דילמא אי שבקיה הוה מחמיץ — ואם תאמר ומאי קושיא, ומשום דילמא מחמיץ ילקח בכסף מעשר כבר נשמר רש"י ז"ל מהא, ופירש דרובן מחמיצין, והכי קאמר כיון דכל שהחמיץ לבסוף קנה מעשר אף בדליתיה קמן נימא כיון דרובן מחמיצין ניזיל בתר רובא, ולימא דילמא אי שבקינן הוה מחמיץ, ומדקתני אינו נלקח ופוסל, שמע מינה כל דלא החמיץ אף על פי שעתיד להחמיץ ההיא שעתא מיהא לאו פירא הוא. מיהו בתוספות הקשו על פירושו של רש"י ז"ל דאם איתא דרובן מחמיצין כיון דאית ליה לרב נחמן דכל שהחמיץ לבסוף איגלאי מילתא דחמרא הוה מעיקרא וקנה מעשר, אם כן אפילו קודם שהחמיץ נמי נימא דקנה מעשר ומעות חולין ביד מוכר דרובא דאורייתא וניזל בתר רובא, ויש מתרצים דרב נחמן לא הוה סלקא דעתיה דרוב מחמיצין, אבל המקשה ידע דרובן מחמיצין, ולפיכך מקשה ואזיל ממתניתין. ויש מפרשים דהכי קא מקשה דילמא אי שבקיה הוה מחמיץ ומדקתני במתניתין עד שלה החמיץ אינו נלקח בכסף מעשר, משמע דאינה קנייה כלל, ומעות מעשר ביד מוכר הן, ואפילו ספק מקח לא הוי, ואם קדש מוכר בהן את האשה אינה מקודשת כלל ואפילו ספק מקודשת לא הוי, ובשלמא אי ליתא לדרב נחמן היינו טעמא משום דההיא שעתא מיהא לאו פירא הוא ובתר מעיקרא אלזינן, אלא לרב נחמן דאמר דכל שהחמיץ לבסוף אמרינן איגלי מילתא למפרע אמאי לא.
כך היא הגירסא בכל הספרים — שלשת לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה היין ונפל למקוה לא פסלוהו שלשת לוגין מים חסר קורטוב ונפל לתוכן קורטוב חלב ומראיהן כמראה המים ונפל למקוה לא פסלוהו רבי יוחנן בן נורי אמר הכל הולך אחר המראה. ואסיפא פליג (לימא) [לומר] דשלשת לוגין חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב חבל כיון דמראיהן כמראה מים אף על פי שיש שם בבירור קורטוב חלב, אפילו הכי הולכים בהן אחר המראה, וכיון שמראיהן מראה מים פוסלין את המקוה, והילכך משנתינו דעד שלא החמיץ דמראהו וטעמו מים אף על פי שלבסוף החמיץ ונודע בבירור למפרע דיש בו יין אפילו הכי בשעת לקיחה שלא החמיץ אינו נידון אלא כמיא, ורב נחמן דאמר כרבנן דאמרי אינו פוסל את המקוה, דאלמא לדידהו אף על פי שמראיהן כמראה המים אינן פוסלין את המקוה, דלא אזלינן בתר חזותא אלא הואיל ובבירור יש בהן קורטוב חלב לא פסלוהו, והכא נמי הואיל ולבסוף החמיץ הרי נודע בבירור שבשעת לקיחה פירא הוה. ואם תאמר אפילו רבנן בתר חזותא אזלי מדקתני שלשת לוגין מים שאובין שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין שנפלו למקוה לא פסלוהו. יש לומר דרבנן לפסול את המקוה תרתי בעי, שיעורא וחזותא, והילכך שלשת לוגין מים שנפלו לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין שיעורא איכא חזותא ליכא, ושלשת לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב חלב ומראיהן כמראה מים חזותרא איכא שיעורא ליכא, אבל לגבי מעשר בפירא קפיד רחמנא והא פירא הוא, והכא לא בעי תרתי, כך פירש רש"י ז"ל. ועם כל זה פקפק בה הרב ז"ל היאך אפשר להעמיד רב נחמן כרבנן, הואיל ורבנן בתר חזותא אזלי. ולפיכך כתב הוא ז"ל דבין ברישא בין בסיפא שלשת לוגין מים חסר קורטוב גרסינן, אבל שלשת לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב יין אף על פי שמראיהן כמראה יין פוסלין את המקוה, והשתא מיתוקמא שפיר רב נחמן כרבנן, דרבנן נמי בין ברישא בין בסיפא לאו בתר חזותא אזלי(נן), ורישא דקתני אין פוסלין את המקוה משום דלית להו שיעורא, ותנא קמא לא זו אף זו קתני, ורבי יוחנן בן נורי אפילו ארישא פליג, דלאו דוקא שלשת לוגין חסר קורטוב אלא אפילו שלשת לוגין שלמים נמי כל שמראיהן כמראה יין לא פסלוה, ותדע לך מדאמרינן בריש מסכת מכות (ד, א) דלרבא חסר קורטוב תנינן ברישא ובתוספות אמרו דאין צריך לכל זה כאן, דאפילו תנינן ברישא שלשת לוגין מים לאו משום חזותא הוא לרבנן אלא משום דחמרא מזיגי מיקרי וכדאיתא התם במקום.
ופליגא דר' אלעזר — כלומר הא דאמר רב נחמן כשהחמיץ מחלוקת, ר' אלעזר פליג בה, דלר' אלעזר שלא החמיץ מחלוקת, מדקאמר הכל מודים שאין מפרישין עליו ממקום אחר אלא אם כן החמיץ, דאלמא לר' יהודה בשלא החמיץ פליג ואמר דחייב לאפרושי מיניה וביה. ויש לפרש מדקאמר רבי אלעזר הכל מודים ולא קאמר מודה ר' יהודה, איכא למשמע דלדידיה בשלא החמיץ דוקא מחלוקת, ומשום דרבנן אזלי בתר השתא ועד דהחמיץ לאו פירא הוא כלל, ורבי יהודה סבר אי שבקיה הוה מחמיץ, והילכך אסור למשתי מיניה עד דמעשר ליה מיניה וביה הא בשהחמיץ לכולי עלמא (אין) מפרישין עליו ואפילו (ב)[מ]מקום אחר, ולפי פירוש זה משנתינו רבנן היא ולא רבי יהודה, דלרבי יהודה אפילו לא החמיץ נמי ניקח בכסף מעשר, כלומר לקיחה היא מספק ופוסל את המקוה דדילמא אי שבקיה הוה מחמיץ. ויש מפרשים דהא דקאמר רבי אלעזר הכל מודים, היינו רבי יהודה, אבל רבנן בין החמיץ בין שלא החמיץ כל שלא מצא אלא כדי מדתו אינו חייב במעשר. ולפי פירוש זה משנתינו לא רבי יהודה ולא רבנן, ומתניתין ר' יוחנן בן נורי היא, והא דלא קא מקשה הכא לרבי אלעזר מתניתין כמאן [כמו] דאקשינן לעיל, היינו משום דבתר דאוקי הכא מתניתין כרבי יוחנן בן נורי לר' אלעזר נמי מוקמה לה כר' יוחנן בן נורי כנ"ל.
