אתייקורי מתייקרי בי — נכבדין הם במה שאני סועד אצלם והנאתם היא ואין זו מתנה:
כנפה — הגרגרת סביב סביב להיקפה נקבים דקים כנפה:
מצטרפין הנקבים לרובא — אילו היו כולן מחוברים יחד היה רובא נפסק טרפה:
ובגולגולת — לגבי אהל המת תניא (אהלות פ"ב משנה ג) בההיא דכמה חסרון בשדרה קתני סיפא ובגולגולת כדי שינטל מן החי וימות הוי חסרון ולא מטמא ואמרינן בבכורות (דף לח.) כמה ינטל מן החי וימות כמלא מקדח של רופאים ותני עלה דאם יש בו נקב אחד ארוך שאין עגול רואים אותו אם יתנו ארכו לעגלו והוי כמלא מקדח הוי חסרון או אפילו יש בו נקבים קטנים הרבה כולן מצטרפין לכמלא מקדח:
אלמא כיון — דשיעור חסרון גולגולת כמלא מקדח הוא מצטרפין נקבים הקטנים לכמלא מקדח כאילו הוי חד נקב ולא יהבינן בהו שיעורא אחרינא:
והכא נמי — אע"ג דבפסוקות שיעורא לרובא גבי נקובה תנן במתניתין (לקמן חולין דף נד.) עד כמה תחסר עד כאיסר האיטלקי אלמא נקב הקנה טריפתו בכאיסר וגבי נקבים קטנים בעי כאיסר לשעורינהו:
אישתמיטתיה — להאי מקשה:
מצטרפין לרובא — דהוו כפסיקה בעלמא דלא מיחסרא וניקבה כנפה נמי בדליכא חסרון:
ניטלה הימנה רצועה — לארכה דאיכא חסרון:
מצטרפת לכאיסר — אי כי מעגלת לה הויא איסר טרפה:
בעופא — נקבים דחסרון בעוף דליכא למימר בגרגרת דידיה כאיסר בכמה הוי שיעוריה:
מקפלו — חותך למטה מן הנקבים ובצדיהם עד שיוכל לקפל הרצועה שהן בה כלפי פי הקנה ומניחו למקום הנקבים ע"פ הקנה:
אם חופה — בין הנקבים והשלם שבין נקב לנקב את רוב הקנה אע"ג דבנקבים גרידי ליכא רובא:
טריפה — הואיל ויש בהן חסרון ושיעור סמיכת נקבים זה לזה כנפה דהא אניקבה כנפה קיימינן:
וסימניך — שלא תשכח שמועה זו ולא תימא כאיסר או מצטרפין לרובא:
נפיא — כעין שעושין הנפה שמניחין שם יריעות זנב הסוס על פי העוגל. וזה סימן יהא לך נקבה כנפה שאלת ומעשה נפה השיבוך:
נפחתה כמין דלת — ולא נטל הפחת אלא תלוי ועומד זקוף שם כעין דלת במזוזתו:
כדי שיכנס איסר לרחבו — ושיעור גדול הוא זה מאיסר דהכא בעינן נכנס ויוצא משום דאין כאן חסרון והדלת סותם את הנקב:
נסדקה — לארכה. וקילא מכולהו דהיכא דנפסק לרחבה ברובא מתוך שהריאה מושכת למטה והצואר מושך למעלה ניתק והולך לגמרי ולא הדר חלים שולדר"א בלע"ז אבל לארכה כל כמה שהצואר נמשך הסדק סוגר והולך הלכך הדר חלים:
חוליא — טבעת שמעתי. ובעיני נראה שהן שלש טבעות כדאמרינן במנחות (דף לט.) כדי שיכרוך וישנה וישלש הויא חוליא לגבי ציצית:
מה חוליא ומה חוליא — למה לכם החוליות הללו דקאמר רב:
הכי גרסינן אמרוה קמיה דרבי יוחנן משמיה דרבי יונתן הכי ולא גרסינן איכא דאמרי:
הכי — כדקאמר רבי יוחנן משהו למעלה ומשהו למטה אמרוה קמיה משמיה דרבי יונתן:
חברין בבלאי — רבי יונתן מבבל סליק:
כי האי טעמא — לשבח קאמר:
מטבעת הגדולה — כרבי יוסי ברבי יהודה ומחלוקתו בפ"ק (לעיל חולין דף יח.) נקט לה מיהו אנן קיימא לן כרבי חנינא בן אנטיגנוס דמשפוי כובע ולמטה כשרה דהיינו למעלה מן הטבעת:
כנפי ריאה — אוני ריאה:
התחתונה — כדמפרש רבא תחתונה כשהבהמה תלויה דהיינו אונות קטנות שהיא עליונה כשאוחזין בקנה והריאה תלויה למטה:
כנפי — כמות שהן נמתחין ופורשין כנפים למעלה אע"פ שהקנה יורד ביניהם עד מקום חיבורן:
שאני אומר כל שפושטת צוארה ורועה — ולא יותר לכך אני מפרש תחתונה שהיא עליונה שלא תאמר תחתונה כשאוחזין הקנה דהיינו כנגד כל הריאה:
שלא תאנס — למשוך הסימנים חוץ לחזה בידי אדם:
אנסה עצמה — לפשוט מאד צוארה בשעת שחיטה מהו:
תיקו — ולחומרא וכן הלכה:
למטה מן החזה — למקום שאין ראוי לשחיטה:
נידון כריאה — בנקב משהו ולא ברוב כגרגרת:
ת"ר איזהו חזה — לגבי חזה ושוק של שלמים הניתן לכהנים:
הרואה את הקרקע — אינו משבר מן הצלעות בגובה הצדדין כלום אלא השומן התחתון כמות שהוא בחסחוס שבראשי הצלעות:
למעלה עד הכרס וכו' — ושיעור ארכו למעלה עד הכרס כשהבהמה תלויה להפשיט היו נוטלים אותו וחותך ב' צלעות הקטנות העליונות עמו משתי דפנות אחד מכאן ואחד מכאן והן שסביב הקנה ונקראין פורציל"א:
קרמא עילאה — המחובר לגולגולת מבפנים:
ואע"ג דלא אינקיב תתאה — הקרום הרך שהמוח מונח בתוכו:
חייתא — שק כמו (ב"מ דף יד:) חייתא דקיטרי:
דמתנח ביה מוחא — שהמוח מונח בתוכו:
כנגדו בביצים ניכר — בביצי זכר אתה יכול להכיר רביצת המוח שגם להן יש שני קרומים לבד הכיס והאחד חיצון ואחד שהביצים מונחים בו. ומתוך שקרום התחתון של מוח דק מאד ואין ניכר לגמרי ונראה כמוח עצמו הוא נותן לו סימן בביצים:
כל מה שבקדרה — בגולגולת עד שלא התחיל לצאת מן הקדרה ליעשות חוט שהרי חוט השדרה מן המוח הוא בא:
נידון כמוח — בנקב משהו:
לימשך — לצאת מן הקדרה לצד החוט:
נידון כחוט — בפסיקת הרוב:
