בוני התלמוד

    מסכת חולין דף קי״ח עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מאי קאמררישא קתני ולא בעור אלמא לאו נבלה מיקרי ופחות מכזית לאו שיעורא הוא והדר תני דמטמא:

    ועורה משלימו לכזיתואשמעינן דאין שומר מצטרף לטומאת נבלות:

    יכול שאני מוציא כו'שהנוגע כנגד הבשר לא יהא טמא דאפילו מעשה יד לא עבד להכניס ולהוציא טומאה לא נעביד האי שומר דכיון דאימעיט מאיצטרופי אפילו תורת יד האוכל לא ניהוי ליה דשאם נגע יד האוכל הטמא בדבר אחר ילפינן לקמן דמוציאה טומאה מן הטמא לטהור והאי שומר לאו יד הוא ושמירתו לא תשוייה אפילו לחשיבות יד תלמוד לומר יטמא:

    כל שהוא ידעצם שאין בו מוח ובראשו האחד בשר:

    טמאאם היה טהור ונגע היד בשרץ מכנסת טומאה לאוכל דאע"ג דאיהו לאו אוכל הוא מקבל טומאה כאוכל עצמו:

    ומטמאאם אוכל טמא הוא ונגע ידו באוכל טהור מטמאו:

    ואינו מצטרףלכביצה:

    וכל שהוא שומר אע"פ שאינו ידכגון עור שכנגדו כזית בשר:

    טמאאם היה טהור מקבל טומאה ומכניסה לאוכל:

    ומטמאאם היה אוכל טמא ונגע שומרו בטהור מוציא שומר את הטומאה מזה לזה:

    לא יד ולא שומרכגון שער:

    טמא הוא לכם לכל שבצרכיכםלכל דבר שהוא צורך לכם באוכל הזה הכל טמא הרי לך שהיד מביאה טומאה לאוכל דהא יד גבי הבאת טומאה כתיב:

    וכי ימות וגו'הרי יד להוציא דהא נבלה לאו בת הכנסה היא שהטומאה מגופה ויד דכתיב בה לטמויי אחריני כתיב:

    יד להכניס ולהוציאכלומר הרי לנו יד להכניס דטומאת אוכלין ויד נבלה להוציא:

    שומרדכתב רחמנא לעיל מעל כל זרע זרוע למה לי:

    ה"ג ואימא יד להכניס ולא להוציא ושומר להכניס ולהוציאכלומר יד האמורה באוכלין להכניס היא אבל לא להוציא ומנבלה לא ילפא להוציא כדאמרינן לקמן דשאני נבלה דטומאה חמורה היא וכי כתב שומר להוציא כתיב דלהכניס אתי בק"ו מיד אבל יד להוציא ושומר לצרף לית לך:

    ומשני יד להכניס ולא להוציא לא מצית אמרת דהשתא עיולי מעיילאואע"פ שעדיין לא ירדה לו טומאה אפוקי מיבעיא הלכך כיון דמכנסת כ"ש דמוציאה ושומר אתי להכניס ולהוציא בק"ו והאי דכתביה רחמנא לצרף כתביה:

    ואימא ידדכתיבא באוכלים להוציא כתיבא ולא להכניס והכנסה לא אתי מהוצאה וכתב שומר לרבות בו אף הכנסה אבל יד להכניס ושומר לצרף לא ולקמיה משני מעיקרא כי כתיבא יד באוכלין אתחלת טומאה כתיבא דהיא הכנסה ומיהו השתא משני ליה שינויא אחרינא:

    יד יתירא כתיבאועל כרחך תרתי להוצאה לא איצטריך דל חד מינייהו להכנסה וכיון דאיתא הכנסה והוצאה ביד יליף שומר בק"ו וכי כתביה רחמנא לצרף כתביה:

    הי מינייהו מייתרכולהו להוצאה צריכי:

    וליתו הנךתנור ונבלה:

    זרעים טומאה מרובהשמקבלין טומאה מולדי טומאה תאמר בתנור שאינו מקבל טומאה אלא מאב הטומאה וכן מנבלה מרובה טומאת אוכלין כדתנן מתניתין ריבה לטמא טומאת אוכלין ממה שריבה לטמא טומאת נבלות:

    תנור מטמא אוכלין באוירושהתנור תחלה הוי ואוכלין שניים כדתניא בפסחים בפרק ראשון (דף כ:) דת"ר תוכו אע"פ שלא נגע מה תוכו האמור לטמא כו' אלמא תנור מטמא לאוכלין אע"פ שאינן נוגעין בו תאמר בנבלה ובזרעים טמאין שאינן מטמאין אחרים אא"כ נגעו בהן כל הנך דקאמר תיתי מיניה בבנין אב קאמר טימא כאן וטימא כאן מה מצינו כאן שהיד מוציאה טומאה לאחרים אף כאן יד מוציאה טומאה לאחרים:

    הי תיתיאיזו מהן לא תכתוב ותיתי מינייהו:

    ותיתי מהנךהצד השוה שבהם שהן טמאין וידן מוציאה טומאתן לאחרים אף אני אביא זרעים טמאים שתהא ידן מוציאה טומאתן לאחרים:

    אמר רב הונא בריה דרב יהושעהא דהכשר לאו פירכא היא דהיינו גמר מלאכה דידהו ותנור נמי בלאו גמר מלאכה לאו טמא הוא:

    מה להנך שכן מיטמאיןקבלו הטומאה שלא בנגיעה דהא אמרן בכל הבשר (לעיל חולין דף קטו:) דמה הצד פרכינן כל דהו:

    אלא יד דנבלהמייתר דתיתי מהנך דכי פרכת מה לזרעים שכן טומאתן מרובה תנור יוכיח מה לתנור שכן מטמא אחרים מאוירו זרעים יוכיחו וחזר הדין הצד השוה שבהן שהן טמאין וידן מוציאה טומאה לאחרים אף אני אביא נבלה אלמא מייתר יד דנבלה להוציא:

    למה לי דאם אינו ענין להדהא אתיא במה הצד:

    תנהו ענין ליד דעלמאלאוכלין ואם אינו ענין להוצאה דהא בדידהו יד כתיבא תנהו להכנסה הרי יד להכניס ולהוציא ושומר לצרף:

    שלא תאמר דיואי לא הוה כתיבא בגופה וגמרה מהנך הוה אמינא דיו ליד נבלה הלמדה מאלו להיות כאלו דמה אלו לא מטמו אדם אף נבלה הואיל ויד דידה מהנך אתיא לא תטמא אדם דרך ידה כגון תחב קיסם בכזית בשר נבלה להיות לו יד ונגע אדם בו לא יטמא עד שיגע בנבלה עצמה וכן עצם של נבלה עצמה נמי דהויא יד:

    ושומר דנבלהדרבינן לה לעיל דאמר יכול אף עור שיש עליו כזית בשר הנוגע כנגד בשר מאחוריו לא יהא טמא ת"ל יטמא לא צריך למיכתביה דלמאי הלכתא כתביה:

    אי לאצטרופיהא מעטיה מהכי דקתני רישא בנבלתה ולא בעור שאין עליו כזית בשר ועור משלימו לכזית:

    תנהו ענין ליד דנבלהשאף ע"פ שאינו שומר תוציא:

    ואם אינו ענין להדהא בגופה כתיבא תנהו ענין ליד דעלמא ולהוציא לא אצטריך אלא להכניס. האי דנקט תנהו ענין ליד דנבלה והדר איצטריך ליה למימר תנהו ענין ליד דעלמא ולא נקט הכי אם אינו ענין לשומר דנבלה תנהו ענין ליד דעלמא הכי שייך למיתני שפיר מדכיון דיתורא דשומר בנבלה כתיבא תנהו ענין לנבלה דנבלה ונבלה היא וכיון דמשום יד אתא תנהו ענין ליד דעלמא דיד ויד הוא אבל שומר דנבלה להיות ענין ליד דעלמא לא שייך למימר:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    חולין 118 עמוד א

    1יכול הנוגע כנגד בשר מאחוריו לא יהא טמא? תלמוד לומר: (ויקרא יא, כד) ״יטמא״.

    2מאי קאמר? אמר רבא, ואמרי לה כדי: חסורי מיחסרא והכי קתני: ״בנבלתה״ ולא בעור שאין עליו כזית בשר, ועור משלימו לכזית.

    3יכול שאני מוציא אף עור שיש עליו כזית בשר, הנוגע כנגד בשר מאחוריו יכול לא יהא טמא, ואפילו מעשה יד נמי לא עביד.

    4תלמוד לומר ״יטמא״.

    5תנן התם: כל שהוא יד ולא שומר טמא ומטמא, ואינו מצטרף.

    6שומר, ואע"פ שאינו יד טמא ומטמא ומצטרף; לא יד ולא שומר לא טמא ולא מטמא.

    7ידות היכא כתיבי? דכתיב ״(ויקרא יא״, לח) ״וכי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם״, ״לכם״ לכל שבצרכיכם, לרבות את הידות.

    8וכתיב: ״(ויקרא יא״, לט) ״וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם״, ״לכם״ לכל שבצרכיכם, לרבות את הידות, יד להכניס ולהוציא.

    9שומר להכניס ולהוציא לא צריך קרא, ק"ו מיד אתי: ומה יד, שאינה מגינה מכנסת ומוציאה, שומר לא כ"ש׃

    10שומר דכתב רחמנא, למה לי? ש"מ לצרף.

    11ואימא: יד להכניס ולא להוציא, שומר להכניס ולהוציא, אבל יד להוציא ושומר לצרף לא.

    12יד להכניס ולא להוציא, לא מצית אמרת, השתא עיולי מעיילא, אפוקי מיבעיא?!

    13ואימא: יד להוציא ולא להכניס, שומר להוציא ולהכניס, אבל יד להכניס ושומר לצרף לא.

    14יד יתירא כתיב״, (ויקרא יא, לה) ״תנור וכירים יותץ וגו'״.״

    15לכם לכל שבצרכיכם, לרבות את הידות.

    16הי מינייהו מייתר?

    17לכתוב רחמנא בזרעים, וליתו הנך מינייהו מה לזרעים, שכן טומאתן מרובה.

    18לכתוב רחמנא בתנור, וליתי הנך מיניה מה לתנור, שכן מטמא מאוירו.

    19לכתוב רחמנא בנבלה, וליתי הנך מינה מה לנבלה שכן מטמאה אדם, ומטמאה במשא, וטומאה יוצאה מגופה.

    20חדא מחדא לא אתיא, תיתי חדא מתרתי.

    21הי תיתי? לא לכתוב רחמנא בזרעים, ותיתי מהנך! מה להנך שכן מטמאין שלא בהכשר, תאמר בזרעים שאין מטמאין אלא בהכשר!

    22אמר רב הונא בריה דרב יהושע: פירות שלא הוכשרו, כתנור שלא נגמרה מלאכתו דמי.

    23אלא פריך הכי: מה להנך, שכן מטמאין שלא בנגיעה, תאמר בזרעים, שאין מטמאין אלא בנגיעה!

    24לא לכתוב רחמנא בתנור, ותיתי מהנך, מה להנך שכן אוכל.

    25לא לכתוב רחמנא בנבלה, ותיתי מהנך? (אין הכי נמי. אלא) יד דנבלה למה לי? אם אינו ענין ליד נבלה, תנהו ענין ליד דעלמא.

    26יד להכניס, יד להוציא, שומר לצרף.

    27ואכתי, יד דנבלה אצטריך, דאי לא כתב רחמנא בנבלה, הוה אמינא: דיו לבא מן הדין להיות כנדון, מה הנך לא מטמא אדם, אף נבלה לא מטמאה אדם.

    28אלא, יד דנבלה מיצרך צריך, ושומר דנבלה הוא דלא צריך. למאי הלכתא כתביה רחמנא? אי לאיצטרופי אמרת לא מצטרף, ולהוציא קל וחומר מיד אתי.

    29אלא, אם אין ענין לשומר דנבלה, תנהו ענין ליד דנבלה, ואם אינו ענין ליד דנבלה, תנהו ענין ליד דעלמא: יד להוציא, יד להכניס, ושומר לצרף.

    תוספות

    שומר דכתב רחמנא למה לי ש"מ לצרףוא"ת לפי' ר"ת ורבינו שמואל דבעו כביצה לקבל טומאה מנלן צירוף בשומר להכניס דאימא קרא אתא להוציא וי"ל כיון דיד מכניס ומוציא ושומר מכניס ומוציא לענין צירוף שומר נמי לא שנא:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    הא דאמרינןתנור וכירים יותץ וגו' לרבות את הידות. איכא דקשיא לי' ומי עדיף יד מגבו של חרס. ותירצו בתוס' דגזרת הכתוב היא, והרמב"ן ז"ל תירץ דהכא ביד חלולה כגון שנטמא מאוירו, וכשנטמא היד נטמא הכלי, אי נמי ביד של עץ או של אבן ומחוברת בו באוירו, וזו היא ששנינו (כלים פ"ה, מ"ב) האבן היוצאת מן התנור טפח. ולא הבנתי תירוצו דמ"מ כיון שאין יד האבן והעץ חלולין היאך הם בעצמן מקבלין טומאה. ותירוץ התוס' נראה ביותר.

    מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת חולין דף קי״ח עמוד א׳

    מסכת חולין דף קי״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 29 קטעים ממוספרים, כ־424 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מאי קאמר רישא קתני ולא בעור אלמא לאו נבלה מיקרי ופחות מכזית לאו שיעורא הוא והדר תני דמטמא:

    ועורה משלימו לכזית ואשמעינן דאין שומר מצטרף לטומאת נבלות:

    יכול שאני מוציא כו' שהנוגע כנגד הבשר לא יהא טמא דאפילו מעשה יד לא עבד להכניס ולהוציא טומאה לא נעביד האי שומר דכיון דאימעיט מאיצטרופי אפילו תורת יד האוכל לא ניהוי ליה דשאם נגע יד האוכל הטמא בדבר אחר ילפינן לקמן דמוציאה טומאה מן הטמא לטהור והאי שומר לאו יד הוא ושמירתו לא תשוייה אפילו לחשיבות יד תלמוד לומר יטמא:

    כל שהוא יד עצם שאין בו מוח ובראשו האחד בשר:

    טמא אם היה טהור ונגע היד בשרץ מכנסת טומאה לאוכל דאע"ג דאיהו לאו אוכל הוא מקבל טומאה כאוכל עצמו:

    ומטמא אם אוכל טמא הוא ונגע ידו באוכל טהור מטמאו:

    ואינו מצטרף לכביצה:

    וכל שהוא שומר אע"פ שאינו יד כגון עור שכנגדו כזית בשר:

    ועוד 27 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Chullin 118a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    שומר דכתב רחמנא למה לי ש"מ לצרף וא"ת לפי' ר"ת ורבינו שמואל דבעו כביצה לקבל טומאה מנלן צירוף בשומר להכניס דאימא קרא אתא להוציא וי"ל כיון דיד מכניס ומוציא ושומר מכניס ומוציא לענין צירוף שומר נמי לא שנא:

    Tosafot on Chullin 118a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    הא דאמרינן תנור וכירים יותץ וגו' לרבות את הידות. איכא דקשיא לי' ומי עדיף יד מגבו של חרס. ותירצו בתוס' דגזרת הכתוב היא, והרמב"ן ז"ל תירץ דהכא ביד חלולה כגון שנטמא מאוירו, וכשנטמא היד נטמא הכלי, אי נמי ביד של עץ או של אבן ומחוברת בו באוירו, וזו היא ששנינו (כלים פ"ה, מ"ב) האבן היוצאת מן התנור טפח. ולא הבנתי תירוצו דמ"מ כיון שאין יד האבן והעץ חלולין היאך הם בעצמן מקבלין טומאה. ותירוץ התוס' נראה ביותר.

    Rashba on Chullin 118a · Sefaria · מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    מאירי

    יש דברים שהן מחוברין לאוכל שאינן אוכל מהן שנקראין יד והם שהאוכל נתלה בהם כגון עוקצי התאנים והדומים להם ומהם שנקראים שומר והם הקלפין והעור וכיוצא בהם ומהם שאינם לא יד ולא שומר כגון שרשי קולחי כרוב הנשארים בקרקע אחר לקיטת הכרוב ולקטן עם הכרוב וכן כל כיוצא בזה כמו שיתבאר במקומו וכיצד הוא דינם לענין טומאת אוכלין כל שהוא יד ולא שומר מכניס טומאה ומוציא טומאה אבל אינו מצטרף לטומאה כיצד מכניס טומאה היה אוכל שהיד בו טהור ונגע יד זה בשרץ נטמא האוכל על ידי היד שהיד כאוכל לקבל טומאה והרי שמכנסת טומאה לאוכל שהוא מחבר בו וכיצד מוציא טומאה נגע האוכל בשרץ ונגעה אחר כן יד האוכל באוכל טהור נטמא הטהור בטומאת היד והרי שהוציאה טומאה מאוכל המחובר בה לטמא אוכל אחר אבל אם היה אוכל זה פחות מכביצה אין יד זה משלימו לשיעור כביצה וכל שהוא שומר ואינו יד מכניס טומאה ומוציא טומאה ומצטרף להשלים טומאת אוכלין כמו שביארנו כל שאינו יד ולא שומר אינו מכניס טומאה ולא מוציא טומאה ואין צריך לומר שאינו מצטרף:

    הזרעים ושאר אוכלין טומאתם מרובה והוא שהם מקבלין טומאה אף מולדות הטומאה אבל התנור הרי הוא כלי וכלים אין מקבלין טומאה אלא מאב הטומאה וכן הדין באדם הא למדת שמיטמאין הן בנבלה שהנבלה אב הטומאה היא ומטמאה אדם אף במשא כמו שיתבאר במקומו:

    תנור שנטמא באב הטומאה הרי הוא ראשון ואוכלין שבתוכו אפי' לא נגעו בחרסו של תנור הרי הן שניים שהרי מיטמא מאוירו:

    הזרעים והאוכלין אין מיטמאין אלא בהכשר ולא הכלים אא"כ נגמרה מלאכתן כמו שהתבאר:

    Meiri on Chullin 118a · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמ' אלא לא לכתוב רחמנא כו' כצ"ל מילקוט:

    תוס' בד"ה שומר דכתב כו' לפי' ר"ת ור"ש דבעו כביצה לקבל טומאה כו' עכ"ל וכן פרש"י בפ' אותו ואת בנו בשמעתין דפרה מטמא כו' ועיין בתוס' בפ' כל שעה בד"ה לאימת מתכשרו כו' ודו"ק:

    בפרש"י בד"ה וכל שהוא שומר כו' כגון עור שכנגדו כזית בשר עכ"ל לגבי טומאת נבילות מפרש הכי אבל לגבי טומאת אוכל לא בעי בשר כביצה אלא עם העור כדקתני בסיפא ומצטרף וק"ל:

    בד"ה לא יד ולא שומר כגון שער עכ"ל צ"ע לקמן בשמעתין דבין לר"י ובין לר"ל שער או יד או שומר הוא וליכא מ"ד דלא הוי לא יד ולא שומר ויש לקיים פירושו למאן דאמר התם משום יד ודוקא בנימא שבין הנימין אבל נימא אחת לא הוי יד דפסקה א"נ כמ"ד התם משום שומר ודוקא נגד בשר והכא מיירי שלא כנגד בשר ודו"ק:

    בד"ה יד יתירה כו' וכיון דאיתא הכנסה כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה תנור מטמא כו' כל הנך דקאמר תיתי מיניה בבנין אב קאמר כו' עכ"ל לא ידענא מי הכריחו לכך דהא שפיר מצינן למיעבד ק"ו מהנך פירכות דקאמר תלמודא ודו"ק:

    בד"ה מה להנך שכן כו' שלא בנגיעה כו' דמה הצד פרכינן כל דהו עכ"ל צריך עיון אמאי משמע ליה מטמאין שלא בנגיעה פירכא כל דהו דהא ודאי חומר הוא ויש ליישב ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Chullin 118a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    גמ' יד יתירא כתיב עיין נדה דף כו ע"א תוס' ד"ה מן התנור:

    Gilyon HaShas on Chullin 118a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת חולין, דף קי״ח, עמוד א׳, בהיקף של כ־424 מילים ב־29 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 29 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 114 מילים

      נפתחת ב״יכול הנוגע כנגד בשר מאחוריו לא יהא…״

    2. קטע 221 מילים

      נפתחת ב״מאי קאמר? אמר רבא, ואמרי לה כדי:…״

      חכמים: רבא.

    3. קטע 323 מילים

      נפתחת ב״יכול שאני מוציא אף עור שיש עליו…״

    4. קטע 43 מילים

      נפתחת ב״תלמוד לומר ״יטמא״.…״

    5. קטע 511 מילים

      נפתחת ב״תנן התם: כל שהוא יד ולא שומר…״

    6. קטע 615 מילים

      נפתחת ב״שומר, ואע"פ שאינו יד טמא ומטמא ומצטרף;…״

    7. קטע 724 מילים

      נפתחת ב״ידות היכא כתיבי? דכתיב (ויקרא יא, לח)…״

    8. קטע 820 מילים

      נפתחת ב״וכתיב: (ויקרא יא, לט) ״וכי ימות מן…״

    9. קטע 918 מילים

      נפתחת ב״שומר להכניס ולהוציא לא צריך קרא, ק"ו…״

    10. קטע 107 מילים

      נפתחת ב״שומר דכתב רחמנא, למה לי? ש"מ לצרף.…״

    11. קטע 1114 מילים

      נפתחת ב״ואימא: יד להכניס ולא להוציא, שומר להכניס…״

    12. קטע 1212 מילים

      נפתחת ב״יד להכניס ולא להוציא, לא מצית אמרת,…״

    13. קטע 1314 מילים

      נפתחת ב״ואימא: יד להוציא ולא להכניס, שומר להוציא…״

    14. קטע 1410 מילים

      נפתחת ב״יד יתירא כתיב, (ויקרא יא, לה) ״תנור…״

    15. קטע 156 מילים

      נפתחת ב״לכם״ לכל שבצרכיכם, לרבות את הידות.…״

    16. קטע 163 מילים

      נפתחת ב״הי מינייהו מייתר?…״

    17. קטע 1711 מילים

      נפתחת ב״לכתוב רחמנא בזרעים, וליתו הנך מינייהו מה…״

    18. קטע 1811 מילים

      נפתחת ב״לכתוב רחמנא בתנור, וליתי הנך מיניה מה…״

    19. קטע 1916 מילים

      נפתחת ב״לכתוב רחמנא בנבלה, וליתי הנך מינה מה…״

    20. קטע 207 מילים

      נפתחת ב״חדא מחדא לא אתיא, תיתי חדא מתרתי.…״

    21. קטע 2120 מילים

      נפתחת ב״הי תיתי? לא לכתוב רחמנא בזרעים, ותיתי…״

    22. קטע 2214 מילים

      נפתחת ב״אמר רב הונא בריה דרב יהושע: פירות…״

      חכמים: רב הונא, רב יהושע.

    23. קטע 2315 מילים

      נפתחת ב״אלא פריך הכי: מה להנך, שכן מטמאין…״

    24. קטע 2410 מילים

      נפתחת ב״לא לכתוב רחמנא בתנור, ותיתי מהנך, מה…״

    25. קטע 2523 מילים

      נפתחת ב״לא לכתוב רחמנא בנבלה, ותיתי מהנך? (אין…״

    26. קטע 266 מילים

      נפתחת ב״יד להכניס, יד להוציא, שומר לצרף.…״

    27. קטע 2727 מילים

      נפתחת ב״ואכתי, יד דנבלה אצטריך, דאי לא כתב…״

    28. קטע 2824 מילים

      נפתחת ב״אלא, יד דנבלה מיצרך צריך, ושומר דנבלה…״

    29. קטע 2925 מילים

      נפתחת ב״אלא, אם אין ענין לשומר דנבלה, תנהו…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: חולין דף קי״ח ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026