מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל — מפרש בפ"ק דעירובין (דף ז.) בתרי חומרי דסתרן אהדדי כגון הך דשדרה וגולגולת דאפלוג בית שמאי ובית הלל לגבי אהל דהוו להו בית שמאי לחומרא ואמרי עד שתחסר שתי חוליות מטמא באהל ובית הלל לקולא וקאמרינן וכן לטרפה דלבית הלל בחדא חוליא הוי חסרון וטרפה ולב"ש כשרה והוו להו ב"ש לקולא וב"ה לחומרא ומאן דעביד בטרפות כחומרי ב"ה ובטומאה כחומרי ב"ש כסיל הוא דהכא חשיב ליה חסרון והכא לא חשיב ליה חסרון. והני דרבא נמי סתרן אהדדי דכיון דאמר נקובתו במשהו טעמא משום דמקום שחיטה הוא וחומרי דשמואל דאמר לאו מקום שחיטה הוא ואשתכח דסתרן מילתיה דרבא אהדדי:
בת קול — בפרק קמא דעירובין (דף יג:) יצתה בת קול ואמרה הלכה כבית הלל:
דרבי יהושע בבבא מציעא בהזהב (בבא מציעא דף נט:):
מכל מקום קשיא — דכתרי חומרי לא עבדינן:
סתם שמעתתיה דרב בדרי בתראי רב יהודה הוה אמר להו בבי מדרשא:
נתנו בו שיעור — עד כמה הוא כשר לשחיטה:
לאו מקום שחיטה הוא — אפ"ה אמר רב במשהו מידי דהוה אגרגרת דבין במקום שחיטה בין שלא במקום שחיטה שוה שיעוריה:
עד כדי תפיסת יד — צריך להניח לצד הראש כשלש אצבעות וארבע לשון מורי הזקן ואני שמעתי אחיזת חודי צפרנים והראשון נראה בעיני דכי האי גוונא לא מיקרי תפיסת יד:
עד מקום שישעיר — שיש שם שער שגוררין בסכין מכרס הפנימי:
טפח בוושט — מיקרי כרס וקא סלקא דעתך דלא אזיל שער בתוך הוושט ולא מידי ואת אמרת עד מקום שישעיר דהא עד סוף הוושט כולו מצי שחיט וכיון דלאו וושט הוא היכי מצי שחיט ביה:
אימא טפח בכרס סמוך לוושט — דהיינו טפח ראשון של כרס הוי כרס הפנימי ונקובתו במשהו ולפי שהוא נחבא במקום המיצר בין צלעות החזה קרי ליה פנימי וכל שאר הכרס קרוי במתני' החיצונה ונידונית בקריעת רובו:
כי קאמר רב — טפח בוושט מקרי כרס:
בתורא דמשעיר טפי — שהשער נכנס בתוך הוושט טפח ולעולם מקום שחיטה הוי בוושט עד מקום השער:
תורבץ הוושט שניטל כולו — לקמיה פריך והא איכא עיקור סימנים:
ותנא תונא — תנא דמתניתין דפרקין מסייע ליה. תונא כמו תנא דידן:
ניטל לחי התחתון כשר — וכיון שניטל הלחי נתלשו הסימנים שבלחי התחתון הם מחוברי':
קשיא מתני' — דקתני כשר:
הא דאיעקור איעקורי — עיקור סימנים כשנעקר הוושט מן הלחי ומן הבשר:
הא דאיגום איגומי מעילוי סימנים — שנגמם הלחי מן הבשר שמוטל על הסימנים בין הלחי והסימן דלאו עיקור הוא שהסימנים מעורין בבשר:
אלא לשמואל קשיא — הא דרב פפא דלדידיה איכא עיקור סימנים דקאמר תורבץ הוושט שניטל דמשמע שהוושט לבדו ניתק ונתלש מן הבשר:
דאקפל אקפולי — שנקלף מעל הבשר. אקפל כמו ונקלף ודומה לו וקפלו את האבנים דמסכת סוטה (דף לה:):
דאיפרוק אפרוקי — כדבר הנעקר בכח שנעקר כאן מעט וכאן מעט עד רובו דאותו מיעוט המחובר אינו מחובר ביחד הילכך לאו חבור הוא דלא הדר בריא:
