בוני התלמוד

    מסכת חולין דף נ״ז עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    הוה לן פתחון פה קמיה דרב הונאכלומר הוזקקנו לדבר בשמוטת ירך לפני רב הונא ואמר לן כשרה ואחרי כן אשכחתיה לרב ירמיה כו':

    ואת מה בידךעכשיו אמור לי אתה אם שמעת בה כלום אחר שבאת הלום:

    חברוותאחברים:

    לא פרכיסלא היה יכול לנוד כנף ולקנתר אפילו רמז דבר מתוך שגדולים הם ויש לו לירא מהם אם היה אצלם:

    ומלחה רבי חנינאכדי להתקיים ויוכל להראות ימים רבים:

    ולית הלכתא ככל הנידשרו שמוטת ירך בעוף:

    אלא כי האדקתני והלא הלכה רווחת היא שמוטת ירך בעוף טרפה:

    קדירת קנהקנה שנקדר ממנה חתיכה כמין ארובה:

    קרומיתרחבה וסתמוהו בה:

    ועל דא את סמיךמפני שראית שחיתה המכה אתה סומך להתיר והלא הלכה כו':

    רווחתכבר נתפשטה ונתרווחה לנהוג:

    תוך י"ב חדשחיתה המכה ולסוף י"ב חדש מתה דטרפה עד י"ב חדש חיה:

    והיה עושה דברכדמפרש לקמן להוציא מלבו של רבי יהודה:

    וטלה עליה במטלית של טרסייםכרכה במטלית של צורפי נחשת שנותנים לפניהם לקבל עפרורית שחקי נחשת ושל עור היא ותמיד היא חמה מתוך עוביה וגם הנחושת מחמם לעולם:

    במידי דמיטרפא בה כו'בתמיה. נהי דמשבחת בשאר אבריה מיהו ההיא מילתא דמיטרפא ביה מי הדרא ומשבחת כי הכא דגדלו אחרונים יותר מן הראשונים:

    מאי עסקןלמה נקרא שמו עסקן תחלה:

    אי ודאי לית להו מלכאדכתיב אשר אין לה קצין והיינו עסקן דלא בעי למיסמך אהימנותיה דשלמה:

    הנמלים אוהבים צל ושונאים חום:

    דשומשמנינמלים:

    נפק חד מינייהומתוך חורי הקן ובא לחוץ וראה הצל:

    אתנח ביה סימנאלהכירו לידע מה יעשו לו חבריו כשימצא שקרן:

    הרמנא הוו נקיטישכל המהתל בחברו יהרגוהו:

    אי נמי בין מלכא למלכא הוהמת המלך ועדיין לא קם אחר ודרך ארץ לעשות איש הישר בעיניו כדכתיב בימים ההם וגו' איש הישר בעיניו יעשה:

    אהימנותיה דשלמהנאמן הוא על כך וברוח הקדש אמרה:

    סימןלספק טרפה:

    י"ב חדשאם כך חיה בידוע שלא נטרפה:

    ב' ושלש שניםוקשיא לרב הונא די"ב חדש ליכא למ"ד:

    תנאי היאדאיכא דסבירא ליה כרב הונא דקתני לקמן ימות החמה היו וכיון שעברו עליו ימות הצנה מיד מת ויש מכה שהיא נבערה ומת מתוך חום הלכך בעינן ימות החמה וימות הצנה:

    נקב אחד ארוךונקדרה בחסרון:

    מצטרפין למלא מקדחושוב אינה מטמאה באהל לבית שמאי. פלוגתא דשדרה וגלגולת באהלות (פ"ב מ"ג) דהיינו כדי שינטל מן החי וימות דהכי אמרינן בפרקין (דף נב:) גבי שדרה וכן לטרפה:

    חידוק של קרויהחתיכה של דלעת יבשה:

    חולין 57 עמוד ב

    1הוה לן פתחון פה קמיה דרב הונא ושאילניה, ואמר לן: שמוטת ירך בעוף כשירה.

    2ואשכחתיה נמי לרבי ירמיה בר אבא דיתיב וקא בדיק בצומת הגידין, ואקשי ליה: לא סבר לה מר הא דאמר רב הונא אמר רב: שמוטת ירך בעוף כשרה? א"ל אנא מתניתין ידענא בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה, מן הארכובה ולמעלה פסולה וכן שניטל צומת הגידין ואמר רב עלה וכן בעוף׃

    3ואמרי ליה אי הכי קשיא דרב אדרב אישתיק ואקשי ליה ודלמא שני ליה לרב בין שמוטה לחתוכה ואמר לי ואת מפרשת שמעתיה דרב בפירוש אמר רב שמוטה כשרה חתוכה פסולה׃

    4ואת מה בידך הכי אמר רב חייא בר אשי אמר רב שמוטת ירך בעוף טרפה וכן אמר ר' יעקב בר אידי א"ר יוחנן שמוטת ירך בעוף טרפה׃

    5ואמר ר' יעקב בר אידי אילמלי הוה רבי יוחנן באתרא דאורו בה חברוותא להתירא לא פרכיס דאמר רבי חנינא אמר רבי שמוטת ירך בעוף כשרה ותרנגולת היתה לו לרבי חנינא שנשמטה ירך שלה והביאה לפני רבי והתירה לו ומלחה רבי חנינא והוה מורי בה הלכה לתלמידים זה התיר לי רבי זה התיר לי רבי׃

    6ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דשאל רבי יוסי בן נהוראי את ר' יהושע בן לוי קדירת קנה בכמה אמר לו משנה שלמה שנינו עד כאיסר האיטלקי אמר לו והלא רחל אחת היתה בשכונתנו שנקדר קנה שלה ועשו לה קרומין של קנה וחיתה׃

    7אמר לו ועל דא את סמיך והלא הלכה רווחת בישראל שמוטת ירך בעוף טרפה ותרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שנשמטה ירך שלה ועשו לה שפופרת של קנה וחיתה אלא מאי אית לך למימר תוך י"ב חדש הוה הכא נמי תוך י"ב חדש הוה׃

    8אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא שעסקן בדברים היה והיה עושה דבר להוציא מלבו של רבי יהודה שהיה רבי יהודה אומר אם ניטלה הנוצה פסולה ותרנגולת היתה לו לרבי שמעון בן חלפתא שניטלה נוצה שלה והניחה בתנור וטלה עליה במטלית של טרסיים וגידלה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים׃

    9ודלמא קסבר רבי יהודה טרפה משבחת אם כן במידי דמיטרפא בה הגדילה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים׃

    10מאי עסקן בדברים א"ר משרשיא דכתיב ״(משלי ו״, ו) לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל תכין בקיץ לחמה אמר איזיל איחזי אי ודאי הוא דלית להו מלכא׃

    11אזל בתקופת תמוז פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני נפק אתא חד מינייהו אתנח ביה סימנא על אמר להו נפל טולא נפקו ואתו דלייה לגלימיה נפל שמשא נפלו עליה וקטליה אמר שמע מינה לית להו מלכא דאי אית להו הרמנא דמלכא לא ליבעו׃

    12א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי ודלמא מלכא הוה בהדייהו א"נ הרמנא דמלכא הוו נקיטי אי נמי בין מלכא למלכא הוה דכתיב ״(שופטים יז״, ו) בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה אלא סמוך אהימנותא דשלמה׃

    13אמר רב הונא סימן לטרפה י"ב חדש מיתיבי סימן לטרפה כל שאינה יולדת רשב"ג אומר משבחת והולכת בידוע שהיא כשרה מתנוונה והולכת בידוע שהיא טרפה רבי אומר סימן לטרפה שלשים יום אמרו לו והלא הרבה מתקיימות שתים שלש שנים׃

    14תנאי היא דתניא ובגלגלת (עד) שיש בה נקב אחד ארוך אפילו נקבים הרבה מצטרפים למלא מקדח א"ר יוסי בן המשולם מעשה בענבול באחד שנפחתה גלגלתו ועשו לו חידוק של קרויה וחיה אמר לו ר' שמעון בן אלעזר משם ראיה ימות החמה היה וכיון שעברו עליו ימות הצנה מיד מת׃

    15אמר רב אחא בר יעקב הלכה טרפה יולדת ומשבחת אמר אמימר הני ביעי דטרפה׃

    תוספות

    מטלית של טרסייםפי' הקונטרס צורפי נחשת וכן פירש הערוך והביא ראיה דאמר במגילה פרק בני העיר (מגילה דף כו.) מעשה בבית הכנסת של טרסיים שהיתה בירושלים ובנזיר פרק ג' (דף נב.) מעשה שהביא קופה מלאה עצמות מכפר טביא לבית הכנסת של טרסיים פירש בערוך ומסתמא מפני שצורפי נחושת מזוהמים כבורסקי ועל כן היה להם ביהכ"נ לבד ובפ"ק דע"ז (דף יז:) חכם של טרסיים אני אייתו ליה תרי קיבורי חד דשיתיא וחדא דערבא משמע דטרסי וגרדי חדא הוא וקשה דבפ' החליל (סוכה נא:) משמע דגרדיים בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן ועוד דאמרי' באגדה דמגילה (דף יג:) בגתן ותרש שני טרסיים היו והיו מספרים בלשון טרסיים משמע שהיא אומה שיש לה לשון בפני עצמה:

    ודילמא סבר טרפה יולדת ומשבחתמסתברא דלא גרסינן יולדת דאין צריך לו כלל ועוד הא אמרינן פ"ק דע"ז (דף טז.) גבי רבי יהודה מתיר בשבורה אמרו לו והלא מרביעין עליה זכר אמר להן לכשתלד אלמא לא מקבלת זכר ומיהו יש לחלק בין טרפה חתוכה רגלים לשאר טרפות:

    איזיל ואחזי היכי איתא מילתאאע"ג דכה"ג חשיב בהמוכר הספינה (ב"ב עה.) מלגלג גבי ההוא תלמיד דאמר ליה רבי יוחנן אם לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה שאני הכא שבא לברר הדבר ולהודיע איך ידע שלמה:

    סימן לטרפה כל שאינה יולדתיש כמה בהמות שפוסקות מלילד ולא מחזקינן להו בטרפות אלא בעי למימר אם יולדת בידוע שאינה טרפה:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    כבר ביארנו שהטרפה אינה חיה שנים עשר חדש ואם נקבת בהמה היא אינה מתעברת אחר הטרפות אבל אם נתעברה כבר אינה נמנעת מצד טרפות מלילד אחר הטרפות ומה שאמר אינה יולדת פירושו מתעברת כדי לילד ויש חולקים ומתירין בלידה לבד ותשובתם ממה שאמרו בולד טרפה עיברה ולבסוף נטרפה שקורין אותו ולד טרפה אלא אינה מתעברת אבל יולדת היא מה שכבר נתעברה הימנו וכן אם היא נקבה של עוף אינה טוענת אחר כן ביצים אבל אותה בריכה כלה שהיא בבטנה מטלת אותם יום אחר יום עד שתכלה כל אותה בריכה שהיתה שם בשעת הטרפות אבל כשכלתה בריכה זו אינה טוענת בריכה אחרת והדבר ידוע לנשים פקחות כשכלתה הבריכה וכשלא כלתה:

    טרפה ודאית אפי' ראינו על דרך הזרות שחיתה שנים עשר חדש או שנתעברה או שטענה בריכה של ביצים אין משגיחין להכשירה כלל אין לאחר טרפות ודאי כלום הא אם אינה טרפה ודאית אלא ספק טרפה הרי היא יוצאת מידי ספק זה באחד משלשה דברים שהזכרנו:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת חולין דף נ״ז עמוד ב׳

    מסכת חולין דף נ״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־548 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    הוה לן פתחון פה קמיה דרב הונא כלומר הוזקקנו לדבר בשמוטת ירך לפני רב הונא ואמר לן כשרה ואחרי כן אשכחתיה לרב ירמיה כו':

    ואת מה בידך עכשיו אמור לי אתה אם שמעת בה כלום אחר שבאת הלום:

    חברוותא חברים:

    לא פרכיס לא היה יכול לנוד כנף ולקנתר אפילו רמז דבר מתוך שגדולים הם ויש לו לירא מהם אם היה אצלם:

    ומלחה רבי חנינא כדי להתקיים ויוכל להראות ימים רבים:

    ולית הלכתא ככל הני דשרו שמוטת ירך בעוף:

    אלא כי הא דקתני והלא הלכה רווחת היא שמוטת ירך בעוף טרפה:

    קדירת קנה קנה שנקדר ממנה חתיכה כמין ארובה:

    ועוד 23 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Chullin 57b · Sefaria

    תוספות

    מטלית של טרסיים פי' הקונטרס צורפי נחשת וכן פירש הערוך והביא ראיה דאמר במגילה פרק בני העיר (מגילה דף כו.) מעשה בבית הכנסת של טרסיים שהיתה בירושלים ובנזיר פרק ג' (דף נב.) מעשה שהביא קופה מלאה עצמות מכפר טביא לבית הכנסת של טרסיים פירש בערוך ומסתמא מפני שצורפי נחושת מזוהמים כבורסקי ועל כן היה להם ביהכ"נ לבד ובפ"ק דע"ז (דף יז:) חכם של טרסיים אני אייתו ליה תרי קיבורי חד דשיתיא וחדא דערבא משמע דטרסי וגרדי חדא הוא וקשה דבפ' החליל (סוכה נא:) משמע דגרדיים בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן ועוד דאמרי' באגדה דמגילה (דף יג:) בגתן ותרש שני טרסיים היו והיו מספרים בלשון טרסיים משמע שהיא אומה שיש לה לשון בפני עצמה:

    ודילמא סבר טרפה יולדת ומשבחת מסתברא דלא גרסינן יולדת דאין צריך לו כלל ועוד הא אמרינן פ"ק דע"ז (דף טז.) גבי רבי יהודה מתיר בשבורה אמרו לו והלא מרביעין עליה זכר אמר להן לכשתלד אלמא לא מקבלת זכר ומיהו יש לחלק בין טרפה חתוכה רגלים לשאר טרפות:

    איזיל ואחזי היכי איתא מילתא אע"ג דכה"ג חשיב בהמוכר הספינה (ב"ב עה.) מלגלג גבי ההוא תלמיד דאמר ליה רבי יוחנן אם לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה שאני הכא שבא לברר הדבר ולהודיע איך ידע שלמה:

    סימן לטרפה כל שאינה יולדת יש כמה בהמות שפוסקות מלילד ולא מחזקינן להו בטרפות אלא בעי למימר אם יולדת בידוע שאינה טרפה:

    Tosafot on Chullin 57b · Sefaria

    מאירי

    כבר ביארנו שהטרפה אינה חיה שנים עשר חדש ואם נקבת בהמה היא אינה מתעברת אחר הטרפות אבל אם נתעברה כבר אינה נמנעת מצד טרפות מלילד אחר הטרפות ומה שאמר אינה יולדת פירושו מתעברת כדי לילד ויש חולקים ומתירין בלידה לבד ותשובתם ממה שאמרו בולד טרפה עיברה ולבסוף נטרפה שקורין אותו ולד טרפה אלא אינה מתעברת אבל יולדת היא מה שכבר נתעברה הימנו וכן אם היא נקבה של עוף אינה טוענת אחר כן ביצים אבל אותה בריכה כלה שהיא בבטנה מטלת אותם יום אחר יום עד שתכלה כל אותה בריכה שהיתה שם בשעת הטרפות אבל כשכלתה בריכה זו אינה טוענת בריכה אחרת והדבר ידוע לנשים פקחות כשכלתה הבריכה וכשלא כלתה:

    טרפה ודאית אפי' ראינו על דרך הזרות שחיתה שנים עשר חדש או שנתעברה או שטענה בריכה של ביצים אין משגיחין להכשירה כלל אין לאחר טרפות ודאי כלום הא אם אינה טרפה ודאית אלא ספק טרפה הרי היא יוצאת מידי ספק זה באחד משלשה דברים שהזכרנו:

    Meiri on Chullin 57b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בפרש"י בד"ה מצטרפין למלא מקדח כו' דהיינו כדי שינטל מן החי כו' עכ"ל פתח כמלא מקדח שהן דברי ב"ש וסיים כדי שינטל מן החי שהם דברי ב"ה מזה מוכח דהיינו שיעורא דמלא מקדח היינו נמי שיעורא דב"ה דכדי שינטל מן החי אלא לב"ש מקדח וחיסומו שנינו כדאיתא בבכורות וכמ"ש כל זה בריש פרקין ודו"ק:

    תוס' בד"ה מטלית של טרסיים כו' פי' בערוך ומסתבר מפני שצורפי כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Chullin 57b · Sefaria

    בן יהוידע

    אָמַר אֵיזִיל אֵחְזִי אִי וַדַּאי הוּא דְּלֵית לְהוּ מַלְכָּא. הנה בודאי יש לו לסמוך על דברי שלמה המלך ע"ה ורק מפני שפסוק זה נאמר במשלי שהוא דברי משל וככתוב בתחלת הספר מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד (משלי א, א) לכך נסתפק אם הוא כן בודאי שאין להם מלך או דלמא נקיט כן בדברי משל וצחות לכון ואין הדברים כפשוטן לכך אמר 'אֵיזִיל אֵחְזִי אִי וַדַּאי הוּא דְּלֵית לְהוּ מַלְכָּא'.

    Ben Yehoyada on Chullin 57b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת חולין, דף נ״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־548 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 114 מילים

      נפתחת ב״הוה לן פתחון פה קמיה דרב הונא…״

      חכמים: רב הונא.

    2. קטע 251 מילים

      נפתחת ב״ואשכחתיה נמי לרבי ירמיה בר אבא דיתיב…״

      חכמים: רבי ירמיה בר אבא, רב הונא, רב עלה, אבא.

    3. קטע 330 מילים

      נפתחת ב״ואמרי ליה אי הכי קשיא דרב אדרב…״

      חכמים: רב אדרב, רב בין, רב בפירוש, רב שמוטה.

    4. קטע 427 מילים

      נפתחת ב״ואת מה בידך הכי אמר רב חייא…״

      חכמים: רב חייא בר אשי, רב שמוטת.

    5. קטע 554 מילים

      נפתחת ב״ואמר ר' יעקב בר אידי אילמלי הוה…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבי חנינא, רבי שמוטת, רבי והתירה, רבי זה.

    6. קטע 645 מילים

      נפתחת ב״ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי…״

      חכמים: רבי יוסי.

    7. קטע 745 מילים

      נפתחת ב״אמר לו ועל דא את סמיך והלא…״

      חכמים: רבי שמעון.

    8. קטע 849 מילים

      נפתחת ב״אמרו עליו על רבי שמעון בן חלפתא…״

      חכמים: רבי שמעון, רבי יהודה.

    9. קטע 917 מילים

      נפתחת ב״ודלמא קסבר רבי יהודה טרפה משבחת אם…״

      חכמים: רבי יהודה.

    10. קטע 1034 מילים

      נפתחת ב״מאי עסקן בדברים א"ר משרשיא דכתיב (משלי…״

    11. קטע 1141 מילים

      נפתחת ב״אזל בתקופת תמוז פרסיה לגלימיה אקינא דשומשמני…״

    12. קטע 1239 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי…״

      חכמים: רב אחא, רב אשי, רבא.

    13. קטע 1339 מילים

      נפתחת ב״אמר רב הונא סימן לטרפה י"ב חדש…״

      חכמים: רב הונא, רבי אומר, רבה.

    14. קטע 1449 מילים

      נפתחת ב״תנאי היא דתניא ובגלגלת (עד) שיש בה…״

      חכמים: רבה.

    15. קטע 1514 מילים

      נפתחת ב״אמר רב אחא בר יעקב הלכה טרפה…״

      חכמים: רב אחא בר יעקב.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: חולין דף נ״ז ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026