גמ' ק"ו - כלומר אפי' לר' עקיבא דאמר לקמן (חולין דף עב.) טומאה בלועה כגון עובר במעי אשה טמאה הכא מודה מק"ו אם הועילה לו מחיצת אמו להתירו באכילה בשחיטתה אע"פ שהוא מת לא תועיל לו כשהיא חיה לטהרו מלטמא:

איתקש - נבלת טמאה לנבלת טהורה מי שאינו קרוי נבלה בטהורה אינו קרוי בטמאה:

על כפיו - שאין פרסותיו סדוקות:

מהלכי כפים בחיה - בתוך גופה של בהמה חיה דהיינו עובר טמא במעי אמו:

טמאתי לך - משום נבלה דכתיב בסיפיה הנוגע בנבלתם יטמא:

קלוט - מת:

במעי פרה ליטמא - שהרי מהלכי כפים הוא:

ומשני מהלכי כפים במהלכי ארבע - בעינן דהכי כתיב הולך על כפיו בכל החיה ההולכת על ארבע שאין לאמו אלא ד' רגלים כגון טמאה שאין פרסותיה סדוקות:

פרה במעי גמל - טמאה שעוברה מין טהור:

לא תטמא - במעי אמו דהאי לאו מהלך על כפים הוא ור' יוסי פסיק ותני בטמאה טמא:

קלוט במעי קלוטה - ואמו טהורה היא אלא שנולד כך:

ליטמא - במעי אמו ומתני' פסיק ותני בטהורה טהור:

קל וחומר דרב חסדא - אם הועילה לו אמו כו':

אלא איזה זה - נבלה שחלוקה בין נבלת טמאה לטהורה:

זו נבלת עובר - דהא בנולדה ליכא לאוקמה דהא נבלת טהורה מטמאה דכתיב [וכי] ימות מן הבהמה אשר היא לכם וגו' אלא בנבלת עובר מיתוקמא שבטהור' טהור מקל וחומר ובטמאה טמא דליכא קל וחומר דקם ליה ממילא בטומאת נבלות מאחר שמת ולא דרשי' היקשא:

אי לאו דר' יצחק הוה אמינא כוליה האי קרא לכדרבי אתא - דאמרי' לקמן (חולין דף עא.) אקרא אני חיה בהמה למה נאמרה כו' ועובר טמאה דטהור תיפוק לן מהקישא דלעיל ואע"ג דרבי מבהמה טמאה נפקא ודרב נחמן תיפוק מחיה הא קיימא לן (שבועות דף יט.) פרשה שנאמרה ונשנית מפני חידוש אחד נשנית השתא דכתיב כל הולך על כפיו דאפקנא מהיקשא דלא נקיט דרשי' מבנבלת חיה טמאה ואמרינן לדרשה אתא לאתויי עובר:

הכי גרסי' תניא אמר ר' יונתן נמתי לו לבן עזאי - נמתי אמרתי למדנו כו' דכתיב או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה וכתיב וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הרי חיה טמאה ובהמה טמאה ובהמה טהורה אבל נבלת חיה טהורה לא למדנו שתטמא ומנין:

בכל החיה - להביא חיה טהורה וכתיב בסיפיה הנוגע בנבלתם יטמא:

למהלכי כפים בחיה - עובר טמא במעי אמו כדאמרן:

נמתי לו וכי ימות מן הבהמה וגו' - וכיון דפרט לך בהמה טהורה וטמאה הרי חיה טהורה בכלל לפי שלמדנו במקום אחר חיה בכלל בהמה ובהמה בכלל חיה כדאמרינן לקמן ומעתה תהא לך חיה טהורה בכלל בהמה טהורה אם תצטרך ללמוד חיה טהורה מבהמה טהורה כלום:

וחיה טמאה בכלל בהמה טמאה - לכשתצטרך. ולקמן מפרש למאי הלכתא. וסידרה ה"ג ולמדנו חיה בכלל בהמה ובהמה בכלל חיה חיה טהורה בכלל בהמה טהורה חיה טמאה בכלל בהמה טמאה בהמה טמאה בכלל חיה טמאה בהמה טהורה בכלל חיה טהורה:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

חולין 70 עמוד ב

מתני׳ · משנה

1בהמה שמת עוברה בתוך מעיה והושיט הרועה את ידו ונגע בו, בין בבהמה טמאה בין בבהמה טהורה טהור. ר' יוסי הגלילי אומר: בטמאה טמא, ובטהורה טהור.

גמ׳ · גמרא

2מאי טעמא דתנא קמא? אמר רב חסדא: קל וחומר, אם הועילה אמו להתירו באכילה, לא תועיל לו לטהוריה מידי נבלה?

3אשכחן בהמה טהורה, בהמה טמאה מנלן? אמר קרא: ״(ויקרא יא״, לט) ״וכי ימות מן הבהמה״ זו בהמה טמאה, ״אשר היא לכם לאכלה״ זו בהמה טהורה, איתקש בהמה טמאה לבהמה טהורה: מה בהמה טהורה עוברה טהור, אף בהמה טמאה עוברה טהור.

4ור' יוסי הגלילי, מאי טעמא? אמר ר' יצחק: דאמר קרא ״(ויקרא יא״, כז) ״וכל הולך על כפיו בכל החיה ההולכת וגו'״ מהלכי כפים בחיה טמאתי לך.

5אלא מעתה, קלוט במעי פרה ליטמא, דמהלכי כפים בחיה הוא? מהלכי כפים במהלכי ארבע, והאי מהלכי ארבע במהלכי שמנה הוא.

6פרה במעי גמל לא תטמא, דמהלכי שמנה במהלכי ארבע הוא, ״הולך״, ״וכל הולך״ לרבות פרה במעי גמל.

7קלוט במעי קלוטה ליטמא, דמהלכי ארבע במהלכי ארבע הוא! להכי אהני ק"ו דרב חסדא.

8מתקיף לה רב אחדבוי בר אמי: חזיר במעי חזירתא לא ליטמא, דמהלכי שמנה במהלכי שמנה הוא!

9אלא אמר רב נחמן בר יצחק, מהכא: (ויקרא ה, א) ״נפש כי תגע בכל טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא״.

10וכי נבלת בהמה טמאה מטמאה, ובטהורה לא מטמאה? אלא איזה זה? זה עובר, שבטמאה טמא, ובטהורה טהור.

11ומאחר דנפקא ליה מדרב נחמן בר יצחק, דרבי יצחק ל"ל אי לאו דר' יצחק, הוה אמינא: כוליה לכדרבי הוא דאתא, קמ"ל׃

ברייתא

12תניא, אמר ר' יונתן: נמתי לו לבן עזאי, למדנו נבלת בהמה טהורה שמטמאה, ונבלת בהמה טמאה שמטמאה, נבלת חיה טמאה שמטמאה.

13נבלת חיה טהורה לא למדנו מנין? נם לי: כל הולך על כפיו בכל החיה ההולכת׃

14נמתי לו: וכי נאמר ״וכל חיה״? והלא לא נאמר אלא ״בכל החיה״, למהלכי כפים בחיה הוא דאתא. נם לי: ומה ישמעאל אומר בדבר הזה?

15נמתי לו: (ויקרא יא, לט) ״וכי ימות מן הבהמה״ זו בהמה טמאה, ״אשר היא לכם לאכלה״ זו בהמה טהורה, למדנו חיה בכלל בהמה, ובהמה בכלל חיה.

16חיה טהורה בכלל בהמה טהורה, חיה טמאה בכלל בהמה טמאה,׃

תוספות

מאי טעמא דתנא קמא - וא"ת ומאי קבעי והא טומאה בלועה היא ולא מטמא וי"ל דמשום דר' עקיבא מטמא לקמן (חולין דף עב.) עובר במעי אשה אצטריך ליה הכא גבי בהמה ק"ו כדפירש בקונטרס דאפי' ר' עקיבא מודה הכא א"נ משום דהיה לנו לטמאות מוכל הולך על כפיו דבסמוך אפילו קלוט במעי קלוטה אי לאו ק"ו והשתא דאיכא ק"ו מוקי לה תנא קמא לדרשא אחריתי:

קלוט במעי פרה ליטמא - הוה מצי לשמויי דלהכי אהני ק"ו דרב חסדא אלא דעדיפא משני:

קלוט במעי קלוטה - וא"ת ומאי פריך אין הכי נמי דאליבא דר' יוסי הגלילי קיימינן דדריש אתין בפרק ד' וה' (ב"ק מא:) גבי ובעל השור נקי דדריש נקי מדמי ולדות ומשמע דמוקי את להנאת עורו ואם כן סבר כרבי שמעון דאסר קלוט כשיצא לאויר העולם דנפקא מאת הגמל בפ"ק דבכורות (דף ו:) וי"ל דניחא ליה ליישב מילתא דר' יוסי דהכא אפילו למאן דשרי קלוט א"נ הכא איירי בראשו ורובו דומים לאמו דאפי' ר"ש מודה בההיא דשרי כדמוכח התם:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

מאי טעמא דתנא קמא אמר רב חסדא קל וחומר אם הועילה אמו להתירה באכילה לא תועיל לטהרו מידי נבילה. ואם תאמר ומאי קא מיבעיא לתנא קמא, דתנא קמא שפיר קאמר דבין בטמאה בין בטהורה טהור, משום דקא סבר דטומאה בלועה אינה מטמאה, כבר פירש רבינו שלמה ז"ל דאפילו אליבא דר' עקיבא דאית ליה לקמן (חולין עב, א) דעובר במעי אמו מטמא, בעי לתרוצי, דאף על גב דבאשה טמא בבהמה טהור, והיינו דאיצטריך קל וחומר דרב חסדא. ובספר המאור כתב דאיכא מאן דאמר רב חסדא לית ליה הא דרב' דלקמן (חולין עא, ב) דאמר דטומאה בלועה בשני טבעות לא מטמאה, ומשום הכי איטריך לקל וחומר דאף על גב דבעלמא טמא בבהמה טהורה. עוד כתב ועליו סמך בתירוץ קושיא זו דמתניתין דקתני הושיט הרועה את ידו לא הושיט במעי האם קאמר, אלא בהוציא העובר את ידו קא מיירי, והושיט הרואה את ידו ונגע בו בחוץ, ומשום הכי איצטריך קל וחומר רב חסדא לומר דהוה ליה דעובר כאבר המדולדל בבהמה עצמה דאינו מטמא עד לאחר מיתה, והושיט הרועה אינה כהושיטה החיה את ידה, דהתם בהושטה למעי האשה וכדאמרינן לקמן בשמעתין והושיט הרואה בהושטה ונגיעה בחוץ, ונכון הוא.

ורבי יוסי הגלילי מאי טעמא דמחלק בין טהורה לטמאה דהא איתקש טמאה לטהורה, אמר ר' יצחק דאמר קרא וכל הולך על כפיו וכו', אלא מעתה קלוט במעי פרה ליטמי דהא מהלך כפים כחיה הוא. ור' יוסי הגלילי הא כאיל ותני דכל בטהורה טהור וקלוט במעי פרה טהור לכולי עלמא, כדאמרינן לעיל (חולין סח, ב) דאפילו לר' שמעון דאמר קלוט בן פרה אסור מדכתב רחמנא גמל גמל שתי פעמים חד לגמל בן גמלא וחד לגמל בן פרה, הני מילי היכא דיצא לאויר העולם, אבל במעי אמו שרי, ופרקינן מהלכי כפים כמהלכי ארבע כדכתיב בכל החיה ההולכת על ארבע והאי מהלכי ארבע כמהלכי שמנה הוא. פרה במעי גמל לא ליטמי דמהלכי שמנה כמהלכי ארבע הוא ואיהו כאיל ותנא בטמאה טמא, ופרקינן הולך וכל הולך לרבות פרה במעי גמל. ואם תאמר איפוך אנא דפרה במעי גמל טהור הוא וקלוט במעי פרה טמא דמרבינן ליה מהולך וכל הולך לרבות קלוט במעי פרה אף על פי שהוא טהור, יש לומר דמסתברא קאי בטמאים ומרבה טמאים לטומאה דכתיב טמאים הם ולא מרבינן טהורים.

מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת חולין דף ע׳ עמוד ב׳

מסכת חולין דף ע׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־342 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–142)עמוד

היעד שנמצא: חולין דף ע׳ ע״ב

פתיחה בקורא