Talmud Builders

    Bava Batra 67a

    Back to index

    English translation — Bava Batra 67a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1collect for her one-tenth of her father’s estate, in keeping with the rabbinic ordinance that states that if a man dies, his sons are obligated to give his daughter a tenth of his landed properties as a dowry, and collect it even from his immovable lower millstones, as they too are considered landed property. Rav Ashi said: When we were students in Rav Kahana’s house we would collect for this purpose even from the rent of houses; since this money is earned from real estate, it too has the status of landed property and is included in the dowry calculations.

    2MISHNA: One who sells a courtyard without specifying what is included in the sale has sold with it the houses, pits, ditches, and caves found in the courtyard, but he has not sold the movable property. When the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold along with the courtyard, even the movable property. Both in this case, where he executes the sale without specification, and in that case, where he adds the phrase that includes the movable property, he has not sold the bathhouse, nor has he sold the olive press that is in the courtyard, as each is an entity with a discrete purpose and not an integral part of the courtyard. Rabbi Eliezer says: One who sells a courtyard without specifying what is included in the sale has sold only the airspace, i.e., the open space, of the courtyard, but nothing found in the courtyard, not even the houses.

    3GEMARA: The Sages taught in a baraita ( Tosefta , 3:1): One who sells a courtyard has sold with it the outer houses that can be accessed directly from the courtyard, and the inner houses that can be entered only via the outer houses, and the area of the sand fields [ uveit haḥolsaot ]. As for the stores, those that open into the courtyard are sold along with it; those that do not open into it, but rather open into the public domain, even if they are located in the courtyard, are not sold along with it; and those that open both into this courtyard and into that other public domain are grouped together with those that open into this courtyard alone, and both these and those are sold with it. Rabbi Eliezer says: One who sells a courtyard without specifying what is included in the sale has sold only the open space of the courtyard.

    4The Master said in the baraita : Stores that open both into this courtyard and into that public domain are sold along with the courtyard. The Gemara raises an objection: But didn’t Rabbi Ḥiyya teach a baraita that states that such stores are not sold with the courtyard? The Gemara answers that this is not difficult: This baraita , that teaches that the stores are sold along with the courtyard, is referring to a case where the majority of their use is from within, i.e., the stores are mainly accessed from within the courtyard, while that baraita of Rabbi Ḥiyya, that teaches that the stores are not sold along with the courtyard, is referring to a case where the majority of their use is from without, i.e., the stores are accessed mainly from the public domain.

    5The mishna teaches, and it was similarly taught in the baraita , that Rabbi Eliezer says: One who sells a courtyard has sold only the airspace of the courtyard, and he has sold nothing found in the courtyard, not even the houses. To clarify the disagreement between the unattributed opinion in the mishna and Rabbi Eliezer, Rabba said: If the seller said to the buyer that he is selling him dirata , i.e., the place of residence, everyone agrees that he means to sell the houses and that they are also included in the sale. When they disagree, it is where he said to him that he is selling him darta , i.e., the courtyard. One Sage, Rabbi Eliezer, holds that he means to sell only the garden, i.e., the space between the houses, and one Sage, the unattributed first opinion in the mishna, holds that he means to sell also the houses.

    6Some state a different version of this discussion, according to which Rabba says: If the seller says to the buyer that he is selling him darta , everyone agrees that he means to sell also the houses and that they are included in the sale. When they disagree, it is where he said to him that he is selling him the ḥatzer , the Hebrew term for courtyard. One Sage, Rabbi Eliezer, holds that when he says ḥatzer , he means to sell him only the airspace, i.e., the open space of the courtyard itself, and one Sage, the unattributed first opinion in the mishna, holds that houses are also included in the sale, just as the courtyard of the Tabernacle included the Tabernacle itself.

    7§ And Rabba says that Rav Naḥman says: If one sold another a sand field for glass making, and a pond for fishing or some other purpose, if the buyer took possession of the sand field in order to finalize the transaction, he has not acquired the pond and must therefore perform a separate act of acquisition for it. Conversely, if he took possession of the pond, he has not acquired the sand field. The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Shmuel say: If one sold another ten fields in ten different regions, all in a single bill of sale, once he takes possession of one of them, he has acquired them all; and the two cases seem to be analogous.

    8The Gemara rejects the parallel: There, in the case of the ten fields, the land is all located in one geographic block, and it all has one use, i.e., to be farmed. The buyer, therefore, acquires all of the fields when he takes possession of one of them, even if they are not adjacent. But here, in the case of the sand field and the pond, this, the sand field, has a distinct use, i.e., to supply sand for glass making, and that, the pond, has a distinct use, i.e., for fishing. Therefore, taking possession of one of them does not effect a transfer of the other.

    9And some state a different version of the previous discussion.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    בבא בתרא 67 עמוד א

    1אגבה עישור נכסי, אפי' מאצטרובלי דריחיים. א"ר אשי: כי הוינן בי רב כהנא, מגבינן אפי' מעמלא דבתי.

    Mishna

    2המוכר את החצר מכר בתים, בורות, שיחין ומערות; אבל לא את המטלטלין. בזמן שאמר לו: ״הוא וכל מה שבתוכו״ הרי כולן מכורין. בין כך ובין כך לא מכר לא את המרחץ, ולא את בית הבד שבתוכה. רבי אליעזר אומר: המוכר את החצר לא מכר אלא אוירה של חצר.

    Gemara

    3תנו רבנן: המוכר את החצר מכר בתים החיצונים, ובתים הפנימים, ובית החולסאות. חנויות פתוחות לתוכה נמכרות עמה, ושאין פתוחות לתוכה אין נמכרות עמה. פתוחות לכאן ולכאן [אלו] ואלו נמכרות עמה. ר"א אומר: המוכר את החצר לא מכר אלא מילוסא של חצר.

    4אמר מר: פתוחות לכאן ולכאן נמכרות עמה. והא תני ר' חייא: אין נמכרות עמה! לא קשיא; הא דרוב תשמישתייהו לגו, הא דרוב תשמישתייהו לבר.

    5ר"א אומר: המוכר את החצר לא מכר אלא אוירה של חצר. אמר (רבה): אי דאמר ליה: ״דירתא״ דכולי עלמא לא פליגי דבתי משמע. כי פליגי דא"ל ״דרתא״; מר סבר: תרביצא משמע, ומר סבר: בתי משמע.

    6איכא דאמרי, אמר (רבה): אי דאמר ליה ״דרתא״ דכולי עלמא לא פליגי דבתי משמע. כי פליגי, דא"ל ״חצר״; מר סבר: חצר אוירא משמע, ומר סבר: כחצר המשכן.

    7ואמר (רבה) אמר רב נחמן: מכר לו חולסית ומצולה; החזיק בחולסית לא קנה מצולה, החזיק במצולה לא קנה חולסית. איני?! והא אמר שמואל: מכר לו עשר שדות בעשר מדינות, כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן!

    8התם הוא דסדנא דארעא חד הוא, וכולה חדא תשמישתא הוא; אבל הכא הא תשמישתא לחוד, והא תשמישתא לחוד.

    9ואיכא דאמרי,׃

    Tosafot

    מעלמא דבתיוא"ת היכי דמי אי כבר בא השכירות ליד האחין אם כן מטלטלי נינהו ולא גביא מנייהו ואי אתא לאשמועינן שיכולה להשכיר לצורך נדונייתה פשיטא דאפילו למכור יכולה וי"ל כגון שהשכירו הבית לשנה וכבר עבר חצי הזמן וקא משמע לן דאפילו שכירות מזמן שעבר תטול דאין השכירות משתלמת אלא לבסוף ולא דמי למטלטלין:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    המוכר את החצר מכר את הבור ואת הדותואף על גב דבבית אינו מכור, טעמא משום דבית אינו עשוי לכביסה ולא להשקאת בהמות אלא לדירה, ולפיכך הא תשמישתה לחוד והא תשמישתה לחוד, אבל חצר עשוי לכביסה, וכדאמרינן (לעיל בבא בתרא נז, ב) בכל השותפין מעכבין חוץ מן הכביסה, שאין דרכן של בנות ישראל להתבזות על הכביסה, וכן משקין שם בהמות, ונמצא תשמיש החצר והבור תשמיש אחד, ולפיכך נמכרין עמה.

    איצטרובלא דרחיאיש מפרשים השכב, והקלת – הרכב, וקורין אותה קלת מפני שהיא קלה ומתעגלת על השכב לטחון התבואה, והוא כענין שאמרו בברייתא (סז, ה) מכר את הרחים התחתונה אבל לא את העליונה.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 67a

    Bava Batra 67a. The full printed text of this folio side — 9 numbered segments, about 249 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Tosafot

    מעלמא דבתי וא"ת היכי דמי אי כבר בא השכירות ליד האחין אם כן מטלטלי נינהו ולא גביא מנייהו ואי אתא לאשמועינן שיכולה להשכיר לצורך נדונייתה פשיטא דאפילו למכור יכולה וי"ל כגון שהשכירו הבית לשנה וכבר עבר חצי הזמן וקא משמע לן דאפילו שכירות מזמן שעבר תטול דאין השכירות משתלמת אלא לבסוף ולא דמי למטלטלין:

    Tosafot on Bava Batra 67a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    המוכר את החצר מכר את הבור ואת הדות ואף על גב דבבית אינו מכור, טעמא משום דבית אינו עשוי לכביסה ולא להשקאת בהמות אלא לדירה, ולפיכך הא תשמישתה לחוד והא תשמישתה לחוד, אבל חצר עשוי לכביסה, וכדאמרינן (לעיל בבא בתרא נז, ב) בכל השותפין מעכבין חוץ מן הכביסה, שאין דרכן של בנות ישראל להתבזות על הכביסה, וכן משקין שם בהמות, ונמצא תשמיש החצר והבור תשמיש אחד, ולפיכך נמכרין עמה.

    איצטרובלא דרחיא יש מפרשים השכב, והקלת – הרכב, וקורין אותה קלת מפני שהיא קלה ומתעגלת על השכב לטחון התבואה, והוא כענין שאמרו בברייתא (סז, ה) מכר את הרחים התחתונה אבל לא את העליונה.

    Rashba on Bava Batra 67a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Meiri

    יתבאר במקומו במסכת כתבות שהבת שמת אביה ונשארה אצל האחים שאומדין דעתו של אב כמה היה רצונו ליתן לבתו לנדוניא וכופין את האחים ליתן לה כשיעור זה ואם אין לנו אומדנא בכך נוטלת עשור נכסים ואם הם שתים או יותר נוטלת אחרונה עשור מה ששיירה ראשונה והתבאר עוד שם שנדוניא זו אינה נגבית אלא מן הקרקע ולא סוף דבר מדין התלמוד אלא אף לתקנת הגאונים שתקנו לגבות כתבה מן המטלטלין לא אמרוה אלא בכתבה ובתנאי כתבה כגון מזונות אבל זו שאינה מתנאי כתבה אף הגאונים מעמידין אותה על דין התלמוד ואינה נגבית אלא מן הקרקע מ"מ שכירות הבתים הואיל ומכח קרקע הוא בא הרי הוא כקרקע ועשור זה נגבה הימנו וכן הוא נגבה מן האיצטרובל אחר שביארנו שהוא כקרקע ושכירות זה פירשו בו גאוני ספרד שכירות שכבר נתחייב בו בחיי האב וחכמי התוספות חולקים לומר שמה שכבר נתחייב בו מטלטלין גמורים הם ומלוה גמורה ואין זה אלא כמי שמכר קרקע ועדין הלוקח חייב בדמיו וגדולה מזו שגדולי ספרד כתבו שאף בשכירות שלאחר מיתת האב אין מגבין ממנו מפני שכבר הוא ברשות היורשים וזו שבכאן פירושה בהושכרו לאחר מיתת האב וחכמי התוספות שואלין בה שאם בהושכרו לאחר מיתת האב מה הוצרכנו בה להוראה והלא פירות קרקע היא נוטלת ואם מפני שהוא ראוי הרי עשור נכסי ניטלין אף מן הראוי הואיל ולא נחשבו עם אותם שאמרו בכתובות שאין נוטלין מן הראוי ופירשוה בשהשכירה האב לשנה ומת בחצי שנה ובא להשמיענו שהיא גובה אף מאותה חצי שנה שבחיי האב שאין שכירות משתלמת אלא בסוף ואין זה מלוה וכן הדברים נראין יותר:

    המשנה השלישית והכונה בה לבאר החלק השלישי במכירת החצר ואמר על זה המוכר את החצר מכר בתים בורות שיחין ומערות אבל לא המטלטלין ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכה הרי כלן מכורין ובין כך ובין כך לא מכר את המרחץ ולא את בית הבד שבתוכה ר' אליעזר אומר המוכר את החצר לא מכר אלא אוירה של חצר אמר הר"ם אין הלכה כר' אליעזר:

    אמר המאירי המוכר את החצר פירוש בסתם מכר את הבתים הפתוחים לתוכו חיצונים ופנימיים וכן מכר בורות שיחין ומערות מפני שדרכן להיות בחצר ואין חצר בזולת אלו על הרוב אבל בתים אין דרך רוב בתים בכך ומתוך כך מכר את הבית לא מכר את אלו כמו שביארנו למעלה ואין הפרש בין שאמר דירה זו בין שאמר חצר זה אבל לא את המטלטלין ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה אף המטלטלין מכורים ר"ל כלי תשמיש לא בגדים ותבואה ויינות ושמנים וסלתות וכיוצא באלו ומ"מ אף בכל מה שבתוכה לא מכר את המרחץ ובית הבד אע"פ שקבועים בקרקע שאין דרך רוב חצירות בכך ר' אליעזר אומר המוכר את החצר לא מכר אלא מילוסה של חצר ר"ל אוירה ואין הלכה כדבריו:

    זהו ביאור המשנה והלכה כתנא קמא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    אע"פ שביארנו שכל הבתים נמכרים במכר החצר דוקא כשהבתים או החנויות פתוחות לתוכו אבל אם אינן פתוחות לתוכו אין נמכרות עמה היו פתוחות לכאן ולכאן אם רוב תשמישן מצד פתח שבחצר נמכרות עמה ואם רוב תשמישן מצד פתח שבחצר אחרת אין נמכרות עמה:

    בית החולסאות והוא קרקע שיש בו חול שמוציאין ממנו זכוכית אע"פ שאינו משתמש בה לדירה אלא להוצאת חול לזכוכית הואיל ומ"מ תוך מצרי החצר הוא נמצר הרי הוא בכלל החצר ונמכר עמה וכן כל כיוצא בזה:

    כבר ביארנו במקומו במסכת קדושין שהמוכר לחברו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחד מהם קנה כלם וכשנתן דמי כלן הא לא נתן דמי כלן לא קנה אלא כנגד מעותיו שאע"פ שהכסף קונה בקרקע כבר ביארנו דוקא במקום שאין כותבין השטר אבל במקום שכותבין אינו נקנה אלא בשטר או בחזקה עם הכסף צריך שתדע שלא סוף דבר בשדות אלו שכלם בהר או כלם בשפלה אלא אפילו אחד מהם בגבוה ואחד מהם בעמק והם הנקראים בכאן חולסית ומצולה אע"פ שאין תשמישן שוה קנה כלן על איזה דרך שתפרש חולסית ומצולה כגון שהיה אחד עומד להוציא ממנו חול וזכוכית והשני להוציא ממנו עפר ללבנים או להצמיח בו אגמים וכן כל כיוצא בזה שכל שני דברים שהקנאתם שוה ומכר שניהם כאחת כיון שזכה באחד קנה חברו ורבותי הורו אף במטלטלין ואיני מודה להם שלא אמרוה בשדות אלא מטעם סדנא דארעא חד הוא והרי אף בעבדים כתבנוה בהפך בקמא פרק ראשון ומ"מ אף באחד שדה ואחד כרם ואחד גן וכיוצא באלו יראה הדין כן שלא יצאו מכלל סדנא דארעא:

    Meiri on Bava Batra 67a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Shita Mekubetzet

    מתניתין המוכר את החצר מכר בתים בורות כו'. פירוש דדרכיה דחצר למהוי בה בורות שיחין ומערות הילכך כשמכר לו החצר לא מכרה אלא עם בורות שיחין ומערות שיש בה שכן דרך החצרות להיות בהם כך. אבל בית שאין דרכה להיות בה בור כשמכר לו הבית לא מכר לו בור לפי שלא מכר לו אלא בית כבתים דעלמא ושייר לעצמו בור. וכן המוכר את החצר לא מכר את המרחצאות שבה שאין דרך החצרות להיות בהם מרחצאות הילכך כשמכר לו לא מכר אלא חצר כמו חצרות דעלמא אבל מרחץ שבתוכה לא מכר לו. אבל המוכר את העיר כיון שדרך העיירות להיות בהן מרחצאות כשמכר לו את העיר מכר לו גם המרחצאות על זה הדרך פשוט הוא. הרא"ם ז"ל.

    גמרא תנו רבנן המוכר את החצר מכר בתים כו'. פירוש בתים החיצונים הפותחות לחצר ובתים הפנימיים הפתוחות לאותו בית הפתוחות לחצר. משיטה לא נודעה למי.

    חנויות פתוחות לתוכה נמכרות עמה ושאין פתוחות לתוכה אין נמכרות עמה פתוחות לכאן ולכאן אלו ואלו נמכרות עמה. מלומר בין הפתוחות לתוכה בין הפתוחות לכאן ולכאן נמכרות עמה כיון שפתוחות לכאן נמכרות עמה. הרא"ם ז"ל.

    אלא אויר של חצר פירוש בלא בתים. כי פליגי דאמר ליה דרתא לשון דירה הוא ודירה לא הויא בחצר בלחוד עד שיהיו שם בתים ומר סבר דרתא אינה מלשון דירה אלא מלשון חצר כדמתרגמינן החצר דרתא הילכך תרביצה בלחוד משמע שהוא חילוסה של חצר בלי בתים. פירוש חולסות כמו בית החולסאות והוא מקום שנוטלין ממנו החול לזכוכית וגם ראוי הוא למשטח ביה עורות. ופירוש מצולה אגם מים שהוא כמו בריכה בתוך החצר והיא ראויה לשרות בה פשתנו או להתקבץ אליה המים להשקות ממנה גנו ופרדסו. וכיון שהחולסית גבוהה והמצולה עמוקה ותשמישתא דהא לחוד ותשמישתא דהא לחוד אם החזיק באחד מהם לא קנה את חברתה ללישנא קמא וללישנא בתרא קנה אותה ואת חברתה.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 67a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 67, Amud Aleph, about 249 words in 9 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 9 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 117 words

      Opens “אגבה עישור נכסי, אפי' מאצטרובלי דריחיים. א"ר…”

      Named: רב כהנא.

    2. Segment 249 words

      Opens “מתני׳ המוכר את החצר מכר בתים, בורות,…”

      Named: רבי אליעזר.

    3. Segment 342 words

      Opens “גמ׳ תנו רבנן: המוכר את החצר מכר…”

    4. Segment 424 words

      Opens “אמר מר: פתוחות לכאן ולכאן נמכרות עמה.…”

    5. Segment 535 words

      Opens “ר"א אומר: המוכר את החצר לא מכר…”

      Named: רבה.

    6. Segment 627 words

      Opens “איכא דאמרי, אמר (רבה): אי דאמר ליה…”

      Named: רבה.

    7. Segment 735 words

      Opens “ואמר (רבה) אמר רב נחמן: מכר לו…”

      Named: רב נחמן, רבה, שמואל.

    8. Segment 818 words

      Opens “התם הוא דסדנא דארעא חד הוא, וכולה…”

    9. Segment 92 words

      Opens “ואיכא דאמרי,…”

    Sages named on this page

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Bava Batra 67a · Segment 1 — “…כי הוינן בי רב כהנא, מגבינן אפי' מעמלא דבתי.

    • Rabbi Ashi · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Rabbi Ashi, a prominent Amora, was head of the Academy of Mata Mehasya for many decades, where he initiated the monumental task…

      Source: Bava Batra 67a · Segment 1 — “אגבה עישור נכסי, אפי' מאצטרובלי דריחיים.

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Bava Batra 67a · Segment 7 — “…איני?! והא אמר שמואל: מכר לו עשר שדות בעשר…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Batra 67a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026