא לא תוקמה דיתיב עובד כוכבים אמסחתא אלא הכי תוקמה דיתיב עובד כוכבים אכספתא על הארגז שנותן בה הטבח המעות כשמקבלם תמיד מן הלוקחים דהא ודאי מוכחא שפיר דעובד כוכבים שותף בה:

    דאמרי הרואים המוני הימניה לשומרם לו שלא יגנבום הימנו:

    ועוד 39 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Chullin 133b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    זבחי שלמי צבור הן כבשי עצרת ויש להם דין אשמות ליאכל לפנים מן הקלעים כדתנן באיזהו מקומן (זבחים דף נד:):

    ועורות קדשים תימה אמאי חשיב עורות קדשים מהארבע שהיו בירושלים הלא בעזרה היו מפשיטין אפילו קדשים קלים משום אימורים שלא היו יכולים להוציא חוץ לעזרה וה"ל למימניה עם עשר שבמקדש:

    או דילמא בתר עיקר בהמה אזלינן הא לא דמי כלל למתניתין דתנן חוץ מן המתנות פטור מן המתנות דהא לא מחייב התם ישראל במתנות משום שהמתנות נשארו ביד כהן:

    Tosafot on Chullin 133b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מאירי

    פסולי המוקדשין שנפדו שביארנו עליהם שפטורים מן המתנות צריך לרשום שיכירו הכל שהן פסולי המוקדשין שאין מקום מכירתן מוכחת עליהן שהרי פסולי המוקדשין נשחטין באיטלין ונמכרין באיטלין ונשקלין בליטרא כחולין גמורין ומ"מ בכור ומעשר אינו צריך לרשום הואיל ואין ריוח להקדש במכירתן באיטלין שהרי אינן נפדין כמו שביארנו במסכת יום טוב החמירו עליהן שלא לימכר באיטלין ומתוך כך מכירתן בבית מוכחת עליהן ואין צריך רשום:

    בהמת השותפין חייבת במתנות שנאמר זובחי הזבח אא"כ היה אחד מן השותפין פטור כגון כהן שנשתתף עם ישראל הרי שנשתתף כהן עם ישראל באחד מן האיברים שיש בהם מתנה ולא בשאר הבהמה הרי זה פטור ממתנה שבאותו אבר וחייב באחרות כיצד נשתתף עמו בכל הראש פטור מן הלחיים ונשתתף עמו ביד פטור מן הזרוע נשתתף עמו בבני מעים פטור מן הקיבה ואפי' לא נשתתף עמו בכל האבר אלא בקצתו ואפי' בחלק אחד ממאה שבו הדין כן:

    היה הדבר בהפך שכל הבהמה של כהן או של גוי והראש לבדו של ישראל חייב בלחי שהרי האבר החייב ברשותו:

    עשרים וארבעה מתנות נתנו לכהנים בקנין חזק עד שנאמרו בתורה דרך כלל ודרך פרט ובברית מלח דרך כלל שנאמר בפרשת ויקח קרח לכל קדשי בני ישראל לכם נתתיו ודרך פרט כמו שמתחיל למנותם וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש ונאמר בסוף ברית מלח עולם היא ומה הן מתנות אלו עשרה מהן במקדש ר"ל ליאכל בעזרה וארבעה בירושלים ליאכל בכל העיר ועשרה בגבולין ר"ל קצתן בכל ערי ארץ ישראל וקצתן אף בחוצה לארץ עשרה שבמקדש א' חטאת בהמה שבשרה נאכל הכהנים ב' חטאת העוף ג' אשם ודאי ד' אשם תלוי ה' זבחי שלמי צבור והם כבשי עצרת שאין שלמים לצבור אלא הם ויש להם דין קדשי קדשים ליאכל בעזרה ו' לוג שמן של מצורע ר"ל מה שנשאר ממנו שהוא לכהנים כמו שהתבאר בזבחים ובמנחות ז' שתי הלחם של עצרת ח' לחם הפנים ט' שירי מנחות אחר שנקמצו י' מותר העומר ולא כללוה בשאר המנחות אחר שהיא מנחת צבור ואין לצבור עוד מנחה:

    ארבעה בירושלים א' בכור תם מ"מ בכלל מתנה זאת בכור בעל מום ואע"פ שאין בו קדושה ב' הבכורים ג' מורם מתודה ר"ל חזה ושוק ולחמי תודה וכן המורם מאיל נזיר והוא זרוע בשלה וחלה ורקיק ונחשבו אלו באחת מפני שענינם אחד ובכללם חזה ושוק שבכל מיני שלמים ד' עורות קדשים ר"ל של קדשי קדשים כגון עולה וחטאת ואשם שזכו בהם הכהנים ואע"פ שבכל מקום מותר להשתמש בהם שהרי ודאי חולין הם בידם מ"מ הואיל ויש בהם צד חמור שמן המקדש הם זוכים בהם ויש בהם צד קל שהם משתמשים בהם בכל מקום מצעו עליהם את התחום לימנות כאותן שבירושלים:

    עשר שבגבולין א' תרומה גדולה ב' תרומת מעשר ג' חלה ד' ראשית הגז ה' מתנות ר"ל זרוע לחיים וקיבה ו' פדיון הבן ז' פדיון פטר חמור ח' שדה אחוזה שהקדישה ולא גאלה ומכרה גזבר לאחר שיוצאה ביובל ומתחלקת לכהנים שבאותו משמר ט' שדה חרמים י' גזל הגר שנשבע גוזלו לשקר והודה לאחר מיתת הגר כמו שמפורש בפרשת נשוא:

    גדולי המחברים מנו מתנות אלו בדרך אחרת והם שהם מנו חטאת בהמה וחטאת העוף באחת וכן אשם ודאי ואשם תלוי באחרת ובמקום שתים אלו הוציאו מכלל מורם מתודה איל נזיר וחזה ושוק ונמנו מורם מתודה באחת ומורם מאיל נזיר באחרת וחזה ושוק של כל שלמים באחרת וסדרו במתנות אלו ששמונה מהן אין נאכלות אלא בעזרה והם העשרה שמנינו תחלה כשחלקנו החטאות והאשמות וחמש אין נאכלין אלא בירושלם והם הבכור והבכורים ומורם מתודה ומורם מאיל נזיר וחזה ושוק וחמש זוכין בהן מן התורה בארץ ישראל לבד שלשה של קדש והם תרומה ותרומת מעשר וחלה ושנים של חולין והם ראשית הגז ושדה אחוזה וחמש זוכין בהן בכל מקום והם מתנות ופדיון הבן ופטר חמור וגזל הגר וחרמים וחמשתן חולין גמורין ונשארה אחת שזוכין בהן מן המקדש והיא עורות של קדשי קדשים עשר שבמקדש שהן שמנה לחשבון האחרון יתבאר במקום אחר שאין נאכלין אלא לזכרי כהנה אבל חמש שבירושלם לחשבון אחרון או שלש לחשבון ראשון נאכלות אף לנקבותיהם ועליהם נאמר לבניך ולבנותיך אתך ומ"מ אין ניתנין אלא לזכרים שהרי רבן לאנשי משמר הן והבכור צריך להקריב אימוריו ואין מקריב אלא זכר:

    יש באותן שבגבולין ששה מהן שאין ניתנין אלא לזכרים עורות קדשים ושדה אחוזה וגזל הגר וחרמים שהרי ארבעתם לאנשי משמר ופדיון הבן שהרי נאמר בו לאהרן ולבניו ופטר חמור שהוא בכלל בכור לדין זה נשארו חמש מתנות שניתנות לנקבות כזכרים והם תרומה ותרומת מעשר וחלה ומתנות וראשית הגז:

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Meiri on Chullin 133b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמ' דתניא כ"ד מתנות כו' הוא סבר מדקא חשיב להו במתנות בחדא כו' וה"ה דהמ"ל דברייתא דלעיל אטעיתיה דקתני ט' נכסי כהן כו' וקחשיב להו למתנות בחדא אלא דניחא ליה לאתויי הך ברייתא דמינה נמי אדחי טעותיה מדקחשיב בה נמי מורם מן התודה ואיל נזיר בחדא וק"ל:

    תוס' בד"ה ועורות קדשים כו' הלא בעזרה היו מפשיטין כו' והוה ליה למימניה עם עשרה שבמקדש עכ"ל תמיהתם אינה מובנת לן דהבכור ומורם מאיל נזיר ומן התודה נמי לא היו יכולין להוציאן חוץ לעזרה בשעת הפשטה ואפילו הכי חשיב להו מהם שהיו בירושלים כיון דמיהת אחר הפשטה היו יכולין להוציאן חוץ לעזרה לירושלים והכי נמי אית לן למימר בעורות שאחר הפשטה היו יכולין להוציאן [כלל] חוץ לעזרה ואדרבה הא קשיא לן דאמאי חשיב לעורות אפי' מהנך שבירושלים כיון שאחר הפשטה היו יכולין להוציאן אף לגבולין ויש ליישב זה כיון דמיהת באו מעיקרא לכלל קדושת העזרה לא חשיב להו בהנך י' דבגבולין דלא באו לעולם לכלל קדושת עזרה ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Chullin 133b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מהר"ם

    ד"ה או דלמא וכו' דהא דלא מיחייב התם ישראל במתנות וכו' כצ"ל:

    Maharam on Chullin 133b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת חולין, דף קל״ג, עמוד ב׳, בהיקף של כ־404 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 17 מילים

      נפתחת ב״הכא במאי עסקינן דיתיב עובד כוכבים אמסחתא.…״

    2. קטע 221 מילים

      נפתחת ב״דכותה גבי כהן, דיתיב אמסחתא, אמאי צריך…״

    3. קטע 325 מילים

      נפתחת ב״אלא הכא במאי עסקינן, דיתיב עובד כוכבים…״

    4. קטע 411 מילים

      נפתחת ב״אין אמונה בעובד כוכבים איבעית אימא: סתם…״

    5. קטע 521 מילים

      נפתחת ב״אמר מר: ופסולי המוקדשין אין צריך לרשום.…״

    6. קטע 612 מילים

      נפתחת ב״תרגמא רב אדא בר אהבה קמיה דרב…״

      חכמים: רב אדא בר אהבה, רב פפא.

    7. קטע 729 מילים

      נפתחת ב״אמר רב הונא: שותף בראש פטור מן…״

      חכמים: רב הונא, רב אמר.

    8. קטע 829 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי: ״הראש שלי וכולה שלך״, ואפי' אחד…״

    9. קטע 920 מילים

      נפתחת ב״מאי לאו: פטור מן הלחי וחייב בכולן,…״

    10. קטע 1023 מילים

      נפתחת ב״וליתני פטור מכולן! ועוד, תניא: הראש שלי…״

    11. קטע 1123 מילים

      נפתחת ב״אמר רב חסדא: הא מתניתא אטעיתיה לחייא…״

      חכמים: רב חסדא.

    12. קטע 1218 מילים

      נפתחת ב״כל המקיימן כאילו קיים בכלל ופרט וברית…״

    13. קטע 1332 מילים

      נפתחת ב״ואלו הן: עשר במקדש, וארבע בירושלים, ועשר…״

    14. קטע 1411 מילים

      נפתחת ב״וארבע בירושלים: הבכורה, והבכורים, ומורם מן התודה…״

    15. קטע 1514 מילים

      נפתחת ב״ועשר בגבולים: תרומה, ותרומת מעשר, וחלה, וראשית…״

    16. קטע 166 מילים

      נפתחת ב״ושדה אחוזה, ושדה חרמים, וגזל הגר.…״

    17. קטע 1737 מילים

      נפתחת ב״הוא סבר: מדקא חשיב להו למתנות בחדא…״

    18. קטע 1824 מילים

      נפתחת ב״איבעיא להו: הראש שלך וכולה שלי, מהו?…״

    19. קטע 1918 מילים

      נפתחת ב״ת"ש עובד כוכבים וכהן שמסרו צאנם לישראל…״

    20. קטע 2014 מילים

      נפתחת ב״זה חומר בזרוע ובלחיים ובקבה, יותר מראשית…״

    21. קטע 219 מילים

      נפתחת ב״ואם אמר לו ״חוץ מן המתנות״ פטור…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: חולין דף קל״ג ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026