מישתא וברוכי בהדדי לא אפשר — הלכך כי אמר הב ליבריך נתנו דעתם לפסוק מלשתות אבל זה אע"פ שיודע שיכסה דם ראשון לא הסיח דעתו מן השחיטה וכל שעתא זמן שחיטה היא לו אפילו בשעת כיסוי אפשר דשחיט בחדא ידיה ומכסי בחדא ידיה:
גמ' ואומר לבני ישראל — בפרשת כסוי הוא:
במה ששפך — בידו:
שלא יכסנו ברגל גרסינן:
ליתן לו — מפני שהפסידו שכר ולקמן בעי שכר מצות מעשה או שכר הברכה:
ברכת המזון — ד' ברכות הן ואיכא ארבעים זהובים ואי בתר מצוה אזלת כו' חדא מצוה היא:
ה' צבאות שמו — אלמא חדא הוא דבראינהו:
נקוט לי זימנא — תן לי זמן:
כי הוה בעי רבי מיברך — כשהיה רבי רוצה לסעוד:
אמרו ליה — בני ביתיה ההוא צדוקי שקבעת לו זמן קאי אבבא:
אמר — רבי על עצמו מקרא הזה:
ויתנו בברותי רוש — בסעודתי נותנין מרה:
לבסוף אישתכח דלאו איהו הוא אלא צדוקי אחר הבא לבשרו על הראשון שעלה לגג ומת:
ארבעים זהובים — שכר ארבע ברכות שענה אחריהם אמן:
לאותה משפחה — של מבשר:
דאמר מר — באלו מציאות (ב"מ דף לא.) השב אפילו מאה פעמים משמע ותשיבם מפקינן לדרשא אחרינא. הכא נמי וכסה טובא משמע:
כתיב מיעוטא — אי הוה כתיב וכסה הוה משמע שיהא נכסה כל שעה ואפי' מאה זימנין אבל וכסהו מיעוטא הוא כסוי זה ותו לא:
פטור מלכסות — דהא מכוסה ועומד הוא:
הא אידחי ליה — מכסוי דהא כיסהו ונתגלה פטור מלכסות:
אין דיחוי — אין אמרינן דחוי אצל מצות וכי אמרינן דיחוי בפסול קרבן הוא דאמרינן:
חייב לכסות — אף על גב דלא חזר ונתגלה:
מתני' נתערב ביין — שהוא אדום ואין מראה הדם ניכר בו:
רואין אותו — יין כאילו הוא מים ואם היה מראית דם ניכר במים כשיעור הזה חייב לכסות:
נתערב בדם הבהמה — דלאו בר כסוי הוא ורובו דם בהמה:
