אחד מפני האנסים — שעובד כוכבים אנס הוא ומעכב הדינר בידו וגוזל את הטבח:
כיון דלא אכרוז — היום והכל יודעים שאין היום טרפה באיטליז:
אתי למיזבן מיניה — ואוכלה בגידה כסבור שניטל:
אלא פשיטא במקום שאין מכריזין — דלא זבני מיניה אימא מציעתא כו':
אלא במקום שמכריזין — והיום אירע להם אונס שלא הכריזו הלכך אתי ישראל למיזבן מיניה:
אכרוזי הוו מכרזי — ומדלא אכרוז לאו טרפה היא ויאכל ומה בכך:
רבא אמר כולה במקום שמכריזין רישא — דקתני ובעובד כוכבים אפילו חתוכה אין צריך ליטול כשהכריזו היום שאותו היום לא יקח ישראל בשר מעובד כוכבים וסיפא נמי דאסור לשלוח דינר ביד עובד כוכבים כשהכריזו היום דהואיל ויש טרפה ימכרנה לו:
מציעתא בשלא הכריזו — שאירע להם אונס ולא הכריזו על טרפה שנפלה לידם לפיכך אסור למוכרה לעובד כוכבים שמא ימכרנה לישראל דהואיל ומקום שמכריזין הוא והיום לא הכריזו אתי למזבן מיניה:
כולה במקום שאין מכריזין — ולא זבין ישראל מעובד כוכבים בשר הילכך רישא א"צ ליטול גידה וסיפא נמי אסור לשלוח עובד כוכבים וליקח בשר דכיון דאין מכריזין יש לחוש שמא יש טרפה באיטליז ואין אנו יודעין:
ומציעתא — דקתני אסור למכור לעובד כוכבים אם לא הודיעו:
גזירה שמא ימכרנה לו — הטבח בפני ישראל וזה הרואה לא שמע מן הטבח שהיא טרפה סבור שהיא כשרה. ומיהו ברישא גבי שולח ירך לעובד כוכבים לא גזר שמא יתננה לו בפני ישראל ויקחנה מידו ויאכלנה בגידה דבשלמא גבי מכירת טבח באיטליז קמזבין ליה לעובד כוכבים התם ישראל טובא קיימי וחזו וחיישינן דלמא חד מינייהו הדר וזבין לה מיניה אבל שולח לעובד כוכבים בביתו הוא ומי ראה ואת"ל יראנה אדם לא גזרינן כולי האי שמא יקחנה זה דכ"ע לא זבני בישרא ותנא דמתני' פליג אתנא דברייתא וגזר בה כדאוקימנא לעיל גזירה שמא יתננה לו כו':
נפל בישרא לבני חילא — בא לידינו בשר לעובדי כוכבים:
לא זבני — דגנאי הוא להם מאחר שאין אנו רוצים לאוכלה:
אינהו הוא דקא מטעו אנפשייהו — דלא משיילי אי טרפה אי כשרה. והאי דקתני לעיל מפני שמטעהו במוכר לו בחזקת שחוטה וכן הפותח חביות המכורות לחנוני דאומר לו בשבילך אני פותחם דודאי גונב דעתו:
הוו אתו לסיכרא פגעו אהדדי — וכסבור מר זוטרא שלקראתו יצאו:
כולי האי — יצאתם יותר מדאי:
לא הוה ידעינן — ולעשות עסקינו ולילך למקום אחר יצאנו:
דאחלישתיה לדעתיה — שהיה סבור תחלה שכבדנוהו:
והא קמטעינן ליה — אם לא הייתי מגלהו היה מחזיק לנו טובה חנם:
איהו הוא דמטעי אנפשיה — אחרי שאנו לא אמרנו לו לקראתך יצאנו:
