בניו ממזרים — שאינו מקפיד על אשתו ומפקירה:
מין — זה האדוק בעבודת כוכבים ומין ישראל חמור ממומר לעבודת כוכבים שהמין אדוק בה וכל מחשבותיו לה:
אין רוב עובדי כוכבים מינין — הלכך הוו להו מינין מיעוטא ולמיעוטא לא חיישינן:
אמר רב יוסף בר מניומי אין מינין באומות עובדי כוכבים — כלומר אין תורת מין על מין עובד כוכבים:
דעובד כוכבים מבעיא — כ"ש שאדוק דסתם מחשבותיו לה ואסורה בהנאה:
למורידין — בבור דאמרינן באין מעמידין (ע"ז דף כו:) המינים מורידין אותן לבור כו' אבל העובדי כוכבים והרועים בהמה דקה אפילו ישראל לא מעלין ולא מורידין:
לקבל מהן קרבן — דמקבלין קרבן מכולן ומקריבין אותו למזבח אבל במין ישראל לא כדקתני סיפא דהך מתניתא חוץ מן המומר לנסך את היין ואע"פ שאינו מומר לשאר מצות והביא קרבן אין מקבלין הימנו כדתריצנא לעיל בפירקין (חולין דף ה.):
בכם חלקתי — להוציא את המומר:
ולא בעובדי כוכבים — דאפילו המינין כשרין. ואע"ג דבהדיא תנא לה בהא מתניתא ליכא למיפרך תנינא משום דלאו לכולי עלמא שמיע להו מתניתא אבל במידי דתנא במתניתין כי אמר לה אמורא פריך עליה מאי קמ"ל תנינא:
איש איש — מבית ישראל ומן הגר (הגר) בישראל אשר יקריב קרבנו וגו':
מטמאה במשא — כדכתיב (ויקרא יא) והנושא את נבלתה ואע"פ שלא נגע:
הכי קתני — שחיטת סתם עובד כוכבים אין מטמא אלא במשא אבל יש שחיטת עובד כוכבים שמטמאה אפילו באהל:
כר' יהודה בן בתירא — לקמן מפרש ואזיל:
איכא דאמרי וכו' — הכי משמע מתניתין אין טומאה בשחיטת עובד כוכבים אלא כשאר נבילות דמטמאין במשא אבל אין אהל בשום שחיטת עובד כוכבים ואפילו שחט לעבודת כוכבים. לישנא אחרינא הכי משמע שחיטת עובד כוכבים נבלה וטומאתה כשאר נבילות והא דקתני ומטמאה במשא אתקרובת עבודת כוכבים קאי והכי קאמר ועוד יש שחיטה אחרת שהיא כזו כלומר אינה חמורה מזו שאינה מטמאה אלא במשא כזו:
לכתחלה לא — ישחוט בלילה שמא לא ישחוט רובא והוא לא ידע:
בין בראש הגג בין בראש הספינה — ואע"ג דתנן בהשוחט (לקמן חולין דף מא.) אין שוחטין לא לתוך ימים ולא לתוך נהרות דלא לימרו לשר של ים הוא שוחט ולא לתוך כלים דלא לימרו הואיל ומקבל את הדם לזורקו לעבודת כוכבים הוא צריך אפ"ה בראש הגג שוחטין ואין חוששין לשמא יאמרו לצבא השמים עלה לשחוט או אם מקבל בכלי הכל יודעין שאי אפשר לו לטנף את הגג ואין כאן חשד ובספינה נמי הכל יודעים דכיון דבספינה הוא על כרחו הוא שוחט לתוך הים שאי אפשר לו לטנף את הספינה:
אר"פ — הא דקתני שוחטין בלילה לכתחלה בשאבוקה כנגדו ומתניתין בלא אבוקה: מתניתין תנא לילה וסומא בהדי הדדי:
