Talmud Builders

    Bava Batra 71a

    Back to index

    English translation — Bava Batra 71a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1learned the reverse, that is to say, according to our version of the baraita , it is the judges of the exile who maintain that the claimant collects only half the sum, which corresponds to the halakha taught by Rava.

    2MISHNA: In continuation of the previous mishna (68b) discussing one who sells a field, the mishna teaches that even if he says that he is selling it and everything that is in it, has sold neither the cistern, nor the winepress, nor the dovecote, whether it is abandoned or utilized, as these items are not part of the field itself. And the seller must purchase for himself a path through the buyer’s domain to reach whatever remains his. This is the statement of Rabbi Akiva, who holds that one who sells, sells generously; therefore, whatever is not explicitly excluded from the sale is assumed to be sold, and it is presumed that the seller did not retain for himself the right to the path that he requires to access his property. And the Rabbis say: The seller need not purchase a path through the buyer’s domain, as it is assumed that since the seller withholds these items for himself, he also reserves a path to reach them.

    3And Rabbi Akiva concedes that when the seller says to the buyer in the bill of sale that he is selling the field apart from these things, i.e., the cistern and the winepress, he need not purchase for himself a path through the buyer’s domain. Since these items would have been excluded from the sale even if he had said nothing, it is assumed that he also meant to reserve for himself the right to access them. But if the seller kept the field but sold the cistern and winepress to another person, Rabbi Akiva says: The buyer need not purchase for himself a path through the seller’s domain to reach what he has bought, since a seller sells generously. But the Rabbis say: He must purchase for himself a path through the seller’s domain.

    4In what case is this statement, that these items are excluded, said? It is said with regard to one who sells a field, but with regard to one who gives it away as a gift, it is assumed that he gives all of it, including everything found in the field. Similarly, with regard to brothers who divide their father’s estate among themselves, when they each acquire a field as part of their inheritance, they acquire all of it, including the items that would be excluded from a sale. So too, with regard to one who takes possession of the property of a convert, when he takes possession of a field, he takes possession of all of it.

    5One who consecrates a field has consecrated all of it. Rabbi Shimon says: One who consecrates a field has not consecrated any of the items that are ordinarily excluded from a sale except for the grafted carob tree and the sycamore trunk.

    6GEMARA: The Gemara asks: In what way is a sale different from a gift, and in what way is a gift different from a sale? Why does the mishna distinguish between the two with regard to what is retained by the prior owner? Yehuda ben Nekosa explained before Rabbi Yehuda HaNasi: The difference between the cases is that this one, the seller, specified that certain items were not included in the sale, and that one, the donor, did not specify.

    7The Gemara asks: How can it be suggested that this one specified and that one did not specify, when in fact this one did not specify, and that one did not specify, as in neither case did the prior owner specify what items he was reserving for himself? Rather, the difference is that this one, the buyer, should have specified that those items that are not integral parts of the field are nevertheless included in the sale, and since he neglected to do so, he suffers the loss. But in the case of a gift, that one, the recipient, should not have specified what was included in the gift, as it would have been inappropriate for him to act in this manner.

    8It is related that there was a certain person who said to others: Give to so-and-so my house containing 100 barrels [ gulfei ] as a gift. It was found that there was a house in his possession that contained 120 barrels. Mar Zutra said: The owner said to him that he was giving him a house containing 100 barrels, and he did not say to him that he was giving him a house containing 120 barrels. Therefore, the recipient receives only the portion of the house that holds 100 barrels, and not the rest of the house.

    9Rav Ashi said: Didn’t we learn in the mishna here: In what case is this statement said? It is said with regard to one who sells a field, but with regard to one who gives it away as a gift, it is assumed that he gives all of it. Apparently, one who gives a gift gives generously. Here too, then, say that one who gives a gift gives generously, even if he is not always precise in his wording. Therefore, it should be assumed that the donor intended to give the recipient the entire house, which contains more than 100 barrels.

    10§ The mishna teaches: One who consecrates a field, has consecrated all of it. Rav Huna said: Even though the Rabbis said: If one buys two trees in the field of another, he does not acquire any of the land but acquires only the trees, and if he sells land to another, and he retains two trees for himself, he also retains the land around those trees, that does not always apply. Rav Huna elaborates: And even according to Rabbi Akiva, who says that one who sells, sells generously and does not retain anything for himself, this does not always apply, as this statement applies only with regard to a pit and a cistern, which do not weaken the land, and therefore the seller feels no need to protect himself from the potential claims of the buyer. But with regard to trees, which do weaken the land, as they draw water and nutrients from the soil,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    בבא בתרא 71 עמוד א

    1איפכא מתנינן לה.

    Mishna

    2לא את הבור ולא את הגת ולא את השובך בין חרבין, בין ישובין. וצריך ליקח לו דרך, דברי ר"ע וחכמים אומרים: אינו צריך.

    3ומודה ר"ע בזמן שאמר לו: ״חוץ מאלו״, שאינו צריך ליקח לו דרך. מכרן לאחר ר"ע אומר: אינו צריך ליקח לו דרך, וחכ"א צריך ליקח לו דרך.

    4בד"א במוכר, אבל בנותן מתנה נותן את כולה. האחין שחלקו, זכו בשדה זכו בכולה. המחזיק בנכסי הגר, החזיק בשדה החזיק בכולה.

    5המקדיש את השדה הקדיש את כולה. ר"ש אומר: המקדיש את השדה לא הקדיש אלא את החרוב המורכב, ואת סדן השקמה.

    Gemara

    6מאי שנא מכר ומאי שנא מתנה? פירש יהודה בן נקוסא לפני רבי: זה פירש וזה לא פירש.

    7האי ״זה פירש וזה לא פירש״?! זה לא פירש וזה לא פירש הוא! אלא זה היה לו לפרש, וזה לא היה לו לפרש.

    8ההוא דאמר להו: ״הבו ליה לפלניא ביתא, דמחזיק מאה גולפי״. אשתכח דהוה מחזיק מאה ועשרין, אמר מר זוטרא: מאה אמר ליה, מאה ועשרין לא אמר ליה.

    9רב אשי אמר, מי לא תנן: במה דברים אמורים במוכר, אבל בנותן מתנה נותן את כולן? אלמא מאן דיהיב מתנה בעין יפה יהיב; ה"נ מאן דיהיב מתנה בעין יפה יהיב.

    10המקדיש את השדה הקדיש וכו'. אמר רב הונא, אע"ג דאמור רבנן: הקונה שני אילנות בתוך של חבירו הרי זה לא קנה קרקע, מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו יש לו קרקע. ואפילו לר"ע דאמר: מוכר בעין יפה מוכר הני מילי גבי בור ודות, דלא קא מכחשי בארעא; אבל אילנות, דקא מכחשי בארעא׃

    Tosafot

    האחין שחלקו זכו בשדה זכו בכולהוא"ת לרב דאמר לעיל (בבא בתרא דף סה.) יש להן דרך זה על זה משום דמוכר בעין רעה מוכר היכי אמר הכא זכו בכולה כמו גבי מתנה וי"ל הכא לאו משום עין יפה הוא אלא משום דרוצין להסתלק זה מזה ואין משיירין לכל אחד אלא הצריך לחלקו כגון דרך:

    אמר רב הונא אע"ג דאמור רבנן הקונה שני אילנות כו'וא"ת לפי' רבינו שמואל דלר"ע דאמר בעין יפה מוכר קנה אילן אחד יש לו קרקע מאי קאמר רב הונא אף על גב דאמרי רבנן הקונה ב' אילנות אין לו קרקע כו' משמע דאי הוה אמר דקנה קרקע אז לא היה חידוש במשייר ב' אילנות דיש לו קרקע א"כ מאי קאמר ואפילו לר"ע וכו' מה אפילו הא לדידיה קנה אילן אחד יש לו קרקע וי"ל דה"ק דאע"ג דאמור רבנן דב' אילנות לא קנה קרקע ובשלשה קנה משום דלא אזיל קרקע בתר אילנות אלא כשיש ג' ולא בב' ולא מטעם עין יפה אפ"ה בשייר אזיל קרקע בתר שני והשתא ודאי אי לאו טעמא דעין יפה ה"א דבשנים קנה קרקע כל שכן בשייר שני אילנות לפניו דיש לו קרקע:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    המשנה השמינית והכונה לבאר בה ענין החלק השמיני והוא שאמר במה דברים אמורים במוכר אבל בנותן נתן את כלן האחים שחלקו זכו בשדה זכו בכלן המחזיק בנכסי הגר זכה בשדה זכה בכולן המקדיש את השדה [הקדיש את כולה ר"ש אומר המקדיש את השדה] לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה אמר הר"ם ואמרו בנותן מתנה שנותן את כלם לפי שהוא עיקר אצלנו נותן בעין יפה נותן ואפילו לחכמים שאומרים מוכר בעין רעה הוא מוכר ויש לו דרך לפי שהלוקח היה לו לבאר מה שהוא לוקח אבל מי שמקבל המתנה בשת הוא לו לומר לו באר מה שאתה נותן לי ונתבאר גם כן כי נכסי הגר שמת ואין לו יורשין הפקר וכל הקודם בהם זכה כלומר שקדם והחזיק בהם ופירש דברי ר' שמעון המקדיש את השדה לא הקדיש את הקרקע אלא חירוב המורכב והוא שכבר הוא עושה פירות וסדן השקמה אבל אבנים של שדה שאינם לצרכה וכיוצא בהם אין מוקדשין:

    אמר המאירי במה דברים אמורים במוכר כלומר כל אלו שאמרנו שלא נמכרו בכלל המכר הן בבית הן בחצר הן בבית הבד הן בבית המרחץ הן בעיר הן בשדה דוקא במוכר מפני שהיה לו ללוקח לפרש וכל שלא פירש הפסיד אבל הנותן מתנה קנה המקבל את הכל בכלל וכן האחים שחלקו זכה בשדה זכה בכלן וכן בבית וחצר וכן בכלן וכן המחזיק בנכסי הגר זכה בשדה זכה בכל וכן המקדיש את השדה הקדיש את הכל ור' שמעון חולק במקדיש שלא הקדיש אלא חירוב המורכב וסדן השקמה והלכה כתנא קמא וגאוני ספרד כתבו שאף במוכר לא נאמרו דברים אלו אלא במקום שאין בו לדברים אלו מנהג ידוע אבל במקום שיש שם מנהג קבוע על ענינים אלו הכל הולך אחר המנהג בין ביציע בין בחדר שלפנים הימנו וכיוצא באלו:

    זהו ביאור המשנה וכלה על הצד שכתבנוה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הם:

    מי שהקנה לחברו בית במתנה וסיים לו את מצריה והזכיר בלשונו בית שיש בו אורך ורחב בכדי החזקת מאה חביות ונמצא אותו הממוצר שהוא מחזיק מאה ועשרים מכיון שזהו הממוצר אין אומרים ששייר בבית החזקת עשרים חביות אלא הכל נתון שהנותן בעין יפה נותן ולא פיחת השיעור אלא כאדם שאומר לפחות הוא מחזיק כך וכך וכן אם הקנה לו בית בבתיו מחזיק מאה חביות ולא נמצא בבתיו מחזיק פחות ממאה ועשרים קנה זה שהוא מחזיק מאה ועשרים ואין אומרים שאין בדבריו כלום הואיל ואין לו בית מחזיק מאה ומ"מ דוקא במתנה אבל במכר הרי הוא משייר שיעור התוספת ואף במתנה יראה שהדין כן בכדי שהדעת טועה כגון מאה במאה ועשרים אבל במה שאין הדעת טועה יראה שאינו מקנה אלא כשיעור החזקת מאה ומ"מ יראה לי דוקא בדרך זה שיש בכלל מאתים מנה והרי זה מחזיק מאה מ"מ ויש לומר בו לא דק ולחומרא דנפשיה לא דק אבל אם אמר בית שאינו מחזיק אלא מאה חביות אין נותנין לו אלא כשיעור מאה:

    יתבאר בפרק הספינה שהקונה אילן אחד בתוך שדה חברו לא קנה קרקע כלל וכן בשנים מ"מ אם מכר קרקע ושייר אילנות לפניו קנה קרקע אף באחד ואע"פ שהמוכר בעין יפה מוכר בזו מצד שהאילנות מכחישין את הקרקע מתירא הוא שמא ישתדל הלה בעקירתם ומשייר מקום קרקעם לעולם וכן שכל שמשייר לעצמו בפירוש בעין יפה משייר:

    ולענין דרך יראה לי שכל שמוכר בפירוש איזה דבר או משיירו לעצמו יש לו דרך ולא נאמר שאין לו דרך אלא במה שנשתייר מאליו ולא נכלל בכלל המכר ואע"פ שבמכרן לאחר אמרו חכמים צריך ליקח לו דרך מ"מ לדעת ר' עקיבא שהלכה כמותו יש לדון כדברינו ומ"מ יש לדון שהדרך כקרקע וכל שיש לו קרקע יש לו דרך וכל שאין לו קרקע אין לו דרך אא"כ התנה בפירוש:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 71a

    Bava Batra 71a. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 243 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Tosafot

    האחין שחלקו זכו בשדה זכו בכולה וא"ת לרב דאמר לעיל (בבא בתרא דף סה.) יש להן דרך זה על זה משום דמוכר בעין רעה מוכר היכי אמר הכא זכו בכולה כמו גבי מתנה וי"ל הכא לאו משום עין יפה הוא אלא משום דרוצין להסתלק זה מזה ואין משיירין לכל אחד אלא הצריך לחלקו כגון דרך:

    אמר רב הונא אע"ג דאמור רבנן הקונה שני אילנות כו' וא"ת לפי' רבינו שמואל דלר"ע דאמר בעין יפה מוכר קנה אילן אחד יש לו קרקע מאי קאמר רב הונא אף על גב דאמרי רבנן הקונה ב' אילנות אין לו קרקע כו' משמע דאי הוה אמר דקנה קרקע אז לא היה חידוש במשייר ב' אילנות דיש לו קרקע א"כ מאי קאמר ואפילו לר"ע וכו' מה אפילו הא לדידיה קנה אילן אחד יש לו קרקע וי"ל דה"ק דאע"ג דאמור רבנן דב' אילנות לא קנה קרקע ובשלשה קנה משום דלא אזיל קרקע בתר אילנות אלא כשיש ג' ולא בב' ולא מטעם עין יפה אפ"ה בשייר אזיל קרקע בתר שני והשתא ודאי אי לאו טעמא דעין יפה ה"א דבשנים קנה קרקע כל שכן בשייר שני אילנות לפניו דיש לו קרקע:

    Tosafot on Bava Batra 71a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    המשנה השמינית והכונה לבאר בה ענין החלק השמיני והוא שאמר במה דברים אמורים במוכר אבל בנותן נתן את כלן האחים שחלקו זכו בשדה זכו בכלן המחזיק בנכסי הגר זכה בשדה זכה בכולן המקדיש את השדה [הקדיש את כולה ר"ש אומר המקדיש את השדה] לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה אמר הר"ם ואמרו בנותן מתנה שנותן את כלם לפי שהוא עיקר אצלנו נותן בעין יפה נותן ואפילו לחכמים שאומרים מוכר בעין רעה הוא מוכר ויש לו דרך לפי שהלוקח היה לו לבאר מה שהוא לוקח אבל מי שמקבל המתנה בשת הוא לו לומר לו באר מה שאתה נותן לי ונתבאר גם כן כי נכסי הגר שמת ואין לו יורשין הפקר וכל הקודם בהם זכה כלומר שקדם והחזיק בהם ופירש דברי ר' שמעון המקדיש את השדה לא הקדיש את הקרקע אלא חירוב המורכב והוא שכבר הוא עושה פירות וסדן השקמה אבל אבנים של שדה שאינם לצרכה וכיוצא בהם אין מוקדשין:

    אמר המאירי במה דברים אמורים במוכר כלומר כל אלו שאמרנו שלא נמכרו בכלל המכר הן בבית הן בחצר הן בבית הבד הן בבית המרחץ הן בעיר הן בשדה דוקא במוכר מפני שהיה לו ללוקח לפרש וכל שלא פירש הפסיד אבל הנותן מתנה קנה המקבל את הכל בכלל וכן האחים שחלקו זכה בשדה זכה בכלן וכן בבית וחצר וכן בכלן וכן המחזיק בנכסי הגר זכה בשדה זכה בכל וכן המקדיש את השדה הקדיש את הכל ור' שמעון חולק במקדיש שלא הקדיש אלא חירוב המורכב וסדן השקמה והלכה כתנא קמא וגאוני ספרד כתבו שאף במוכר לא נאמרו דברים אלו אלא במקום שאין בו לדברים אלו מנהג ידוע אבל במקום שיש שם מנהג קבוע על ענינים אלו הכל הולך אחר המנהג בין ביציע בין בחדר שלפנים הימנו וכיוצא באלו:

    זהו ביאור המשנה וכלה על הצד שכתבנוה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הם:

    מי שהקנה לחברו בית במתנה וסיים לו את מצריה והזכיר בלשונו בית שיש בו אורך ורחב בכדי החזקת מאה חביות ונמצא אותו הממוצר שהוא מחזיק מאה ועשרים מכיון שזהו הממוצר אין אומרים ששייר בבית החזקת עשרים חביות אלא הכל נתון שהנותן בעין יפה נותן ולא פיחת השיעור אלא כאדם שאומר לפחות הוא מחזיק כך וכך וכן אם הקנה לו בית בבתיו מחזיק מאה חביות ולא נמצא בבתיו מחזיק פחות ממאה ועשרים קנה זה שהוא מחזיק מאה ועשרים ואין אומרים שאין בדבריו כלום הואיל ואין לו בית מחזיק מאה ומ"מ דוקא במתנה אבל במכר הרי הוא משייר שיעור התוספת ואף במתנה יראה שהדין כן בכדי שהדעת טועה כגון מאה במאה ועשרים אבל במה שאין הדעת טועה יראה שאינו מקנה אלא כשיעור החזקת מאה ומ"מ יראה לי דוקא בדרך זה שיש בכלל מאתים מנה והרי זה מחזיק מאה מ"מ ויש לומר בו לא דק ולחומרא דנפשיה לא דק אבל אם אמר בית שאינו מחזיק אלא מאה חביות אין נותנין לו אלא כשיעור מאה:

    יתבאר בפרק הספינה שהקונה אילן אחד בתוך שדה חברו לא קנה קרקע כלל וכן בשנים מ"מ אם מכר קרקע ושייר אילנות לפניו קנה קרקע אף באחד ואע"פ שהמוכר בעין יפה מוכר בזו מצד שהאילנות מכחישין את הקרקע מתירא הוא שמא ישתדל הלה בעקירתם ומשייר מקום קרקעם לעולם וכן שכל שמשייר לעצמו בפירוש בעין יפה משייר:

    ולענין דרך יראה לי שכל שמוכר בפירוש איזה דבר או משיירו לעצמו יש לו דרך ולא נאמר שאין לו דרך אלא במה שנשתייר מאליו ולא נכלל בכלל המכר ואע"פ שבמכרן לאחר אמרו חכמים צריך ליקח לו דרך מ"מ לדעת ר' עקיבא שהלכה כמותו יש לדון כדברינו ומ"מ יש לדון שהדרך כקרקע וכל שיש לו קרקע יש לו דרך וכל שאין לו קרקע אין לו דרך אא"כ התנה בפירוש:

    Meiri on Bava Batra 71a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה אמר רב הונא כו' מאי קאמר רב הונא אע"ג דאמרי כו' א"כ מאי קאמר ואפי' לר' עקיבא כו' עכ"ל ק"ק בפשיטות ה"ל לאקשויי מאי קאמר רב הונא אע"ג כו' הא ודאי אי הוה ס"ל לרבנן דקונה ב' אילנות קנה קרקע משום דמוכר בעין יפה מכר טפי איצטריך ליה לאשמועינן בשייר שני אילנות דקונה קרקע ולא מכר בעין יפה וכן היא הקושיא בחידושי הרמב"ן ותירוצם כמו שתרצו התוס' ויש ליישב דבריהם ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Bava Batra 71a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    אמר רב הונא אף על גב דאמור רבנן הקונה שני אילנות בתוך של חברו לא קנה קרקע מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו יש לו קרקע. ולאו דוקא שנים אלא הוא הדין לאחד דהא טעמא דקאמר אפילו בחד נמי שייך. ויש מקשים מאי אף על גב דאדרבה היא הנותנת דמאי טעמא אמור רבנן בקונה שני אילנות שאין להם קרקע משום דמוכר בעין רעה הוא מוכר ומינה למוכר קרקע ומשייר שני אילנות דבעין רעה מוכר ומשייר במה שמכר קרקע ליניקת האילנות דהא אפילו גבי בור ודות דלא מכחשי בארעא אמור רבנן דאין צריך ליקח לו דרך. ותדע לך עוד דכי אקשינן עלה דרב הונא מדרבי שמעון ואמרינן רב הונא דאמר כרבנן הדר אקשיה רב הונא כרבנן פשיטא אם כן מאי אף על גב דקאמר. ויש מתרצים דהן שני אילנות ושלשה אילנות אם קנה קרקע אם לאו אינו תלוי בעין רעה ובעין יפה אלא אם הקרקע טפלה להן ונקרא שדה אילן או לאו ואמור רבנן דשלשה הן שגוררין את הקרקע להיותו טפלה להן אבל שנים לא ואפילו הכי לגבי דידיה אית להו קרקע דמשום דלא לימא ליה לוקח עקור אילנך אנן סהדי דרמי אנפשיה ונחית לשיורא ולא תימא דוקא לרבנן דאמרי דמוכר בעין יפה מוכר בעלמא אלא אפילו רבי עקיבא דאית ליה בעלמא מוכר בעין יפה מוכר הכא מודה דנחית לשיורא משום דמכחשי בארעא וזה נכון. ועוד נראה לי דהא דאמר רב הונא אף על גב דאמור רבנן הכי קאמר אף על גב דתנן הקונה שני אילנות בתוך של חברו הרי זה לא קנה קרקע דמתניתין היא בפרק הספינה וההיא אפילו רבי עקיבא היא וכדכתבינן בפרק חזקת בשמעתא דזה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע ומשום דמתניתין אפילו רבי עקיבא היא אלא דלא מיפרשא בהדיא מאן תני לה אמר הכין אף על גב דלא מפרש ואזיל דכולי עלמא מודה בה ואפילו רבי עקיבא. וכי אקשינן עליה דרב הונא מדרבי שמעון ואתי למימר דרב הונא כרבנן משבשי כל האי לישנא ונימא דלא הכי אמר רב הונא אלא הכי קאמר לרבנן דאמרי מוכר בעין רעה מוכר מכר קרקע ושייר שני אילנות יש לו קרקע כי היכי דמשבשי ליה ואמרינן דלאו אפילו לרבי עקיבא קאמר. כן נראה לי. הרשב"א ז"ל. אבל הר"ן ז"ל כתב וזה לשונו: ואין זו קושיא אצלי דהאי אף על גב אסוף מילתיה דקאמר ואפילו לרבי עקיבא קאי והכי קאמר אף על גב דלרבנן משום עין רעה של מוכר לא קנה לוקח קרקע והוה לן למימר משום האי טעמא דמשום עין יפה לרבי עקיבא מכר שדה ושייר שני אילנות דלא שייר קרקע דכשם שאין לו ללוקח קרקע משום עין רעה דמוכר לרבנן כך ראוי שלא יהא קרקע למשייר מפני שמכר בעין יפה אליבא דרבי עקיבא ואף על פי כן לא אמרינן הכי אלא אפילו לרבי עקיבא יש לו קרקע. כן נראה לי על דרך פירושו של רשב"ם ז"ל שאמר דכי אמרינן קונה שני אילנות בתוך של חבירו לא קנה קרקע דדוקא אליבא דרבנן ומשום עין רעה אבל לרבי עקיבא קנה. אבל לדעת אחרים שאומרים דכי אמרינן לא קנה קרקע לאו משום עין רעה אלא אפילו לרבי עקיבא לא קנה וכמו שכתבתי בסמוך בסייעתא דשמיא צריכין אנו לפרש דהכי קאמר אף על גב דאמור רבנן דקונה שני אילנות לא קנה קרקע ומשום דדוקא שלשה אילנות הוא שגוררים את הקרקע כו'. עד כאן. והראב"ד ז"ל כתב דאי משום דרבי עקיבא קאמר לא הוה ליה למימר הכי אלא הכי איבעי ליה למימר אף על גב דאמר רבי עקיבא המוכר שני אילנות יש להם קרקע אבל אם שייר אותם לפניו יש להם קרקע דלא הוי דינייהו כדין בור ודות שיש חלוק בין מוכר למשייר. ולעיקר קושיין יש לתרץ משום דאיכא למימר שלשה אילנות דיש להם קרקע ואפילו לרבנן בין במוכר בין במשייר ולא אזלינן בהו לא לעין יפה ולא לעין רעה ולשני אילנות אין להם קרקע וטעמא דמלתא משום דשלשה אילנות בטלה ארעא לגבייהו דשדה אילן מיקרי אבל שני אילנות לאו שדה אילן מיקרי והאי אילנות אמר ליה שדה לא אמר ליה מיהו כי משייר להו קמיה אף על גב דאמר אילנות אני משייר לפני ולא אמר שדה אפילו הכי יש להם קרקע ולא תימא אליבא דרבנן בלחוד דאית להו עין רעה בשאר מילי אף על גב דאיתנייהו באמצע המכר דשם קרקע יש להם בבור ודות והדומין להם וכל שכן באילנות דשמא אחרינא נינהו אלא אפילו לרבי עקיבא דאית ליה עין יפה אפילו באילנות דתרי שמות נינהו הני מילי במוכר אבל במשייר אית להו ארעא. עד כאן לשונו.

    אמר רב הונא אף על גב דאמור כו' קשיא לן טובא מאי שנא גבי בור ודות דכי מכר קרקע ושייר בור ודות לפניו לא שייר לעצמו דרך וכי מכר בור ודות ושייר קרקע לפניו מכר להם דרך וגבי שני אילנות אמרינן בהיפך. ומסתברא לי דמלתא דתליא וטפלה מהשתא בההוא מידי דזבין ליה ודאי יפה כח הלוקח משום דמוכר בעין יפה מוכר כגון דרך דצריך וטפל לבור וכן נמי טפל לקרקע דקשה לו משום דוושא אבל שני אילנות כיון דלא חשיבי שדה האילן אין קרקע טפלה להם והא מלתא לא תליא לא בעין יפה ולא בעין רעה כלל אלא אדרבה ראוי ליפות כחו של מוכר בזה מפני שיש לו לשייר ההוא מידי דמשייר בקיומו לעולם ואם מת יטע אחר במקומו כמו שהיה ברשותו קודם שמכרו ואם כן אפילו לאילן אחד קרקע טפלה לו לגבי דידיה כדי שלא יאמר לו לוקח כשימות האילן עקור אילנך שקול וזיל מה שאין כן בלוקח כיון שאין קרקע טפלה לו השתא לא אמרינן דזבין לו מידי אחריני משום מוכר בעין יפה ושוב ראיתי לדברי רשב"ם ז"ל שמטין כן. עד כאן משטה לא נודע שם מחברה.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 71a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה ואי כו' דלא שייר אלא חוצה לו עיין לעיל כז ע"א תוס' ד"ה לא:

    Gilyon HaShas on Bava Batra 71a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 71, Amud Aleph, about 243 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 13 words

      Opens “איפכא מתנינן לה.…”

    2. Segment 224 words

      Opens “מתני׳ לא את הבור ולא את הגת…”

    3. Segment 326 words

      Opens “ומודה ר"ע בזמן שאמר לו: ״חוץ מאלו״,…”

    4. Segment 421 words

      Opens “בד"א במוכר, אבל בנותן מתנה נותן את…”

    5. Segment 520 words

      Opens “המקדיש את השדה הקדיש את כולה. ר"ש…”

    6. Segment 618 words

      Opens “גמ׳ מאי שנא מכר ומאי שנא מתנה?…”

    7. Segment 723 words

      Opens “האי ״זה פירש וזה לא פירש״?! זה…”

    8. Segment 826 words

      Opens “ההוא דאמר להו: ״הבו ליה לפלניא ביתא,…”

    9. Segment 930 words

      Opens “רב אשי אמר, מי לא תנן: במה…”

      Named: רב אשי.

    10. Segment 1052 words

      Opens “המקדיש את השדה הקדיש וכו'. אמר רב…”

      Named: רב הונא.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Batra 71a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026