בוני התלמוד

    מסכת חולין דף קמ״א עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ליתני רובדי אילןאע"ג דדמיא לרביצה וכ"ש מעופפת:

    ה"ג א"כ ליכתוב והאם רובצת עליהן:

    לאקושי אפרוחין לביציםלמפטר מפריחים:

    וביצים לאפרוחיםלמפטר מוזרות. ועל כרחך קן מ"מ לרבות ביצה אחת ואפרוחים וביצים אורחיה דקרא הוא למינקט רבים ברוב קנים:

    מתני' נטל את הביצים ואח"כ חזרה האם עליהם פטור מלשלחדכיון דנטל את הביצים הוה ליה קן מזומן:

    גמ' ואימאתשלח לאתויי עוד פעם שניה ותו לא:

    א"ל שלח לעולם משמעורבוי דתשלח להכי הוא דאתא:

    אין לידצריך שלוח אלא לדבר הרשות:

    לדבר מצוהכגון קן יולדת וטהרת מצורע מנין ת"ל תשלח:

    הא לאו הכי ה"א לדבר מצוהלא בעי שלוח והא שלוח עשה ול"ת הוא תשלח ולא תקח ואין עשה של ולקח למטהר דוחה את שניהם:

    לא צריכא דעבר ושקליהואשמועינן דחוזר ומשלח ואי לא רבי דבר מצוה ה"א דהיכא דעבר ונטלה דכבר עבר על לאו דלא תקח תו לא קאי באפיה עשה דטהרת מצורע אלא עשה דשלוח דאכתי בעמוד ושלח קאי ואימא לידחייה. ולקמן פריך מאי אולמיה דעשה דמצורע מעשה דשילוח דנימא דנידחייה דאיצטריך לרבויי:

    דלאו עבריההלאו כבר עבר עליה:

    הניחא למאן דתניבמסכת מכות (דף טו.):

    קיימו ולא קיימוכל מצות ל"ת שיש בה קום עשה כגון זה שניתק הלאו לעשה דמשמע לא תקח ואם לקחה קיים עשה שבה כשהתרו בו לא תקח ולקחה ושלחה בתוך כדי דבור של התראה פטור ואע"פ שעבר על לא תקח דלכך נתקו לעשה לומר אם עברת על אזהרה זו עשה זה והפטר לא קיים עשה שבה תוך כדי דבור דקי"ל תכ"ד כדבור דמי כי עבר על התראה חייב אפילו שלחה אחר זמן הכא נמי איכא למימר עבריה ללאו משלקחה ולא שלחה והשתא עשה הוא דאיכא ס"ד אמינא ליתי עשה ולידחי עשה להכי איצטריך קרא:

    אלא למאן דתני בטלו ולא בטלובטל עשה שבה לגמרי שאין יכול לקיימו עוד כגון ששחטה חייב לא בטל עשה שבה כל זמן שלא שחטה אע"פ שלא שלח מיד כשהתרו בו פטור וה"נ כל זמן שלא שחטה לא עבריה ללאו דבעמוד ושלח והפטר קאי ואכתי לאו ועשה הוא ולא בעי קרא כלל לדבר מצוה ואנא ידענא דאין עשה דוחה את לא תעשה ועשה:

    ותו לרבי יהודה דאמרבמתני' לוקה ואינו משלח ואמר לקמן דהיינו טעמא דרבי יהודה דקסבר שלח מעיקרא משמע כלומר לא תקח האם אבל כשתמצאנה שלחנה ואם לקחה לא קאמר קרא דלשלחה הא תו ליכא לאוקמא כשעבר ונטלה דהא אפילו לדבר הרשות עשה ליכא ולא בעי שילוח דכיון דנטלה עבריה ללאו ועשה דלאו בעמוד ושלח קאי:

    על מנת לשלחהואפילו לרבי יהודה בעמוד ושלח קאי דהא לא עבריה ללאו ואי נמי לא משלחה תו ליכא לאו דהא כבר לקחה בהיתר ותו לא קרינא ביה לא תקח ועשה איכא וס"ד ליתי עשה דמצורע ולידחיה להכי איצטריך קרא:

    ומאי אולמיהדעשה דמצורע מעשה דשלוח דתיסק אדעתיה דנדחייה:

    ימחה על המיםפרשת סוטה יש בה הזכרות הרבה כתובות:

    אסור בתשמיש המטהכמאן דאמר במועד קטן (דף ז:) ימי ספירו וקל וחומר לימי חלוטו:

    אהלו זו אשתושובו לכם לאהליכם לנשותיכם שאסרתים לכם ואמרתי אל תגשו אל אשה (שמות י״ט:ט״ו):

    מתני' טעמא דרבי יהודה דלוקה מפרש בגמרא:

    ואינו משלחדאיסור דעבד עבד:

    אין לוקין עליודלהכי נתקו לעשה לומר אם עבר על הלאו יעשה זאת וינצל לא תקח האם ואם לקח שלח תשלח:

    זה הכלל וכו' אין לוקין עליואלא אם כן לא קיימו תוך כדי דבור למאן דתני קיימו ולא קיימו אלא משלח תוך כדי דבור ואינו לוקה ואם לא שלח לוקה וצריך לשלח אחר לקיחה משמע ולמאן דתני בטלו ולא בטלו בעי עד שישחוט אותה ואי לא לא לקי:

    גמ' בעלמאכגון לא תגזול והשיב את הגזלה דהתם ליכא למימר קודם גזילה משמע דאם לא גזל מה ישיב:

    שלח מעיקרא משמעהכי קאמר קרא לא תקח האם אבל מה יש עליך לעשות כשתמצא קן שלח תשלח את האם ואין כאן ניתק לעשה אלא עברת עשה ולא תעשה מפני שהעשה קדם:

    והשיב את הגזלהאף על פי שכתוב אחרון בפרשה על כרחך לאו שניתק לעשה הוא שאין השבה קודם גזילה וכשגזל עבר על לא תגזול נמצא העשה נצטווה לאחר גזילה:

    חולין 141 עמוד א

    1ליתני רובדי אילן, וכ"ש מעופפת? מעופפת איצטריך ליה, דאפי' כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלח.

    2והאנן תנן: בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח! אמר רב יהודה: כי קתני מתניתין בנוגע מן הצד.

    3אין שם אפרוח וכו'. א"ל ההוא מרבנן לרבא: אימא איפכא, אין שם אפרוח אלא אחד או ביצה אחת פטור מלשלח, דבעינן ״אפרוחים או ביצים״ וליכא.

    4היו שם אפרוחים מפריחים או ביצים מוזרות, חייב לשלח, שנאמר ״קן״ קן מכל מקום. אם כן, נכתוב קרא ״והאם רובצת עליהם״, מאי (דברים כב, ו) ״והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים״? לאקושי אפרוחים לביצים וביצים לאפרוחים.

    מתני׳ · משנה

    5שלחה וחזרה, אפי' ארבעה וחמשה פעמים חייב, שנאמר: ״(דברים כב״, ז) ״שלח תשלח את האם״. אמר: הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב, שנאמר: ״שלח תשלח את האם״. נטל את הבנים והחזירן לה, ואח"כ חזרה האם עליהן פטור מלשלח.

    גמ׳ · גמרא

    6א"ל ההוא מרבנן לרבא, ואימא: ״שלח״ חדא זימנא, ״תשלח״ תרי זימנין.

    7א"ל ״שלח״ אפילו מאה פעמים, ״תשלח״ אין לי אלא לדבר הרשות, לדבר מצוה מנין? ת"ל ״תשלח״ מכל מקום.

    8א"ל ר' אבא בריה דרב יוסף בר רבא לרב כהנא: אלא טעמא דכתב רחמנא ״תשלח״, הא לאו הכי, הוה אמינא: לדבר מצוה לא? עשה ולא תעשה הוא, ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה!

    9לא צריכא, דעבר ושקלה לאם, דלאו עבריה, עשה הוא דאיכא, ליתי עשה ולידחי עשה, קמ"ל׃

    10הניחא למאן דתני קיימו ולא קיימו.

    11אלא למאן דתני בטלו ולא בטלו, כמה דלא שחטה לא עבריה ללאו.

    12ותו, לר' יהודה דאמר ״שלח״ מעיקרא משמע, אפי' עשה נמי ליכא!

    13אלא אמר מר בר רב אשי: כגון שנטלה על מנת לשלח, דלאו ליכא, עשה הוא דאיכא, וליתי עשה ולידחי עשה.

    14מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה? סלקא דעתך, הואיל ואמר מר: גדול שלום שבין איש לאשתו, שהרי אמרה תורה: שמו של הקב"ה שנכתב בקדושה ימחה על המים.

    15והאי מצורע, כיון דכמה דלא מטהר, אסור בתשמיש המטה, דכתיב: ״(ויקרא יד״, ח) ״וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים״, ״אהלו״ זו אשתו, מכאן שאסור בתשמיש המטה. מהו דתימא: כיון דאסור בתשמיש המטה, ליתי עשה דידיה ולידחי עשה דשלוח הקן, קמ"ל:

    מתני׳ · משנה

    16הנוטל אם על הבנים ר' יהודה אומר: לוקה ואינו משלח, וחכמים אומרים: משלח ואינו לוקה. זה הכלל: כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה אין לוקין עליה.

    גמ׳ · גמרא

    17בעי רבי אבא בר ממל: טעמא דרבי יהודה משום דסבר לאו שניתק לעשה לוקין עליו.

    18או דלמא בעלמא סבר, לאו שניתק לעשה אין לוקין עליו, והכא היינו טעמא, משום דקסבר ״שלח״ מעיקרא משמע.

    19תא שמע: גנב וגזלן ישנן בכלל מלקות, דברי רבי יהודה. והא הכא, דלאו שניתק לעשה הוא, דרחמנא אמר (ויקרא יט, יג) ״לא תגזול״ (ויקרא ה, כג) ״והשיב את הגזלה״. שמע מינה טעמא דר' יהודה משום דקסבר לאו שניתק לעשה לוקין עליו.

    20אמר ליה ר' זירא: לאו אמינא לכו, כל מתניתא דלא תניא בי׃

    תוספות

    לא צריכא דעבר ושקליה דלאו עבריה כו'מכאן קשה לפי' ריב"א בפ' אלו עוברין (פסחים דף מז:) דאמר אחרישה לא ליחייב הואיל וחזי לכסויי בהו דם צפור והקשה והא יום טוב עשה ולא תעשה הוא ותירץ דנהי דלא דחי מיהו אם עבר על אותו לאו אינו לוקה דהא דלא דחי היינו משום עשה אבל הלאו כמאן דליתיה דעשה דחי ליה והכא משמע דכל זמן דלא עבר ושקלה איכא עשה ולא תעשה וצריך לומר לפירושו שמא דוקא לענין דלא לקי על אותו לאו אבל לא מדחי ליה לגמרי:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    ריטב"א

    לא צריכא דעבר ושקלי לאם דעבר ללאו וליכא תו אלא עשה דשילוח אמרי' הניחא למ"ד דקיימו ולא קיימו וכו' פי' דלמ"ד בטלו ולא בטלו כל היכא דמצי לתקן לאו דהיינו היכא דאיפשר ליה לקיימו לעשה אינו לוקה על הלאו אע"פ שהתרו בו על הלאו וקבל התראה וכל כמה דלא שחטה לאם לא חשיב דעברי ללאו דאכתי מצי לתקן בשילוח משא"כ למ"ד קיימא ולא קיימ' דלדידי' אם לא קיים עשה שבו תוך כדי דיבור דלאו לא מתקן לאו ולוקה עליו אע"ג דקיימי לעשה בתר הכי ואליבא דמ"ד בטלו ולא בטלו איכא פלוגתא בין רבנן ז"ל איכא מאן דסבר ששחטי' לאו דוקא וה"ה מתה דכיון דעברי' ללאו במזיד ברצון כל כמה דלא מקיים עשה שבה לוקה ומסתבר' כלישנ' קמא דאי לא בטלו לעשה בידים פטור ומלישנא מוכח הכי וכן יש הוכח' במקומו במס' מכות ושם נאריך בזה בס"ד.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת חולין דף קמ״א עמוד א׳

    מסכת חולין דף קמ״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־443 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ליתני רובדי אילן אע"ג דדמיא לרביצה וכ"ש מעופפת:

    ה"ג א"כ ליכתוב והאם רובצת עליהן:

    לאקושי אפרוחין לביצים למפטר מפריחים:

    וביצים לאפרוחים למפטר מוזרות. ועל כרחך קן מ"מ לרבות ביצה אחת ואפרוחים וביצים אורחיה דקרא הוא למינקט רבים ברוב קנים:

    מתני' נטל את הביצים ואח"כ חזרה האם עליהם פטור מלשלח דכיון דנטל את הביצים הוה ליה קן מזומן:

    גמ' ואימא תשלח לאתויי עוד פעם שניה ותו לא:

    א"ל שלח לעולם משמע ורבוי דתשלח להכי הוא דאתא:

    אין לי דצריך שלוח אלא לדבר הרשות:

    ועוד 20 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Chullin 141a · Sefaria

    תוספות

    לא צריכא דעבר ושקליה דלאו עבריה כו' מכאן קשה לפי' ריב"א בפ' אלו עוברין (פסחים דף מז:) דאמר אחרישה לא ליחייב הואיל וחזי לכסויי בהו דם צפור והקשה והא יום טוב עשה ולא תעשה הוא ותירץ דנהי דלא דחי מיהו אם עבר על אותו לאו אינו לוקה דהא דלא דחי היינו משום עשה אבל הלאו כמאן דליתיה דעשה דחי ליה והכא משמע דכל זמן דלא עבר ושקלה איכא עשה ולא תעשה וצריך לומר לפירושו שמא דוקא לענין דלא לקי על אותו לאו אבל לא מדחי ליה לגמרי:

    Tosafot on Chullin 141a · Sefaria

    ריטב"א

    לא צריכא דעבר ושקלי לאם דעבר ללאו וליכא תו אלא עשה דשילוח אמרי' הניחא למ"ד דקיימו ולא קיימו וכו' פי' דלמ"ד בטלו ולא בטלו כל היכא דמצי לתקן לאו דהיינו היכא דאיפשר ליה לקיימו לעשה אינו לוקה על הלאו אע"פ שהתרו בו על הלאו וקבל התראה וכל כמה דלא שחטה לאם לא חשיב דעברי ללאו דאכתי מצי לתקן בשילוח משא"כ למ"ד קיימא ולא קיימ' דלדידי' אם לא קיים עשה שבו תוך כדי דיבור דלאו לא מתקן לאו ולוקה עליו אע"ג דקיימי לעשה בתר הכי ואליבא דמ"ד בטלו ולא בטלו איכא פלוגתא בין רבנן ז"ל איכא מאן דסבר ששחטי' לאו דוקא וה"ה מתה דכיון דעברי' ללאו במזיד ברצון כל כמה דלא מקיים עשה שבה לוקה ומסתבר' כלישנ' קמא דאי לא בטלו לעשה בידים פטור ומלישנא מוכח הכי וכן יש הוכח' במקומו במס' מכות ושם נאריך בזה בס"ד.

    Ritva on Chullin 141a · Sefaria

    מאירי

    צפור הרובצת שהיה צריך למצוה כגון לטהרת מצורע אינו רשאי ליטלה כמו שיתבאר במשנה שהרי שלוח הקן עשה ולא תעשה וטהרת מצורע אינו אלא עשה ולא עוד אלא אפי' עבר ונטלה שכבר עבר על הלאו ואין כאן אלא עשה של שלוח חייב לשלחה אין עשה דוחה עשה אחר שכמותו ואע"פ שיש בעשה זה של מצורע הטלת שלום בין איש לאשתו שהמצורע בימי ספירו אסור בתשמיש ובטהרה זו חוזר להיתרו כמו שביארנו במסכת מועד קטן אע"פ כן שלוח הקן אינו נדחה בשום פנים:

    כל לאו שנתקו הכתוב לעשה כגון לא תקח האם ואם לקחת שלח תשלח וגו' אם נטל אינו לוקה על הנטילה לבד שהרי יש לה תקון בשלוח ומ"מ נטלה והתרוהו לשלח ולא שלחה בשעת התראה הרי זה לא קיים עשה שבה ולוקה אע"פ שלא נתבטל העשה עדין ר"ל שעדין לא שחטה ויש לו שהות לשלח הואיל ולא שלחה בתוך כדי דבור של התראה לא התרו בו ונתבטל העשה מאליו כגון שמתה מאליה קודם שישלחנה או שברחה מתחת ידו ולא שלחה הוא או שחטפה חברו מידו ושלחה בכל אלו הרי זה לוקה שהרי עבר על הלאו ולא קיים העשה וכל שכן אם בטל העשה בידים כגון ששחטה ויש אומרים שאינו חייב מלקות אא"כ בטלו עד שלא יהא באפשר עוד להתקיים ומ"מ אפי' שחטה הוא אע"פ שלוקה הבשר מותר באכילה:

    המשנה החמישית והכונה בה לבאר החלק הרביעי בעונש העובר על מצוה זו ואמר הנוטל את האם מעל הבנים ר' יהודה אומר לוקה ואינו משלח וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה זה הכלל כל מצוה בלא תעשה שיש בה קום עשה אין לוקין עליו לא יטול אם על הבנים אפי' לטהר את המצורע אמר הר"ם פי' המצות האלו שהן לא תעשה שנתק לעשה כבר ביארנו בתחלת מכות שכל זמן שלא קיים מצות עשה שבה לוקה אבל אם קיים אינו לוקה לפי שהלכה כרבנן וכל מי שלקח האם וקצץ כנפיה עד שאינה יכולה לעוף ואפי' שלחה מכין אותו מכת מרדות ואחר כך מניחה אצלו עד שיגדלו כנפיה ומשלחה כדי לקיים עשה שבה כמו שביארנו למעלה:

    אמר המאירי הנוטל אם מעל הבנים ר' יהודה אומר לוקה ואינו משלח ר"ל לוקה ואינו נפטר בשלוח לבד ופירשו טעמו בגמ' מפני שאינו קורא בזה לאו הניתק לעשה שמה שאמרה תורה שלח תשלח מקודם הנטילה הוא אומר כן כלומר לא תקח וגו' הא כיצד תעשה קודם שתקח שלחה אבל הנטילה אין בה תקון ולוקה וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה שהשלוח לאחר הנטילה הוא אמור והרי הוא לאו הניתק לעשה וכל לאו הניתק לעשה אין לוקין עליו והלכה כחכמים:

    זהו ביאור המשנה ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן:

    כל לאו הניתק לתשלומין כגון לא תגזול לא תגנוב אין לוקין עליו ואפי' נשרף אותו דבר שהרי מ"מ הוא חייב בתשלומיו:

    Meiri on Chullin 141a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא והאנן תנן בזמן שכנפיה כו' רבי יהודה כי קתני מתניתא כו' מדמייתי הך רומיא דמתני' אמתניתא גם באידך לישנא נראה דלאו מלתא באנפי נפשיה הוא וה"פ דבשלמא אי הוה מוקמינן הא דעל גביהן חייב ברובדי אילן דמיירי בה ולהכי פטור אבל מתני' דקתני חייב היינו בנוגעות בקן ממש אבל השתא דקאמרת מעופפת אצטריכא כו' דהיינו על כרחך דאפי' נוגעת בקן ממש פטור תקשי והאנן תנן כו' וק"ל:

    Chidushei Halachot on Chullin 141a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת חולין, דף קמ״א, עמוד א׳, בהיקף של כ־443 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 114 מילים

      נפתחת ב״ליתני רובדי אילן, וכ"ש מעופפת? מעופפת איצטריך…״

    2. קטע 217 מילים

      נפתחת ב״והאנן תנן: בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב…״

      חכמים: רב יהודה.

    3. קטע 325 מילים

      נפתחת ב״אין שם אפרוח וכו'. א"ל ההוא מרבנן…״

      חכמים: רבא.

    4. קטע 437 מילים

      נפתחת ב״היו שם אפרוחים מפריחים או ביצים מוזרות,…״

    5. קטע 541 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ שלחה וחזרה, אפי' ארבעה וחמשה פעמים…״

    6. קטע 612 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ א"ל ההוא מרבנן לרבא, ואימא: ״שלח״…״

      חכמים: רבא.

    7. קטע 718 מילים

      נפתחת ב״א"ל ״שלח״ אפילו מאה פעמים, ״תשלח״ אין…״

    8. קטע 833 מילים

      נפתחת ב״א"ל ר' אבא בריה דרב יוסף בר…״

      חכמים: רב יוסף בר רבא, רב כהנא, אבא, רבא.

    9. קטע 915 מילים

      נפתחת ב״לא צריכא, דעבר ושקלה לאם, דלאו עבריה,…״

    10. קטע 106 מילים

      נפתחת ב״הניחא למאן דתני קיימו ולא קיימו.…״

    11. קטע 1112 מילים

      נפתחת ב״אלא למאן דתני בטלו ולא בטלו, כמה…״

    12. קטע 1211 מילים

      נפתחת ב״ותו, לר' יהודה דאמר ״שלח״ מעיקרא משמע,…״

    13. קטע 1320 מילים

      נפתחת ב״אלא אמר מר בר רב אשי: כגון…״

      חכמים: רב אשי.

    14. קטע 1427 מילים

      נפתחת ב״מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה? סלקא…״

    15. קטע 1539 מילים

      נפתחת ב״והאי מצורע, כיון דכמה דלא מטהר, אסור…״

    16. קטע 1629 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ הנוטל אם על הבנים ר' יהודה…״

    17. קטע 1716 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ בעי רבי אבא בר ממל: טעמא…״

      חכמים: רבי אבא בר ממל, רבי יהודה, אבא.

    18. קטע 1818 מילים

      נפתחת ב״או דלמא בעלמא סבר, לאו שניתק לעשה…״

    19. קטע 1941 מילים

      נפתחת ב״תא שמע: גנב וגזלן ישנן בכלל מלקות,…״

      חכמים: רבי יהודה.

    20. קטע 2012 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה ר' זירא: לאו אמינא לכו,…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • ר' אבא · אמוראים · דור שני לאמוראים

      דור שני לאמוראים, ר' אבא שכתוב בש"ס ללא שם אביו, הוא תלמידו של ר' הונא ור' יהודה בר יחזקאל.

      מקור: מסכת חולין דף קמ״א עמוד א׳ · קטע 8 — “א"ל ר' אבא בריה דרב יוסף בר רבא לרב…

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: חולין דף קמ״א ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026