Talmud Builders

    Bava Batra 58b

    Chapter 3 - Chezkat HaBattim

    גם: בבא בתרא דף נ״ח ע״ב, פרק ג׳ חזקת הבתים

    English translation - Bava Batra 58b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and summons a judge to judgment, has he disqualified the judge even if he were later to be exonerated? Rather, it should say: Any judge who is summoned to judgment and money is lawfully taken from him, i.e., he was ordered to return someone’s property, is not considered a judge. When they heard this, they wrote this addendum to the original inscription: But the elders of the Jews say that any judge who is summoned to judgment and money is lawfully taken from him is not considered a judge.

    2Rabbi Bena’a also saw that it was written there: At the head of all death am I, blood, i.e., people die from an excess of blood; at the head of all life am I, wine, i.e., wine is what gives life. He said to them: If that is so, in the case of someone who falls from a roof and dies, or someone who falls from a palm tree and dies, was it blood that killed him? And furthermore, concerning someone who is on the way to death, can they give him a drink of wine and he will live? Rather, this is what should be written: At the head of all illness am I, blood; at the head of all healing am I, wine. When they heard this, they wrote this addendum to the original inscription: But the elders of the Jews say: At the head of all illness am I, blood; at the head of all healing am I, wine. In a place where there is no wine, herbs are required there as medicines.

    3Having related that incident, the Gemara notes that at the entrance of Kapotekiyya it was written: Anpak , anbag , antal , which are all names for the same measurement. And what is antal ? It is the quarter - log of the Torah.

    4MISHNA: With regard to a spout protruding from one’s roof gutter draining water into another’s property, its owner has no means to establish an acquired privilege for its use, but he does have the means to establish an acquired privilege with regard to its place, as the Gemara will explain. With regard to a gutter pipe that traverses the length of the roof, one does have the means to establish an acquired privilege for its use.

    5With regard to an Egyptian ladder, which is small and portable, one has no means to establish an acquired privilege for its use. But with regard to a Tyrian ladder, which is large and fixed in place, one does have the means to establish an acquired privilege for its use.

    6With regard to an Egyptian window, one has no means to establish an acquired privilege for its use; but with regard to a Tyrian window, one does have the means to establish an acquired privilege for its use. What is the defining feature of an Egyptian window? It is any window that is so small that a person’s head is not able to fit inside it. Rabbi Yehuda says: If a window has a frame, even though a person’s head is not able to fit inside it, one does have the means to establish an acquired privilege for its use.

    7GEMARA: The Gemara asks: What is the meaning of the mishna’s statement: With regard to a spout, its owner has no means to establish an acquired privilege for its use, but he does have the means to establish an acquired privilege with regard to its place? Rav Yehuda said that Shmuel said: This is what it is saying: Concerning a spout, its owner has no means to establish an acquired privilege for its use with regard to one side, i.e., the owner of the field below has the right to move the spout from one place to another on one side of the roof, but he does have the means to establish an acquired privilege concerning its place with regard to two sides, i.e., the owner of the field below does not have the right to move it to another side of the roof.

    8Rabbi Ḥanina said there is a different explanation: With regard to a spout, its owner has no means to establish an acquired privilege for its size, as if it was long, the owner of the field below may shorten it, but one does have the means to establish an acquired privilege with regard to its place, as if the owner of the field below comes to remove it entirely, he may not remove it.

    9Rav Yirmeya bar Abba said there is a different explanation: With regard to a spout, its owner has no means to establish an acquired privilege for its use, as if the owner of the field below wishes to build beneath it, he may build, and the owner of the spout may not prevent him from doing so; but one does have the means to establish an acquired privilege with regard to its place, as if the owner of the field below comes to remove it entirely, he may not remove it.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    בבא בתרא 58 עמוד ב

    1ומזמין (להו) לדינא, פסליה?! אלא כל דיין דמתקרי לדין, ומפקין מיניה ממונא בדין לאו שמיה דיין. כתבו הכי: ״ברם סאבי דיהודאי אמרי: כל דיין דמתקרי לדין ומפקין מיניה ממונא בדין לאו שמיה דיין״.

    2חזא דכתיב: ״בראש כל מותא אנא דם״, בראש כל חיין אנא חמר״. אלא מעתה, דנפיל מאיגרא ומית, ודנפיל מדיקלא ומית, דמא קטליה?! ותו, מן דדרכיה למימת משקו ליה חמרא, וחיי?! אלא הכי בעי למכתב: בראש כל מרעין אנא דם, בראש כל אסוון אנא חמר. כתבו הכי: ״ברם סאבי דיהודאי אמרי: בראש כל מרעין אנא דם, בראש כל אסוון אנא חמר, באתר דלית חמר תמן מתבעו סמנין״.

    3כתיב ״אפיתחא דקפוטקיא״: ״אנפק, אנבג, אנטל״. ואיזהו אנטל? זהו רביעית של תורה.

    Mishna

    4המרזב אין לו חזקה, ויש למקומו חזקה. המזחילה יש לה חזקה.

    5סולם המצרי אין לו חזקה, ולצורי יש לו חזקה.

    6חלון המצרית אין לה חזקה, ולצורית יש לה חזקה. איזו היא חלון המצרית? כל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה. רבי יהודה אומר: אם יש לה מלבן אף על פי שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה, הרי זו חזקה.

    Gemara

    7מאי ״המרזב אין לו חזקה, ויש למקומו חזקה״? אמר רב יהודה אמר שמואל, הכי קאמר: המרזב אין לו חזקה מרוח אחת, ויש למקומו חזקה משתי רוחות.

    8רבי חנינא אמר: המרזב אין לו חזקה שאם היה ארוך מקצרו, ויש למקומו חזקה שאם בא לעוקרו, אינו עוקרו.

    9רב ירמיה בר אבא אמר: המרזב אין לו חזקה שאם רוצה לבנות תחתיו בונה, ויש למקומו חזקה שאם בא לעוקרו אינו עוקרו.

    Tosafot

    כל דיין דמתקרי לדינא ומפקי מיניה כו' - כגון אם כפר והוציאו ממנו בעדים אבל אם חייבוהו שבועה ולא רצה לישבע ושילם משום הכי לא מיפסל לדינא:

    אנבג אנפק אנטל - אומר הר"ר חיים דאנבג ואנפק הם משקים דרפואה והיינו אספרגוס דאמר (בפ' כל הבשר (חולין דף קי ושם) אנפק) אספרגוס שיפה ללב כדמשמע בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף ע.) וה"ק הכא מה שקורין אנבג ואנפק צריך לשתותו כשיעור אנטל שהוא רביעית והיינו דאמר בפרק גיד הנשה (חולין דף צד. ושם) אנפקא חייא משמע שהוא אספרגוס כדאמר בברכות דאספרגוס אין שותין אלא חי והא דלא חשיב בברכות (דף נא. ע"ש) גבי ה' דברים שנאמרו באספרגוס שצריך לשתותו כשיעור רביעית משום שאינו חושש לחשוב מה שתלוי בשיעור והא דאמר בפרק שמנה שרצים (שבת דף קט:) (ולישקליה) עד דקאי אאנפקא משמע דהוא מדה י"ל עד דקאי אשיעור (שתיה) אנפקא קאמר אי נמי לכלי נמי קרי אנפקא על שם ששותים אותו באותו שיעור:

    המרזב אין לו חזקה מרוח אחת - פי' שאם הוא במזרח יכול לומר לו תנהו במערב אבל לסלקו לגמרי מב' רוחות לא ותימה דמזחילה היאך יש לה חזקה והלא כשמניח המרזב לראש אחר של המזחילה גם המזחילה צריך לזוזה ולהגביה ראש אחד ולהנמיך ראש האחר שנותן שם המרזב והיכי קאמר דמרזב אין לו חזקה והמזחילה יש לה חזקה והלא לעולם לא יזיז המרזב אם לא יזיז גם המזחילה וי"ל דמ"מ יש לה חזקה לענין שאין צריך לעוקרה לגמרי ממקומה כמו שצריך לעקור המרזב אי נמי כגון שהמזחילה שוה ואין גבוה צד זה יותר מצד זה דהשתא לעולם אין צריך לזוזה ממקומה אלא לסתום לצד שמסיר ממנו המרזב וה"ר יוסף פירש דמרזב שאין לו חזקה מרוח אחת שיוכל להטות ראש המרזב לצד צפון או לצד דרום כשהוא מונח במזרח יש לו חזקה משתי רוחות שאין יכול לדוחקו להסיר לראש לצד אחד של מזחילה וכענין זה פירש רבינו חננאל שאם המרזב קבוע באמצע רוח מזרחי יכול בעל החצר לעקרו מן האמצע ולקבעו בשליש הגג או ברביע ובכל אותה רוח בכל מקום שירצה אבל לרוח אחרת אין יכול לסלקו לפי שיש לו חזקה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    שאם רוצה לבנות בונה ויש למקומו חזקה שאם בא לעוקרו אינו עוקר - תמיהא לי, דהא משמע דכל הני פליגי אהדדי, ומאי דאמר שמואל שאין למקומו חזקה, אמר רבי חנינא שיש לו חזקה שאם בא לעוקרו אפילו ממקום למקום באותו רוח אינו עוקרו, וכן פירשו הר"ש והראב"ד ז"ל, ואם כן רבי ירמיה בא לחלוק על רבי חנינא דאפילו אם בא לקצרו אינו מקצרו, וכיון שכן לימא ויש למקומו חזקה שאם בא לקצרו אינו מקצרו. וי"ל דאי הוה אמר הכי לא היה במשמע שאם בא לעוקרו מצד אל צד באותו הרוח, כדברי שמואל, שאינו משנהו ממקום למקום, אבל השתא דקאמר שאם בא לעוקרו אינו עוקר כלל ויש במשמע שאם בא לטלטלו ממקום למקום ולעוקרו כלל מקום שהיה נתון אינו עוקרו, וכן שלא יקצר, הרי עקר מקצתו. וכן פירש הראב"ד ז"ל, זה לשונו: אינו עוקרו, כלומר, אינו עוקר ממנו כלום, לא לקצר ולא לשנות. והאי דקאמר ויש למקומו חזקה מקום קלוחו, שאינו רשאי לקצר מקום קלוחו, מפני שמזיקין המים לכותל. עד כאן. וכתב הוא ז"ל: וקיימא לן כבתרא שהוא מקיים החזקה יותר מכולם. ויש לומר דהלכתא כשמואל, דהלכתא כותיה בדיני. ור"ח ז"ל פסק כרבי חנינא, דרביה דשמואל הואי, והרב אלפסי ז"ל הביא את כולן ולא פסק כאחד מנייהו. ונראה לי שהרב ז"ל סבור דהני לא פליגי, אלא דמר אמר חדא ומר אמר חדא, ומאי אם בא לעוקרו שאמרו רבי חנינא ורבי ירמיה, אם בא לעוקרו מאותו רוח ולהחזירו לרוח שני, והוא שאמר שמואל ויש למקומו חזקה משתי רוחות, אלא דשמואל הוצרך לפרש משתי רוחות, כיון דאמר אין לו חזקה מרוח אחת, אבל רבי חנינא ורבי ירמיה שלא הזכירו רוח אחת, ולא היה נופל בו לשון שתי רוחות, שהרי לא הזכירו רוח כלל, אמרו שאם בא לעוקרו, דמשמע שעוקרו ממקומו. כנ"ל לדעת הרב ז"ל והדבר נראה לי עיקר.

    מתני' - סולם המצרי אין לו חזקה ולצורי יש לו חזקה. וקא מפרש הגמרא, מצרי שאין לו ארבעה חוקין, וטעמא משום דאינו קבוע, וכל שאינו קבוע אינו חושש בעל החצר למחות בו. ומסתברא דוקא בשלא קבעו בכותל, אבל קבעו, ואפילו במסמר, יש לו חזקה, דכל שיש לו קביעות היה לו למחות. וכן מצאתיה שנויה בתוספתא בפרק הבית והעליה, דתניא התם, סולם הצורי יש לו ארבע אמות ולמצרי אין לו ארבע אמות, ואם היה קבוע במסמר יש לו ארבע אמות. וצורי אף על פי שאינו קבוע במסמר כבדו קובעו, וכדאמרינן במסכת עירובין בפרק חלון (עירובין דף ע"ז ע"ב). כנ"ל.

    חלון המצרי אין לו חזקה ולצורי יש לו חזקה אי זהו חלון המצרי כל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס בתוכו רבי יהודה אומר אם יש לה מלבן אף על פי שאין ראשו של אדם יכול ליכנס בתוכו יש לו חזקה. מהא דרבי יהודה משמע, דצורי אפילו אין לה מלבן יש לו חזקה לכולי עלמא, דאי תנא קמא ביש להן מלבן קאמר, לא הוה ליה למימר אלא רבי יהודה אומר אפילו מצרי יש לו חזקה, דהא כולהו בשיש לו מלבן עסקינן, אי נמי הוה ליה למימר רבי יהודה אומר כיון שיש לה מלבן אף על פי שאין ראשו של אדם יכול ליכנס בתוכו יש לו חזקה. אבל בתוספתא (פ"ב ה"ה) משמע דתנא קמא נמי, דהיינו רבי מאיר, דסתם מתניתין רבי מאיר, בשיש לה מלבן קאמר, דתניא התם אי זהו חלון הצורית כל שראשו של אדם יכול ליכנס בתוכה דברי רבי מאיר, ובלבד שתהא לו מלבן או צורת פתח. ושמא רבי יהודה המצרי אין לו חזקה אף על פי שיש לה צורת פתח, עד שיהא לה מלבן, אבל הצורי בין במלבן בין בצורת פתח. ומכל מקום או מלבן או צורת פתח בעי, הא לאו הכי אפילו הצורי אין לו חזקה.

    מלבן - פירש הראב"ד ז"ל, כמו מזוזה. ולפי פירושו לא ידעתי מה בין צורת פתח למלבן. ושמא מלבן שעושה לו כעין מזוזה וצורת פתח אינו צריך, אלא שחותר בכותל ומשוה את הצדדין. אבל רבי' שמואל ז"ל פירש, מלבן, משקוף החלון מלמעלה ומלמטה מימין ומשמאל כעין פתח. ולפי זה אפשר לפרש צורת פתח שיש לה משקוף מלמעלה ומן הצדדין, אבל אין לה סף מלמטה, וכענין שאמרו בצורת פתח בעלמא, קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן.

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 58b

    Bava Batra 58b. The full printed text of this folio side - 9 numbered segments, about 241 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Batra 58b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026