כסא דחרשין ולא כסא דפושרין — טוב לשתות כוס של מכשפות ולא לשתות כוס של מים פושרין שרעים הם לגוף:
ציביא — שרשי עשבים ותבלין:
ציץ — הרתיח:
מי שהניח לו אביו מעות — כלומר מי שלא טרח בממון וקל בעיניו לאבדו זהו איבודו:
ילבש כלי פשתן — שהן יקרים. ולפי דרכנו למדנו שהעושה אלה מאבד ממון ויזהר אדם מהם:
כיתנא רומיתא — יקר היה:
בתורי — ישכור פועלים וימסור להן שוורים שלו לחרוש והם יכחישו השוורים ויסקבום ביערות ובכרמים והמלאכה לא תעלה לכלום שאינן חוששין לכך:
טוב איש חונן — דלים ומלוה אותם וטוב המכלכל דבריו במשפט לפי היכולת הוא עומד על צרכיו ולא בכל תאות לבו:
פחות ממה שיש לו — פחות מכדי היכולת וילבש ויתכסה לפי היכולת שלא יתבייש ויכבד אשתו יותר מלפי היכולת:
לחולה — שיש בו סכנה:
חייב לכסות — דכיון דניתנה שבת לידחות אצל שחיטה זו נדחית לכל מצותה של שחיטה זו:
אישתומא קאמר — דבר תימה הוא אומר לשון (לעיל חולין דף כא.) אשתומם כשעה חדא אשטורדישו"ן:
לישמטו לאמוריה — יחתכו את לשונו שאמר בה. ל"א גרסינן אי דשמא קאמר אם בשמו הוא אומר לישמטו לאמוריה ישמטו את האמורא מלפניו לביישו:
שודאה דוחה שבת — דאתיא בקל וחומר מה צרעת שדוחה עבודה ועבודה דוחה שבת מילה דוחה אותה. כולה במסכת שבת (דף קלב:):
אין ספיקה דוחה יו"ט — כגון נולד בין השמשות דקי"ל בפ' רבי אליעזר (שבת דף קלז.) דנימול לתשעה וחל ספק שמיני ספק תשיעי שלו ביו"ט אינו נימול עד עשירי דתנן נולד בין השמשות נמול לתשעה כלומר לספק תשיעי בין השמשות של ערב שבת נמול לעשרה חל יו"ט להיות אחר אותה שבת שהוא עשירי נמול לאחד עשר משום דמילה שלא בזמנה לא דחיא דנפקא לן מהוא לבדו הוא ולא מכשיריו לבדו ולא מילה שלא בזמנה בסנהדרין:
כסוי שאין ודאו דוחה שבת — לקמיה מפרש:
בגבולין — דקיימא לן בראש השנה (דף כט:) בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה:
וספיקה דוחה י"ט — דתניא טומטום ואנדרוגינוס חייבים אף על פי שהוא ספק אשה ואינה חייבת:
בריבי — אדם גדול:
תשובה — על קל וחומר דרבי יוסי:
מילה אינה בלילה אלא ביום דיום כתיב בה (ויקרא יב):
זה אחד מן הדברים — שהיה רבי חייא אומר שלא היה לו שום תשובה עליהם והא דרבי יוסי חדא מינייהו והא דאהדרו רבנן תקיעת שופר בגבולים תוכיח לא חשיב לה פירכא כדמפרש לקמיה:
ודלמא דעבר ושחט — לבריא דלא ניתנה שבת לידחות קאמר דלא יכסה אבל לחולה דניתנה שבת לידחות שרי:
דומיא דמילה — על כרחך בחולה קאמר דומיא דמילה דברשות ותיובתא היא לרב עינא:
ספק י"ט וספק חול — כגון שני ימים טובים של ראש השנה שהאחד ספק:
