Bava Batra 37a

היכא דלא אפיק‎—Where it did not produce O VERVIEW אביי stated that if there were thirty trees planted in three בית סאה (ten trees to a בית סאה) and each year he ate the fruits of (only) ten different trees (spread throughout the three בית סאה) it is a חזקה‎. This ruling is qualified (even) further, that it is a חזקה only if (each year) the remaining twenty trees do not bear fruit. תוספות explains how it is possible that each year only ten of the thirty trees bear fruit. ------------------------ פירש רבינו חננאל כגון בנות שוח שמשעה שנחנטו עד לקיטתן ג' שנים‎ – The ר"ח explained that this scenario can take place for instance by בנות שוח, where it takes three years from the time the fruit of these trees blossom until they are picked off the tree – כדתנן (שביעית פרק ה' משנה א') בנות שוח שביעית שלהן שנה שניה פירוש בשנה ב' של שמיטה‎ – As the משנה teaches, the חיוב שביעית of בנות שוח is the second year, meaning the fruits which are picked in the second year of שמיטה have a דין of שביעית‎ – לפי שאותן פירות שנלקטים בשנה ב' של שמיטה נחנטו בשביעית ואסורין כדין שביעית – Since those fruits that were picked in the second year of שמיטה blossomed on שביעית, so they are אסור as the laws of שביעית prescribe. תוספות explains why it was necessary for the ר"ח to establish this case specifically by בנות שוח: ולכך אוקמה רבינו חננאל בבנות שוח דבשאר אילנות באלף שנים לא יארע זה‎ – And the reason the ר"ח established this ruling of אביי by בנות שוח, is because by other trees this scenario will not happen even once in a thousand years, meaning – דבל' אילנות ילקו בשדפון ג' שנים ואותן שילקו בשנה זו לא ילקו בשנה זו ובזו בזויי – That ( regarding) thirty trees (they) will be plagued by blight for three years and those (twenty trees) that are affected this year will not be affected the other year, and the ten trees that are not affected each year are spread out evenly over the three ב"ס. תוספות asks: ואם תאמר והיכי מצי מיירי בבנות שוח‎ – And if you will say; but how can we be discussing בנות שוח‎ – והא בריש פירקין אמרינן גבי חזקה בעינן דבעידנא דאיתיה להאי פירא ליתא להאי פירא‎ – For in the beginning of our פרק, the גמרא stated regarding חזקה, there is a requirement that at the time this פירא is present (for phase one of the חזקה), the other fruit (of the next phase) is not present (however if it is present, it is not a חזקה, for then it is all considered as one phase) – והכא כשאכל פירות שנה ראשונה ושניה כבר נחנטו פירות שנת ג' – So here when he ate the fruits of the first and second year, the פירות of the third year blossomed already; so it is a case of בעידנא דאיתא להאי פירי (of the first and second years) איתא להאי פירי (of the third year), so how can it be a valid חזקה‎?! תוספות answers: ויש לומר כיון שעדיין יש שנה עד גמר שלהן – And one can say since there still remains a year until they ripen (so even though they already blossomed), nevertheless – הוי שפיר בעידנא דאיתיה להאי פירא ליתא להאי פירא: It can properly be considered that בעידנא דאיתיה להאי פירא ליתא להאי פירא, since it is so far removed from being ready to be harvested. S UMMARY The ruling of אביי is by בנות שוח‎. If there remains a year to harvest it is considered as if the פירי is not here even though it already blossomed. T HINKING IT OVER 1. According to the ר"ח, the חזקה of בנות שוח (whose פירות are harvested three years after the חנטה) is in three years. Previously תוספות taught us that we require three years of a complete harvest each year (including the planting and harvesting). Similarly here the חזקה should consist of a complete cycle beginning with the חנטה (in year one) and ending with the third harvest (in year five); why are three years sufficient, when it should seemingly be five years (the first two years only have the חנטה)?! 2. תוספות asks how can there be a חזקה by בנות שוח when there is the requirement of בעידנא דאיתא להאי פירי ליתא להאי פירי‎. Seemingly however this rule is only according to ר' ישמעאל who derives חזקה from שור המועד; however אביי is discussing the view of the רבנן, who do not derive חזקה from שור המועד and therefore there may be no rule of בעידנא דאיתא להאי פירי ליתא להאי פירי‎!

זה החזיק באילנות כולי‎—This one made a חזקה in the trees, etc - O VERVIEW The גמרא cites a מחלוקת between רב זביד and רב פפא regarding two people, one of whom made a חזקה in the trees and the other made a חזקה in the land. רב זביד maintains they each acquire that which they made a חזקה on, while ר"פ maintains that the מחזיק באילן acquires the trees and half the קרקע, while the other receives only half the קרקע‎. There is a dispute between the רשב"ם and תוספות as to what is meant here by החזיק‎. ------------------------ פירש הקונטרס דלאו בחזקת ג' שנים איירי‎ – The רשב"ם explained that the גמרא is not discussing the three year חזקה‎ – אלא שמכר לזה קרקע ולזה אילנות והחזיק כל אחד בשלו כגון דרפק בה פורתא‎ – But rather, the owner sold one the land and sold the other the trees (on this land) and each one (of the purchasers) made a חזקת קנין on his purchase, for instance the buyer of the land dug up some of the land (which is a valid חזקה) – ובעל אילנות פשחינהו כדאמר לקמן האי מאן דפשח דיקלא אדעתא דדיקלא קני‎ – And the purchaser of the trees pruned the trees, which is also a valid חזקה, as שמואל rules later in the גמרא, ‘ this man who pruned the tree for the benefit of the tree, he acquires the tree’. The ר"י disagrees: וקשה לרבינו יצחק דלא הוה ליה למיקבעיה אמתניתין דהכא דאיירי בחזקת ג' שנים‎ – And the ר"י has a difficulty with this interpretation, for the מסדר הגמרא should not have placed this discussion about חזקת קנין on our משנה here (of חזקת הבתים) which discusses חזקת ג' שנים‎ – אלא לקמן גבי חזקות של קנין‎ – But rather he should have inserted this מחלוקת later in the גמרא where the discussion is regarding חזקות of acquisition (not חזקת ג' שנים which is a חזקת ראיה) – תוספות asks an additional question on שיטת הרשב"ם: ועוד דאמאי נקט חזקה טפי משטר וכסף וחליפין‎ – And furthermore, why does he mention קנין חזקה rather than the קנינים of either שטר, כסף, or חליפין, which are also קונה קרקע, instead of חזקה‎ – הוה ליה למינקט מכר סתם כדנקט מכר בכולה סוגיא דבסמוך‎ – He should have simply stated ‘he sold’ as the גמרא states ‘he sold’ in the entire following סוגיא without mentioning specifically how he was קונה (for it is irrelevant). תוספות offers his interpretation: ונראה לרבינו יצחק דאיירי בחזקת ג' שנים – And it is the view of the ר"י that the גמרא is discussing חזקת ג' שנים‎ – דלרב זביד זה קנה אילנות וזה קנה קרקע ואין לבעל אילנות בקרקע כלום‎ – So that according to ר"ז this one acquired the trees and this one acquired the land, so that the tree owner has no rights in the קרקע at all – ולכך כי יבשו לא יטע אחרים במקומן‎ – And therefore when the trees wither, he cannot plant other trees in their place, since he only owned the trees but not the land (not even the land upon which the trees stood) – ורב פפא סבר דזה קנה אילנות וחצי קרקע‎ – And ר"פ maintains that the tree owner acquires the trees and half the land – פירוש לא שיקנה בגוף הקרקע כלום שהרי זה החזיק בכל הקרקע – Meaning; not that the בעל אילנות acquires the land proper, for the בעל קרקע, made a חזקה in the entire קרקע‎ – אלא לענין שאם יתייבשו יטע אחרים במקומן‎ – But rather he is קונה קרקע to the extent that if his trees will wither, he may plant other trees in their place – תוספות responds to an anticipated difficulty: ומינה שמעינן בסמוך דמכר לזה אילנות ולזה קרקע‎ – And from this the גמרא will shortly derive that when he sold the trees to one and the land to another – דלרב זביד אין לבעל אילנות בקרקע כלום ליטע אחרים במקומן לכשיבשו ולרב פפא יש לו‎ – That according to ר"ז, the בעל אילנות has no rights at all in the קרקע, not even to plant other trees in their place when the current trees will wither; however according to ר"פ the בעל אילנות has this right to replant other trees – דסברא הוא דאם מכר לזה אילנות ולזה קרקע בסתם‎ – For it is logical, that if he sells trees to one and land to another without specifying (what rights they have), the rule is according to ר"פ that – קנה בעל אילנות הקרקע ליטע אחרים במקומן לכשיתייבשו‎ – The בעל אילנות acquires the קרקע to plant others in their place when they will wither; it follows – גם חזקתו יש לו להועיל לענין זה: That also his חזקה in the trees should be effective for this purpose of having the right to replant the trees. S UMMARY According to the רשב"ם the term החזיק means קנין חזקה and according to תוספות it refers to חזקת ג"ש. T HINKING IT OVER תוספות justifies the assumption of the גמרא that ר"ז ור"פ are arguing about מכר לב' לקוחות, even though that according to תוספות we are discussing חזקת ג"ש. However if we assume that they both admit that זה קנה אילנות וזה קנה קרקע, then the case of חזקת ג"ש is identical to מכר לזה אילנות ולזה קרקע; so what is תוספות question?!

לימא ליה בעל קרקע [לבעל אילנות] עקור אילנך שקול וזיל‎—The owner of the land should say [to the owner of the trees], ‘uproot your trees, take them and leave’ O VERVIEW רב זביד maintains in the case where זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע, that זה קנה אילנות only (while רב פפא maintains זה קנה אילנות וחצי קרקע). ר"פ asked ר"ז, according to you that the בעל אילנות was only קונה the אילנות, but not the קרקע, the בעל הקרקע could tell him עקור אילנך שקול וזיל‎. Our תוספות offers two interpretations of this question. ----------------------- פירוש לכשיתייבשו – The explanation (of עקור אילנך וכו') is that you should uproot your trees when they will wither (but not now when they are alive). תוספות anticipates and responds to an apparent difficulty with this interpretation: ואף על פי שכך הוא אמת לרב זביד‎ – And even though that indeed this is the truth according to ר"ז, that once the trees die, he cannot replant them, so what is ר"פ asking ר"ז; indeed ר"ז agrees that the בעל הקרקע can claim עקור אילנך וכו' – תוספות replies: מכל מקום פריך ליה רב פפא דאין סברא שידחוק אותו מיד לעקרו כשיבש – Nevertheless ר"פ challenges ר"ז that it is not logical that he can pressure him to uproot it immediately as soon as it withers; the reason it is not logical – כיון דג' אילנות מכר לו – Since he presumably sold him three trees (and once someone buys three trees he is קונה the surrounding קרקע). תוספות offers an alternate interpretation: ועוד מצינו למימר עקור אילנך לאלתר קאמר‎ – And in addition we can say; that indeed ר"פ meant to ask that he should force him to uproot the trees immediately (even while they are still alive) – והכי קשיא לרב פפא כיון דאפילו בג' אילנות אמרת דאין לו בקרקע כלום‎ – And this is the difficulty ר"פ had with ר"ז, since you (ר"ז) said that even if he bought three trees, he has no rights in the קרקע at all, and this is so – אף על גב דבעלמא בג' אילנות אית ליה קרקע משום דבשני לקוחות שאני‎ – Despite the fact that generally when one buys three trees he acquires the surrounding land, and the reason why here you maintain he does not acquire the land is because two buyers are different from one buyer, since the buyer of the קרקע‎ – וקאמר ליה כי היכי דלדידי לית לי באילנות הכי נמי לדידך לית לך בקרקע‎ – Can say to the בעל האילנות, ‘ just like I have no rights in the trees even though I bought the land (since he sold the trees to you), similarly you have no rights in the land even though you bought three trees (since he sold the land to me); ר"פ concludes – אי חשיב האי טעמא אם כן לאלתר נמי קודם שיבש לימא ליה עקור אילנך‎ – If you (ר"ז) consider this a valid reasoning, then he could even tell him immediately עקור אילנך, since he has no rights at all in the קרקע‎ – תוספות anticipates a difficulty with this logic: ואף על גב דבעלמא בחד לוקח בקנה שנים דלא קנה קרקע – And even though that generally by one buyer who bought two trees, where the rule is that he did not acquire any land, but – מכל מקום יעמוד שם האילן עד שימות‎ – Nevertheless the tree can remain there until it dies, so why did ר"פ assume that here the בעל הקרקע would have the right to tell the בעל האילנות immediately עקור אילנך וכו' – תוספות responds: הכא גרע טפי מהאי טעמא דאית לך כי היכי דלדידי כולי‎ – Here by two buyers it is worse for the בעל האילנות than if there is only one buyer, for this same reason that (you [ר"ז] maintain that) the בעל הקרקע [ can say to the בעל האילנות] just like I have, etc. [no rights in the trees you have no rights in the field at all]. And since ר"ז does not agree that the בעל האילנות must uproot his trees now – אלא ודאי לית לך למימר האי טעמא‎ – So rather you ( ר"ז) cannot assume this logic that כי היכא לדידי וכו', but rather the בעל האילנות has a certain right in the קרקע‎ – הלכך כשמכר לזה קרקע ולזה אילנות‎ – Therefore when the owner sold to one קרקע and to the other trees – בעל אילנות קנה מקום הגזע ליטע אחרים במקומן כשייבשו – The בעל אילנות acquires the space of the tree trunk to the extent that he may plant others in their place when they wither – ומיירי בין בג' אילנות בין בב' כדפירש הקונטרס – And we are discussing any situation, whether there were three trees or whether there were two trees, as the רשב"ם explains. תוספות clarifies the ruling according to ר"פ (which is not in total agreement with the רשב"ם): ואפילו בג' אין לו קרקע הצריך לאילנות [כיון] שפירש בהדיא לזה קרקע‎ – And even if there are three trees, the בעל האילנות does not acquire (even) the land which is necessary for the nourishment and harvesting of the trees (different from a single purchaser of three trees), [ since] the seller explicitly stated, the קרקע is for the other one – ואפי' בב' אילנות כשיבשו יטע אחרים במקומן משום כי היכי דלדידך בעין יפה זבין כולי: And even if it were two trees (where by a single buyer he has no rights to replant, however here) when they wither he may plant others in their place because the בעל אילנות can say to the בעל קרקע, just like he sold to you with a ‘good eye’ etc., to me he also sold with a ‘good eye’ meaning that he allowed me to retain the right to replant the trees. S UMMARY ר"פ could either be asking that according to ר"ז the בעל הקרקע should have the right to force the בעל האילנות to remove his trees immediately after they wither (but not while there are alive), or ר"פ is asking that according to ר"ז the בעל הקרקע should have the right to force the בעל האילנות to remove the trees even while they are alive (since two buyers are worse than one buyer regarding the בעל האילנות). T HINKING IT OVER 1. תוספות writes that even if he purchased three trees he has no rights to the land, since the seller ‘explicitly stated’ לזה קרקע וכו'. Seemingly according to תוספות we are discussing חזקת ג"ש and so the מוכר in fact claims that he sold nothing to anyone, it is גזולה, so how can תוספות say, he ‘explicitly stated’?! 2. תוספות distinguishes (regarding one who buys two trees) between two buyers (one bought trees and the other bought קרקע), where he retains the rights to replant (according to ר"פ), and one buyer where he cannot replant them. Seemingly the same argument there is by two buyers that לדידי נמי בעין יפה מכר, should apply by one buyer as well! 3. According to the first פי' of תוספות, what would ר"פ maintain if he was מחזיק in only two trees?