Talmud Builders

    Bava Batra 148a

    Chapter 9 - Mi SheMet

    גם: בבא בתרא דף קמ״ח ע״א, פרק ט׳ מי שמת

    English translation - Bava Batra 148a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1With regard to a person on his deathbed who says: Give the loan owed to me to so-and-so as a gift, the loan owned to him is acquired by so-and-so. And this is the halakha despite the fact that this does not apply in the case of a healthy person, as one cannot transfer a loan to a third party without a promissory note. Rav Pappa says: In this case the halakha of transferring loans differs with regard to a person on his deathbed, since an heir inherits loans without a promissory note, and the Sages accorded the gift of a person on his deathbed the halakhic status of an inheritance.

    2Rav Aḥa, son of Rav Ika, said: A loan without a promissory note can be conferred as a gift by a healthy person. And this is in accordance with that which Rav Huna says that Rav says, as Rav Huna says that Rav says: With regard to one who said to another: I have one hundred dinars in your possession, give it to so-and-so, if this was stated in the presence of all three of the parties, the third party acquires the money without an act of acquisition and without the need for witnesses.

    3§ A dilemma was raised before the Sages: With regard to one who gave a palm tree to one person and its fruit to another, what is the halakha ? Did he reserve the place of the fruit on the tree for the second person in order to give him a tangible object, and therefore the second person acquires the fruit, or did he not reserve it, and the second person does not acquire the fruit? Furthermore, if you say that giving the palm tree to one person and giving the fruit to another is not considered reserving the place of the fruit unless this is explicitly stipulated, then if he reserves the fruit for himself, stating that the tree is given to another except for its fruit, what is the halakha ?

    4Rava said that Rav Naḥman said: Even if you say that giving the palm tree to one person and its fruit to another is not considered reserving the place of the fruit for the second person, if he gave the palm tree to one person and reserved the fruit for himself, he also reserved the place of the fruit for himself. What is the reason for this distinction? The reason is that anything that one reserves with regard to himself, he reserves generously, and therefore he reserves for himself not only the fruit itself, but also the place of the fruit.

    5Rabbi Abba said to Rav Ashi: We learned the aforementioned statement of Rav Naḥman with regard to the statement of Rabbi Shimon ben Lakish concerning a different matter, as Rabbi Shimon ben Lakish says: In the case of one who sells a house to another and says to him: I am selling the house on the condition that the upper story [ deyota ] remains mine, the upper story remains his.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    בבא בתרא 148 עמוד א

    1שכיב מרע שאמר ״תנו הלואתי לפלוני״ הלואתו לפלוני, ואף על גב דליתיה בבריא! רב פפא אמר: הואיל ויורש יורשה.

    2רב אחא בריה דרב איקא אמר: הלואה איתא בבריא, וכדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב: ״מנה לי בידך, תנהו לפלוני״; במעמד שלשתן קנה.

    3איבעיא להו: דקל לאחד ופירותיו לאחר, מהו? מי שייר מקום פירי, או לא שייר? אם תמצי לומר: לאחר לא הוי שיור; לעצמו ״חוץ מפירותיו״, מהו?

    4אמר רבא אמר רב נחמן, אם תמצי לומר: דקל לאחד ופירותיו לאחר לא הוי שיור מקום פירי; דקל לאחד ושייר פירותיו לפניו שייר מקום פירי. מאי טעמא? כל לגבי נפשיה בעין יפה משייר.

    5אמר ליה ר' אבא לרב אשי: אנן אדרבי שמעון בן לקיש מתנינן לה. דאמר רבי שמעון בן לקיש: המוכר בית לחבירו, ואמר לו: ״על מנת שדיוטא העליונה שלי״ דיוטא העליונה שלו.

    Tosafot

    שכיב מרע שאמר כו' הלואתו לפלוני אע"ג דליתא בבריא - בקנין שאין הלואה בעין ונהי דיכול להקנות אגב קרקע אי גרסינן מסיק מדרב פפא (לעיל בבא בתרא דף עז: ושם) מ"מ כיון דליתא בבריא בקנין דלא מצי להקנות [בלא] דבר אחר עם ההלואה לא חשיב איתא בבריא דהא דירת בית כמו כן יכול להקנות על ידי הבית ופירות דקל ע"י הדקל שיקנה לו הבית לדור בו כך וכך שנים והדקל לאכול פירותיו כך וכך שנים אלא בעינן שיוכל להקנותו בענין זה ששכיב מרע מקנהו בדבורו יוכל בריא להקנותו בקנין חליפין או במכירה והלואה אין יכול למכור כי אינה בעין ומשני הואיל ויורש יורשה ומתנת שכיב מרע כירושה ואע"ג דיורש יורש נמי דירת הבית [ופירות דקל] היינו לפי שיורש גם הבית והדקל אי נמי במעמד שלשתן אבל מה שיוכל להקנות אגב קרקע לא חשיב איתיה בבריא דהא דירת בית ופירות דקל יכול להקנות אגב הבית והדקל כדפרי' ותימה לי לימא איתא בבריא בהודאה כדמוכח לקמן (בבא בתרא דף קמט.) דשכיב מרע שהודה קנה בלא טעם דשכיב מרע מדקני בגר ונראה לי דהא לא חשיב איתא בבריא כיון דליתא כעין שהוא בשכיב מרע בלשון מתנה וקנין והא דקאמר הואיל ויורש יורשה לא בעי למימר מטעם דאיתא בבריא אלא כיון שיורש יורשה יש כח לשכיב מרע ליתן דברשותו הויין דמתנת שכיב מרע כיורש ותדע דעל טעם זה דהואיל ויורש לא נקט איתא בבריא הואיל ויורש יורשה ועל מעמד שלשתן נקט איתא בבריא במעמד שלשתן כמו שכתוב בכל הספרים ובפירוש רבינו חננאל ואין נראה לחלק בין הודאת פקדון להודאת מלוה:

    שכיב מרע שאמר הלואתי לפלוני כו' ואע"ג דליתא בבריא - ומה שרגילין לכתוב הרשאה גבי מלוה פי' לעיל בפ' המוכר את הספינה (בבא בתרא דף עז: סד"ה ר"פ) וגם שאין נראה פירוש רש"י שפירש בכתובות (דף נה: ד"ה מתנת ושם) דטעם משום דאין מטבע נקנה בחליפין וגם אין נראה עוד לפרש כפי' ה"ר חיים דליתא בבריא שיכול למחול שטר חוב אם מכרו משא"כ בשכיב שכיב מרע כדאמר לעיל (בבא בתרא דף קמז:) כל זה פירשנו לעיל בפרק המוכר את הספינה:

    תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה - ומה שמפרש רבינו תם שמועיל בעל כרחו של נפקד פי' לעיל בפ' המוכר את הספינה (בבא בתרא דף פה. ד"ה ה"ג) וגם מה שמפרש שמעמד שלשתן אין בעכו"ם פירשנו בפרק שני דקדושין (דף מח.):

    איבעיא להו דקל לאחד ופירותיו לאחר מהו מי שייר מקום פירי כו' - פי' רבינו שמואל דאשיור דשכיב מרע קאי דתנן במתניתין דאם שייר קרקע כל שהוא מתנתו מתנה ואין נראה לר"י דהא לקמן על משנת שייר קרקע כל שהוא הוה ליה למיבעי הך בעיא ועוד דשיעורא דשיור הוי כדי פרנסתו כדאמר בסמוך ועוד מה יש לחוש בשיור קרקע הא אפילו מטלטלין לקמן אמרינן דהוו שיור על כן נראה לר"י דאלעיל קאי ידור פלוני בבית זה לא אמר כלום משום דהוי דבר שלא בא לעולם וקא מיבעיא ליה כי אמר דקל לאחד ופירותיו לאחר ושייר מקום צימוח הפירות מי אמרינן לא הוי שיור לענין שיחשבו הפירות דבר שלא בא לעולם או שמא נתן גם לבעל הפירות מקום צימוח הפירות וא"כ זכה במקום צימוח הפירות ולא הוו הפירות דבר שלא בא לעולם שהרי כבר זכה במקום הפירות שבא לעולם ואם תמצא לומר לאחר לא הוי שיור לעצמו מאי פי' ששייר לעצמו מי אמרינן שזה לא היה עושה שיקנה למקבל מתנה גוף הדקל ולגבי דידיה הוו הפירות דבר שבא לעולם או דלמא אפילו הכי הוו דבר שלא בא לעולם שלא שייר מקום פירי אפילו לעצמו וכן תניא לעיל בפרק המוכר את הבית (בבא בתרא דף סג.) בן לוי שאמר לישראל שדה זה אני מוכר על מנת שמעשר ראשון שלי מעשר ראשון שלו ופריך והא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם משמע דשייך אין אדם מקנה כו' אפי' לעצמו ואע"ג דאמר לעיל דסתם מוכר או נותן אילן דמשייר קרקע הכא בשכיב מרע אין לו לומר דשייר קרקע ולא מקום פירי אלא פירות בלבד ועוד הרי נתן כל האילן ואיך יש לנו לומר ששייר מקום פירי ומסיק דלעצמו הוי שיור דמאן דלנפשיה משייר בעין יפה משייר ויש ספרים דגרסי חוץ מפירותיו מהו והיא היא היינו שנתן הדקל במתנת שכיב מרע ושייר פירותיו לעצמו:

    אנן אדרבי שמעון בן לקיש מתנינן לה כו' עד ואם תמצי לומר לאחר לא הוי שיור לעצמו מהו. ואע"ג דר"ל איירי לעצמו מ"מ כיון דבחוץ מיירי הכא קמבעיא לו מה יאמר ריש לקיש בזה דבעל מנת פשיטא ליה ודאי דמשייר אבל בהא קא מיבעיא ליה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    רב פפא אמר הואיל ויורש יורשה - פירוש מה שאין בדירה ואכילת [פירות], דלא משכחת להו ביורש אלא על ידי גופן של בית ודקל.

    הא דאיבעיא להו ב דקל לאחד ופירותיו לאחר - הכי קא מיבעיא להו, דילמא כי אמרינן במוכר פירות דקל לחבירו דלא קנה, היינו טעמא משום דלא הקנה לו גוף הדקל כלל, וכן אפילו בנותן במתנת שכיב מרע, אבל כאן שנתן הדקל לאחר, דילמא מאי דאמר דקל לזה ופירות לזה אותו לשון נמשך גם לשני, וכאילו אמר דקל לזה ודקל לפירותיו לשני, או דילמא לשני לא נתן אלא פירות בלחוד ולא קנאה. ואי נמי יש לפרש, בשנותן פירות דקל לאחר ושייר דקל לעצמו לא קנה, שלא נתן לו אלא פירות בלבד ולא הגוף לפירות, אבל בשנותן דקל לאחד ופירות לאחר, כמו שגמר בדעתו לתת לזה גוף הדקל כך גמר בדעתו לתת מתנה גמורה, שפירות לשני ומקום פירות נתן לו, ואסיקנא דלא קנה. ומסתברא דכל שזה לא קנה פירות, הכל לראשון, ולא נאמר כיון שאמר פירות לאחר אף על פי שאותו אחר לא קנה דמכל מקום הראשון לא קנאן, שהרי שיירן, וזה אינו, שהרי שיור זה או שיירו בגוף הפירות או פירות לבד בלא גוף, ואם תמצא לומר דמקום פירות שייר אם כן שני נמי ליקני, דמה ששייר נתן, ואי מקום פרי לא שייר, אפילו לעצמו בכענין זה לא שייר, דהא כל עצמנו לא אמרנו דאפילו בדקל לאחד ופירותיו לעצמו שהם משויירין לו אלא מפני שאמרנו דכל לגבי נפשיה בעין יפה משייר ומקום פרי שייר, הא באומר פירות בלא מקום פירי ודאי אינן משוירין אפילו במשייר לעצמו, הילכך במשייר לאחר אחר לא קנה ואינן משוירין לנותן, אלא הכל לראשון. כנ"ל. ור"ש ז"ל לא פירש כן.

    כל לגבי נפשיה בעין יפה משייר - כתב הראב"ד ז"ל: מסתברא דלענין מכירה או לענין מתנת בריא קאמר, דאי במתנת שכיב מרע מאי לגבי נפשיה איכא, והלא אינה אלא לאחר מיתה והשיור אינו אלא לבניו. ועוד דהא דומיא דהא דריש לקיש קאמר, דהויא מכירת בריא, ולולי שאמרה הרב הייתי אומר דלא שנא במתנת בריא ולא שנא במתנת שכיב מרע, דכל לגבי אחריני, שלא היה לו שום זכות בגוף הדקל ולא בפירותיו עד עכשיו שבא לזכות מכח מתנתו של זה, בדין הוא שנאמר שלא קנה, לפי שלא הקנה לו אלא הפירות לבד. אבל משייר, שהיה מתחלה הכל שלו, כל ששייר הפירות כמות שהיו בידו שיירן, דהיינו גוף לפירות, ואפילו באומר והפירות לבני או ליורשי' אינה מתנת פירות לבנים וליורשים, אלא שייור, ובעין יפה משייר. ועוד דבניו ויורשיו לאחריו במקומו הם וכגופו דמו ליה ובעין יפה משייר להם כנ"ל.

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 148a

    Bava Batra 148a. The full printed text of this folio side - 5 numbered segments, about 134 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Batra 148a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026