Talmud Builders

    Bava Batra 69b

    Chapter 4 - HaMokher et HaBayit

    גם: בבא בתרא דף ס״ט ע״ב, פרק ד׳ המוכר את הבית

    English translation - Bava Batra 69b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Gemara asks: From where are these matters, i.e., that a grafted carob and a sycamore trunk are not included in the sale of a field, derived? Rav Yehuda said that Rav said: As the verse states: “So the field of Ephron, which was in Machpelah, which was before Mamre, the field, and the cave that was within it, and all the trees that were in the field, that were in all the boundaries around, were established for Abraham as a possession” (Genesis 23:17–18). This teaches that anything that requires a boundary around it, as it does not have natural demarcations, is included in the sale of a field. This excludes these trees, i.e., the grafted carob and the sycamore trunk, which do not require a boundary around them, as they stand out individually on their own. Rav Mesharshiyya says: From here there is a source that the acquisition of the actual boundaries in a sale is from the Torah.

    2§ Rabbi Yehuda said: One who sells land to another must write for him the following in the bill of sale: Acquire for yourself the palm trees and the dates and the branches and the seedlings. And even if he did not write this for him the buyer would still acquire all of these entities, as demonstrated by the mishna that it is only a grafted carob and a sycamore trunk that are excluded from the sale of a field. Even so, it is an enhancement of the bill of sale that he write all of the details of the transaction so that there be no possible room for disagreement.

    3If the seller said to the buyer: I am selling you the land and palm trees, we consider the situation. If he has palm trees, he must give him two palm trees as two is the minimum number of trees that would justify being called: Trees, in the plural. And if he has no palm trees, he must buy two palm trees for him somewhere else. And if he has palm trees, but they are mortgaged to another person, he must redeem two palm trees and give them to the buyer.

    4If the seller said to the buyer: I am selling you land with palm trees, we consider the situation. If there are palm trees on the land, he must give him the land, and if not, this is a mistaken transaction and the sale is void. If the seller said to the buyer: I am selling you land of palm trees, the buyer has no claim to receive palm trees. Therefore, if the land has no palm trees, this is not a mistaken transaction, as the seller meant to say to him that the land was fit for palm trees, and not that it already contained them. Furthermore, if the seller said to the buyer that he is selling the land except for such and such a palm tree, we consider the situation. If it is a good palm tree, we assume that he retained only that one for himself and did not include it in the sale, but if it is a bad palm tree, we assume that all the more so did he retain for himself the other ones that are of higher quality.

    5If the seller said to the buyer that he is selling him the entire field except for the trees, we consider the situation. If he has different types of trees in the field, for example, olive and fig trees, he has sold the entire field except for the trees. If he has only palm trees in the field, we assume that he meant to sell the entire field except for the palm trees, even though one does not ordinarily refer to palm trees by the more general term: Trees. Similarly, if he has only grapevines in the field, the buyer acquires everything except for the grapevines.

    6If the field has both trees and grapevines, he has sold everything except for the trees; therefore, the buyer does not acquire the trees, which the seller excluded from the sale, but he does acquire the grapevines. Similarly, if in the field there are both trees and palm trees, he has sold everything except for the trees. If there are no other trees in the field, but only grapevines and palm trees, everything, including the palm trees, is sold except for the grapevines, which we assume the seller reserved for himself.

    7Rav says: If the seller specified that he is selling a field but not the trees, any tree that is so tall that one must climb it by rope in order to harvest its fruit is retained and is not included in the sale, and any tree that one need not climb by rope is not retained and is sold along with the field.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    בבא בתרא 69 עמוד ב

    1מנא הני מילי? אמר רב יהודה אמר רב, דאמר קרא: ״(בראשית כג״, יז) ״ויקם שדה עפרון אשר במכפלה וגו'״ מי שצריך לגבול סביב. יצאו אלו, שאין צריכין לגבול סביב. אמר רב משרשיא: מכאן למצרים מן התורה.

    2אמר רב יהודה: האי מאן דמזבן ארעא לחבריה, צריך למכתב ליה: ״קני לך דיקלין ותאלין והוצין וציצין״. ואע"ג דכי לא כתב ליה הכי קני, אפ"ה שופרא דשטרא הוא.

    3אמר ליה: ״ארעא ודיקלי״ חזינן; אי אית ליה דיקלי יהיב ליה תרי דיקלי, ואי לית ליה זבין ליה תרי דיקלי, ואי משעבדי פריק ליה תרי דיקלי.

    4״ארעא בדיקלי״ חזינן; אי אית בה דיקלי יהיב ליה, ואי לאו מקח טעות הוא. ״ארעא בי דיקלי״ לית ליה דיקלי, דחזיא לדיקלי קאמר ליה. אמר ליה לבר מדיקלא פלניא חזינן; אי דיקלא טבא הוא שיורי שייריה, אי דיקלא בישא הוא כל שכן הנך.

    5אמר ליה לבר מאילני אי אית ליה אילני, לבר מאילני. אי אית ליה דיקלי לבר מדיקלי. אי אית ליה גופני לבר מגופני.

    6אילני וגופני לבר מאילני. אילני ודיקלי לבר מאילני. גופני ודיקלי לבר מגופני.

    7אמר רב: כל שעולין לו בחבל הוי שיור, כל שאין עולין לו בחבל לא הוי שיור.

    Tosafot

    ארעא ודיקלי אי אית בה דיקלי כו' - אע"ג דאם לא אמר דיקלי בסתמא היו כולן מכורין מיהו השתא גרע כדבעי למימ' לקמן חוץ מחרוב פלוני דקני שאר חרובין אע"ג דבסתמא לא קני דדיקלי משמע תרי ולא שייך הכא שופרא דשטרא אלא דוקא כשכותב בשטר אבל הכא דבעל פה לא ועוד דהתם כתיב דיקלין ותאלין כו' והכא דלא קאמר אלא דיקלין לא שייך למימר הכי:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    הא דאמרינן סביב - אמר רב משרשיא מכאן למיצרים מן התורה. לאו למימרא שיעכבו המיצרים בקנין שדה וכרם, שאפילו אמר שדה פלוני או שדותי מכורין לך ולא מצר לו מיצרים קנה. וכן כתב רבינו האיי גאון ז"ל בספר מקח וממכר. ותדע לך, מדאמרינן במנחות (קח, ב) בית בביתי אני מוכר לך ונפל אחד מהם מראהו נפול, ואמרינן נמי לעיל (בבא בתרא סג, א) בין מצר ארעא דמינה פליגי בין מצר ארעא דמינה פסיקא אי אמר ליה אלין מצרנהא פלגא ואי לא אמר ליה אלין מצרנהא תשעה קבין, אלמא אין המיצרים מעכבין. אלא שהראב"ד ז"ל פירשה, שאם לא מצר מיצרים יכול הוא לומר לו לא מכרתי אלא תשעה קבין. ואינו מחוור. עוד פירש הוא ז"ל, דנפקא מינה לשדה שאינה מסויימת באותה בקעה, ואם לא מצר לו מיצרים יכול לטעון שלא מכר לו באותה בקעה רק במקום אחר, ואם מצר אף על פי שלא כתב לו ולא שיירית, שוב אינו יכול לטעון, שהמיצרים מן התורה, והא אתא לאשמועינן. כן כתב הרב ז"ל. עוד נראה לומר דנפקא מינה להיכא דקרו לשדה שדה ולבקעה נמי שדה, ומצר לו המיצרים החצוניים, אף על פי דלא כתב ליה ולא שיירית קנה הכל, משום דמיצרים מן התורה, ואם לא היו המיצרים מן התורה אין לו אלא שדה אחת, הקטנה שבכולן, לפי שיד בעל השטר על התחתונה, ואפילו אם אמר לו שדה שיש לי מכורה, וכדאמרינן בשלהי פרק גט פשוט (לקמן בבא בתרא קעג, א) אמר לו רבינא לרבא אלא מעתה שדי מכורה לך שדה גדולה מכורה לו, שדה שיש לי מכורה לך כל שדותיו מכורין לו, ואמר ליה שאני התם דיד בעל השטר על התחתונה ונפקא מינה לגרעון הלוקח, היכא דאמר לו שדה שלי נתונה ומכורה לך ואין לו אלא אותה שדה, אי נמי יש לו ואמר לו שדה זו ואלין מצרנהא, ומצר לו מיצר אחד ארוך ומיצר אחד קצר, שאין לו אלא ארוך כנגד קצר או כנגד ראש תור, וכן לכולהו אינך דאמרינן בריש פירקין. כנ"ל.

    אמר רב יהודה האי מאן דמזבן ארעא לחבריה צריך למיכתב ליה דיקלי וכו'. כתב הראב"ד ז"ל: קשיא לי, דקאמר צריך למכתב ליה, וקא אמר דאי לא כתב ליה בסתמא קני ותירץ הוא ז"ל, דאי לא כתב ליה בסתמא אזיל האי ואכיל פירי, אבל אי קאי ומערער מקמי דנחזיק בהו מקבלין מיניה, ואי שכיב ולא ערער, אף על גב דלא אחזיק בריה לא מצי' מערער, דאמרינן ליה מסתמא אקני להו. עד כאן. ואינו מחוור בעיני, דהא כולה מתניתין מילי פסיקתא קתני, ובמוכר את הבית אי ערער ואמר לא מכרתי את הדלת ולא את האיצטרובל, וכן במוכר את החצר לא מכרתי את הבור ואת הדות אין משגיחין בו, דמסתמא הכל נכנס בכלכלת המכר, וכן הדין במוכר את השדה, ששנינו מכר את החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה, שאם בא וערער עירעורו אינו ערעור. ועוד דהא רב יהודה בעצמו אסיק במימריה אפילו הכי שופרא דשטרא הוא, ואם כדברי הרב ז"ל דינא נמי איכא. אלא נראה לי דלשון חכמים שלום וכדי לסלק התרעומת אמר כן, כלומר שופרא דשטרא הוא, דלאו כולי עלמא דינא גמירי, וכי היכי דלא ליתו לאינצויי צריך לפרש כן שיהא שטרו יפה ולא יצטרך למיקם בהדיא בדינא ודיינא. כנ"ל.

    הא דאמרינן - אי דיקלא טבא הוא ואי דיקלא בישא. פירש הרב ר' יהוסף הלוי אבן מיגש ז"ל, דלאו הטוב שבכולם או הרע שבכולן קאמר, אלא אם מן הטובים או מן הרעים קאמר.

    הא דאמרינן - ארעא ודיקלי חזינא אי אית ליה דיקלי יהיב ליה תרי דיקלי ואי לית ליה זבין ליה תרי דיקלי. איכא למידק, הא דבר שלא בא לעולם הוא ולא קנה, ולמה קונה זה, ואפילו רב הונא דאמר קונה, הא אמר עד שלא באו לעולם יכול לחזור בו. והרב אלפסי ז"ל כתב דלא אמרו אלא כשאינו מצוי לקנות, אבל בדבר המצוי לקנות כדיקלי קנה, וחייב להעמיד לו מקח. והוא ז"ל דחה טעם זה, דכל שאינו ברשותו דבר שלא בא לעולם הוא. וכתב הוא ז"ל, דלא לחייב את המוכר לקנות לו קאמר, אלא שאם רצה שיהא ממכרו קיים יקנה לו שני דקלים. וגם זה אינו מחוור בעיני משני צדדין, האחד שנראה מתוך דבריו שהלוקח מקפיד בדבר, ואינו רוצה לקנות את השדה, כיון שאין לו שני דקלים, ולפיכך אמרו שאם רצה להכריח הלוקח זבין ליה תרי דיקלי, ואם כן דעת הרב ז"ל כבודו במקומו מונח, שכל שהמקח בדבר שלא בא לעולם שניהם יכולין לחזור בהם. ועוד שאלו שני ממכרין הם, השדה והדקלים, ואף על פי שאין לו דקלים מכר השדה קיים שהרי זה כאומר שדה אני מוכר לך ודקלים ואף על פי שאין לו דקלים מכר השדה קיים, שאין זה תלוי בזה, ולמה יקנה זה דקלים ולמה יקבל זה. והרב בעל העיטור ז"ל (אות מ' מכירת קרקעות) כתב, דלא אמרו דבר שלא בא לעולם, אלא כגון פירות דקל, דשניהם יודעין ומתנין בדבר שלא בא לעולם, אבל אם המוכר מתנה בדבר שלא בא לעולם, ועל דעת כן נתן לו לוקח את מעותיו, מחוייב הוא לקיים לו תנאו. וכן כתב גם משמו של רבינו נסים ז"ל, ושהביא ראיה מהא דגרסינן בתוספתא דתרומות בפרק האומר תרומה: הא למה זה דומה למוכר חפץ לחבירו בחזקת שיש לו ונמצא שאין לו חייב להעמיד לו מקחו. ולדידי קשיא לי, דהא קיימא לן בנמצאת שדה שאינה שלו ולקחה שאפילו חזר הגזלן שמכרה לו ולקחה מבעלים הראשונים ואורתה או יהבה במתנה, לאו לאוקומי קמי לוקח קא בעי, ואין מחייבין אותו להעמידה בפני הלוקח אף על פי שהיה הלוקח סבור דדבר שלו מכר לו, וכן בשגבאה בחובו ולית ליה ארעא אחריתי. ואולי נאמר דשאני התם דכיון דהושבה אצל נגזל אי אפשר לומר לו על כל פנים אותה קח לי, דשמא לא יתרצה הנגזל למוכרה לו ואף בכפלים מדמיה, וכיון שכן, כל שהוציאה נגזל מיד הלוקח כבר נסתלק הלוקח ממנה, ולפיכך גם כשהגזלן חוזר ולוקח מנגזל אינו חייב להעמידה בפני לוקח, סוף דינא כתחלת דינא, ואפילו חזר ולקחה מן הנגזל קודם שהספיק להוציא מיד הלוקח, ומן הטענה הזו בעצמה שכתבתי. אבל כשאינו מתנה לו בשדה מסוימת ובדבר מסוים והוא מידי דשכיחי למזבן, חייב להעמיד לו מקח, שאין לזה יש לזה. אלא שבדקתי אחריה בנוסחאות שבתוספתא תרומות ולא מצאתי כן. ומיהו כיוצא בה מצאתי גם כן (דמשנת) [בתוספתא ד]בבא מציעא (פ"ד, ה"א), דקתני המוכר פירות לחבירו בחזקת שיש לו (תמצא) [ונמצא] שאין לו [לא] כל הימנו לאבד זכותו של זה. עד כאן. והנכון שבשמועה מה שפירש ר"ש ז"ל, זבין ליה תרי דיקלי שלא יהא מחוסר אמנה, שכך התנה לו אני מוכר לך שאקנה לצורכך, או יחזיר מן המעות כנגד שני דקלים, ע"כ לומר שאין מכר השדה תלוי בזה ואף על פי שאין לו דיקלין ואינו נותן לו, דשני ממכרין הן, והילכך משום מחוסרי אמנה הוא דזבין ליה, הא לאו הכי אין זה מקח טעות, והיינו דאמרינן אי אמר ליה ארעא בדיקלי אי אית בה דיקלי קנה ואי לא לא קנה, מקח טעות הוא דעבד.

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 69b

    Bava Batra 69b. The full printed text of this folio side - 7 numbered segments, about 183 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Batra 69b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026