Talmud Builders

    Bava Batra 90b

    Back to index

    English translation — Bava Batra 90b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1This is problematic: How can a maneh consist of sixty shekels? Since each biblical shekel is equivalent to four dinars, if a maneh is equal to sixty shekels, a maneh is two hundred and forty dinars. But a maneh is actually equal to twenty-five shekels, which is one hundred dinars. Rather, one can learn from the verse three matters: Learn from it that the sacred maneh was doubled, so that it equaled fifty dinars, not twenty-five. And furthermore, as Ezekiel stated that the maneh will be sixty dinars, not fifty, learn from it that a community may increase measures, but they may not increase them by more than one-sixth. And learn from it that the one-sixth is calculated from the outside, i.e., it is one-sixth of the final sum, which is one-fifth of the previous sum.

    2The Gemara relates: Rav Pappa bar Shmuel instituted a new measure of three kefiza , which is equal to three log . The Sages said to him: But doesn’t Shmuel say that one may not increase the measures by more than one-sixth? You have added one-third, as there already exists a measure of a half-kav, which is the equivalent of two log . Rav Pappa bar Shmuel said to them: I instituted a new measure. He sent the measure to Pumbedita, and they did not accept it; he sent it to the city of Paphunya, and they accepted it and called it the measure of Pappa.

    3§ The Gemara provides a mnemonic for the ensuing discussions: Hoarders of produce; one may not hoard; and one may not export; and one may not earn a profit; twice from the sale of eggs; they sound the alarm; and one may not leave.

    4The Sages taught: Hoarders of produce, who drive up prices by causing a shortage of available goods, and usurers, and those sellers who falsely reduce their measures, and those who raise market prices by selling for more than the accepted price, about them the verse states: “You that would swallow the needy and destroy the poor of the land, saying: When will the new moon be gone, that we may sell produce? And the Shabbat, that we may set forth grain? Making the measure small, and the shekel great, and falsifying the balances of deceit” (Amos 8:4–5). And it is written: “The Lord has sworn by the pride of Jacob: Surely I will never forget any of their works” (Amos 8:7).

    5The Gemara asks: Hoarders of produce, such as whom? Rabbi Yoḥanan said: Such as Shabbtai, the hoarder of produce, who would buy and hoard large amounts of produce and later sell it at a high price.

    6The Gemara relates: Shmuel’s father would sell produce during the period of the early market price, when produce is cheap, for the early market price. His son Shmuel acted differently, and would keep the produce and sell it during the period of the late market price, when produce is expensive, for the early market price. They sent a message from there, Eretz Yisrael: The practice of the father is better than that of the son. What is the reason for this? A market price that has been eased and starts out low will remain eased, with little increase over the course of the year. Therefore, one who makes produce available at the beginning of the season, like Shmuel’s father, aids people during the entire year. By contrast, a market price that starts out high, because people are not making their produce available at the market, is not easily lowered.

    7Rav says: A person may turn his own kav into a storeroom, i.e., he may hoard the produce of his own field and sell it only at a later stage, without violating the prohibition of hoarding produce. This is also taught in a baraita : One may not hoard produce of items that contain an element of basic sustenance, such as wines, oils, and flours, but in the case of spices, such as cumin and pepper, it is permitted. In what case is this statement said? It is with regard to one who buys that produce from the market to resell later; but with regard to one who brings in produce from his own field, it is permitted for any type of produce.

    8The baraita continues: And it is permitted for a person to hoard produce in Eretz Yisrael for these three years: The year preceding the Sabbatical Year, the Sabbatical Year, and the year that follows the Sabbatical Year, because the land lies fallow during the seventh year, the Sabbatical Year, and the produce of the sixth year must last through these three years, until near the end of the eighth year.

    9And in years of drought one may not hoard even a kav of carobs, because he thereby brings a curse on market prices, as everyone is fearful of selling and even a small fluctuation in supply can cause a significant rise in prices. Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, who was living in Eretz Yisrael, said to his servant Fuga: Go and hoard produce for me for the coming three years: The year preceding the Sabbatical Year, the Sabbatical Year, and the year that follows the Sabbatical Year.

    10§ The Sages taught: One may not export produce from Eretz Yisrael if it consists of items that contain an element of basic sustenance, such as wines, oils, and flours, because this causes them to become more expensive in Eretz Yisrael. Rabbi Yehuda ben Beteira permits export in the case of wine, because this lessens licentiousness in Eretz Yisrael. And just as one may not export these types of produce from Eretz Yisrael to outside of Eretz Yisrael, so too one may not export them from Eretz Yisrael to Syria, as Syria is not considered part of Eretz Yisrael in this context. And Rabbi Yehuda HaNasi permits the export of produce

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    בבא בתרא 90 עמוד ב

    1מנה?! מאתן וארבעין הוו! אלא שמע מינה תלת: ש"מ מנה של קדש כפול היה; ושמע מינה מוסיפין על המדות ואין מוסיפין יותר משתות; ושמע מינה שתותא מלבר.

    2רב פפא בר שמואל תקין כיילא בר תלתא קפיזי. אמרו ליה, והא אמר שמואל: אין מוסיפין על המדות יותר משתות! אמר להו: אנא כיילא חדתא תקיני. שדריה לפומבדיתא ולא קבלוה, שדריה לפאפוניא וקבלוה; וקרו ליה: ״רוז פפא״.

    3(סימן: אוצרי פירות, אין אוצרין, ואין מוציאין, ואין משתכרין פעמים בביצים, מתריעין, ולא מוציאין)׃

    Baraita

    4תנו רבנן: אוצרי פירות, ומלוי ברבית, ומקטיני איפה, ומפקיעי שערים עליהן הכתוב אומר: (עמוס ח, ה) לאמר מתי יעבור החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה וכתיב ״(עמוס ח״, ז) נשבע ה' בגאון יעקב, אם אשכח לנצח כל מעשיהם.

    5אוצרי פירות כגון מאן? אמר ר' יוחנן: כגון שבתי אצר פירות.

    6אבוה דשמואל מזבין להו לפירי בתרעא חרפא, כתרעא חרפא. שמואל בריה, משהי לפירי, ומזבין להו בתרעא אפלא כתרעא חרפא. שלחו מתם: טבא דאבא מדברא. מ"ט תרעא דרווח רווח.

    7אמר רב: עושה אדם את קבו אוצר. תניא נמי הכי: אין אוצרין פירות דברים שיש בהן חיי נפש, כגון: יינות, שמנין וסלתות. אבל תבלין, כמון ופלפלין מותר. במה דברים אמורים בלוקח מן השוק, אבל במכניס משלו מותר.

    8ומותר לאדם לאצור פירות בארץ ישראל ג' שנים ערב שביעית, ושביעית, ומוצאי שביעית.

    9ובשני בצורת אפי' קב חרובין לא יאצור, מפני שמכניס מארה בשערים. אמר ליה רבי יוסי בר' חנינא לפוגא שמעיה: פוק אצר לי פירי שלש שנים ערב שביעית, ושביעית, ומוצאי שביעית.

    Baraita

    10ת"ר אין מוציאין פירות מא"י דברים שיש בהן חיי נפש, כגון: יינות, שמנים וסלתות. ר' יהודה בן בתירא מתיר ביין, מפני שממעט את התיפלה. וכשם שאין מוציאין מארץ לחו"ל כך אין מוציאין מארץ ישראל לסוריא. ורבי מתיר׃

    Tosafot

    כך אין מוציאין לסוריאפי' הקונטרס משום דקסבר כבוש יחיד לא שמיה כבוש ואע"ג דלמאן דאמר שמיה כבוש מצינו שהחמירו בארץ ישראל יותר מבסוריא כדאמרינן בפ"ק דגיטין (דף ח. ושם) המוכר עבדו לסוריא כמוכר לחוצה לארץ אף על גב דקסבר שמיה כבוש כדמוכח התם מכל מקום נראה לרשב"א כפירוש הקונטרס מדקאמר כשם שאין מוציאין לחוצה לארץ כך אין כו' משמע דסבר דלאו שמיה כבוש מדמשווה אותה לחוצה לארץ וטעמא דלא שמיה כבוש כדיליף בספרי בסוף פרשת והיה עקב כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם וגו' ויליף התם דדוקא מה שיכבשו בחוצה לארץ אחר שיכבשו כל ארץ ישראל לכם יהיה ודוד לא עשה על פי ב"ד אלא מדעתו וכבש ארם נהרים וארם צובה עד שלא כבש כל ארץ ישראל ולכך קרי ליה כבוש יחיד לפי שמדעתו עשה:

    לסוריאסוריא היא ארם צובה וארם נהרים ועל שם סוריא קרי ללשון ארמי סורסי כדאמרינן (בראשית רבה פ' עה) אל תהי לשון סורסי קל בעיניך שהרי בתורה ובנביאים ובכתובים חלק לו כבוד בתורה דכתיב יגר שהדותא ובנביאים דכתיב כדנה תאמרון להון ובכתובים דניאל ועזרא אלמא סורסי היינו ארמי דלבן מארם נהרים היה ודניאל נמי לשון ארמי הוא כדכתיב וידברו הכשדים למלך ארמית וא"ת דבסוף מרובה (ב"ק דף פג.) תניא בארץ ישראל לשון סורסי למה אלא או לשון הקודש או לשון יונית ואמר רב יוסף בבבל לשון ארמי למה אלא או לשון הקודש או לשון סורסי משמע דלשון סורסי לחוד ולשון ארמי לחוד ואומר ר"ת דלשון אחד הוא אלא שמתחלק לכמה ענינים כעין לעז שמשתנה בכמה מדינות ותדע דאונקלוס תירגם עד הגל סהיד דגורא ולבן קרא לו יגר שהדותא:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    זה שאמרו שלא להוסיף על המדות יתר משתות פירושו שתהא אותה מדה נקראת על שם הראשונה אבל רצו לעשות מדה מחודשת מוסיפין או גורעין כרצונם ואין זה נקרא תוספת או מגרעת אלא שהיא מדה אחת שלא ממין שאר המדות:

    אסור לאדם לאצור פירותיו על דעת שיתיקרו וימכור ביוקר והעושה כן הרי הוא כמפקיע את השער ר"ל שמיקרו כדי ליקר מה שבידו אלא ראוי לו למכרם תכף למקחו וירויח בהם כשיעור המיועד לו ר"ל שתות ומ"מ אם היתה כונתו כדי להרויח בהם את השער ר"ל שהוא אוצרם לכונה שבשעה שיתיקרו יהא מוכרם הוא כשער הזול כדי שיראו ממנו וילמודו מותר ומ"מ טוב מזה ומזה להתחיל במכירתם תכף מקחו והוא הנקרא תרעא חרפא שכל שמתחילין למכור אף השער הוחל להיותו יוצא בזול לרוב המוכרים וכיון דרווח רווח דברים אלו אינן אלא בלוקח מן השוק אבל מה שאוסף משלו רשאי לעשות ממנו אוצר עד כמה שירצה שאין כאן הפקעת שער ואף בלוקח מן השוק לא נאסר אלא בדברים שיש בהם חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות אבל תבלין כמון ופלפלין ושאר העיקרים מותר ואף בלוקח מן השוק ודברים שבחיי נפש לא נאסרו אלא בארץ ישראל או בעיר שרבה ישראל שלא נגעו בזו מן הדין אלא ממדת חסידות יש מקצת שנים שמותר לאצור את הפירות אף על צדדין אלו והם ערב שביעית ושביעית ומוצאי שביעית ומ"מ אם היתה שנת בצורת אפילו קב חרובין לא יאצור בצדדים שהוזכרו מפני שמפקיע את השער הראוי ומיקרו וכל שמפקיע את השער או אוצר פירות על אותה כונה או מקטין איפה הרי הוא בכלל מלוה ברבית וענין כלם כיס המות של רבית נתון בתוכו שממנו ימותו כלם:

    אין מוציאין פירות שיש בהם חיי נפש מארץ ישראל לחוצה לארץ ואף לא לסוריא ואף לא ממלכות למלכות בארץ ישראל עצמה ר"ל מרשות מלך זה לרשות מלך אחר:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 90b

    Bava Batra 90b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 279 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Tosafot

    כך אין מוציאין לסוריא פי' הקונטרס משום דקסבר כבוש יחיד לא שמיה כבוש ואע"ג דלמאן דאמר שמיה כבוש מצינו שהחמירו בארץ ישראל יותר מבסוריא כדאמרינן בפ"ק דגיטין (דף ח. ושם) המוכר עבדו לסוריא כמוכר לחוצה לארץ אף על גב דקסבר שמיה כבוש כדמוכח התם מכל מקום נראה לרשב"א כפירוש הקונטרס מדקאמר כשם שאין מוציאין לחוצה לארץ כך אין כו' משמע דסבר דלאו שמיה כבוש מדמשווה אותה לחוצה לארץ וטעמא דלא שמיה כבוש כדיליף בספרי בסוף פרשת והיה עקב כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם וגו' ויליף התם דדוקא מה שיכבשו בחוצה לארץ אחר שיכבשו כל ארץ ישראל לכם יהיה ודוד לא עשה על פי ב"ד אלא מדעתו וכבש ארם נהרים וארם צובה עד שלא כבש כל ארץ ישראל ולכך קרי ליה כבוש יחיד לפי שמדעתו עשה:

    לסוריא סוריא היא ארם צובה וארם נהרים ועל שם סוריא קרי ללשון ארמי סורסי כדאמרינן (בראשית רבה פ' עה) אל תהי לשון סורסי קל בעיניך שהרי בתורה ובנביאים ובכתובים חלק לו כבוד בתורה דכתיב יגר שהדותא ובנביאים דכתיב כדנה תאמרון להון ובכתובים דניאל ועזרא אלמא סורסי היינו ארמי דלבן מארם נהרים היה ודניאל נמי לשון ארמי הוא כדכתיב וידברו הכשדים למלך ארמית וא"ת דבסוף מרובה (ב"ק דף פג.) תניא בארץ ישראל לשון סורסי למה אלא או לשון הקודש או לשון יונית ואמר רב יוסף בבבל לשון ארמי למה אלא או לשון הקודש או לשון סורסי משמע דלשון סורסי לחוד ולשון ארמי לחוד ואומר ר"ת דלשון אחד הוא אלא שמתחלק לכמה ענינים כעין לעז שמשתנה בכמה מדינות ותדע דאונקלוס תירגם עד הגל סהיד דגורא ולבן קרא לו יגר שהדותא:

    Tosafot on Bava Batra 90b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    זה שאמרו שלא להוסיף על המדות יתר משתות פירושו שתהא אותה מדה נקראת על שם הראשונה אבל רצו לעשות מדה מחודשת מוסיפין או גורעין כרצונם ואין זה נקרא תוספת או מגרעת אלא שהיא מדה אחת שלא ממין שאר המדות:

    אסור לאדם לאצור פירותיו על דעת שיתיקרו וימכור ביוקר והעושה כן הרי הוא כמפקיע את השער ר"ל שמיקרו כדי ליקר מה שבידו אלא ראוי לו למכרם תכף למקחו וירויח בהם כשיעור המיועד לו ר"ל שתות ומ"מ אם היתה כונתו כדי להרויח בהם את השער ר"ל שהוא אוצרם לכונה שבשעה שיתיקרו יהא מוכרם הוא כשער הזול כדי שיראו ממנו וילמודו מותר ומ"מ טוב מזה ומזה להתחיל במכירתם תכף מקחו והוא הנקרא תרעא חרפא שכל שמתחילין למכור אף השער הוחל להיותו יוצא בזול לרוב המוכרים וכיון דרווח רווח דברים אלו אינן אלא בלוקח מן השוק אבל מה שאוסף משלו רשאי לעשות ממנו אוצר עד כמה שירצה שאין כאן הפקעת שער ואף בלוקח מן השוק לא נאסר אלא בדברים שיש בהם חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות אבל תבלין כמון ופלפלין ושאר העיקרים מותר ואף בלוקח מן השוק ודברים שבחיי נפש לא נאסרו אלא בארץ ישראל או בעיר שרבה ישראל שלא נגעו בזו מן הדין אלא ממדת חסידות יש מקצת שנים שמותר לאצור את הפירות אף על צדדין אלו והם ערב שביעית ושביעית ומוצאי שביעית ומ"מ אם היתה שנת בצורת אפילו קב חרובין לא יאצור בצדדים שהוזכרו מפני שמפקיע את השער הראוי ומיקרו וכל שמפקיע את השער או אוצר פירות על אותה כונה או מקטין איפה הרי הוא בכלל מלוה ברבית וענין כלם כיס המות של רבית נתון בתוכו שממנו ימותו כלם:

    אין מוציאין פירות שיש בהם חיי נפש מארץ ישראל לחוצה לארץ ואף לא לסוריא ואף לא ממלכות למלכות בארץ ישראל עצמה ר"ל מרשות מלך זה לרשות מלך אחר:

    Meiri on Bava Batra 90b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרשב"ם בד"ה וש"מ מוסיפין כו' לכל חלק שמונה שקלים ודינר כו' והוי נ"ח סלעים ודינר עכ"ל ולא דק עוד בשליש דינר לכל חלק וק"ל:

    Chidushei Halachot on Bava Batra 90b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    אבוה דשמואל מזבין לפרי בתרעא חרפא פירוש היה מוכר פירותיו בשעה שמביא אותם משדותיו ולא היה מכניס אותם לאוצר כלל אלא היה מוכרן בלבד בשער החדש שהוא תחלת יציאת השער והוא הנקרא תרעא חרפא ולא היה משהה אותן אצלו כלל. ושמואל בנו היה משהה אותן אצלו עד אחרית הביעור שהפירות ביוקר והוא מוכר אותם בשער הזול כמו שהיו בשער ראשון. שלחו מתם דאבא עדיף מדברא דכיון דרווח רווח. כלומר שהיה מוכר אביו פירותיו בחרפא ולא משהה אותם אצלו כלל אינו בא השער מתחלתו לידי יוקרא וכיון דרווח רווח אבל בנו שלא היה מוכר פירותיו בחרפא אלא משהה אותם עד שיוקרו ואף על פי שלא היה מוכרן אלא כשער הזול לא היה מהנה אותם בשער כלום שכיון שהוקר השער הוקר ולפיכך מעשה האב עדיף ממעשה הבן. הרא"ם ז"ל.

    אין אוצרין בארץ ישראל דברים שיש בהם חיי נפש מסתברא דלאו דוקא בארץ ישראל דאפילו בחוץ לארץ נמי אסור אלא להכי נקט תנא דברייתא אין אוצרין פירות בארץ ישראל משום דבארץ ישראל הוו ישראל רובא אבל הוא הדין בחוץ לארץ במקום שרובו ישראל והכי מוכחי עובדי דשמואל ואבוה דשמואל דהא אינהו בחוץ לארץ הוו וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפרק י"ד מהלכות מכירה ואף רשב"ם ז"ל כן כתב דדוקא בעיר שרובה ישראל. הר"ן ז"ל.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 90b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה לסוריא כו' או לשון סורסי בפנינו הגירסא שם פרסי:

    Gilyon HaShas on Bava Batra 90b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Ben Yehoyada

    מָה כְּתִיב אַחֲרָיו, "נִשְׁבַּע הֳ' בִּגְאוֹן יַעֲקֹב אִם אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כָּל מַעֲשֵׁיהֶם". נראה לי בס"ד בשם יעקב רמוז שני שמות המסוגלים שהם שם פא"י ושם סא"ל שמכוונים בהם בפסוק פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ (תהלים קמה, טז) והם מספר יַעֲקֹב [91+91=182] לכן נשבע בשמות אלו על בני אדם הרעים במעשים השייכים לממון של פרנסה.

    Ben Yehoyada on Bava Batra 90b · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 90, Amud Bet, about 279 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 127 words

      Opens “מנה?! מאתן וארבעין הוו! אלא שמע מינה…”

    2. Segment 237 words

      Opens “רב פפא בר שמואל תקין כיילא בר…”

      Named: רב פפא בר שמואל, שמואל.

    3. Segment 314 words

      Opens “(סימן: אוצרי פירות, אין אוצרין, ואין מוציאין,…”

    4. Segment 445 words

      Opens “תנו רבנן: אוצרי פירות, ומלוי ברבית, ומקטיני…”

    5. Segment 511 words

      Opens “אוצרי פירות כגון מאן? אמר ר' יוחנן:…”

    6. Segment 628 words

      Opens “אבוה דשמואל מזבין להו לפירי בתרעא חרפא,…”

      Named: שמואל, אבא.

    7. Segment 737 words

      Opens “אמר רב: עושה אדם את קבו אוצר.…”

    8. Segment 813 words

      Opens “ומותר לאדם לאצור פירות בארץ ישראל ג'…”

      Named: רב שביעית.

    9. Segment 930 words

      Opens “ובשני בצורת אפי' קב חרובין לא יאצור,…”

      Named: רבי יוסי, רב שביעית.

    10. Segment 1037 words

      Opens “ת"ר אין מוציאין פירות מא"י דברים שיש…”

      Named: רבי מתיר.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yose bar Hanina · Amoraim · First Generation of Amoraim

      Rabbi Yose bar Hanina was a preeminent first-generation Amoraic sage and a leading disciple of Rabbi Yochanan, whose halachic and aggadic teachings…

      Source: Bava Batra 90b · Segment 9 — “…בשערים. אמר ליה רבי יוסי בר' חנינא לפוגא שמעיה:…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Bava Batra 90b · Segment 5 — “…כגון מאן? אמר ר' יוחנן: כגון שבתי אצר פירות.

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Bava Batra 90b · Segment 2 — “רב פפא בר שמואל תקין כיילא בר תלתא קפיזי.…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Batra 90b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026