Talmud Builders

    Bava Batra 166b

    Chapter 10 - Get Pashut

    גם: בבא בתרא דף קס״ו ע״ב, פרק י׳ גט פשוט

    English translation - Bava Batra 166b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The mishna concludes: And as a result, the price of the nests stood that day at one-quarter of a silver dinar, as the demand for nests decreased. It is clear in the mishna that the term dinarei indicates a higher value than the term dinarin .

    2§ The mishna teaches: If it is written in the document above that someone owes one hundred dinars, and below it is written two hundred dinars, or if above it is written two hundred and below one hundred, everything follows the bottom amount. If so, why does one write the information in the upper part of the document at all? It is a safety measure, so that if one letter is erased from the lower part of the document, thereby rendering it illegible, the information can be learned from the upper part of the document. The Sages taught in a baraita ( Tosefta 11:4): Information concerning what is written below may be learned from what is written above if the lower text is missing one letter, but not if it is missing two letters. In that case, in the event of a discrepancy between information written above and information written below, the document is not valid.

    3For example, if the name of one party is written as Ḥanan below and Ḥanani above, it may be derived from the word Ḥanani written above that the party is named Ḥanani. And similarly, if a name is written Anan below, it may be learned from the name Anani written above that the party is named Anani.

    4The Gemara asks: What is different about two letters missing, that the baraita teaches that the name written below cannot be corrected from the name written above? The Gemara suggests: It is out of concern that perhaps it will occur by chance that there is a four-letter name, and the omission of two letters would be half of the name, and for this reason the Sages extended this concern to all cases where two letters are missing. The Gemara challenges: If so, the same could be said when one letter is missing as well, as perhaps it will occur by chance that there is a two-letter name, and the omission of one letter would be half of the name.

    5The Gemara explains: Rather, this is the reason that when two letters are missing the name written below cannot be corrected from the name written above: The concern is that perhaps it will occur by chance that there is a three-letter name, and the omission of two letters would be a majority of the name. The Sages applied this concern to all cases where two letters are missing.

    6The Gemara continues to discuss discrepancies between the information written above and below in a document. Rav Pappa said: It is obvious to me that if a document states above that one owes a sefel , a type of cup, and below it states kefel , a type of garment, everything is determined by the information written below. In this case there is not a missing letter at the bottom but an altered letter. Therefore, the information written below is not corrected from the information written above.

    7Rav Pappa raises a dilemma: What if it is stated kefel above and sefel below? The difference between the two words is that the former begins with kuf , whereas the latter begins with samekh . The orthographical difference between these two letters is a single stroke that extends downward, as the omission of the extension of this stroke would change kuf into samekh . Rav Pappa’s dilemma is: Are we concerned for the possibility that a fly landed on the stroke of the kuf , removing the ink and changing it into samekh ? Or are we not concerned with this possibility? The Gemara comments: The dilemma shall stand unresolved.

    8§ The Gemara relates: There was a certain document in which it was written that the amount due was six hundred and a dinar, without specifying to which denomination the six hundred amount referred. Rav Sherevya sent this question before Abaye: Does the holder of the document collect six hundred istira and a dinar? Istira is another name for a sela , which equals four dinars. Or is he perhaps entitled to collect only six hundred perutot and a dinar, a peruta being a small fraction of a dinar? Abaye said to him: Remove the possibility of six hundred perutot , since people do not write large numbers of perutot in a document, as they instead combine them into larger denominations

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    בבא בתרא 166 עמוד ב

    1ועמדו קינין בו ביום ברבעתים.

    2כתוב מלמעלה וכו'. תנו רבנן: ילמד התחתון מן העליון באות אחת; אבל לא בשתי אותיות׃

    3כגון ״חנן״ מחנני״ וענן״ מענני.

    4מאי שנא שתי אותיות דלא דלמא מיתרמי שם בן ארבע אותיות, והוה ליה פלגיה דשמא; אי הכי, אות אחת נמי דלמא מיתרמי שם בן שתי אותיות, והוה ליה פלגיה דשמא!

    5אלא שתי אותיות היינו טעמא דלמא מיתרמי שם בן שלש אותיות, והוה ליה רובא דשמא.

    6אמר רב פפא: פשיטא לי ״ספל״ מלמעלה וקפל מלמטה הכל הולך אחר התחתון.

    7בעי רב פפא: ״קפל״ מלמעלה וספל מלמטה, מאי מי חיישינן לזבוב, או לא? תיקו.

    8ההוא דהוה כתב ביה: ״שית מאה וזוזא״, שלחה רב שרביא קמיה דאביי: שית מאה איסתירי וזוזא, או דלמא שית מאה פריטי וזוזא? אמר ליה: דל פריטי, דלא כתבי בשטרא דאסוכי מסכן להו,׃

    Tosafot

    רבעתים - היינו רובע דינר כדפירש בקונטרס והכי מוכח בפרק ארבעה מחוסרי כפרה (כריתות דף י: ושם) דקאמר עשירית האיפה בפרוטה מנלן דת"ר האומר הרי עלי סלע יביא כבש שאין לך דבר שקרב בסלע אלא כבש ותנן עמדו קינים בו ביום ברבעתים ומדחס רחמנא עליה דדל להוי חד משיתסר בסלע כו' ומדרבעתים חד משיתסר בסלע שמע מינה דהיינו רובע דינר ונראה דגרס רבעתים ולא רבעתיים מאחר שהוא רובע דינר כדפרישית דאי גרסי' רבעתיים א"כ צריך לפרש דהיינו שתי רבעי חצי דינר דהיינו נמי רובע דינר וזה לא היה שום חשבון ועוד דאמרינן לעיל בההוא פירקא (דף ט.) [גר] בזמן הזה צריך שיפרוש רובע לקינו אע"ג שמביא קן שלם שתי פרידין כדאמר התם אלמא כל הקן ברובע הוא ובפרק קמא דכריתות (דף ח.) מפרש רש"י שני קינין ברבעתים ולפי זה יוכל להיות רבעתיים אבל אינו מיושב דא"כ למה נקט שני קינין בשני רבעים היה יכול לומר שלשה (או שני) קינין בשלש רבעים אלא נראה דגרסינן ברבעתי ופירוש קן ברובע ובדינרי זהב נמי קן בדינר זהב אבל בתורת כהנים מצא רבי רבעתיים בשני יודין וקשה לרבי מהא דאמרינן בפ' הוציאו לו (יומא דף נה: ושם ד"ה ונברור) במתני' ר' יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד של זהב בלבד ותני רבי יהודה אומר לא היו שופרות לקיני חובה מפני התערובות ופריך ונישקול ארבע זוזי ונשדי במים והנך לישתרו משמע דדמי שני פרידין היינו שמונה זוזי והתם משמע חד משיתסר בסלע ואומר רבי דהיינו ארבע זוזי פשיטי דהיינו איסתירא סלע מדינה דהויא פלגא דזוזא אע"ג דאכתי הוה ליה למימר תרי זוזי דהיינו ריבעא דזוזא לא דק ונקיט לה שמא לפי היוקר שהיה בימיהם ואכתי קשה לר"י דהתם קאמר כבש חטאת דקרב בסלע והא אמרי' בפרק בתרא דכריתות (דף כז.) מפני מה לא נתנה תורה שיעור למחוסרי כפרה שמא יוזלו הטלאים ואין להם תקנה לאכול בקדשים ופריך והא חטאת חלב דלא נתנה תורה שיעור משמע התם דלא בעי סלע ויש לומר דמצוה מן המובחר להביא בסלע דבעינן מבחר נדריך מיוחד שבעדרו ולהכי הוי דבר הגון להביא סלע בתחלה אע"פ שכשר בפחות כדאמרי' בפרק בתרא דכריתות (שם) מדאמר רחמנא איל בכסף שקלים מכלל דכבש בן שנה בסלע ועוד קשה לר"י דבפרק איזהו מקומן (זבחים דף מח. ושם) אמר חטאת בת דנקא והיינו מעה שתות דינר והוא חד מכ"ד בסלע ומשמע דדנקא דוקא כגון הראיה שתי כסף וחגיגה מעה כסף דבחגיגה פ"ק (דף ו. ושם) ובפ"ק דבכורות (דף יא. ושם) אמרינן פטרוזא בת דנקא על שה של פדיון פטר חמור והיינו מעה ושמא דנקא לאו דוקא אי נמי לכל הפחות דנקא דהכי אמור רבנן עין יפה סלע עין רעה דנקא ועוד יש להקשות מהא דאמר במנחות בפרק בתרא (דף קז: ושם ד"ה כבש) הרי עלי שור כו' כבש יביא הוא ונסכיו בסלע וליכא לתרוצי הא דקאמר בחטאת בת דנקא והכא סלע שהנסכים משלימין לסלע שהרי עשירית האיפה שיביא למנחת הכבש בפרוטה כדקאמר התם והיאך ישלים מן הנסכים בשלשה ועשרים חלקים של סלע ועוד אומר רבי דשיבוש הוא דחטאת אינה טעונה נסכים כדאמר בעלמא (מנחות דף צ:) אלא א הכי איכא לשנויי כדפרישית:

    אם כן למה כתוב - פירש ר"י דבשלמא אם צריך שיכתבו בשני מקומות קודם שיטה האחרונה שאין ללמוד מן השטר עד שיכתבו שתי פעמים אתי שפיר מה שכותבין פעמים מענין הראשון של שטר דהיינו הלואה ובענין השני שמדבר באחריות אבל מאחר שלמדין מן התחתון לבדו למה כותבין העליון באחד מהן דיו:

    אם כן למה כתוב העליון שאם תמחוק כו' - האי טעמא לא שייך בהא דאמר הכל הולך אחר התחתון (כדאמר) ואין למדין מן העליון כלום ואם כתב למטה מנה אין למדין מן העליון מאתים אם נמחק קצת מן התחתון ועוד דאות אחת לא שייכא כלל להני גווני אלא מילתא באפי נפשיה היא וקאי אהא דאמר כותבין שטר סכום המלוה פעמים וקאמר מה שרגילים לכפול בדברים בשטר כגון שמות האנשים כדאמרינן בגמ' כגון חנן מחנני שאם תמחוק אות אחת מן התחתון ילמוד מן העליון שלומדין חנן מחנני והיינו באות אחת ובפירוש רבינו חננאל כתוב א"כ למה כותבין את העליון משמע כדפרישית והא דלא קאמר א"כ למה כותבין את התחתונה לפי שהתחתונה עיקר וכן פירש רבי שלא הוצרך ליתן טעם למה כותבין התחתונה שהרי בכל טעות שיטעה בעליון יתקן ע"י התחתון אפי' בדבר שאין לומר שכן רצה לכתוב בעליון ולכך כותבין התחתון שאם יטעה יתקן מתחתון כי בשניהם לא יאותו שיטעה:

    אבל לא משתי אותיות - פירש רשב"ם אלא יתן למי ששמו כך ששתי אותיות לא חסר הסופר ומשמע שלא היה מעמידו בנמחק האות ואתא שפיר לספרים דגרסי במתני' שאם לא כתב אות אחת כו' אבל לספרים דגרסי במתניתין שאם תמחק אין לפרש כן דהא משמע דקאי אמתניתין דקתני שאם תמחק אות אחת כו' ואות אחת דמתניתין נמי אין לפרש אלא כפי ברייתא זו ואומר רבי דבגירסא זו צריך לפרש דבנמחקו שתי אותיות מיירי דכולי האי לא גמרינן מעליון ולא יגבה כלל ואע"ג דאי לאו אהדר לדיבוריה לא הוה פסלינן ליה במאי דלא כתב אלא חדא זימנא מכל מקום נמחק ונכתב גרע מהיכא דלא נכתב כלל דכיון דשתי אותיות שבעליון אין ניכרות בו שמא לא החזיר דבריו אלא לשנות השם מאחר דחזינן ביה ריעותא בשתי אותיות:

    (הגה"ה - בתוספתא תניא לעולם התחתון ילמוד מן העליון במקושר באות אחת ולא בשתי אותיות ונראה לר"י דבחזרת וקנינא מיניה מיירי דמחלקינן במקושר וצריך עיון. ע"כ הגה"ה):

    דלמא מיתרמי שם בן שלש אותיות - תימה היכא דלא הוי רובא מיהא אמאי לא ילמוד ומדקאמר דלמא מיתרמי כו' משמע דמשום הך חששא פסולין בכולהו ותימה הוא ליגזור באחריני ולהפסידו משום הך חששא:

    ספל וקפל - פירש רבינו תם ספל ס' פלגי כמו שלשים חצאין דלעיל במי שמת (בבא בתרא דף קמה.) חצאי סלעים קפל ק' פלגי ורבינו חננאל מפרש שתי לשונות ספל ספל ממש כדפירש הקונטרס קפל כלי אחד ששמו כן ועוד לשון אחר פירש ספל סאה ופלגא קפל קב ופלגא:

    אסוכי מסכי - לשון מנין כמו סך מקרי דרדקי (לעיל בבא בתרא דף כא.) סך קירי פלסתר (ע"ז דף יא:):

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    גמרא - כגון ענן מענני חנן מחנני. גרסינן בירושלמי: בין חנן לחנני ובין ענן לענני באות אחת מקיימין אותו בשתי אותיות אין מקיימין אותו, ר' יצחק שאיל מלמעלה כתיב חנן ולמטה כתיב נני מהו שילמד התחתון מן העליון חנן והעליון מן התחתון נני. עד כאן. ולא איפשיטא.

    קפל וספל - פירשו ר"ח והרב אלפסי וה"ר יהוסף הלוי ז"ל לשון נוטריקון ספל סאה ופלגא וקפל קב ופלגא, ור"ש ז"ל פי' שהם כלים ספל כגון אגן וקפל מפתח וה"ה לשאר כלים אלא נקט הני מפני שתבא בהן השאלה ששאלו בגמ' אי חיישינן לזבוב, וכן פי' הראב"ד ז"ל קפל מנעול דוגמתו בחלק (ק"י א') בענינו של קרח.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 166b

    Bava Batra 166b. The full printed text of this folio side - 8 numbered segments, about 129 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Batra 166b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026