אבל תרי לא — שחט אחד האם ואחד הבת אפילו אחרון פטור קא משמע לן:
לא ישחטו — דמשמע לא על ידי אחד ולא ע"י שנים לא יהיו נשחטין:
מאי לא תשחטו — דמשמע דתרוייהו עבדי איסורא:
בהעלם אחד — שלא נודע לו בנתים שחטא ובשוגג חייב שתי חטאות וה"ה נמי דמחייב בהתראה אחת ובלאו אחד שני מלקיות:
דלישמעינן בעלמא — היכא דאין גופין מוחלקים כגון בשני זיתי חלב:
דאע"ג דגופין מוחלקים — שעל ידי שתי פרות באין לו שני מלקיות הללו. ופליג סומכוס בסיפא וה"ה לרישא דקתני שחט שני בניה ואח"כ שחטה סופג מ' לסומכוס סופג פ' וכך מצאתי בתוספתא (פ"ה ה"א) שחט ה' בניה ואחר כך שחטה סומכוס אומר משום רבי מאיר חייב משום חמשה לאוין:
הזורע כלאים כלאים — משמע שזרע וחזר וזרע:
ועוד מאי כלאים כלאים — חדא זריעה נמי מחייב חדא:
בבת אחת — בידו אחת חטה וחרצן ובידו אחת שעורה וחרצן:
אלא לאו סומכוס — ושמע מינה אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד חייב:
לעולם רבנן — ובב' התראות ודקשיא לך פשיטא הא קמ"ל דאיכא תרי גווני כלאים דבין חטה וחרצן ובין שעורה וחרצן הוו כלאים ולאפוקי מדרבי יאשיה דבעי שלשתן כאחד:
אכל מזה כזית ומזה כזית — משני גיד הנשה של שתי ירכות של בהמה אחת:
ארבעים — ר' יהודה לטעמיה דאמר בפ' גיד הנשה אינו נוהג אלא באחת:
מאי טעמא דרבי יהודה — דאמר אינו סופג אלא ארבעים לא הוה ליה למילקי כלל כל חדא וחדא התראת ספק הוא דהא מספקא ליה לר' יהודה באיזו מהן נוהג בשל ימין או בשל שמאל דקתני התם והדעת מכרעת שהוא של ימין ואיבעיא להו פשיטא ליה של ימין ומאי דעת דעת תורה או ספוקי מספקא ליה ומאי דעת דעת נוטה ומדלא פשטיה מהא דמיפשט פשיטא ליה ש"מ לאו בשתי התראות קאמר דהא שמעינן ליה דאמר התראת ספק לא שמה התראה:
הכה זה וחזר והכה זה — מי שלא שהתה אחר גיטה שלשה חדשים וניסת וילדה ספק בן תשעה לראשון וספק בן שבעה לאחרון וכשגדל הכה את האחד וחזר והכה את חבירו:
חייב — דקסבר התראת ספק שמה התראה:
בבת אחת — הרים שתי ידיו והכה זה באחת וזה באחת:
חייב — דהתראת ודאי היא:
בבת אחת — דהויא התראת ודאי וקאמר ת"ק סופג שמונים:
אלא לאו סומכוס היא — דלא אשכחן תנא דאית ליה הא סברא אלא הוא:
באש תשרופו — עשה הוא ולאו שניתק לעשה אין לוקין עליו והמותיר בפסח פטור:
