הנה הוא זורה — ווני"ר בלע"ז. דכתיב ויהי בשכבו וגו' אמרה לה דעי שאחר שיגמור לזרות לא יבא לביתו לשכוב שגנאי הוא לתלמידי חכמים לצאת בלילה וישכב בגורן:
וישכם בבקר — ולא קודם היום ואע"ג דלאו יחיד הוה וכ"ש יחידי:
לך נא ראה — בעת שאדם יכול לראות:
איטליז — שוק שמוכרין בו בשר:
אימאום — שם מקום:
שמש הבאה בעבורו — שקעה בעבורו קודם זמנה. ומפרש ואזיל למה שקעה:
כתיב וילך חרנה — דמשמע דמטא לחרן והדר כתיב ויפגע במקום דהיינו בית אל דאכתי לא מטא לחרן:
שהתפללו בו אבותי — האי בית אל לא הסמוך לעי הוא אלא ירושלים ועל שם יהיה בית אלהים קראו בית אל והוא הר המוריה שהתפלל בו אברהם והוא שדה שהתפלל בו יצחק דכתיב (בראשית כד) לשוח בשדה דהכי אמרינן בפסחים (דף פח.) אל הר ה' ואל בית אלהי יעקב מאי שנא יעקב אלא לא כאברהם שקראו הר דכתיב בהר ה' ולא כיצחק שקראו שדה דכתיב לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית:
קפצה — לשון (דברים ט״ו:ז׳) לא תקפוץ את ידך. נתקצרה ונתקמצה לו:
ויפגע במקום — כאדם הפוגע בחבירו שבא כנגדו ודרשינן ליה נמי לשון תפלה כדכתיב (רות א) אל תפגעי בי:
מיד בא השמש — כדכתיב וילן שם כי בא השמש למה ליה למיכתב כי בא השמש אלא ללמדנו ששקעה קודם זמנה:
מאבני — משמע טובא וכתיב ויקח את האבן:
נבלעו באחד — נעשו אבן אחת:
עולים — משמע כי הדדי ולא זה אחר זה וכן יורדים:
וכי פגעו בהדדי הוו להו ארבעה — צריך רוחב הסולם להחזיק ארבעתן:
גויתו כתרשיש — דיחזקאל תרשיש ים ששמו תרשיש כדמתרגמינן (יחזקאל א) תרשיש כרום ימא מראה הים וכתיב (יונה א) אניה באה תרשיש:
בדיוקנו של מעלה — פרצוף אדם שבארבע חיות בדמות יעקב:
בעו לסכוניה — מחמת קנאה:
נצב עליו — לשמרו:
שמניף על בנו — במניפה להצילו מן השרב:
מאי רבותיה — ארבע אמות משכבו הבטיחו לתת לבניו:
שתהא נוחה ליכבש לבניו — כד' אמות:
קוביוסטוס — גונב נפשות:
שלשה כתות — חדשים מיום אל יום:
אחר שתי תיבות — שמע ישראל ה' וגו':
ומלאכים אין מזכירים את השם — בשירתם עד לאחר שלש תיבות קדוש קדוש קדוש ה':
כוכבי בקר — ישראל המשולים לכוכבים: קתני מיהת אחר שלש תיבות ואת אמרת קדוש ה':
והאיכא ברוך — דהוזכר אחר ב' תיבות כדכתיב ברוך כבוד ה'. ומשני ברוך האופנים הוא דאמרי ליה שהם מכסא הכבוד עצמו וכי אמרינן אנן במלאכים:
