Talmud Builders

    Bava Batra 92a

    Chapter 6 - HaMokher Peirot

    גם: בבא בתרא דף צ״ב ע״א, פרק ו׳ המוכר פירות

    English translation - Bava Batra 92a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1MISHNA: With regard to one who sells produce to another that is sometimes purchased for consumption and sometimes for planting, and the buyer planted it and it did not sprout, and even if he had sold flaxseeds, which are only occasionally eaten, the seller does not bear financial responsibility for them, i.e., he is not required to compensate the buyer. Since the buyer did not specify that he purchased the produce in order to plant it, the seller can claim that he assumed the buyer intended to eat it. Rabban Shimon ben Gamliel says: If he had sold seeds for garden plants, which are not eaten at all, then the seller bears financial responsibility for them, as they were certainly purchased for planting.

    2GEMARA: An amoraic dispute was stated with regard to one who sells an ox to another and the ox is found to be one that habitually gores. Rav says: This is a mistaken transaction, since the buyer can claim that he bought the ox specifically for labor, and an ox that gores is not suitable for this function. Therefore, the seller must take back the ox and reimburse the buyer. And Shmuel says: The sale is not voided, as the seller can say to him: I sold it to you for slaughter, and the fact that it gores is immaterial.

    3The Gemara suggests: But let us see if the buyer is a man who generally purchases oxen for slaughter, in which case it can be presumed that he also purchased this ox for slaughter, or if he is a man who generally purchases oxen for plowing, in which case it can be presumed that he also purchased this ox for plowing. The Gemara answers: The dispute concerns a man who sometimes purchases oxen for this purpose and sometimes for that purpose, and so it is uncertain for which purpose he purchased this ox.

    4The Gemara persists: But let us see the payment he made; how much was it? Since an ox fit for plowing costs more than one fit only for slaughter, the purpose for which the ox was purchased will be apparent from the price paid.

    5The Gemara answers: No, it is necessary to discuss the case where the price of an ox to be slaughtered for its meat appreciated and reached the value of an ox for plowing. But if the price disparity is significant, there is no dispute. The Gemara asks: If so, for the sake of what practical difference did they discuss the case? Even if the ox was not suitable for the buyer’s purposes, he could sell it for the same price of the ox he needs. The Gemara answers: The practical difference is with regard to the effort of selling the ox in order to recover its value; who must go to the effort of doing so?

    6The Gemara clarifies: What are the circumstances of the case under discussion?

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    בבא בתרא 92 עמוד א

    Mishna

    1המוכר פירות לחברו, וזרען ולא צמחו; ואפילו זרע פשתן אינו חייב באחריותן. ר"ש בן גמליאל אומר: זרעוני גינה שאינן נאכלין, חייב באחריותן.

    Gemara

    2איתמר: המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן, רב אמר: הרי זה מקח טעות; ושמואל אמר, יכול לומר לו: לשחיטה מכרתיו לך.

    3וליחזי; אי גברא דזבין לנכסתא לנכסתא, אי לרדיא לרדיא! בגברא דזבין להכי ולהכי.

    4וליחזי דמי היכי נינהו!

    5לא צריכא; דאייקר בישרא, וקם בדמי רדיא. אי הכי, למאי נפקא מינה? נפקא מינה לטרחא.

    6היכי דמי?

    Tosafot

    זרעוני גינה שאינם נאכלים חייב באחריותן - תימה אמאי חייב באחריותן לימה ליה מה שלא צמחו לפי שלא זרעת אותם בזמן שהיו ראוים לזריעה דהכי אמרי' בהמקבל (ב"מ דף קה:) דתנן המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה אם מכת מדינה [היא] מנכין לו מן הדמים ואמר עלה ר"ל בגמ' (שם קו:) לא שנו אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב אבל זרעה ולא צמחה מצי אמר ליה [בעל הקרקע] כל (כי) [ימי] זרע זרע ליה [ואזיל] כו' ויש לומר דהתם מיירי במכת מדינה דכולהו באגי נמי לא צמחו ולית לן למימר שכל בני באגי זרעו זרע שאינו ראוי לזריעה אי נמי הכא מיירי דאיגלאי מילתא למפרע שלא היו ראוין לזריעה כלל וכן משמע בגמרא דאיכא למאן דמחייב לשלם אפי' ההוצאה ואין סברא לחייבו כלל כל ההוצאה אלא כשלא היו ראוין כלל לזריעה וידע המוכר שלא היתה ראויה לזריעה:

    וליחזי אי דמי רדיא וכו' - דאפי' לרבנן (לעיל בבא בתרא עז:) דאית להו דאין הדמים ראיה היינו התם דוקא דרובא דקרו לצמד צמד דרובא וחזקה מסייעין למוכר ולהכי אין הדמים ראייה להכחיש רוב וחזקה ואפי' לפי ספרים דגרסי דאיכא דקרו לצמד צמד כו' ולא גרסי רובא מכל מקום אין כח בדמים להכחיש החזקה אבל הכא דרובא לרדיא זבני ואיכא חזקה כנגד אותו רוב שהמוכר מוחזק אפי' רבנן מודו דיש לדמים ראיה לסייע לרוב או לחזקה ובהכי אתי שפיר ההיא דריש פרק המניח (ב"ק דף כז. ושם) אפילו אליבא דרב גבי היינו כד היינו חבית דקאמר לא צריכא דרובא קרו לחביתא חביתא ולכדא כדא מהו דתימא זיל בתר רובא קמ"ל דאין הולכין בממון אחר הרוב דאפילו רב מודה התם דאין הולכין אחר הרוב כיון דדמים מסייעין לבעל הכד המוחזק והוא הדין דה"מ למימר התם איפכא מהו דתימא זיל בתר חזקה קמ"ל דאין הולכין בממון אחר חזקה אלא אחר הרוב אם היו דמים מסייעים לרוב אבל זה לא היה שום חידוש לרב ומיהו בלאו הכי מפרש רבינו תם דאתי אפילו כרב משום דיכול לומר המוכר ללוקח קים לי בנפשאי שאני מן המיעוט דקרו לכדא חביתא וכשהתנה עמו חבית לא יתן אלא כד אבל הכא במוכר שור ונמצא נגחן אזיל בתר רובא דזביני לרדיא והוי מקח טעות דלא מצי אמר ליה מוכר ללוקח אתה מן המיעוט דזבני לשחיטה:

    למאי נפקא מינה לטרחא - לעיל בהמוכר את הספינה (בבא בתרא דף פג:) גבי יפות ונמצאו רעות ואף על גב דאיירי שוה בשוה לא בעי מאי נפקא מינה דבהדיא מוקמינן מתניתין דהתם כשהוקרו והוזלו אך תימה דהכא אמאי לא מוקי לה הכי דנפקא מינה כגון דבשעת לקיחה אייקור בישרא וקם בדמי רדיא אבל אחר כן הוזל אי נמי כשאינהו פחות משתות:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    המוכר פירות לחבירו ולא צמחו אפילו זרע פשתן אינו חייב באחריותן - כלומר, אפילו זרע פשתן שרובו בזריעה, כדאיתא בגמרא.

    רשב"ג אומר זרעוני גנה שאינן נאכלין חייב באחריותן - ותנא קמא מודה בהא, אלא דהוצאה איכא בינייהו, כדאיתא בגמרא, ואי נמי כולה רשב"ג היא, כדאיתא בגמרא. וחייב באחריותן דקאמרינן כתב ר"ח ז"ל, כשמתברר שהפירות היו רעים ולפיכך לא צמחו. וכן הדבר בודאי, דאי לא, המוציא מחבירו עליו הראיה. ומיהו אם זרען בקרקע בדוקה והשוה כתקנה, בהא שודאי משמע דבודאי שמחמת רעות הזרעים משוינן להו. וכשמשלם המוכר אין הלוקח מנכה דמי הזרעים, ואפילו דמי עצים בעלמא, ואף על פי שאי אפשר להחזירם לו, שהרי זרעם ועל כן מסרם לו המוכר, וכל המקח בטל ולוקח זה דלא פשע בכלום אינו חייב לשלם לו כלום. ותנן בבכורות פרק כל פסולי המוקדשין (בכורות לז, א) השוחט את הבכור ומכרו ונודע שלא הראהו לחכם, מה שאכלו אכלו ומחזיר להם את הדמים, ומה שלא אכלו יקבר ויחזיר להם את הדמים. השוחט את הפרה ומכרה ונודע שהיא טרפה, מה שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים, ומה שלא אכלו יחזיר ויחזיר להם את הדמים. מכרוהו לגוים או הטילוהו לכלבים ישלמו דמי הטרפה, ותנו רבנן המוכר בשר לחבירו ונמצא בכור פירות ונמצאו טבלים יין ונמצא נסך מה שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים.

    גמרא - וליחזי דמי היכי. איכא דמקשו, מאי קאמר וליחזי דמי היכי, והא קיימא לן כרבנן דאמרינן בפרק הספינה (בבא בתרא עז, ב) דאין הדמים ראיה, ואטו הכא מי נימא דמקשו אליבא דרבי יהודה דאמר הדמים מודיעים, והא לית הלכתא כותיה. וכבר כתבתי שם משמו של הראב"ד ז"ל, דשאני הכא דהשם והדמים שוים, דשור דשחיטה ושור דרידיא תרווייהו שור סתם קרו להו, וכל שאין השם כנגד הדמים, כבקעה ושדרה ודירה ובית, הדמים מודיעים. וכתב הרב ר' יוסף הלוי ז"ל בן מיגש דלא נחלקו שם אלא בלהכניס בכלל המקח מחמת הודעת הדמים מה שאינו מבואר שהוא בכלל המקח לולי שהדמים ראיה, אבל כאן שאינו אלא לגלות ולהודיע שור זה שלקח למה קנאו אם לשחיטה או לרידיא, בכי הא ודאי דלכולי עלמא הדמים ראיה. ור"ח ז"ל כתב: ומדמקשינן וליחזי דמי היכי נינהו אי דבשרא אי דרידיא, ופריק כגון דאיקר בשרא וקם (בדירידא) [בדמי רידיא], ולא פריק אין הדמים ראיה, שמע מינה שהדמים ראיה לבטל המקח בעידנא דמוכחי ובכדי שאין הדעת טועה, עד כאן. נראה שהוא ז"ל פסק כפירוקא קמא דפריקו בפרק הספינה (בבא בתרא עח, א). וכבר כתבתי שם יותר מזה.

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 92a

    Bava Batra 92a. The full printed text of this folio side - 6 numbered segments, about 78 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Batra 92a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026