Talmud Builders

    Bava Batra 119b

    Back to index

    English translation — Bava Batra 119b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1that merit is brought about by means of one who is meritorious and liability by means of one who is liable. Accordingly, the daughters of Zelophehad merited that the Torah portion concerning a positive matter be written through them, and the wood gatherer deserved that a portion concerning a negative matter be written through him. This concludes Rabbi Ḥideka’s citation of Rabbi Shimon HaShikmoni.

    2The Gemara states its objection: And if it enters your mind to say that Eretz Yisrael was already in possession of the Jewish people even before the land was assigned, what was Moses uncertain about with regard to the right of Zelophehad’s daughters to collect a double portion; after all, Hepher’s portion in the land was in his possession, and Zelophehad was the firstborn?

    3The Gemara answers: This matter itself is what Moses was uncertain about, as it is written: “And I will give it to you for a heritage [ morasha ]: I am the Lord” (Exodus 6:8). Moses was unsure if the verse should be understood: It is an inheritance [ yerusha ] for you from your fathers, such that it is considered in the possession of those who left Egypt; or perhaps the verse indicates another matter, that the generation of those who left Egypt bequeath [ morishin ] the portions to others but they do not inherit [ yoreshin ] the portions themselves, because they are destined to die in the wilderness.

    4The Gemara continues: And God resolved the question for him: The verse teaches both of them. It is an inheritance for you from your fathers and is considered in your possession; and also the generation that left Egypt bequeath but they do not inherit. And this is the meaning of that which is written in the song that the Jewish people sang after the splitting of the Red Sea: “You will bring them in, and plant them in the mountain of Your inheritance” (Exodus 15:17). It is not stated: You will bring us in, rather: “You will bring them in,” which teaches that in their song, the Jewish people were prophesying that their generation would never enter Eretz Yisrael, but they did not know what they were prophesying.

    5§ The Gemara continues its discussion of the incident involving Zelophehad’s daughters. The verse states: “And they stood before Moses, and before Eleazar the priest, and before the princes and all the congregation” (Numbers 27:2). The Gemara asks: Is it possible that Zelophehad’s daughters stood before Moses and then Eleazar to ask their question, and they said nothing to them; and then the daughters stood before the princes and all the congregation to ask them? How would the princes or the congregation know an answer if Moses and Eleazar did not?

    6The Gemara answers: Rather, transpose the verse and interpret it: First, the daughters went to the congregation and ultimately came to Moses, this is the statement of Rabbi Yoshiya. Abba Ḥanan says in the name of Rabbi Eliezer: Those enumerated in the verse were all sitting in the house of study, and Zelophehad’s daughters went and stood before all of them at once. They were not asked separately; rather, the order of the verse reflects their stature.

    7The Gemara clarifies: With regard to what do they disagree? One Sage, Abba Ḥanan, holds that one may show honor to a student in the presence of the teacher, such that the verse would mention all the others even though they were in the presence of Moses; and one Sage, Rabbi Yoshiya, holds one may not show honor to a student in the presence of the teacher, such that only Moses would have been mentioned if they were all in the same place.

    8The Gemara concludes: And the halakha is that one may show honor to a student, and the halakha is that one may not show honor. The Gemara asks: This is difficult, as there is a contradiction between the one halakha and the other halakha . The Gemara answers: The contradiction between the one halakha and the other halakha is not difficult, as this ruling, that one may show honor, was stated where his teacher himself accords the student honor. In such a case, others also may show the student honor. And that ruling, that one may not show honor, was stated where his teacher does not accord him honor.

    9§ The Sages taught: The daughters of Zelophehad are wise, they are interpreters of verses, and they are righteous.

    10The Gemara proves these assertions. That they are wise can be seen from the fact that they spoke in accordance with the moment, i.e., they presented their case at an auspicious time. As Rabbi Shmuel bar Rav Yitzḥak says: Tradition teaches that Moses our teacher was sitting and interpreting in the Torah portion about men whose married brothers had died childless, as it is stated: “If brothers dwell together, and one of them dies, and has no child, the wife of the dead shall not be married abroad to one not of his kin; her husband’s brother shall come to her, and take her for him as a wife” (Deuteronomy 25:5). The daughters of Zelophehad said to Moses: If we are each considered like a son, give us each an inheritance like a son; and if not, our mother should enter into levirate marriage. Immediately upon hearing their claim, the verse records: “And Moses brought their cause before the Lord” (Numbers 27:5).

    11That they are interpreters of verses can be seen from the fact that they were saying: If our father had had a son, we would not have spoken; but because he had no son, we are filling the role of the heir. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita : They would say, if he had had a daughter, we would not have spoken? Rabbi Yirmeya said: Delete from the baraita here the word: Daughter. As they were themselves daughters, this cannot have been their claim. Abaye said that the baraita need not be emended, and should be understood as follows: Even if there was a daughter of a son of Zelophehad, we would not have spoken, for she would have been the heir.

    12That they are righteous can be seen from the fact that they did not rush to marry, but rather waited to marry those fit for them. Rabbi Eliezer ben Ya’akov teaches: Even the youngest to be married among them was not married at less than forty years of age.

    13The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Rav Ḥisda say: If a woman marries when she is less than twenty years old, she is able to give birth until she reaches the age of sixty; if she marries when she is twenty years old or older, she is able to give birth until she reaches the age of forty; if she marries when she is forty years old or older, she is no longer able to give birth at all. If so, how could Zelophehad’s daughters have waited until the age of forty to marry? Rather, since they are righteous women, a miracle was performed for them, like the one done for Jochebed. As it is written: “And a man of the house of Levi went, and took as a wife a daughter of Levi” (Exodus 2:1).

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    בבא בתרא 119 עמוד ב

    1שמגלגלים זכות על ידי זכאי, וחובה על ידי חייב.

    2ואי סלקא דעתך ארץ ישראל מוחזקת, מאי קא מסתפקא ליה?

    3היא גופה קא מסתפקא ליה דכתיב: ״(שמות ו״, ח) ״ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'״ ירושה היא לכם מאבותיכם; או דלמא, שמורישין ואינן יורשין?

    4ופשטו ליה תרוייהו: ירושה לכם מאבותיכם, ומורישין ואינן יורשין. והיינו דכתיב: ״(שמות טו״, יז) ״תביאמו ותטעמו בהר נחלתך״ ״תביאנו״ לא נאמר, אלא ״תביאמו״; מלמד שמתנבאין, ואינן יודעין מה מתנבאין.

    5(במדבר כז, ב) ״ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה״ אפשר עמדו לפני משה כו' ולא אמרו להן דבר, ועמדו לפני הנשיאים וכל העדה?!

    6אלא סרס המקרא ודרשהו, דברי רבי יאשיה. אבא חנן אמר משום רבי אליעזר: בבית המדרש היו יושבין, והלכו ועמדו להן לפני כולן.

    7במאי קמיפלגי? מר סבר: חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב, ומר סבר: אין חולקין.

    8והלכתא: חולקין, והלכתא: אין חולקין. קשיא הלכתא אהלכתא! הלכתא אהלכתא לא קשיא הא דפליג ליה רביה יקרא, הא דלא פליג ליה רביה יקרא.

    9תנא: בנות צלפחד חכמניות הן, דרשניות הן, צדקניות הן.

    10חכמניות הן שלפי שעה דברו. דא"ר שמואל בר רב יצחק: מלמד שהיה משה רבינו יושב ודורש בפרשת יבמין, שנאמר: ״(דברים כה״, ה). כי ישבו אחים יחדו אמרו לו אם כבן אנו חשובין תנה לנו נחלה כבן אם לאו תתיבם אמנו מיד ויקרב משה את משפטן לפני ה'׃

    11דרשניות הן שהיו אומרות אילו היה [לו] בן לא דברנו והתניא בת אמר ר' ירמיה סמי מכאן בת אביי אמר אפילו היה בת לבן לא דברנו׃

    12צדקניות הן - שלא נישאו אלא להגון להן תני רבי אליעזר בן יעקב אפילו קטנה שבהן לא נשאת פחותה מארבעים שנה׃

    13איני והא אמר רב חסדא ניסת פחותה מבת עשרים יולדת עד ששים, בת עשרים יולדת עד ארבעים, בת ארבעים שוב אינה יולדת אלא מתוך שצדקניות הן נעשה להן נס כיוכבד דכתיב ״(שמות ב״, א) וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי׃

    Tosafot

    אילו היה לו בן לא דברנופ"ה שכבר היו יודעות פרשת נחלות וקשה דהא אכתי לא נאמרה כדאמרינן לעיל שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן ועוד דאפילו יודעות פרשת נחלות דבן ובת יורשין היאך יודעות דבן קודם לבת הא אכתי לא נאמר וכל בת יורשת נחלה ואם כן איכא למימר כדפריך רב פפא לעיל לאביי איכא בן ובת לא האי לירות כו' ועוד אם היו יודעות פרשת נחלות למה הוצרכו לדבר מכח פרשת יבמין ונראה לרשב"א דהיו יודעות מוהתנחלתם לבניכם ולא לבנותיכם א"נ מסברא משום דבת מסבת נחלה ולא בן אי נמי מדכתיב לאלה תחלק (את) הארץ היינו זכרים ועוד קשיא לן דקאמר אילו היה בת לבן לא דברנו והא אכתי לא נאמר משמוש נחלה ונראה לפרש לא דברנו לפי שלא היה להן אז שום כח לדבר אבל עכשיו שאין [בת] בן יש (להן כח) מפרשת יבמין:

    אפילו קטנה שבהן לא נשאת פחות מארבעים שנהנראה לרשב"א דסבר לה כמ"ד (שבת דף צו:) צלפחד היינו מקושש ומעשה המקושש היה בתחלת ארבעים מיד אחר מעשה מרגלים דאמר במדרש דלשם שמים נתכוין שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהן שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים שוב אין מחויבין במצות עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים ולא נשאו עד סוף ארבעים שנה כדמוכחי קראי:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    ואם אמרת מוחזקת היא אם כן מאי קא מבעיא ליהואיכא למידק, אלא מאי אינה מוחזקת, אם כן מאי קא מבעיא ליה. יש לפרש דאין הכי נמי דהוה ליה לאקשויי ולטעמיך, אלא דאיכא טובא בתלמודא דמצי לאקשויי ולטעמיך ולא אקשי.

    ופשטו ליה תרווייהו ירושה היא להם ומורישין ואינן יורשיןירושלמי: אמר ר' הושעיא כל שנאמר בהן מורשה דיהא הוא היתיבון והכתיב כמורשה קהלת יעקב, אמר לון ואית דיהא סגי מינה מן דו לעי לעי הוא משכח כולה.

    אילו היה לו בן לא דברנופירש ר"ש ז"ל, דפרשת נחלות כבר נאמרה, כדאמרינן לעיל שלא נסתפק מחישה אלא אם נוטלים חלק בכורה אם לאו. ואינו מחוור, שאם לא נסתפקו אלא בחלק בכורה אם ארץ ישראל מוחזקת אם לא, מאי קאמרינן אם כבן אנו נירש ואם לאו תתייבם אמנו, והלא אפילו היו כבן אם ארץ ישראל אינה מוחזקת לא היה יורש. אלא שכל פרשת נחלות לא נאמרה עדיין, אלא שמשה רבינו עד שלא נאמרה פרשת נחלות לישראל יודע היה שהן יורשות, אלא כששמעו פרשת יבמין כך דרשו, כיון שהיבם קם תחת אחיו ליבום וקם על שמו בנחלתו והבן מונעו מליבם ומלירש, אם כן הבן וכיון שכן דרשו הם אם אנו מצילות את אמנו מלהתיבם אם כן נעמוד במקום אבינו לנחלה ואם לאו תתייבם אמנו כדי שיקום היבם על נחלת אבינו. והראב"ד ז"ל פירש, שאף על פי שעדיין לא נאמר איש כי ימות ובן אין לו, כבר שמעו לאלה תחלק הארץ בערבות מואב, ולאלה לזכרים שכתב מספרם, על כן אמרו אלו היה בן לא דברנו, ועכשיו שאין בן נהיה אנחנו במקום בן כמו לענין יבום. ואין פירושו מחוור בעיני, שאם כן מה דרשו, שהרי טפלים מצילות את אמם מלהתיבם ואף על פי שלא היו מן המנין בערבות מואב ולא היו מכלל אותם שאמר הכתוב לאלה תחלק הארץ.

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 119b

    Bava Batra 119b. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 302 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Tosafot

    אילו היה לו בן לא דברנו פ"ה שכבר היו יודעות פרשת נחלות וקשה דהא אכתי לא נאמרה כדאמרינן לעיל שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן ועוד דאפילו יודעות פרשת נחלות דבן ובת יורשין היאך יודעות דבן קודם לבת הא אכתי לא נאמר וכל בת יורשת נחלה ואם כן איכא למימר כדפריך רב פפא לעיל לאביי איכא בן ובת לא האי לירות כו' ועוד אם היו יודעות פרשת נחלות למה הוצרכו לדבר מכח פרשת יבמין ונראה לרשב"א דהיו יודעות מוהתנחלתם לבניכם ולא לבנותיכם א"נ מסברא משום דבת מסבת נחלה ולא בן אי נמי מדכתיב לאלה תחלק (את) הארץ היינו זכרים ועוד קשיא לן דקאמר אילו היה בת לבן לא דברנו והא אכתי לא נאמר משמוש נחלה ונראה לפרש לא דברנו לפי שלא היה להן אז שום כח לדבר אבל עכשיו שאין [בת] בן יש (להן כח) מפרשת יבמין:

    אפילו קטנה שבהן לא נשאת פחות מארבעים שנה נראה לרשב"א דסבר לה כמ"ד (שבת דף צו:) צלפחד היינו מקושש ומעשה המקושש היה בתחלת ארבעים מיד אחר מעשה מרגלים דאמר במדרש דלשם שמים נתכוין שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהן שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים שוב אין מחויבין במצות עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים ולא נשאו עד סוף ארבעים שנה כדמוכחי קראי:

    Tosafot on Bava Batra 119b · Sefaria

    Rashba

    ואם אמרת מוחזקת היא אם כן מאי קא מבעיא ליה ואיכא למידק, אלא מאי אינה מוחזקת, אם כן מאי קא מבעיא ליה. יש לפרש דאין הכי נמי דהוה ליה לאקשויי ולטעמיך, אלא דאיכא טובא בתלמודא דמצי לאקשויי ולטעמיך ולא אקשי.

    ופשטו ליה תרווייהו ירושה היא להם ומורישין ואינן יורשין ירושלמי: אמר ר' הושעיא כל שנאמר בהן מורשה דיהא הוא היתיבון והכתיב כמורשה קהלת יעקב, אמר לון ואית דיהא סגי מינה מן דו לעי לעי הוא משכח כולה.

    אילו היה לו בן לא דברנו פירש ר"ש ז"ל, דפרשת נחלות כבר נאמרה, כדאמרינן לעיל שלא נסתפק מחישה אלא אם נוטלים חלק בכורה אם לאו. ואינו מחוור, שאם לא נסתפקו אלא בחלק בכורה אם ארץ ישראל מוחזקת אם לא, מאי קאמרינן אם כבן אנו נירש ואם לאו תתייבם אמנו, והלא אפילו היו כבן אם ארץ ישראל אינה מוחזקת לא היה יורש. אלא שכל פרשת נחלות לא נאמרה עדיין, אלא שמשה רבינו עד שלא נאמרה פרשת נחלות לישראל יודע היה שהן יורשות, אלא כששמעו פרשת יבמין כך דרשו, כיון שהיבם קם תחת אחיו ליבום וקם על שמו בנחלתו והבן מונעו מליבם ומלירש, אם כן הבן וכיון שכן דרשו הם אם אנו מצילות את אמנו מלהתיבם אם כן נעמוד במקום אבינו לנחלה ואם לאו תתייבם אמנו כדי שיקום היבם על נחלת אבינו. והראב"ד ז"ל פירש, שאף על פי שעדיין לא נאמר איש כי ימות ובן אין לו, כבר שמעו לאלה תחלק הארץ בערבות מואב, ולאלה לזכרים שכתב מספרם, על כן אמרו אלו היה בן לא דברנו, ועכשיו שאין בן נהיה אנחנו במקום בן כמו לענין יבום. ואין פירושו מחוור בעיני, שאם כן מה דרשו, שהרי טפלים מצילות את אמם מלהתיבם ואף על פי שלא היו מן המנין בערבות מואב ולא היו מכלל אותם שאמר הכתוב לאלה תחלק הארץ.

    Rashba on Bava Batra 119b · Sefaria

    Meiri

    כל תלמיד שהוא לפני הרב אין חולקין לו כבוד מפני שיש בה צד חלישות הדעת לרב ומ"מ אם הוא תלמיד חשוב עד שהרב בעצמו חולק לו כבוד חולקין לו כבוד אף בפניו:

    Meiri on Bava Batra 119b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' ואי ס"ד א"י מוחזקת מאי קא מסתפקא ליה כו' ויש לדקדק לפי סברת המקשה ואלא מאי א"י אינה מוחזקת מאי קא מסתפקא ליה כו' וי"ל דודאי אי א"י אינה מוחזקת וחלק בכורה היינו ביתידות אהלים כשמואל הוה מסתפקא בהיא גופה אם הבת תטול חלק בכורה תסגי לה שתהיה כבן לירש חלק פשיטות אבל לרבה דלא איצטריך קרא חידוש דחלק בכורה אלא בחבל דהיינו קרקע קשיא ליה שפיר כיון דא"י מוחזקת היא אמאי מסתפק ליה בקרקע טפי מבמטלטלים ובחידושי הרמב"ן כתב עוד בזה ע"ש ודו"ק:

    שם חכמניות הן שלפי שעה דברו דאר"ש כו' דרשניות שהיו אומרות אילו היה לו בן כו' ורש"י בחומש שינה לשון הגמרא שכתב הא אם היה לו בן לא כו' מגיד שחכמניות היו עכ"ל ואיני יודע למה והל"ל בזה דרשניות היו וק"ל:

    תוס' בד"ה אלו כו' למה הוצרכו לדבר מכח פרשת יבמין ונראה כו' לאלה תחלק את הארץ וע"ק לן דקאמר כו' שאין בן יש להם כח כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bava Batra 119b · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    ואי סלקא דעתך ארץ ישראל מוחזקת היא מאי מסתפקא ליה אי אמרת בשלמא אינה מוחזקת שמא אינה מוחזקת ואינה ראויה היינו ספיקא אבל אם היא מוחזקת אין כאן ספק. הראב"ד ז"ל. ועיין בחדושי הרמב"ן ז"ל.

    ופשטו ליה תרווייהו ירושה להם ומורישין ואינם יורשים ירושלמי אמר רבי הושעיא כל שנאמר בהן מורשה דיהא הוא המוריש. היתיבון והכתיב מורשה קהלת יעקב. אמר לון ואית דיהא סגי מינה. מן דו לעי הוא משכח כולה. אלו היה לו בן לא דברנו. פירש ר"ש ז"ל דפרשות נחלות כבר נאמרה כדאמרינן לעיל שלא נסתפק משה אלא אם נוטלות חלק בכורה אם לאו. ואינו מחוור דאם לא נסתפקו אלא בחלק בכורה אם ארץ ישראל מוחזקת ואם לאו מאי קא אמרי אם כבן אנו נירש ואם לאו תתיבם אמנו והלא אפילו היו כבן אם ארץ ישראל אינה מוחזקת לא היה יורש. אלא שכל פרשות נחלות לא נאמרה עדיין אלא שמשה רבינו עד שלא נאמרה פרשה נחלות לישראל יודע היה שהן יורשות אלא כששמעו פרשת יבמין כך דרשו כיון שהיבם קם תחת אחיו ליבום וקם על שמו בנחלה והבן מונע מליבם ומלירש אם כן בת הבן כמו בן וכיון שכן דרשו הם אם אנו מצילות את אמנו מלהתיבם אם כן נעמוד במקום אבינו לנחלה ואם לאו תתיבם אמנו כדי שיקום היבם על נחלת אבינו. והראב"ד ז"ל פירש אף על פי שעדיין לא נאמר איש כי ימות ובן אין לו כבר שמעו לאלה תחלק הארץ בערבות מואב ולאלה לזכרים שכתוב מספרם על כן אמרנו אלו היה לו בן לא דברנו ועכשיו שאין לו בן נהיה אנחנו במקום בן כמו לענין יבום. ואין פירושו מחוור בעיני שאם כן מה דרשו שהרי טפלים מעלות את אמן מלהתיבם ואף על פי שלא היו מן המנויים בערבות מואב ולא היו מכלל אותם שאמר הכתוב לאלה תחלק הארץ. הרשב"א ז"ל. וזה לשון הראב"ד ז"ל: דרשניות היו שאמרו אלו היה לו בן לא דברנו ומה דרשו ועדיין לא נאמר איש כי ימות ובן אין לו אלא ששמעו שאמר הכתוב לאלה תחלק הארץ לזכרים שכתב מספרם על כן אמרו אלו היה לו בן לא דברנו עכשיו שאין בן נהיה אנחנו במקום בן נמי לענין יבום אלא שלא דרשו ובן אין לו דאפילו בת נמי פוטרת ולענין נחלה אין לנו לדרוש שם אבל מסעד עשו לדבריהם. עד כאן. וזה לשון הרא"ם ז"ל: דרשניות היו. שדרשו ובן אין לו הא יש לו בן בן קודם ולפיכך אמרו ובנים לא היו לו. עד כאן. וצריך עיון בדבריו.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 119b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    מִתּוֹךְ שֶׁצַּדְקָנִיוֹת הָיוּ, נַעֲשָׂה לָהֶן נֵס כְּיוֹכֶבֶד פירש רשב"ם ז"ל בטחו בזכותם שיעשה להם נס כיוכבד. מקשים אמאי לא אמר שיעשה להם נס כְּשָׂרָה? ונראה לי בס"ד כי יוכבד היתה עדיין בחיים בימיהם ודימו עצמן לה ואין דרך לדמות עצמן לדורות ראשונים הרחוקים הרבה מדורם ועוד איך ידמו עצמן לאמנו הראשונה שבאמהות. ונראה לי דהגינה מצות ציצית עליהם כי ידוע דמצות ציצית מסוגלת לבנים לכן ארבע כנפות הם ובכל כנף יש ה׳ קשרים ד׳ חוליות וד׳ חוטים שהם מספר בן [13×4=52] וידוע מה שאמרו רבותינו ז"ל שעל ידי צלפחד היה סיבה שתנתן פרשת ציצית לישראל לכך נסמכה פרשת ציצית למקושש דאיתא בילקוט תנא דבי אליהו וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים (במדבר טו, לב) אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה רבינו ע"ה מפני מה חלל זה את השבת? אמר לו רבונו של עולם אתה יודע! אמר לו אני אומר לך מפני שבכל יום תפילין בראשו תפילין בזרועו ורואה אותן ונמנע מן העון עכשיו שאין עליו תפילין חלל זה את השבת! צא וברור להם דבר שינהגו בו בשבת וביום טוב, שנאמר וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת (במדבר טו, לח) לפיכך נסמכה פרשת ציצית לפרשת מקושש, עד כאן. נמצא מכח מעשה אביהן היתה סיבה שנתנה ציצית לישראל שהיא מסוגלת לבנים לכך זכו להתעבר ולהוליד בנים.

    Ben Yehoyada on Bava Batra 119b · Sefaria

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 119, Amud Bet, about 302 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 19 words

      Opens “שמגלגלים זכות על ידי זכאי, וחובה על…”

    2. Segment 210 words

      Opens “ואי סלקא דעתך ארץ ישראל מוחזקת, מאי…”

    3. Segment 324 words

      Opens “היא גופה קא מסתפקא ליה דכתיב: (שמות…”

    4. Segment 429 words

      Opens “ופשטו ליה תרוייהו: ירושה לכם מאבותיכם, ומורישין…”

    5. Segment 527 words

      Opens “(במדבר כז, ב) ״ותעמדנה לפני משה ולפני…”

    6. Segment 622 words

      Opens “אלא סרס המקרא ודרשהו, דברי רבי יאשיה.…”

      Named: רבי יאשיה, רבי אליעזר, אבא.

    7. Segment 713 words

      Opens “במאי קמיפלגי? מר סבר: חולקין כבוד לתלמיד…”

    8. Segment 823 words

      Opens “והלכתא: חולקין, והלכתא: אין חולקין. קשיא הלכתא…”

    9. Segment 99 words

      Opens “תנא: בנות צלפחד חכמניות הן, דרשניות הן,…”

    10. Segment 1047 words

      Opens “חכמניות הן שלפי שעה דברו. דא"ר שמואל…”

      Named: רב יצחק, רב משה, שמואל.

    11. Segment 1126 words

      Opens “דרשניות הן שהיו אומרות אילו היה [לו]…”

      Named: אביי.

    12. Segment 1221 words

      Opens “צדקניות הן - שלא נישאו אלא להגון…”

      Named: רבי אליעזר.

    13. Segment 1342 words

      Opens “איני והא אמר רב חסדא ניסת פחותה…”

      Named: רב חסדא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Eliezer ben Yaakov [II] · Second Generation of Tannaim

      A leading sage of the second generation of Tannaim and a student of Rabbi Akiva, Rabbi Eliezer ben Yaakov is known for…

      Source: Bava Batra 119b · Segment 12 — “…להגון להן תני רבי אליעזר בן יעקב אפילו קטנה…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Bava Batra 119b · Segment 10 — “…שעה דברו. דא"ר שמואל בר רב יצחק: מלמד שהיה…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Bava Batra 119b · Segment 11 — “…סמי מכאן בת אביי אמר אפילו היה בת לבן…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Batra 119b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026