מכללו — אצל חיה:
חלקו מבחוץ — לכזית אבר מן החי נחלק לשנים קודם שיתננו לתוך פיו ואכל זה לבדו ואח"כ חציו השני:
מהו — מי מצטרפי לחיוביה ככל שאר איסורים דקיימא לן דמצטרפי שיעורייהו לחצאין בתוך כדי אכילת פרס כדאמרינן בפרק בתרא דיומא (דף פ:) או דילמא כיון דחידוש הוא דהא גידין ועצמות דעלמא לא מיחייב עלייהו והכא מיחייב ואימא אין לך בו אלא חדושו וכי אכיל ליה בבת אחת מיחייב דסתם אכילה בבת אחת משמע אבל לחצאין לא:
מבפנים — לאחר שבא סמוך לבית בליעתו בלעו לחצאין:
אכילה במעיו — כשהוא יורד לתוך מעיו צריך שיהא בו שיעור אכילה:
היכי משכחת לה דמיחייב — בכזית הא אי אפשר ללעוס אכילה כולה יחד:
בגרומיתא זעירתא — עצם קטן שעל כף הירך שיש בו משהו בשר וגיד ועצם משלימו לכזית ואין אדם לועסו אלא בולעו:
מחוסר קריבה — שנתרחקו זה מזה מעט:
מחוסר מעשה — נמי שלא אכל אלא חצי זית:
חוץ משל בין השינים — צריך שיהא כזית במה שהוא בולע לבד הנשאר בשינים:
בשל בין השינים — אפילו רבי יוחנן מודה דלא מיחשיב בהדיה דהא אין נהנה לא גרונו ולא מעיו שאין אדם טועם עד שיהא סמוך לבית הבליעה כדכתיב (איוב יב) וחיך (יטעם אוכל):
בין החניכיים — המדבק בחכו שגרונו נהנה בו ומעיו לא נהנו:
חייב — ואע"ג דלא בא במעיו זית שלם לא בבת אחת ולא בזה אחר זה:
הרי נהנה גרונו — בטעם שני חצאי זיתים. והא דרבי אסי פליגא אדרב דימי ורבין דאמרי לעיל משמיה דרבי יוחנן חלקו מבחוץ פטור. והאי נהנה גרונו משום דהנאת גרונו היינו טעימה והרי טעם שני חצאי זיתים ואע"ג דזה אחר זה הוא לא איכפת לן הואיל ובכדי אכילת פרס הואי אבל הנאת מעיים אינה אלא במילוי כרס ואע"ג דבלע שני חצאי זיתים לא נתמלא כרסו אלא בחצי זית שכשבלעו לזה יצא כבר זה:
אי הוי עיכול — בבליעתו והוי פירשא בעלמא ואכילה שניה לאו כלום היא:
תבעי ליה כזית — ולחייבו ב' מלקיות:
אלא אי בתר גרונו אזלינן — דפשיטא ליה דלאו עיכול הוא וקא מיבעיא ליה מי אמרינן הרי נהנה גרונו או דילמא הרי לא נהנו מעיו אלא בחצי זית:
תפשוט ליה מדרבי אסי — דבתר גרונו אזלינן:
רבי אסי גמריה איעקר ליה — כלומר רבי אלעזר תרוייהו פשיטא ליה ולא הוצרך לישאל כלום אלא שמעיה לרבי אסי ששכח שמועתו ששמעו שניהם מפי ר' יוחנן שאפילו חזר ואכל אותו כזית עצמו חייב ושמעיה לרבי אסי דקא נקיט כזית אחר אבל ההוא לא אלמא הוי עיכול ואתא לאדכוריה ושאל לו בלשון בעיא משום כבודו אכלו לאותו עצמו מהו כלומר היזכר מה ששמעת על כך:
אישתיק — רבי אסי:
א"ל — ר' אלעזר:
מופת הדור — גדול הדור כמו (זכריה ג) אנשי מופת המה:
זימנין סגיאין אמרת — דבר זה לפני רבי יוחנן דאפילו בההוא עצמו חייב והודה לדבריך ואמר הרי נהנה גרונו בכזית:
מתני' כל הבשר אסור לבשל בחלב — דאע"ג דאמר רחמנא גדי הוא הדין לחיה ועוף ומיפלג פליגי בה לקמן (חולין דף קיג.) איכא למ"ד דאורייתא ואיכא למ"ד דרבנן:
ואסור להעלות — דילמא אתי למיכלינהו כי הדדי דקא נגעי ובלעי מהדדי ואע"ג שמותר לאכול בשר אחר גבינה כדאמרינן בגמרא:
