Talmud Builders

    Bava Batra 74a

    Back to index

    English translation — Bava Batra 74a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and they were lying on their backs. And the knee of one of them was elevated, and he was so enormous that the Arab entered under his knee while riding a camel and with his spear upright, and he did not touch him. I cut one corner of the sky-blue garment that contains ritual fringes of one of them, and we were unable to walk. The Arab said to me: Perhaps you took something from them? Return it, as we know by tradition that one who takes something from them cannot walk. I then returned the corner of the garment, and then we were able to walk.

    2When I came before the Sages, they said to me in rebuke: Every Abba is a donkey, and every bar bar Ḥana is an idiot. For the purpose of clarifying what halakha did you do that? If you wanted to know whether the halakha is in accordance with the opinion of Beit Shammai or in accordance with the opinion of Beit Hillel, as to whether there are four or three threads and joints in ritual fringes, in that case there was no need to take anything with you, as you should have simply counted the threads and counted the joints.

    3Rabba bar bar Ḥana continues his account. That Arab also said to me: Come, I will show you Mount Sinai. I went and saw that scorpions were encircling it, and they were standing as high as white donkeys. I heard a Divine Voice saying: Woe is Me that I took an oath; and now that I took the oath, who will nullify it for me?

    4When I came before the Sages, they said to me in rebuke: Every Abba is a donkey, and every bar bar Ḥana is an idiot. You should have said: Your oath is nullified. The Gemara explains: And Rabba bar bar Ḥana did not nullify the oath because he reasoned: Perhaps God is referring to the oath that He will not flood the earth again. But the Sages would argue that if that were so, why say: Woe is Me? Rather, this must be referring to God’s oath of exile upon the Jewish people.

    5Rabba bar bar Ḥana continues his account. The Arab also said to me: Come, I will show you those who were swallowed by the earth due to the sin of Korah. I saw two rifts in the ground that were issuing smoke. The Arab took a shearing of wool, and dipped it in water, and inserted it on the head of a spear, and placed it in there. And when he removed the wool, it was scorched. He said to me: Listen to what you hear; and I heard that they were saying: Moses and his Torah are true, and they, i.e., we in the earth, are liars. The Arab further said to me: Every thirty days Gehenna returns them to here, like meat in a pot that is moved around by the boiling water as it cooks. And every time they say this: Moses and his Torah are true, and they, i.e., we in the earth, are liars.

    6This Arab also said to me: Come, I will show you the place where the earth and the heavens touch each other. I took my basket and placed it in a window of the heavens. After I finished praying, I searched for it but did not find it. I said to him: Are there thieves here? He said to me: This is the heavenly sphere that is turning around; wait here until tomorrow and you will find it.

    7§ Rabbi Yoḥanan relates: Once we were traveling on a ship and we saw a certain fish that took its head out of the sea, and its eyes had the appearance of two moons, and water scattered from its two gills like the two rivers of Sura. Rav Safra relates: Once we were traveling on a ship and we saw a certain fish that took its head out of the sea, and it had horns, and the following was inscribed on them: I am a lowly creature of the sea and I am three hundred parasangs long, and I am going into the mouth of the leviathan. Rav Ashi said: That is the goat of the sea, which searches through the sea and has horns.

    8Rabbi Yoḥanan relates: Once we were traveling on a ship and we saw a certain crate [ kartalita ] in which precious stones and pearls were set, and a species of fish called sharks encircled it. He descended,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    בבא בתרא 74 עמוד א

    1וגנו אפרקיד. והוה זקיפא ברכיה דחד מינייהו, ועייל טייעא תותי ברכיה כי רכיב גמלא, וזקיפא רומחיה ולא נגע ביה. פסקי חדא קרנא דתכלתא דחד מינייהו, ולא הוה מסתגי לן. אמר לי: דלמא שקלת מידי מינייהו? אהדריה, דגמירי דמאן דשקיל מידי מינייהו לא מסתגי ליה. אזלי אהדרתיה, והדר מסתגי לן.

    2כי אתאי לקמיה דרבנן, אמרו לי: כל ״אבא״ חמרא, וכל ״בר בר חנה״ סיכסא! למאי הלכתא עבדת הכי? למידע אי כבית שמאי אי כבית הלל? איבעי לך למימני חוטין ולמימני חוליות.

    3א"ל תא אחוי לך הר סיני. אזלי, חזאי דהדרא ליה עקרבא, וקיימא כי חמרי חוורתי. שמעתי בת קול שאומרת: ״אוי לי שנשבעתי; ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי״׃

    4כי אתאי לקמיה דרבנן, אמרו לי: כל ״אבא״ חמרא, כל ״בר בר חנה״ סיכסא! היה לך לומר ״מופר לך״! והוא סבר: דלמא שבועתא דמבול הוא. ורבנן א"כ ״אוי לי״ למה?

    5א"ל תא אחוי לך בלועי דקרח. (במדבר טז, לב) חזאי תרי ביזעי, והוו קא מפקי קוטרא. שקל גבבא דעמרא ואמשינה במיא, ודעציתה בראשה דרומחא ועייליה התם, וכי אפיק, הוה איחרך איחרוכי. אמר לי: אצית מאי שמעת, ושמעית דהוו אמרין: ״משה ותורתו אמת, והן בדאין״. אמר לי: כל תלתין יומי מהדר להו גיהנם להכא כבשר בקלחת, ואמרי הכי: ״משה ותורתו אמת, והן בדאין״.

    6אמר לי: תא אחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי. שקלתא לסילתאי, אתנחתא בכוותא דרקיעא. אדמצלינא, בעיתיה ולא אשכחיתה אמינא ליה: איכא גנבי הכא? אמר לי: האי גלגלא דרקיעא הוא, דהדר נטר עד למחר הכא ומשכחת לה׃

    7רבי יוחנן משתעי: זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא; וחזינן ההוא כוורא דאפקיה לרישיה מימא ודמיין עייניה כתרי סיהרי ונפוץ מיא מתרתי זימיה כתרי מברי דסורא רב ספרא משתעי זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא וחזינן ההוא כוורא דאפקיה לרישיה מימא והוה ליה קרני וחקיק עליה אנא בריה קלה שבים והוינא תלת מאה פרסי ואזילנא לפומא דלויתן אמר רב אשי ההוא עיזא דימא הוא דבחישא ואית לה קרני׃

    8רבי יוחנן משתעי זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא וחזינן ההיא קרטליתא דהוו קא מקבעי בה אבנים טובות ומרגליות והדרי לה מיני דכוורי דמקרי כרשא. נחית׃

    Tosafot

    "And now that I have sworn who will annul it for me?" This is surprising why can't Ha-shem annul it himself? Since we concluded in the tractate of Holiday Offerings (page 10A) that oaths can be annuled from the pasuk "that I swore in my anger" (psalms 95:11) the Gemarah explains that one can annul it for oneself. "Since I swore in my anger, I can nullify the vow (ibid.)." We see from here that one can annul one's own vows. However, this doesn't make sense because it says "One can't go back on one's word." (Numbers 30:3) We learn from here that even a scholar can't go back on his own vow (tractate of Promises page 21B). It says in chapter four of the tractate of Promises (page 23A) that there was a launderer who dissolved his vow, but this doesn't mean that he dissolved it himself. Rather that he found a way for its dissolution that was then carried out by the Rabbinic authorities.

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    מה שהוזכר בסוגיא זו בענין מתי מדבר שהיה ציצית בטליתם אין ממנה ראיה לחייב טליתן של מתים בציצית שמתי מדבר בחייהם קוברין את עצמן והיו בטוחים שלא למות שם ומ"מ יש בשאר מקומות שבהגדות שמועות שמורות חיוב בכך וכן בהגדה זו במה שאמרו למטה דשדיא בה תכלתא לצדיקי לעלמא דאתי אלא שאפשר לפרש את כלם וכבר רמזנו על ענין זה בגמ' ברכות פרק מי שמתו:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 74a

    Bava Batra 74a. The full printed text of this folio side — 8 numbered segments, about 330 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Tosafot

    "And now that I have sworn who will annul it for me?" This is surprising why can't Ha-shem annul it himself? Since we concluded in the tractate of Holiday Offerings (page 10A) that oaths can be annuled from the pasuk "that I swore in my anger" (psalms 95:11) the Gemarah explains that one can annul it for oneself. "Since I swore in my anger, I can nullify the vow (ibid.)." We see from here that one can annul one's own vows. However, this doesn't make sense because it says "One can't go back on one's word." (Numbers 30:3) We learn from here that even a scholar can't go back on his own vow (tractate of Promises page 21B). It says in chapter four of the tractate of Promises (page 23A) that there was a launderer who dissolved his vow, but this doesn't mean that he dissolved it himself. Rather that he found a way for its dissolution that was then carried out by the Rabbinic authorities.

    Tosafot on Bava Batra 74a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    מה שהוזכר בסוגיא זו בענין מתי מדבר שהיה ציצית בטליתם אין ממנה ראיה לחייב טליתן של מתים בציצית שמתי מדבר בחייהם קוברין את עצמן והיו בטוחים שלא למות שם ומ"מ יש בשאר מקומות שבהגדות שמועות שמורות חיוב בכך וכן בהגדה זו במה שאמרו למטה דשדיא בה תכלתא לצדיקי לעלמא דאתי אלא שאפשר לפרש את כלם וכבר רמזנו על ענין זה בגמ' ברכות פרק מי שמתו:

    Meiri on Bava Batra 74a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Shita Mekubetzet

    מופר לך מופר לך לאו דוקא מופר אלא כלומר מותר לך. אי נמי יש כח ביד צדיקים לבטל גזרת הקדוש ברוך הוא ושבועה. גליון התוספות.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 74a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Ben Yehoyada

    אָמְרוּ לִי כָּל אַבָּא, חַמְרָא, וְכָל בַּר בַּר חַנָּה, סִיכְסָא. עיין פירוש רשב"ם ז"ל והדבר יפלא איך בזו אותו כל כך ועוד והלא כמה תנאים ואמוראים נקראו בשם אבא דגדול החברים שהיה לרשב"י היה שמו רבי אבא וכן אבוה דשמואל וכן רב בן אחותו של רבי חייא וכן כמה אמוראים בתלמוד נקראו בשם אַבָּא ואיך יחליטו בפיהם לומר 'כָּל אַבָּא חַמְרָא'? ועוד הא דאמרו 'כָּל בַּר בַּר סִיכְסָא' מנא ליה האי והיכן נמצא 'כָּל בַּר בַּר סִיכְסָא' ומה טעם יש בזה שיהיה השוטה נקרא 'בַּר בַּר'? ונראה לי אין כונתם עליו אלא היער נקרא בלשון תלמוד אַבָּא בכמה דוכתי ואמרו כָּל אַבָּא רצונו לומר יער נמצא שם חַמְרָא לרעות בו ורצו לקנתרו בזה שהיא היה דרכו להתבודד ביערים ומדברות שראוי שיתחכם בהתבודדות שעושה שם ואיך שגג שגיאה גדולה שלא החכים לברר הענין על ידי שימנה החוטין. גם מצינו בערוך בערך 'ברבריא' שהביא לשון הגמרא דיבמות (יבמות סג:) על פסוק בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם (דברים לב, כא) אלו בני ברבריא ובני מרטייא שהולכין ערומין בשוק. גם הביא שם דברי המדרש כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן (דברים יא, כב) כל זמן שהקמיע הזה בידך הברברין רואין אותו ובורחין. גם כתב שם 'מֵעַם לֹעֵז' (תהילים קיד, א) תרגם התרגום אלו בני ברבריא עיין שם. ולכן כיון שנקרא 'בַּר בַּר' רצו לקנתרו בכך שאמר לו 'כָּל בַּר בַּר סִיכְסָא' שהולכין ערומין בשוק. ועוד יש לומר בר לשון זה הוי רבוי וחשיבות אך אין רבוי אחר רבוי אלא למעט ולכן אמר לו 'כָּל בַּר בַּר סִיכְסָא'. ודע כי בודאי היותר נראה לומר גם האי דאמר רבה בר בר חנה דאמר ליה ההוא טייעא תָּא וְאַחְוִי לָךְ מֵתֵי מִדְבָּר היה במראה החלום וגם מה שאמר כִּי אֲתָאִי לְקַמַיְהוּ דְּרַבָּנָן, אָמְרוּ לִי כָּל אַבָּא חַמְרָא, וְכָל בַּר בַּר סִיכְסָא, גם זה היה במראה החלום שראה דאתא קמיה רבנן ואמרו לי הכי והכי וזה ברור וגם לפי זה הביאור שבארתי בס"ד במשמעות אבא ובר בר כן הוא ויבא נכון על דברי החלום. ומה שראה אותם בחלום דְּדָמוּ כְּמַאן דְּמִיבְסְמֵי, נראה מפני שהם עמדו על הר סיני לקבל התורה שנמשלה ליין שעליהם נאמר הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה (שיר השירים ב, ד) ולכן נדמו אליו בחלום כמאן דמיבסמי. ועוד נראה לי בס"ד מה שאמר כָּל אַבָּא חַמְרָא פירוש אינו חכם בחכמת העיון והסברה אלא רק חכם בגרסה דדמי לחמור שנושא המשוי עליו וכמו שאמרו על פסוק יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם (בראשית מט, יד) ולכן לא היה לו חריפות לממני חוטין וחליות. ואומרם סִיכְסָא אינו רצונו לומר שוטה כמו שפירש רשב"ם ז"ל אלא 'סכסא' לשון סכסוך רצונו לומר בלבול שעשית דבר שנראה שהיית מבולבל מאד שהחזרת את הכנף ולא עלה על לבך למנות חליות. ונראה לי בודאי לא נעלם ממנו דבר זה ועשה כן שמנה חוליות אך אותו צדיק שחתך ממנו הכנף כעס עליו ואף על פי שהחזיר לו הכנף עם כל זה כיון דחתכו ממנו גזר עליו שישכח המנין שמנה ולא יזכור איך היה כדי שלא יהיה לו תועלת מזה והוא מרוב ענותנותו לא אמר לרבנן כבר מניתי אך שכחתי. ודע כי הגרסה הנכונה היא מה שאמר בתלמוד שהביא בספר דקדוקי סופרים דגריס הכי 'איבעי לך למימני חוטי וחליות ותיתי ותימא לן'.

    וְרַבָּנָן? אִם כֵּן, 'אוֹי לִי' לָמָּה קשא רבה בר בר חנה מאי סלקא דעתיה לפרש על מה אמרה 'אוֹי'? ונראה לפרש דחשב לכך אמרה 'אוֹי' על שבועת המבול שאם לא היה שבועה היו העולם יראים מן המבול ולא היו חוטאים מאחר שראו דבא מבול והחריב העולם כולו וכמו שנאמר וְהָאֱלֹקִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו (קהלת ג, יד) וכן הוא אומר כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל (ישעיה כו, ט) אך אחר שראו שנשבע שלא יביא מבול נעשה לבם בטוח לכך אמרה 'עַכְשָׁיו שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי מִי מֵפֵר לִי' כדי שאביא מבול ואז יהיו יראים מן החטא.

    וְשַׁמְעִית דַּהֲווּ אַמְרִין "מֹשֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וְהֵן בַּדָּאִין". נראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל שהתורה נתנה לנו מעולם הבריאה שהוא סוד בינה לכך התחילה בבי"ת שהיא בינה ולכך משה רבינו ע"ה שזכה לבינה נתנה התורה על ידו. וידוע דהבינה היא סוד אהי־ה שהוא חותם אמת כי כ"א פעמים אהי־ה בסוד אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה [21×21=441] עולה מספר אמת [441] ולזה אמרו מֹשֶׁה אֱמֶת שזכה לבינה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת שהיא מעולם הבינה.

    תָּא וְאַחְוִי לָךְ הֵיכָא דְּנָשְׁקֵי אַרְעָא וּרְקִיעָא אַהֲדָדֵי המאמר הזה אינו כפשוטו כפירוש רשב"ם ז"ל כי באמת אין מקום בעולם אשר נושקין הרקיע והארץ ביחד כי הארץ כולה היא כדורית ועומדת בתוך החלל ורחוקה מן הרקיע מרחק עצום ונורא למאד מאד מכל הצדדין שלה כזה: [הציור חסר] ועוד הרקיע הוא אש ומים ואיך יצוייר שיגע בו רבה בר בר חנה ויניח סלתיה בחלון ויש הרחק מן הארץ עד הרקיע מהלך ת"ק שנה? ונראה לי בס"ד הכונה דידוע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל (בספר מבוא שערים ש"ב ח"ג פ"ח) שבכל תפילות מעלים התחתונים מ"ן [מיין נוקבין] שהם הניצוצות הנבררים וכפי כונתם ומעשיהם כך גודל תיקונם להעלות נצוצים רבים דמ"ן [מיין נוקבין] אם בכמות אם באיכות ובכל יום מעלים ניצוצות חדשות מחודשות וזהו גודל התפילות והמצות ואין כל האנשים שוים כי כל אחד מעלה כפי בחינתו הראויה אליו ולכן הכל צריכין זה לזה ולא יוכל זה לעשות מה שיעשה חבירו והבן זה היטב עד כאן לשונו. ועוד כתוב שם כי מ"ן [מיין נוקבין] שמעלים בזה היום אין נשלם ונגמר תיקונם באותו היום אלא עד יום שני שאז יוצאים מהם בריות ונשמות מתוקנות ומתלבשות בגוף בעולם הזה עיין שם. ובשער הכונות (דף נו"ן ע"ד) כתב רבינו מורנו הרב רבי חיים ויטאל ז"ל: אמר לי מורי ז"ל שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים וכל שבט עולה תפלתו דרך שער מיוחד לו והוא סוד י"ב שערים הנזכרים בספר יחזקאל עד כאן לשונו עיין שם. והנה ההוא טייעא היה צדיק אחד מן עולם הבא שבאה נפשו לעולם הזה ונתלבש בצורת טייעא וכמו שתמצא בתיקונים ובזוהר הקדוש בסבא דמשפטים ובמקומות אחרים בזוהר שהיו נשמות קדושות של צדיקים באים לעולם הזה ומתלבשים בצורת טעין חמרי וכיוצא וכן היה אותו טייעא שנגלה לרבה בר בר חנה וגילה לו סוד עמוק ביחוד התפילות שבהם יהיה זווג תפארת ומלכות הנקראים 'שמים וארץ'. וזהו שאמר תָּא וְאַחְוִי לָךְ סוד הֵיכָא דְּנָשְׁקֵי אַרְעָא המלכות וּרְקִיעָא התפארת או ארעא המלכות ורקיעה היסוד כי לימדו סוד של יחוד וזוג שלהם אשר יהיה על ידי התפילה וְחַזָּאֵי דְּעָבֵיד כַּוִּי כַּוִּי פירוש שראה ברוח מבינתו סוד י"ב חלונות שיש ברקיע שבהם עולים התפילות של י"ב שבטים שַׁקְלִיתָא לְסַלְתָּאִי וְאַנְחָתָהּ בְּכַוְּתָּא דְּרָקִיעַ פירוש סלתאי היא התפלה שלו שהתפלל בו ביום העלה אותה בחלון אחד השייך לו ולשבטו אַדְמַצְלִינָא בָּעִיתָהּ וְלָא אַשְׁכְּחִיתָהּ פירוש חשב דאותם מ"ן [מיין נוקבין] שהעלה בו ביום בתפילתו יגמר בו ואמר לו אותו צדיק המלמדו גֻּולְגָּלְתָּא דִּרְקִיעָא הוּא דְּהָדַר, נָטַר עַד לְמָחָר כִּי הַשְׁתָּא וּמַשְׁכַּחַת לָהּ פירוש דאין שום מ"ן [מיין נוקבין] שהוא בירור ניצוצי קדושה הנברר ועולה על ידי התפלה נגמר תיקונו ביום עלייתו אלא ישאר עד יום שני בתפלה השנית.

    Ben Yehoyada on Bava Batra 74a · Sefaria · Edition: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 74, Amud Aleph, about 330 words in 8 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 8 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 149 words

      Opens “וגנו אפרקיד. והוה זקיפא ברכיה דחד מינייהו,…”

    2. Segment 231 words

      Opens “כי אתאי לקמיה דרבנן, אמרו לי: כל…”

      Named: אבא.

    3. Segment 327 words

      Opens “א"ל תא אחוי לך הר סיני. אזלי,…”

      Named: רבא.

    4. Segment 430 words

      Opens “כי אתאי לקמיה דרבנן, אמרו לי: כל…”

      Named: אבא.

    5. Segment 562 words

      Opens “א"ל תא אחוי לך בלועי דקרח. (במדבר…”

    6. Segment 637 words

      Opens “אמר לי: תא אחוי לך היכא דנשקי…”

    7. Segment 768 words

      Opens “רבי יוחנן משתעי: זימנא חדא הוה קא…”

      Named: רבי יוחנן, רב ספרא, רב אשי.

    8. Segment 826 words

      Opens “רבי יוחנן משתעי זימנא חדא הוה קא…”

      Named: רבי יוחנן.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Batra 74a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026