Talmud Builders

    Bava Batra 62b

    Back to index

    English translation — Bava Batra 62b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1A third dilemma was also raised before the Sages: If the seller defined the boundaries of the property he is selling in an alternating fashion, mentioning only some of the fields bordering each side of the field being sold, while omitting others, what is the halakha ? No resolution was found for these questions, and these dilemmas shall stand unresolved.

    2§ The Gemara raises a similar dilemma. If, in the bill of sale, the seller delineated for the buyer the field’s first boundary, its second boundary, and its third boundary, but he did not delineate its fourth boundary at all, Rav says: The buyer acquires the entire field, except for the one furrow along which the fourth boundary runs, which is usually differentiated in some way from the field itself. And Shmuel says: The buyer acquires even the furrow along which the fourth boundary runs. And Rav Asi says: He acquires only the width of one furrow along the entire perimeter of the three boundaries specified by the seller.

    3The Gemara explains Rav Asi’s opinion: He holds in accordance with the opinion of Rav, who said that by failing to delineate the fourth boundary, the seller withheld some part of the field, i.e., one furrow, for himself. But Rav Asi takes this further and says that since he withheld some part of the field for himself at the fourth boundary, he withheld also some portion of the entire field, and therefore the buyer acquires only that which is adjacent to the specified boundaries.

    4Rava said: The halakha is that the buyer acquires the entire field except for the one furrow along which the fourth boundary runs, in accordance with the opinion of Rav. And we said this only in a case where the fourth boundary is not included within the space between two adjacent boundaries, but rather juts out beyond them. But when it is included within the space delineated by the other boundaries, the buyer acquires it as well.

    5Rava adds: And even when it is not included in that space, we said that the buyer does not acquire it only in a case where there is a row of trees on it, or it is an area fit for sowing nine kav of seed. But where there is no row of trees on it, and it is not an area fit for sowing nine kav of seed, the buyer acquires it along with the rest of the field. By inference one derives from here that when the fourth border is included within the space delineated by the two adjacent boundaries, even if there is a row of trees on it and it is an area fit for sowing nine kav , the buyer acquires it.

    6There are those who say that Rava’s ruling and the conclusion drawn from it are as follows: Rava said: The halakha is that the buyer acquires the entire field, and he acquires even the furrow along which the fourth boundary runs, in accordance with the opinion of Shmuel. And we said this only in a case where the fourth boundary is included within the space delineated by the two adjacent boundaries. But when it is not included within those boundaries, the buyer does not acquire it.

    7Rava adds: And even when it is included within the adjoining boundaries, we said that the buyer acquires it only in a case where there is no row of trees on it, and it is not an area fit for sowing nine kav of seed. But where there is a row of trees on it, or it is an area fit for sowing nine kav of seed, the buyer does not acquire it. By inference one derives from here that when the fourth boundary is not included within the two adjacent boundaries, even if there is no row of trees on it and it is not an area fit for sowing nine kav of seed, the buyer does not acquire it.

    8We conclude according to both versions of the statement of Rava that even if the seller withheld something for himself along the fourth boundary, he did not withhold anything at all in the field itself. And we also conclude according to both versions that where the fourth boundary is included within the space defined by the two adjacent boundaries, and there is no row of trees on it and it is not an area fit for sowing nine kav of seed, the buyer acquires it. And furthermore, we conclude according to both versions that if the fourth boundary is not included within the two adjacent boundaries, and there is a row of trees on it, or it is an area fit for sowing nine kav of seed, the buyer does not acquire it.

    9If the fourth boundary is included within the two adjacent boundaries, and there is a row of trees on it or it is fit for sowing nine kav of seed, or if the fourth boundary is not included within the two adjacent boundaries, and there is no row of trees on it nor is it fit for sowing nine kav , the ruling in these cases was stated in this direction, that the land adjacent to the fourth boundary is acquired by the buyer, and it was stated in that direction, that this land is not acquired by the buyer, depending upon which version of Rava’s statement is accepted. Since there is no clear ruling in these cases, the decision is left to the discretion of the judges, who must rule in accordance with what appears to them to be the intention of the seller.

    10§ Rabba said: If one owns a field in partnership with another, and he says to a third person: I am selling you the half that I have in this land, he means to sell him half of that field, i.e., his entire share. If he says to the buyer: I am selling you half of the land that I have, he means to sell him one-quarter of that field, i.e., half of his share. Abaye said to him: What is different about this wording and what is different about that wording, that you rule differently in the two cases? Rabba was silent, offering no reply.

    11Abaye said: I had assumed that since he was silent, he must have accepted my opinion and retracted his statement; but that is not so. As on another occasion I saw certain bills of sale that issued from my Master’s house, that is, they were issued under the auspices of my master Rabba, in which it was written: The half that I have in this land, and it was clear from another clause in the bill that half of the field was being sold. And there was another bill of sale in which it was written: Half of the land that I have, and it was clear from another clause in the bill that one-quarter of the field was being sold.

    12And Rabba also said: If one sold land to another and delineated boundaries on three sides of the field, and with regard to the fourth side he wrote in the bill of sale: The boundary of the field is the land through which the field is halved, he has sold him half of the field. If he writes with regard to the fourth boundary: The boundary of the field is the land from which a plot can be set apart, he has sold him only an area fit for sowing nine kav of seed, as that is the minimum size of a plot of land defined as a field.

    13Abaye said to him: What is different about this wording, and what is different about that wording, that you rule differently in the two cases? Rabba was silent, and did not respond. The Sages understood from this silence that Abaye understood that Rabba retracted his ruling and conceded that in both this case and that case, the buyer acquires half of the field.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    בבא בתרא 62 עמוד ב

    1בסירוגין, מהו? תיקו.

    2מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי, ומצר רביעי לא מצר לו אמר רב: קנה הכל, חוץ ממצר רביעי. ושמואל אמר: אפילו מצר רביעי. ורב אסי אמר: לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה׃

    3סבר לה כרב, דאמר: שיורי שייר; ומדשייר במצר, שייר נמי בכולהי.

    4אמר רבא, הלכתא: קנה הכל חוץ ממצר רביעי. ולא אמרן אלא דלא מבלע, אבל מבלע קנה.

    5וכי לא מבלע נמי לא אמרן אלא דאיכא עליה ריכבא דדיקלא, והוי תשעת קבין; אבל ליכא עליה ריכבא דדיקלא, ולא הוי תשעת קבין קנה. מכלל דכי מובלע אע"ג דאיכא עליה ריכבא דדיקלא, והוי תשעת קבין קנה.

    6איכא דאמרי: אמר רבא, הלכתא: קנה הכל ואפילו מצר רביעי. ולא אמרן אלא דמבלע, אבל לא מבלע לא קני.

    7וכי מבלע נמי לא אמרן אלא דליכא עליה ריכבא דדיקלא, ולא הוי תשעת קבין; אבל איכא עליה ריכבא דדיקלא, והוי תשעת קבין לא קנה. מכלל דכי לא מובלע אף על גב דליכא עליה ריכבא דדיקלא, ולא הוי תשעת קבין לא קני.

    8שמעינן מתרוייהו לישני דרבא, דבשדה לא שייר ולא מידי. ושמעינן נמי, דהיכא דמבלע, וליכא עליה ריכבא דדיקלא, ולא הוי תשעת קבין קנה. לא מבלע, ואיכא עליה ריכבא דדיקלא, והוי תשעה קבין. לא קנה׃

    9מבלע ואיכא עליה לא מבלע וליכא עליה אתמר לה להאי גיסא ואתמר לה להאי גיסא שודא דדייני:

    10אמר רבה פלגא; דאית לי בארעא פלגא פלגא בארעא דאית לי ריבעא א"ל אביי מאי שנא הכי ומ"ש הכי אישתיק׃

    11אמר אביי אנא סברי מדאישתיק קבולי קבלה ולא היא חזינא הנהו שטרי דנפקי מבי מר וכתיב ״בהו הכי פלגא דאית לי בארעא פלגא פלגא בארעא דאית לי ריבעא״׃

    12ואמר רבה מצר ארעא דמינה פלגא פלגא מצר ארעא דמינה פסיקא ט' קבין׃

    13א"ל אביי מאי שנא הכי ומ"ש הכי אישתיק סבור מינה אידי ואידי פלגא׃

    Tosafot

    איתמר להאי גיסא ואיתמר להאי גיסא שודאאע"ג דבעלמא בכל דוכתי אמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה ואוקי ממונא בחזקת מריה בין היכא דמספקא בעובדא היכי הוה כגון לעיל (בבא בתרא דף לב:) דאמר דאיכא סהדי למר ואיכא סהדי למר היכא דקיימא ארעא תיקום בין מספקא לן בדינא כההיא דסוף השואל (ב"מ דף קב:) דמוקי שמואל למתני' באחד ששכר מרחץ בבא באמצע החדש לכך יחלוקו דמספקא לן אי תפוס לשון ראשון או אחרון אבל בא בתחלת החדש כולו למשכיר בסוף החדש כולו לשוכר דהמע"ה אלא שכאן נראה לחכמים לעשות שודא וגבי קדשה בעשרים ונתן לה ל' חצאין בפ' מי שמת (לקמן בבא בתרא דף קמה.) דמספקא לן לרבי יוסי אי קדושין לטיבועין ניתנו אי לאו ואין מונה לה בכסף כתובה מכסף קדושין אלא מחצה והיינו חולקין ולא בעי למימר המע"ה אע"ג דמסתמא לא סבר כסומכוס דלית הלכתא הכי ועוד דאוקי שמואל מתני' דסוף השואל דאיירי בה ר' יוסי בבא באמצע החדש היינו כרבנן דסומכוס וכן לרב אסי בפ"ק דבבא קמא (דף ט. ושם) גבי אחין שחלקו ובא בעל חוב וטרף חלקו של אחד מהן דאמרינן נוטל רביע בקרקע כו' דמספקא ליה אי כיורשים אי כלקוחות דמו וחולקין ולא אמר המע"ה וביש נוחלין (לקמן בבא בתרא דף קכד:) נמי גבי בכור שאינו נוטל פי שנים במלוה דהו"ל ראוי ובמלוה שעמו אמר התם (דף קכו.) דפליג משום דהמע"ה דמספקא לן אי גמר ומשעבד נכסיו כל כך שיהא אביו מוחזק כדי שיטול בהן פי שנים או לא וחולקים מספיקא וכן (ב"מ דף פג.) דדרו באגרא ואיתבר משלם פלגא מאי טעמא נפיש לחד וזוטר לתרי קרוב לפשיעה וקרוב לאונס בכל אלו היה נראה לחכמים שיחלוקו והיכא דלא מפרש גמרא מידי אית לן למימר המע"ה והיכא דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר וס"ל לדיין כחד מינייהו ועבד מאי דעבד עבד דהכי אמר בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מח:) השתא דלא איתמר לא כמר ולא כמר דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואי מספקא לדיין כמאן הלכת' המע"ה:

    חזינא להנהו שטרי דכתב בהו פלגא דאית לי בארעא פלגאכלומר היו מגבין פלגא פלגא בארעא דאית לי ריבעא היו מגבין אותו ריבעא:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    שודא דדייניכתב ר"ש ז"ל: ומיהו בשאר מקומות דמספקא לן בתרי לישני הלכתא כמאן, לא אמרינן שודא דדייני, עד שיפרש התלמוד כי הכא, אלא המוציא מחבירו עליו להביא ראיה. ע"כ. ויש אומרים [שזה] מלשון רב יהודאי גאון ז"ל. ומ"מ לו שומעין בזה, שקבלתו מרבנן סבוראי.

    הא דאמרינןהכא איכא תשעה קבין, ואי נמי רכבא דדיקלי. בשדה מיירי, ומשום דבשדה לא חשיב שדה בפחות מתשעה קבין, כדתנן במשנת פרק השותפין (לעיל בבא בתרא יא, א), נקט ליה הכין. אבל עיקרא דמלתא אי חשיב באפיה נפשיה קאמר, ומינה בגנה אי הוי חצי קב, וכן בכל דבר ודבר שהוא הדבר הנמכר.

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 62b

    Bava Batra 62b. The full printed text of this folio side — 13 numbered segments, about 286 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Tosafot

    איתמר להאי גיסא ואיתמר להאי גיסא שודא אע"ג דבעלמא בכל דוכתי אמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה ואוקי ממונא בחזקת מריה בין היכא דמספקא בעובדא היכי הוה כגון לעיל (בבא בתרא דף לב:) דאמר דאיכא סהדי למר ואיכא סהדי למר היכא דקיימא ארעא תיקום בין מספקא לן בדינא כההיא דסוף השואל (ב"מ דף קב:) דמוקי שמואל למתני' באחד ששכר מרחץ בבא באמצע החדש לכך יחלוקו דמספקא לן אי תפוס לשון ראשון או אחרון אבל בא בתחלת החדש כולו למשכיר בסוף החדש כולו לשוכר דהמע"ה אלא שכאן נראה לחכמים לעשות שודא וגבי קדשה בעשרים ונתן לה ל' חצאין בפ' מי שמת (לקמן בבא בתרא דף קמה.) דמספקא לן לרבי יוסי אי קדושין לטיבועין ניתנו אי לאו ואין מונה לה בכסף כתובה מכסף קדושין אלא מחצה והיינו חולקין ולא בעי למימר המע"ה אע"ג דמסתמא לא סבר כסומכוס דלית הלכתא הכי ועוד דאוקי שמואל מתני' דסוף השואל דאיירי בה ר' יוסי בבא באמצע החדש היינו כרבנן דסומכוס וכן לרב אסי בפ"ק דבבא קמא (דף ט. ושם) גבי אחין שחלקו ובא בעל חוב וטרף חלקו של אחד מהן דאמרינן נוטל רביע בקרקע כו' דמספקא ליה אי כיורשים אי כלקוחות דמו וחולקין ולא אמר המע"ה וביש נוחלין (לקמן בבא בתרא דף קכד:) נמי גבי בכור שאינו נוטל פי שנים במלוה דהו"ל ראוי ובמלוה שעמו אמר התם (דף קכו.) דפליג משום דהמע"ה דמספקא לן אי גמר ומשעבד נכסיו כל כך שיהא אביו מוחזק כדי שיטול בהן פי שנים או לא וחולקים מספיקא וכן (ב"מ דף פג.) דדרו באגרא ואיתבר משלם פלגא מאי טעמא נפיש לחד וזוטר לתרי קרוב לפשיעה וקרוב לאונס בכל אלו היה נראה לחכמים שיחלוקו והיכא דלא מפרש גמרא מידי אית לן למימר המע"ה והיכא דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר וס"ל לדיין כחד מינייהו ועבד מאי דעבד עבד דהכי אמר בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מח:) השתא דלא איתמר לא כמר ולא כמר דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואי מספקא לדיין כמאן הלכת' המע"ה:

    חזינא להנהו שטרי דכתב בהו פלגא דאית לי בארעא פלגא כלומר היו מגבין פלגא פלגא בארעא דאית לי ריבעא היו מגבין אותו ריבעא:

    Tosafot on Bava Batra 62b · Sefaria

    Rashba

    שודא דדייני כתב ר"ש ז"ל: ומיהו בשאר מקומות דמספקא לן בתרי לישני הלכתא כמאן, לא אמרינן שודא דדייני, עד שיפרש התלמוד כי הכא, אלא המוציא מחבירו עליו להביא ראיה. ע"כ. ויש אומרים [שזה] מלשון רב יהודאי גאון ז"ל. ומ"מ לו שומעין בזה, שקבלתו מרבנן סבוראי.

    הא דאמרינן הכא איכא תשעה קבין, ואי נמי רכבא דדיקלי. בשדה מיירי, ומשום דבשדה לא חשיב שדה בפחות מתשעה קבין, כדתנן במשנת פרק השותפין (לעיל בבא בתרא יא, א), נקט ליה הכין. אבל עיקרא דמלתא אי חשיב באפיה נפשיה קאמר, ומינה בגנה אי הוי חצי קב, וכן בכל דבר ודבר שהוא הדבר הנמכר.

    Rashba on Bava Batra 62b · Sefaria

    Meiri

    היו הרבה מצרנים לרוח אחד והזכיר את קצתם בסרוגין כגון שהזכיר את שבקצוות ואחד מן האמצעיים והניח האחרים הרי זה ספק ולא קנה את שכנגד אותם שהניח וכן בכל כיוצא בדברים אלו לפי מה שיראו הדיינין וילמד סתום מן המפורש:

    מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי ולא מצר לו מצר רביעי בבית קנה כלו ואין מקום כותל רביעי מעכב אבל בשדה קנה כל השדה אבל מצר רביעי יש צדדין שקנה ויש צדדין שלא קנה כיצד היה מובלע בין שאר המצרים ר"ל שאינו מצר מסויים בפני עצמו כגון שדה המובלע בין שאר שדות קנה הואיל והכל נראה כשדה אחד שמכיון שמצר לו שלשה מצרים מזרח ודרום ומערב ודאי רואין חוט מתוח מנקדת ראש מזרח עד נקדת ראש מערב וקנה הכל על הדרך שביארנו בבית ואין ממעטין לו אפילו תלם אחד היה מצר זה מסויים בפני עצמו אם היה מובלע בין המצרים כגון שהיו שאר המצרים ארכים עד שהוא מובלע ביניהם ושאין שם קבצת אילנות ושאין בו תשעת קבין קנה כלו ואם לא היה מובלע ויש עליו קבצת אילנות או שיש בה שיעור תשעה קבין לא קנאו היה מובלע אלא שהיה בו קבצת אילנות או שיעור תשעת קבין או שאין עליו קבצת אילנות ולא שיעור תשעת קבין אלא שמ"מ הוא מקום בפני עצמו ואינו מובלע בין שאר המצרים שני אלו ספק ונמסרים לשודא דדייני וידונו לפי מה שיראו לאומדן דעתם ויש בשמועה זו פירושים אחרים וזה עיקר:

    מי שהיתה לו שדה משותפת עם אחד וכתב לאחד שהוא מוכר לו החצי שיש לו בשדה פלוני קנה זה כל חלקו והוא חצי השדה ואם כתב לו שהוא מוכר לו החצי בשדה פלני שיש לו לא קנה אלא חצי חלקו והוא הרביע:

    Meiri on Bava Batra 62b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרשב"ם בד"ה ה"ג וכי לא כו' ואמאי דקאמר רבא בהדיא חוץ ממיצר רביעי קאי כו' עכ"ל פי' ול"ג וכי מובלע לא אמרן אלא דליכא עליה כו' דלפי זה לא קאי האי ולא אמרן אמאי דקאמר רבא בהדיא וק"ל:

    בד"ה מבי מר כו' הוה מוכיח בסופו כו' חצי השדה בכך וכך ממון ואותו שכתב בו כו' היה מפרש כו' רביע השדה עכ"ל דקדק לפרש דבההוא היה מפורש רביע השדה אבל בההוא דחצי השדה אין זה מפורש דיש לפרש פלגא דהוה ריבעא אלא דמוכח בסופו שכתוב בכך וכך ממון כשיעור חצי השדה ואף שהרשב"ם כתב לעיל דבקרקע לא אמרי' הדמים מודיעים שאני הכא דכתב הדמים בשטר לאודועי הדמים וק"ל:

    תוס' בד"ה איתמר להאי גיסא כו' אמר התם דפליג משום דהמע"ה דמספקא כו' עכ"ל פי' דמספקא לן הי מינייהו מוחזק וכ"א מהם המע"ה ולכך יחלוקו דע"כ הבכור לא יאמר שהוא מוחזק דא"כ ה"ל ראוי ואינו נוטל פי שנים וברא"ש לישנא דהמע"ה אינו ע"ש ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Bava Batra 62b · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    קנה הכל חוץ ממצר רביעי פירש רבינו חננאל ז"ל חוץ ממצר השדה ממש וכל השדה קנה עם שלשה מצרי השדה אבל המצר הרביעי לא קנה והואיל ולא מצר לו מצר רביעי והיינו דקאמרינן בסוגיין דבשדה לא שיירי ולא מידי כלומר בגוף השדה לא שייר כלום אלא המצר הרביעי בלבד שייר. ואמרינן לקמן לפום חד לישנא דאף על גב דמובלע מצר הרביעי בתוך המצרים שמצר לו לא קנאו ונראה בעיני דוקא כשיש שם מצר והמצר חלוק הוא מן השדה והואיל ולא מצר לו מצר רביעי לא קנה מצר השדה שבאותו רוח אבל אם אין שם מצר קנה הכל ואפילו תלם אחד לא שייר שהרי כל השדה נכללת בתוך שלשה מצרים ואפילו רב אסי דאמר לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה דוקא כשיש שם מצר ברוח רביעי דכיון ששייר המצר שהרי היה צריך לו מצר רביעי כדי שיקנה המצר אמרינן דשייר נמי בכל השדה. והר"י הלוי ז"ל פירש חוץ ממצר רביעי חוץ מחלק רביעי של השדה דפלגינן לה בארבע פסקי באלכסון. ולישנא דקאמרינן לקמן דבשדה לא שייר ולא כלום אינו מתיישב על זה הפירוש. עליות.

    וזה לשון הר"י מיגש ז"ל מצר לו מצר ראשון כו'. קנה הכל חוץ ממצר רביעי. פירוש דעבדינן לה לארעא ארבע פיסקי באלכסון כגון זה וקני ליה לשלש פסקי מנייהו בר מפיסקא רביעית. ושמואל אמר אפילו מצר רביעי נמי כיון שהזכיר שלש רוחות לא הוצרך להזכיר מצר רביעי וממילא שמעת דמתחינן ליה לחוץ מקצת רוח ראשון ועד קצת רוח שלישי וקני הכל. ורב אסי אמר לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה כגון זה ה. סבר לה כרב דאמר שיורי שייר מצר רביעי ומדשייר מצר רביעי שייר נמי כולה ולא אקני ליה אלא תלם אחד על פני כולה. ומסתברא דשיעור האי תלם כרוחב דקאמר רב אשי דאזיל תיירי דתורי והדר. אמר רבא הלכתא קנה הכל חוץ ממצר רביעי ולא אמרן אלא דלא מיבלע האי מצר רביעי עם השדה כולה אבל מיבלע ונראית כשדה אחת קנה הכל ואפילו מצר רביעי. וכן מובלע נמי לא אמרן אלא דליכא עלה דהאי מצר רביעי ריכבא דדיקלי ולא הוי תשעה קבין אף על גב דלא הוו עליה ריכבא דדיקלי ואי איכא לא קני ליה דהא שדה חשובה היא בפני עצמה משום הנהו ריכבא דדיקלי דאית ביה. איכא דאמרי כו'. והני תרי לישני דרך אחד הן ואין ביניהם חלוקה ולפיכך אמרינן ושמעינן מהני תרי לישני דאי הוה בינייהו פלוגתא אלישנא בתרא סמכינן. דבארעא לא שייר ולא מידי. פירש רבינו חננאל ז"ל דבארעא לא שייר ולא מידי מדקאמר קנה הכל ולאפוקי מדרב אסי דאמר לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה. ולענין מצר רביעי נמי שמעינן דהיכא דמבלע וליכא עליה ריכבא דדיקלי ולא הוי תשעה קבין ודאי קני. לא מבלע ואיכא עליה ריכבא דדיקלי אי נמי הוי תשעה קבין ודאי לא קני. מבלע ואיכא עליה לא מבלע וליכא עליה אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא. כלומר ללישנא קמא דרבא לא קני אלא עד דהוי מבלע וליכא עליה ריכבא דדיקלי וללישנא בתרא קני דהא ללישנא בתרא לא אמרינן דלא קני אלא היכא דלא מבלע ואיכא עליה ריכבא דדיקלי דאף על גב דלא מבלע קנה זהו פירוש אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא כלומר להאי לישנא קני ולהאי לישנא לא קני. ורבינו האי גאון ז"ל פירש בספר מקח וממכר דהאי דאמרינן דבארעא לא שיירי ולא מידי דאפילו מצר רביעי נמי לא שייר ביה ולא מידי והאי דאמר רבא קנה הכל חוץ ממצר רביעי מוקי להו בחצר דמצר רביעי חשיב ביה. ולהאי פירוש לא משכחת טעמא לתשעה קבין דתשעה קבין ליתנהו אלא בשדה כדתנן ולא את השדה כו' אבל בחצר לא אשכחן דתלי ליה בתשעה קבין. ועוד דריכבא דדיקלי בחצר מאי בעי. הילכך האי פירושא לא אתברר לן. ולהך פירושא דפריש רבינו חננאל ז"ל נמי קשיא הא דאמרינן לא שייך ולא מידי דמשמע דאפילו מצר רביעי נמי לא שייר. ויש לומר דהא דאמרינן לא שייר ולא מידי בשדה שהוא מובלע וליכא עליה ריכבא דדיקלי שהוא שדה לבן משום דשדה לבן סתמא דמובלע וליכא עליה ריכבא דדיקלי הוא ובתר הכי הדרינן למידק בה בגופא דהאי שדה דאיירינן ולא שייר בה ולא מידי היכא דמובלע וליכא עליה ריכבא דדיקלי הוא דהיינו סתם שדה אבל לא מובלע ואיכא עליה לא קני כו'.

    הא דאמר רבה מצר ארעא דמינה פליגא פלגא מצר ארעא דמינה פסיקא תשעה קבין. פירושו היכא דזבין ליה איניש לחבריה חולקא סתמא מארעיה ואמר ליה זבינית לך או יהבית לך מצר ארעא דמינה פליגא כיון דקאמר דמינה פליגא ודאי הך חולקא דזבין ליה פלגא הוא דלשון פליגא משמע דתרי פליגי מתעבדי האי ארעא וחד פלגא מינה הוא דזבין לה או יהיב ליה. ואי אמר ליה דמינה פסיקא לשון פסיקא משמע דלאו פלגא דארעא זבין ליה אלא פסקא בלחוד הוא דזבין ליה הילכך יהב ליה פסקא דמתקריא שדה וקיימא לן דשדה לא הויא פחותה מתשעה קבין כדתנן ולא את השדה כו'. ואסיקנא דבין אמר מינה פליגא בין אמר מינה פסיקא אי אמר ליה אלין מצרנהא פליגא. פירוש אי אמר ליה אילין מצרני האי ארעא דיהבית לך מינה האי חולקא שמע מינה דפליגא קאמר ליה משום הכי קאמר ליה אילין מצרנהא לברורי עד היכא מטי תחומה כי היכי דלשקול פלגא מינה דאי סלקא דעתך פסקא דהיא תשעה קבין בלחוד הוא דאמר ליה למה ליה לאודועי מצרנהא כיון דתשעה קבין הוא דאית ליה מינה בין הויא ארעא רבתי בין הויא זוטרתי מאי נפקא ליה מינה לאודועי מצרנהא ועד היכן מטי תחומה אלא לאו שמע מינה מדקא מסיים מצרנהא מכלל דחולקא הוא דאקני ליה מינה דאי מטפי ארעא מטפי ליה ואי חסרא מחסר ליה ולהכי אצטריך לסיומי מצרנהא כי היכי דלידע עד היכי מטי תחומאה דלשקול מינה חולקא וכיון דמקני ליה חולקא מינה לא הוי פחות מפלגא דמאן דאמר דילמא פחות מפלגא הוא דאקני ליה עליו להביא ראיה. ואי לא אמר ליה אילין מצרנהא בין אמר ליה דמינה פליגא בין אמר ליה דמינה פסיקא תשעה קבין הוא דאית ליה דאי סלקא דעתך פלגא קאמר ליה אמאי לא קא בריר ליה מצרנהא כי היכי דלברור תחומאה דלשקול פלגא מינה אלא לאו שמע מינה פסקא קאמר ליה דהוא תשעה קבין. ומשום הכי לא איכפת ליה לאודועי מצרנהא וברורי תחומאה ואף על גב דמינה פליגא קאמר ליה לשון פליגא משמע נמי פסקא דהא אפילו מאן דלית ליה בארעא אלא פסקא זוטרתי כד בעי לברורה ולמשקלה תא נפלוג בהדך הוא דאמר ליה לשותפיה אלמא לשון פליגא נמי משמע אפיסקא. עד כאן לשונו.

    ולא היא דחזאי לכולהו שטרי דנפקי מבי מר וכתיב בהו הכי פלגא דאית לי בארעא פלגא. יש שכתבו דהכי פירושו כשהאדם היה נותן ומוכר ואומר לשון פלגא דאית לי בארעא היו כותבים בשטר המכר פלגא וכשהיה אומר פלגא בארעא דאית לי היו כותבים בשטר דריבעא מכר ליה. ומכאן שהעדים יכולים לכתוב. פירוש הלשון ואינם צריכים לכתוב הלשון בעצמו. הר"ן ז"ל.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 62b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה איתמר כו' היה נראה לחכמים דיחלוקו עי' בכורות דף כח ע"ב תוס' ד"ה רביע:

    Gilyon HaShas on Bava Batra 62b · Sefaria

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 62, Amud Bet, about 286 words in 13 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 13 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 13 words

      Opens “בסירוגין, מהו? תיקו.…”

    2. Segment 236 words

      Opens “מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר…”

      Named: רב אסי, שמואל.

    3. Segment 311 words

      Opens “סבר לה כרב, דאמר: שיורי שייר; ומדשייר…”

    4. Segment 416 words

      Opens “אמר רבא, הלכתא: קנה הכל חוץ ממצר…”

      Named: רבא.

    5. Segment 536 words

      Opens “וכי לא מבלע נמי לא אמרן אלא…”

    6. Segment 619 words

      Opens “איכא דאמרי: אמר רבא, הלכתא: קנה הכל…”

      Named: רבא.

    7. Segment 741 words

      Opens “וכי מבלע נמי לא אמרן אלא דליכא…”

    8. Segment 833 words

      Opens “שמעינן מתרוייהו לישני דרבא, דבשדה לא שייר…”

      Named: רבא.

    9. Segment 917 words

      Opens “מבלע ואיכא עליה לא מבלע וליכא עליה…”

    10. Segment 1020 words

      Opens “אמר רבה פלגא; דאית לי בארעא פלגא…”

      Named: רבה, אביי.

    11. Segment 1128 words

      Opens “אמר אביי אנא סברי מדאישתיק קבולי קבלה…”

      Named: אביי.

    12. Segment 1213 words

      Opens “ואמר רבה מצר ארעא דמינה פלגא פלגא…”

      Named: רבה.

    13. Segment 1313 words

      Opens “א"ל אביי מאי שנא הכי ומ"ש הכי…”

      Named: אביי.

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Bava Batra 62b · Segment 10 — “…לי ריבעא א"ל אביי מאי שנא הכי ומ"ש הכי…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Batra 62b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026